בלי להתחבא ובלי להתנצל: יהודית רביץ הגיעה אמש להגיד לקהל שלה: "לא שכחתי אתכם". דווקא "ארץ נהדרת" עשתה למחנה הליברלי בית ספר בסובלנות, ואז שלפה את הנשק שכל אולפני החדשות מפחדים לגעת בו // הביקורת שלנו בלינק
https://t.co/spHcCPKOrC
משפט שמוזר לכתוב בשנת 2026, או בכל שנה: בוי ג'ורג' נכנס לקרב רשת עם מספר 21 ברשימה של מפלגת "הדמוקרטים". איך כל זה קשור לפט שופ בויז, והאם אנחנו באמת רוצים לפגוע בו?
לינק לטור המלא -
https://t.co/bJdoxYfR5M
הודעה אישית:
בליל הבחירות, כשבערוץ 14 עידכנו את המדגם וחזו 62 מנדטים לגוש נתניהו, הערתי בפאנל N12 שאני מעוניינת מאד במה שהם לוקחים.
מאז קיבלתי פניות רבות מצופים/ות שזועמים: ״איך אמרת ככה על פילבר״, ״השתתקת מאז, אה?!״, ״תתנצלי בפני שלמה פילבר!״ ואף ״תעשי כמו ברקו, ותבקשי סליחה מפילבר״.
לאור זאת ולאחר מחשבה, אני מבקשת להתנצל בפני סוקר ערוץ 14,שלמה פילבר, על שהערכתי שטעה כשחזה לגוש נתניהו 62 מנדטים, כשבדיעבד התברר שגוש נתניהו אכן זכה ב 53 מנדטים. סליחה.
יום החג של הדמוקרטיה התחיל בגשם זלעפות. הקלפיות נפתחו בזמן, נציגי המפלגות התייצבו, הכול התנהל לפי הספר - רק דבר אחד היה חסר: מצביעים. אף אחד לא הגיע. האם מדובר בחרם? האם האזרחים החליטו לוותר על הדמוקרטיה? אולי כדאי לדחות את הבחירות ליום עם מזג אוויר רגוע יותר? ואז הגשם נפסק >>
איך שלא תעטפו את הסיפור, מדובר בגזענות. לא צריך לחפש מילים מכובסות. וגם לא מדובר רק בערוץ 14. גם בתקשורת המיינסטרים, זו שאוהבת להסתכל במראה ולראות את המחנה הנאור והליברלי, הפכו קולות של 837 אלף אזרחים ישראלים לכוכבית בתחתית המסך.
את זה לא ראינו בא: לפני תחילת הסתיו, "You Can See Everything" ("אפשר לראות הכול", בתרגום חופשי ולא רשמי) של ניית'ן פילדר בכלל לא היה על הראדר של האירועים הקולנועיים המדוברים השנה. אך מאז עלה לאקרנים בארצות הברית בסוף השבוע שעבר, הסרט הדוקומנטרי הפך לתופעת תרבות של ממש. התורים להקרנותיו, כפי שהמבקר שלנו חווה בעצמו, משתרכים עד סוף הרחוב. הכנסותיו הקופתיות שוברות שיאים למיניהם ועוקפות את אלה של סרטים יקרים ומסחריים בהרבה. הביקורות משתפכות מקיר לקיר, וברחבי העולם מתפוצצים מתסכול, כי אולפני A24 שמטפלים בו החליטו להפיצו טיפין-טיפין: לארץ, למשל, הוא יגיע רק ב-26 נובמבר, שבוע אחרי הפצתו באי הבריטי, ובצרפת בכלל אין לו תאריך הפצה. הטירוף הזה יימשך עוד הרבה זמן, כנראה עמוק לתוך עונת האוסקר.
הלהיט צפוי לזכות בשלל מועמדויות, ואם יצליח להשתחל גם לקטגוריית הסרט הטוב ביותר, הוא כבר יעשה היסטוריה: מעולם לא היה סרט תיעודי מועמד לפרס הזה. זכייה תהפוך אותו, כמובן, גם לסרט התיעודי הראשון שזוכה בו. אלא שגם אם זו הגדרתו הרשמית, לקרוא ל-"You Can See Everything" דוקו זה כמו לקרוא לתה קפה ולמאצ'ה שוקו.
אז במה מדובר? קשה להסביר. פילדר, שכבר חולל מהפכות דומות בעולם הטלוויזיה עם סדרות כמו "חזרה גנרלית", עושה זאת שוב, ומגיש כאן סרט שכמותו לא ראינו. הוא מתגלה כקולנוען המקורי והמהפנט ביותר מאז דיוויד לינץ', שהלך לעולמו לפני כמעט שנתיים. אם אתם הולכים ברחובות אמריקה ורואים חבורות של אנשים שיוצאים מאנשהו ולא יכולים להפסיק לדבר על מה שראו, הם כנראה חוזרים מ-"You Can See Everything". חלק מהם כנראה עושים את דרכם לרופא, שיחזיר להם את הלסת למקום. אני עצמי ישבתי בפה פעור במשך כמעט שלוש שעות.
הביקורת המלאה של אבנר שביט בלינק - https://t.co/KTFIJj0weB
אתמול היה יום הולדת לביבי. היום יש יום הולדת לבוב. לא סתם בוב, אלא בוב אודנקירק, סול גודמן בשבילכם, שחוגג ממש היום 64. ויש סיבה שאנחנו מציינים את יום ההולדת של בוב ולא את זה של ביבי. לא רק בגלל שבוב לא נושא באחריות למחדל שהוביל לטבח 7 באוקטובר, אלא גם כי בוב הוא אחד מאותם כוכבים הוליוודיים שלא חוששים להתייצב בפומבי לצד ישראל. כן, למרות ביבי.
אם לעשות פראפזה על הביטלס – נראה שמעולם לא אהבנו את בוב אודנקירק יותר מאשר בגיל 64. השבוע הוא התייצב כאמור לצד שורה של כוכבים אמריקנים נוספים, בהם דסטין הופמן, ג'ין סימונס, ג'ון ווייט וג'ון לוביץ, כדי להשתתף בערב תמיכה בישראל שנערך באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס. כן, אותה אוניברסיטה שבה באביב 2024 הקימו סטודנטים סגולי שיער מאהל מחאה נגד ישראל וקראו בין היתר ל"מהפכת אינתיפאדה" והקמת מדינה לפלסטינים "פרום דה ריבר טו דה סי". השבוע התברר שגם בקמפוס הזה, ואפילו ממש באותו מקום, יש מקום לקולות אחרים.
לינק לכתבה - https://t.co/ZKpHXvCFLG