מאחורי הקלעים |
נתניהו התחייב: “נגייס בשנתיים 10.000 תלמידי ישיבה”.
גפני האזין וזעם, ניגש לאחד מיועציו הבכירים של נתניהו וממש צעק: ״איך הוא אומר נגייס *תלמידי ישיבה*? לא מגייסים תלמידי ישיבה אלא חרדים!”.
בעקבות הלחץ של גפני, נתניהו עלה שוב ותיקן את דבריו ודיבר על גיוס ״חרדים״.
מצורף לפני ואחרי:
יש מאות תגובות ברשת שקוראות לרצוח אותי. כולל מישהו שהתקשר אליי עכשיו כשאני באיכילוב ואיים לקבור אותי עוד היום. מאות כאלה. גם בפרטי. תגובות שמצירות על כך שאלו שביקשו לפגוע בי לא סיימו את העבודה ולא הצליחו לרצוח אותי.
מה כבר עשיתי? עמדתי ברחוב עם מתנדבים וניהלנו שיחות מכבדות עם צעירים חרדים.
זו עילה לסיים את חיי?
והתקשורת הישראלית?
קול דממה דקה. עיתונאי אחד אפילו לא העלה על זה כתבה. היה מישהו שאפילו אמר לי שצר לו והוא מאחל לי טוב ומסכים איתי בדעות אבל זה לא מעניין את הציבור. זה לא עניין הציבור.
עכשיו דמיינו, מה היה המצב בתקשורת אם חרדי עם דוכן תפילין היה חוטף מכות, היו מפוצצים אותו, מורידים לו דם, בורחים מהמקום והוא היה מגיע לבית חולים.
האם זה גם לא היה מעניין את הציבור?
היה על זה יום שידורים מיוחד.
אתם יודעים את זה.
וזה לא יעצור אותנו.
כי מה שהתקשורת תסרב לסקר - אתם תשתפו.
העמדה עליה אני מגן ועבורה אני לוחם, שלחרדים מגיעה הזכות להשכלה, לשילוב בחברה, לבחירה חופשית, היא עמדה ששווה להגן עליה ואמשיך להגן עליה.
לשבור את החומות עם פטיש חמש.
יורם היה הרס"פ שלי במילואים (טנקיסטים סימן שלוש) חוץ מזה הוא מתנחל מקרני שומרון. מאז המחאה יורם מתעלל בי בפייסבוק (בקטנה) ומקפיד לאזן את זה עם הזמנות אליו הביתה ("גם השנה תבריז לי בסוכות" ? 🙂)
אז לפני חודש אמרתי ליורם שיארגן לי סיור בשומרון משהו טוב. עשיתי קבוצה בוואטסאפ "ההייטק עולה לשומרון" והזמנתי כמה חברים שהיינו ביחד במחאה שנלך לראות בעיניים ולהרגיש ברגליים על מה מדובר. אמרתי ליורם שבטח אף אחד לא יבוא ומקסימום נשב ביחד ונעלה זכרונות מהמילואים אבל באופן ממש מפתיע הייתה התעניינות גדולה ואתמול בבוקר הוצאנו כמה רכבים לחצי יום סיור בשטח.
התחלנו בפדואל ב"מרפסת של המדינה", פדואל יותר קרובה אלי הביתה מנתניה, הנוף מטורף והפינת קפה לא פחות (מחירים כמו בתל אביב….) משם המשכנו לאיתמר ולגבעות, ביקרנו ב"גבעות עולם" אצל אברי רן עם המדריך אבי האלוף וסיימנו באלון מורה. קנינו כמה בקבוקי יין ביקב המקומי (תל אביבים או לא תל אביבים?) ועלינו להר כביר להרצאה של בני קצובר שהלואי על כולם אנרגיות כמו שלו.
סיכום: היה מטורף. חוץ לארץ ממש בחצי מרחק מחיפה. הנוף מהכי יפים בארץ, יש משהו קסום ופראי (וגם קצת מפחיד) בכל האיזור הזה של השומרון. כפרים ערבים משובצים על ההרים, ישובים יהודים פורחים, טרמפיאדות מלאות בחיילים וילדים עם פאות ארוכות מסולסלות וגם לא מעט חרדים. ארץ אחרת אבל גם לא ממש.
ב 08.10 קיבלתי החלטה שאני אוהב את כל עם ישראל והלואי שזה יאפשר לי לראות את הטוב שיש אצל כולם, ווואלה יש הרבה מאוד טוב בשומרון. אנשים מחוברים להיסטוריה היהודית בקטע טוב ממש, הם מקריבים לא מעט באורח החיים וכמובן בסיכון בטחוני כדי להיות שם. שבני קצובר דיבר לא הסכמתי עם חצי מהדברים אבל האורות שהיו לו בעיניים זה לדעתי בדיוק מה שעם ישראל צריך כרגע בהקשר של אחדות ישראל וגם עכשיו אני יודע סוף סוף איך נראו העיניים של הקיבוצניקים בעמק הירדן לפני מאה שנה (מינוס המבטא הרוסי הכבד שהיה להם ואין לבני)
אז שוברים את החומות, ואין אומרים אצלינו הטנקיסטים: "אם לשבור אז עם פטיש חמש", מעגלי שיח ודיונים בטוויטר זה נחמד אבל אני ממש ממליץ לכל מי שיכולה לקחת את עצמה ולראות בעיניים וברגליים על מה מדובר: את הנוף המטורף מהר כביר, את מזבח יהושע בהר עיבל, את גתות היין היהודיות בכל מקום, את גוש דן שפרוסה מתחת להרי השומרון, לשבת קצת עם בני קצובר, לקשקש קצת עם החבר'ה המשוגעים מהגבעות. לא צריך להסכים להכל אבל אפשר וצריך לקבל את כולם באהבה.
חשבתי נחזור לתל אביב ב 12 בצהריים בסוף חזרנו בחמש, שרון לקחה אותי בערב למסעדה מעולה בלינקולן והמשכנו להופעה ב"תדר", איך אני אוהב את התל אביבים ואת העיר בלי הפסקה ועכשיו אני גם ממש אוהב את השומרון. גם וגם. הלואי שנצליח לאחד את עם ישראל ושכל אחד יביא את הטוב שלו, יש המון המון המון טוב.
ולגבי החומות שבלב ,דבר אחד גיליתי: שאני שובר את החומה בצד שלי היא גם קצת נשברת בצד השני
עם ישראל חי
לא מכיר את אביתר.
הייתה לנו אינטרקציה בתחילת המלחמה של 2 שורות בדיאם- וזהו.
אבל הקשבתי לשיחה הזאת ואביתר זהה לכל הטיפוסים שנתקלתי בהם כל כך הרבה בחצי השנה האחרונה- בנים נאמנים למדינת ישראל ואוהבים אותה ללא סייגים.
והם נמצאים בשמאל ונמצאים בימין.
אחרי חצי שנה בסיוט הזה שעדיין לא נגמר, יהיו תוצאותיו אשר יהיו, נצטרך למצוא את הדרך לאחדות העם.
אין לי מושג איך זה אפשרי- שאלוהים יעזור…
זה הסלפי של אחרי העברת חוק הסבירות. באותה שעה בכנסת עמדו אלופים ביחד עם הרמטכ״ל בכנסת לאחר שהתחננו לדבר איתם, להסביר להם שמדובר בנזק בטחוני עצום. הם לא הסכימו אפילו לשמוע אותם.
תראו את החיוכים של האנשים האלה שהביא למחדל של למעלה מ1600 נרצחים וחטופים.
ארורים אתם, ארורים לעולם
מדהים כמה שהביביזם מתקשה להבין את זה.
ימין, בעיני, זו ממשלה קטנה ומרוסנת. לא רשות מבצעת מנופחת ותאוות כוח שמסמרטטת את רשות המחוקקת, מסרסת את הרשות השופטת, ונאבקת נגד השדרה המקצועית של המדינה מהנגיד ועד לרמטכ"ל.
ימין, בעיני, זו התנגדות רציונאלית לטרלול של אמריקה הפרוגרסיבית. לא ייבוא של פוליטיקת הזהויות כמות שהיא תוך ניצול תסביכי קורבנות עדתיים בתוספת פוליטיקה של גזע.
ימין, בעיני, זו מדינת רווחה המצומצמת רק למי שבאמת זקוק לה. לא סבסוד גורף של מגזרים שלמים, ולא שוחד פוליטי בדמות תלושי מזון וממתקים במימון המעמדות היצרניים.
ימין, בעיני, זה אינדיבידואליזם, אחריות אישית והעצמה אזרחית. לא פולחן אישיות לשליט ורעייתו. לא הרעיון המנוון שהשלטון הוא שאמור להציל אנשים מעצמם וללוות אותם מהעריסה ועד לקבר.
ימין, בעיני, זה מיסוי נמוך ואחריות פיסקאלית. לא ביזה של משלמי מיסים -- בשיעורים הגבוהים במערב -- לטובת "השקעות" אבודות מראש במדכאי צמיחה כמו משרדי הסברה, מסורת ומורשת או "חינוך" חרדי.
ימין, בעיני, זה כלכלת שוק, תחרות וקפיטליזם. לא כניעה ידועה מראש ללובי החקלאי, לנהגי המוניות ולוועדים הגדולים.
אני משתאה נוכח היכולת של נתניהו לשווק עצמו כ"ימין", ליישם מדיניות שמאל פר אקסלנס, ולכנות את מתנגדיו -- כולל אנשי ימין -- כשמאלנים. או שמאלנים בוגדים.
@EmilieMoatti אמילי יקרה, תודה על האומץ לומר את הדברים. אומנם באיחור. אך עדיף עכשיו. חבל שראשת המפלגה שלך, יהירה ועיוורת. היא היתה צריכה לצאת באמירה כזאת מייד אחרי הבחירות ולקחת אחריות אישית