TorZahav

לקידום ההשכלה הכלכלית וההשקעה במתכות יקרות בישראל

[TorZahav @TorZahav]

מהי מלכודת החוב?
לאחר המשבר של 2008, בנקים מרכזיים בכל העולם הפחיתו את הריבית קצרת-הטווח לאפס, והשיקו תוכניות הקלה כמותית במטרה לדכא גם את הריבית ארוכת-הטווח. הדבר עודד את כולם לקחת יותר הלוואות. הן הממשלות, הן התאגידים והן משקי הבית ניצלו את הריבית הנמוכה ונכנסו עמוק לחובות.
אך היה זה ברור שבסופו של דבר האינפלציה תתפרץ, הבנקים המרכזיים יאלצו להעלות את הריבית, ועלות התחזוקה של החוב תזנק. אנו נמצאים כיום בסיטואציה מסוכנת, שבה כולם ממונפים עד הצוואר, וכל האטה במשק תביא אותנו לכדי פשיטת רגל.
אז מה יהיה?
Music: rise by michael-schuller

[TorZahav @TorZahav]

@valuePods מקדמת דנא היה ביקוש לזהב בתעשיית התכשיטים וחפצי האמנות. האדם הראשון שהחל לחסוך בזהב עשה זאת משום שידע שתמיד יוכל למכור אותו לצורפים, וכל השימוש המוניטרי בזהב בנוי על ההנחה הזו. לפיכך ללא ביקוש תעשייתי לא היה ביקוש מוניטרי.

[TorZahav @TorZahav]

@HaRationali אתה מחזיק מניה כל עוד יש לך סיבות טובות להאמין שערכה צפוי לטפס, ואתה מוכר אותה כשהסיבות הללו חדלות מלהתקיים, או כשאתה זקוק לכסף. כל היתר זה רעש.

[TorZahav @TorZahav]

@valuePods התעשיה צורכת כ-320 טונות של זהב בשנה.
זוהי אולי כמות קטנה בהשוואה למה שבנקים מרכזיים מחזיקים, אבל היא לא אפס, והיא הכרחית על מנת להעניק לזהב ערך. אם לא היה לזהב ביקוש תעשייתי, גם לא היה לו ביקוש מוניטרי.

[TorZahav @TorZahav]

פגשתי פעם אדם מהונג-קונג. כאשר שאל אותי במה אני עוסק, עניתי שאני אנליסט מתכות יקרות, והוא הינהן בכובד ראש. לא הייתי צריך להסביר לו במה מדובר, משום שבסין זהב הוא חלק מן התרבות. אין זה משנה אם מחיר הזהב מטפס באותו הרגע או לא, סינים תמיד אוהבים זהב ומחזיקים חלק מחסכונותיהם בזהב. זאת משום שיש להם זיכרון קולקטיבי של אינספור מקרי אינפלציה שאירעו במהלך ההיסטוריה שלהם, וכיצד הזהב המשפחתי הציל אותם מחרפת רעב.
תרבות דומה קיימת גם במדינות אחרות ברחבי העולם, כגון בהודו, בטורקיה, בגרמניה, ואפילו כאן במזרח התיכון. אך למרבה הצער, תרבות זו אינה קיימת בישראל. אולי זה משום שזוהי מדינה יחסית צעירה, והחלוצים שהקימו אותה הגיעו הנה כמעט ללא רכוש. אולי משום שתרבות ההייטק כה חזקה כאן, וכולם נותנים אמון בנכסים דיגיטליים. מכל מקום, הפער הזה עומד לעלות לנו ביוקר.
המערכת המוניטרית הנוכחית קרבה לקיצה, ואין כמעט ספק שהמערכת שתחליף אותה תהיה מבוססת בדרך זו או אחרת על הזהב. לראיה, בנקים מרכזיים ברחבי העולם מגדילים בשנים האחרונות את רזרבות הזהב שלהם. רק לבנק ישראל האומלל אין ולו אונקיה אחת שחוקה. ביום שבו המערכת החדשה תוכרז, יתרות מטבע החוץ של ישראל יהפכו לחסרות ערך, ואנו נהפוך למדינה ענייה מרודה. אך אתם אינכם חייבים לקחת חלק בטרגדיה הזו. באפשרותכם להשקיע בזהב עוד היום ולהציל את חסכונותיכם.
*הח״מ אינו יועץ השקעות מוסמך וזהו אינו יעוץ השקעות

[TorZahav @TorZahav]

בשנת 1513, חוקרים פורטוגזים נחתו לראשונה על חופי סין. על פי האגדות ששמעו מעמי האזור, היתה זו אימפריה עשירה ומתורבתת להפליא, אך גם מבודדת ומנותקת משאר העולם. ספינות סיניות, כך נאמר להם, הפליגו פעם על פני האוקיינוס, עד שהקיסר החליט לסגור את הגבולות ולהימנע מכל קשר עם זרים. כאשר המשלחת בהנהגתו של חורחה אלווארז הגיעה לשפך נהר הפנינה, המקומיים הביטו בהם בסקרנות ובתדהמה. הם לא ראו אנשים לבנים מעודם. הפורטוגזים הורשו לבקר בעיר הנמל קנטון, אך לא להתקדם הלאה אל פנים היבשת. הם התפעלו מן הסחורות המקומיות, כגון משי, תה ופורצלן. אך הדבר היחיד שהסוחרים הסינים רצו בתמורה היה מטילים של כסף.
״מלחמות הכסף״, מאמר חדש באתר ״תור זהב״: https://t.co/Bx9LBBDzmC

[TorZahav @TorZahav]

״השקעת ערך״ פירושה למצוא נכס שמסיבה כלשהי השוק מתמחר בחסר, ולהחזיק בו עד אשר ערכו האמיתי מתגלה. היו ימים בהם כל השקעה היתה השקעת ערך, וכל מנהלי תיקים היו עסוקים בשאלה אם הם משלמים מחיר הוגן עבור המניות או האג״ח שהם רוכשים. אך בשנים האחרונות, בעקבות מדיניות הריבית האפסית וההקלה הכמותית של הבנקים המרכזיים, סגנון ההשקעה השתנה לחלוטין. נכסים שהיו זולים (כמו למשל סחורות) נשארו זולים, ונכסים שעל פי מגוון מדדים היו יקרים (כמו למשל מניות הטכנולוגיה), רק הוסיפו להתייקר עוד ועוד. את העקרון הפשוט של ״קנה בזול ומכור ביוקר״ החליף העקרון ״קנה ביוקר ומכור עוד יותר ביוקר״.
רוב המשקיעים שכחו כלל מה משמעות המילה ״ערך״, ולפיכך אני רוצה לצטט את וורן באפט אשר הסביר כי ״מחיר זה מה שאתה משלם, וערך הוא מה שאתה מקבל בתמורה״. אם אינך טורח לבדוק מתחת למכסה המנוע מה החברה שאתה רוכש שווה, יש סיכוי שאתה קונה גרוטאה בעלת צבע נוצץ, ותו לא. ואכן, הנטישה של השקעת הערך הובילה לגל של הונאות במימדים עצומים. לדוגמה, חברת ״ת׳רנוס״ של אליזבת הולמס, אשר התיימרה לבצע מגוון בדיקות רפואיות על בסיס דגימת דם זעירה, ובדיעבד התברר שטכנולוגיה כזו כלל אינה קיימת, או חברת ״ניקולה״ אשר התיימרה לפתח משאיות סמי-טריילר חשמליות, ובדיעבד התגלה שסרטון ההדגמה המרשים שלה התבסס על דירדור של אב-טיפוס במורד גבעה.
אני מאמין שיבוא יום ובועת מניות הטכנולוגיה תתפוצץ. האינפלציה תתגבר, תשואות האג״ח יטפסו, ומשקיעים יהפכו להיות יותר בררניים עם כספם. יזמים לא יוכלו עוד לקבל מיליארדים על בסיס של חזון שאפתני. לפני שיקבלו אשראי, הם יצטרכו להוכיח שהטכנולוגיה שלהם עובדת ושהמוצר שלהם ריווחי. מה שמתרחש כיום בבורסה יזכר לדראון עולם, והשקעת ערך תזכה מחדש בכבודה האבוד.
*הח״מ אינו יועץ השקעות מוסמך וזהו אינו יעוץ השקעות

[TorZahav @TorZahav]

הזהב אינו סתם השקעה, כמו אגרות חוב או מניות של גוגל. אנשים אינם קונים אותו רק כדי למכור אותו ברווח. מאז ומתמיד, בני האדם אהבו זהב, והיו מוכנים להתאמץ מאוד כדי להשיגו. אם תחזיקו אונקיה של זהב בידיכם, תבינו מייד מדוע. המשקל הכבד שלו והמראה הנוצץ מעניקים לו תחושה של ערך.
מסיבות אלו, אני סבור שלזהב תמיד יהיה מקום של כבוד בתיקי ההשקעות שלנו. גם אם הכלכלה שלנו תהפוך כולה לדיגיטלית, הציבור תמיד ירצה בו כנכס מקלט בעיתות משבר. אנחנו יצורים פיזיים, ואנו מתחברים לחפצים פיזיים. זה אמנם נוח להעביר כספים דרך האינטרנט, ולהחזיק עושר רב על גבי דיסק און קי. אך זה אינו משתווה לצמרמורת שאותה אנו חווים, כשאנו מחזיקים זהב.
*הח״מ אינו יועץ השקעות מוסמך וזהו אינו יעוץ השקעות

[TorZahav @TorZahav]

@haintensivi תמיד אמרו לנו ״לא להילחם בפד״, נכון? ובכן, להימנע מלהשקיע במתכות יקרות זה להילחם בפד.

[TorZahav @TorZahav]

הידעתם? הבנק המרכזי מבטיח את ערכו של הזהב, ודואג שמחירו תמיד יעלה. זה כמובן לא נעשה באופן מכוון, אולם זוהי התוצאה הבלתי נמנעת של מדיניות הבנקים המרכזיים בימינו.
התיאוריה הכלכלית השולטת כיום במסדרונות האקדמיה היא התיאוריה הניאו-קיינסיאנית, שגורסת שאינפלציה זה לא דבר נורא, ושמעט אינפלציה תמיד עדיפה על פני דפלציה. לפיכך הבנקים המרכזיים דואגים שהיצע הכסף בכלכלה יגדל באופן מתמיד. אם חלילה ישנו משבר דפלציוני והתאגידים נמצאים בסכנה של פשיטת רגל, הם מתערבים בשוק ומחלצים אותו על ידי הדפסת כסף מאסיבית. באופן זה הם מבטיחים שמחיר הזהב, אשר ההיצע שלו מוגבל באופן טבעי, תמיד ימשיך לטפס.
כנראה שהם מודעים לכך היטב, אחרת הם לא היו מחזיקים כמות כה גדולה של זהב פיזי בכספותיהם. בשנים האחרונות בנקים מרכזיים ברחבי העולם הגדילו את רזרבות הזהב שלהם באופן ניכר, בקצב שיא של כ-1000 טונות זהב בשנה. הם אינם מחזיקים בביטקוין, ורובם גם אינם מחזיקים מניות. אולם הם יודעים שאם אי פעם המטבעות שהם מנהלים יתמוטטו, הם יוכלו להשיק מטבעות חדשים על בסיס הזהב הזה.
*הח״מ אינו יועץ השקעות מוסמך וזהו אינו יעוץ השקעות

[TorZahav @TorZahav]

נהוג לומר שהזהב והכסף טובים אך רק להגנה על העושר, ולא ליצירת עושר. בניגוד למניה או לאיגרת חוב, אין להם תשואה, ולפיכך איננו יכולים לצפות להתעשר מהם. בתקופות רגילות זה בהחלט נכון, אך אנו איננו חיים בתקופה רגילה.
״מרכבת המלך״, מאמר חדש באתר ״תור זהב״: https://t.co/QKeU7YLxvz

[TorZahav @TorZahav]

@NoamFrimer איזה קטע, אמא שלי היתה בהופעה הזאת וסיפרה לי את הסיפור.

[TorZahav @TorZahav]

בשנת 1295 הגיעו לחופה של העיר וונציה שלושה אדונים מוזרים למראה. בגדיהם המרופטים ופניהם השזופות העידו עליהם שבאו מרחוק. היו אלה מרקו פולו, אביו ניקולו ודודו מפיאו, אשר שבו ממסעם הארוך אל המזרח. כאשר מצאו סוף סוף את ביתם, קרוביהם התקשו לזהות אותם. הם היו בטוחים שהשלושה נמצאים מזמן בין המתים. הם התפעלו מן האוצרות שהביאו עימם, אבני חן ויהלומים שכמותם מעולם לא ראו. לא פחות מכך נדהמו מן הסיפורים אשר היו בפיהם, אודות הרפתקאותיהם במדבריות פרס ואפגניסטן, ואודות חצרו של הקיסר המונגולי קובלאי-חאן. האם יתכן שאירועים אלו שינו לעד את פני ההיסטוריה? האם הם אחראים לצרות הכלכליות מהן אנו סובלים כיום?
״ התרמית הגדולה של כסף הנייר״, מאמר חדש באתר ״תור זהב״:
https://t.co/bVjKJITq0J

[TorZahav @TorZahav]

@innerblock הכוח הגדול בימינו אינו נמצא בידיהם של התאגידים כי אם בידיה של הממשלה, והיא גם זו שאחראית להרבה מן העיוותים הכלכליים שמהם אנו סובלים. רסן את כוחה של הממשלה, ותראה כיצד המונופולים מתפרקים ונעלמים מעצמם.

[TorZahav @TorZahav]

האינפלציה איננה רק פוגעת לנו בכיס. היא ממש מרעילה את הנפש.
אנשים אשר רואים כיצד המשכורות שלהם נשחקות, מוכנים לעשות הכל על מנת לשמר את רמת החיים שלהם. שופטים לוקחים שוחד, פוליטיקאים מוכרים את ההשפעה שלהם לכל המרבה במחיר, נשים צעירות מידרדרות לזנות. השחיתות מתרחבת ונעשית חלק ממציאות החיים.
היות והמטבע מאבד כל העת מערכו, אין טעם לחסוך אותו. כולם מבזבזים את כספם מהר ככל האפשר. הם מפסיקים לחשוב על העתיד וחיים רק את הרגע. באופן זה הם נעשים נהנתניים וחסרי אחריות.
גם אם המטבע מתייצב לבסוף, הנזק נשאר לדורות. משפחות אשר איבדו את כל חסכונותיהן נעשות פגיעות מבחינה כלכלית. כל אסון או מחלה עלול למוטט אותן. שנים ארוכות יחלפו בטרם מעמד הביניים יצליח להתאושש ולעמוד שוב על רגליו.
מפתיע אם כן שלא למדנו מאומה מן ההיסטוריה, ואנו מתייחסים לאינפלציה בשיוויון נפש. אם מניחים לה לצאת מכלל שליטה, זוהי סכנה קיומית לאומה, לא פחות מן הגרעין האיראני.
*הח״מ אינו יועץ השקעות מוסמך וזהו אינו יעוץ השקעות

[TorZahav @TorZahav]

אינפלציה איננה גזירת גורל. זהו מס נסתר אשר הממשלה גובה, לא על ידי נטילת הכסף שלנו, אלא על ידי הפחתת כח הקנייה שלו. למרבה הצער, כנראה שהאינפלציה הנוכחית נמצאת רק בראשיתה. הנה שמונה סיבות להאמין שהיא כאן כדי להישאר.
מאמר חדש באתר ״תור זהב״: https://t.co/WMWwgaQEmH

[TorZahav @TorZahav]

@badcharts1 @ThierryBorgeat Yes, but from what starting point? Miners were priced as though they were all going bankrupt. They've gone up a lot, and they are still cheap compared to their underlying commodity.

[TorZahav @TorZahav]

לסוחרים בוול-סטריט יש הגיון מאוד עקום.
לדוגמה, הם סבורים שכאשר שיעור האינפלציה מטפס, הדבר יכריח את הפדרל רזרב להעלות את הריבית, מה שצפוי לגרום לדולר להתחזק ולזהב להיחלש. לפיכך בכל פעם שישנו סימן שהאינפלציה מתגברת, הם ממהרים למכור זהב. זהו כמובן אבסורד, משום שהזהב הוא נכס המגן המסורתי מפני האינפלציה. למה דומה הדבר? למישהו ששם לב שחם בחוץ, אז הוא ממהר להדליק תנור, משום שבעל הבית תכף יבוא וידליק את המזגן, ואז עלול להיות לו קר...
היות וכולם נוהגים לפי אותו ההגיון, זוהי נבואה אשר מגשימה את עצמה. לדוגמה, במהלך שנת 2021, כאשר האינפלציה בכל העולם זינקה, מחיר הזהב לא זז לשום מקום, משום שכל הסוחרים בוול-סטריט מכרו אותו. מחירו החל לטפס רק בסוף שנת 2022, כאשר שיעור האינפלציה החל להיחלש והבנק המרכזי חדל להעלות את הריבית.
עד היום זאת היתה שיטה טובה להרוויח כמה דולרים מספקולציה על מחיר הזהב, אך אני סבור שהמנהג הזה עתיד להיפסק בקרוב. החוב הלאומי של ארה״ב כה עצום כיום, שתשלומי הריבית מעיקים על התקציב. הפדרל רזרב אינו יכול להגיב לאינפלציה הגואה בהעלאת ריבית, משום שהדבר עלול לרושש את הממשלה הפדרלית. בפעם הבאה שהיא תרים את ראשה הוא כלל לא ינסה להילחם בה, והסוחרים בוול-סטריט יצטרכו להפנים שאינפלציה גבוהה פירושה שמחיר הזהב צריך לטפס, ולא ההפך.
*הח״מ אינו יועץ השקעות מוסמך וזהו אינו יעוץ השקעות

[TorZahav @TorZahav]

@EquityBrian Value investing IS investing. Everything else is just a side effect of zero interest rate policy and QE. You don't understand it yet, because you've never lived through a real bear market. But you will.

[TorZahav @TorZahav]

כאשר אתם בטוחים שההשקעה שלכם טובה ויכולה רק לטפס, ישנו פיתוי עצום להשתמש במינוף. למה לא? הרי באופן זה ניתן להרוויח פי כמה.
ראשית, אין דבר כזה כמו השקעה שההצלחה שלה מובטחת. במקרה וטעיתם, המינוף יעצים גם את ההפסדים. אבל גם אם צדקתם וערכו של הנכס מטפס, המינוף עדיין עלול לחסל אתכם, בגלל התנודתיות. המחירים בבורסה אינם נעים בקו ישר, וגם כאשר הכיוון הכללי הוא כלפי מעלה, אנו עלולים לחוות תיקונים חדים. שימוש במינוף פוגע ביכולת שלכם לשאת את התיקונים הללו.
לדוגמה, מי שלווה כסף מן הברוקר על מנת לקנות מניות (מה שמכונה margin debt), עלול בזמן תיקון לקבל דרישה מן הברוקר להגדיל את ההון העצמי (מה שנקרא margin call). במידה ואין לו כסף נוסף לשלוח, הברוקר עלול למכור את הנכס באופן כפוי, והוא יפלט מן השוק דווקא בזמן הגרוע ביותר.
עקרון זה נכון במיוחד בכל הקשור למתכות יקרות. מטרתם של הזהב והכסף היא להגן עליכם בזמן משבר. אך כאשר הבורסה קורסת, ישנה נטייה למתכות היקרות להיסחף מטה יחד עם שאר השוק. הדבר נגרם כתוצאה מן הציפיות לירידה בביקוש התעשייתי. רק לאחר שהבנק המרכזי מתערב בנעשה, מפחית את הריבית ומציף את השוק בנזילות, מחירן מגיב לאינפלציה ומזנק. אם רכשתם זהב וכסף באמצעות חוב, אתם עלולים לאבד אותם בשלבים הראשונים של המשבר, הרבה לפני שמחירם משקף את ערכם האמיתי.
לכן אני ממליץ לקוראי להימנע ממינוף. קנו זהב וכסף בכמות המאפשרת לכם להחזיק אותם לאורך זמן, עד אשר התהליך האינפלציוני שבו אנו שרויים יסתיים.
*הח״מ אינו יועץ השקעות מוסמך וזהו אינו יעוץ השקעות