לפני שבע שנים חברי ברק הרשקוביץ ואני ניסינו להבין מדוע כל כך קשה לנהל פה מסעדה.
גילינו רגולציה שמתמקדת בפרטים קטנים במקום בשמירה על נקיון המזון.
כתבנו נייר שמציע שינוי גישה: כללים פשוטים שמתמקדים בתוצאה, בלי לשגע את היזמים.
והנה משרד הבריאות משנה את הגישה. זו בשורה נהדרת!
תראו, זה קטע מאוד ארוך אבל שווה כל מילה.
ולפני שתקראו אותו אגיד, הולכים להיות פה 3 חודשים קשים של סרטוני בחירות, וזה בסדר, זו פוליטיקה וגם אם אני לא אוהב, זה חלק מהמשחק פה כנראה.
אבל בכל פעם שיהיה בא לכם להקיא מסרטון של מועמד זה או אחר, תחזרו לקטע הזה שכתב אורי אפשטיין:
״אבא, הוא אחלה גבר שבעולם״.
כך נטע ענה לי כששאלתי אותו, קצת בחשדנות ובעיקר מתוך סטריאוטיפ, למה הוא צריך לנסוע עד חוות גלעד כדי לקנות חומרי גלם לבירה.
זה היה בסוף אוגוסט 2023.
נטע בדיוק השתחרר מהצבא, חזר לבשל בירה וחיפש ספק חדש.
״אין מישהו כאן באזור או במרכז?״ שאלתי. ״מה לך ולמתנחל מחוות גלעד?״
נטע לא התרגש.
״שמעתי עליו מחברים, נסעתי אליו. קוראים לו נפתלי. הוא מבין בבירה והוא אחלה גבר שבעולם״.
נטע ראה אנשים. לא תוויות.
נפתלי המליץ לו לשנות מעט את המתכון ולהוסיף כמות גדולה יותר של כשות. בטעימות הראשונות הבירה הייתה מרה מאוד. נטע, שכבר היה בשלן בירה ותיק ומנוסה, התחיל לחשוש שמשהו השתבש.
הוא התקשר לנפתלי פעם אחר פעם.
בכל שיחה נפתלי הרגיע אותו: תן לזה זמן. אחרי התסיסה והגיזוז הטעמים יתאזנו.
נטע נרגע קצת, אבל הספק המשיך לקנן בו.
כשהבירה הייתה מוכנה טעמתי ממנה ואמרתי לו:
״נטע, זו הבירה הטובה ביותר שבישלת״.
הוא הביט בי בחשד. היה בטוח שאני רק מנסה להרים לו. אבל בתוך פחות מ־24 שעות כמעט לא נשארו בקבוקים. כל מי שטעם ביקש עוד אחד, ואם אפשר, גם בקבוק לקחת הביתה.
חייכתי ואמרתי לו:
״טוב, תגיד לנפתלי הזה שלך שהצליח לו״.
לא ידעתי שזו תהיה הבירה האחרונה שנטע יבשל.
כמה שבועות אחר כך הגיע השבעה באוקטובר.
נטע, בני הבכור, קפץ על רימון כדי להציל את אירן, אהבת חייו.
נטע נהרג. אירן ניצלה.
זמן קצר לאחר מכן קיבלנו הודעה מנפתלי. הוא סיפר לנו על המפגש שלו עם נטע, על השיחות ביניהם ועל הבירה. ואז הודיע שהחליט לעשות משהו לזכרו.
לא עוד שלט. לא עוד טקס. משהו חי. משהו שמחבר בין אנשים, בדיוק כמו נטע.
נפתלי גייס את קהילת מבשלי הבירה הביתית בישראל. יחד הם לקחו את המתכון האחרון של נטע ובישלו לזכרו בירה שקיבלה את השם ״אהבת אמת״.
אלפי בקבוקים, ואולי הרבה יותר, בושלו בכל רחבי הארץ. על כל אחד מהם הופיע סיפורו של נטע, סיפור גבורתו וסיפור האהבה שהביאה אותו לבחור, ברגע הנורא ביותר, בחייה של אירן.
במשך שבועות הגיעו לביתנו אנשים שלא הכרנו.
דתיים וחילונים.
אנשי ימין ואנשי שמאל.
אנשים מהנגב, מהמרכז, מהגליל ומהשומרון.
כל אחד הביא כמה בקבוקים שבישל בעצמו. כל אחד סיפר כיצד הסיפור של נטע הגיע אליו ונגע בו.
הם היו שונים זה מזה כמעט בכל דבר. אבל חיברו ביניהם אהבת האדם, אהבת הבירה ואהבת הארץ הזאת.
גם באזכרה השנתית של נטע, שאנו מקיימים ביום הולדתו, הם התגייסו שוב. לאחר האזכרה בבית העלמין עברנו למועדון בקיבוץ עינת וקיימנו בירגארדן, בדיוק כפי שנטע אהב וחלם.
חברים, בני משפחה ואנשים שפשוט הגיעו.
בשר טוב.
והבירות שבישלה הקהילה לזכרו.
דיברנו על נטע. כאבנו, צחקנו והרמנו כוס לזכר האהובים והגיבורים שאינם. ולצד הזיכרון, הרמנו כוס גם לחיי החיים.
בשבת האחרונה ראיתי את הדיווחים על השריפה הגדולה בחוות גלעד.
לרגע שאלתי את עצמי: מה יש לי בחוות גלעד?
ואז המשכתי הלאה. אל טרדות החיים ואל האחריות היומיומית שלי.
למחרת איילת התקשרה.
״זה נפתלי״, היא אמרה.
״הבית שלו, העסק וגן הבירה נשרפו״.
בבת אחת הכותרת הפכה לאדם.
תחושת כבדות הציפה אותי. ומבעד לתמונות האש והאפר הרגשתי כאילו נטע מביט בי ואומר:
אבא, עכשיו תורכם.
אנחנו נמצאים בימי בין המצרים. ימים שבהם המסורת היהודית מבקשת מאיתנו לזכור לאן עלולות להוביל שנאת חינם והתפוררותה של האחריות ההדדית.
ובעוד כמה חודשים תיכנס ישראל למערכת בחירות. שוב יהיו מי שינסו לשכנע אותנו שאנחנו מחנות יריבים. שהאדם שחושב אחרת מאיתנו מסוכן לנו. שהמתנחל, הקיבוצניק, הדתי, החילוני, הימני או השמאלני הם קודם כול התווית שהדבקנו להם.
אבל נטע ונפתלי מספרים סיפור ישראלי אחר.
סיפור על צעיר מכפר עזה שנוסע אל בחור בחוות גלעד כדי לקנות כשות וללמוד ממנו על בירה. על חברות שנולדה בתוך זמן קצר בין שני אנשים שהגיעו מעולמות שונים. ועל אדם מחוות גלעד שרתם לאחר השבעה באוקטובר אלפי ישראלים כדי להעניק מעט נחמה למשפחה מכפר עזה.
נפתלי ואני כנראה חושבים אחרת על לא מעט דברים. אנחנו חיים במקומות שונים, באים מרקעים שונים ואולי גם נצביע אחרת.
אבל לפני כל אלה, אנחנו אחים.
זו בעיניי הישראליות שעלינו לבנות כאן מחדש: לא ישראליות שמוחקת את המחלוקות, אלא כזו שיודעת לשאת אותן בלי למחוק את האדם שמולנו. ציונות שאינה רק אדמה, גבולות וסמלים, אלא גם אחריות, ערבות הדדית והבחירה לקום למען אדם אחר כשהוא זקוק לנו.
>>>>
פורום קהלת מברך על יישום החוקים נגד אונר"א, פינוי המטה ומתקנים נוספים של הארגון בירושלים.
מאז הקמת אונר"א ובאופן בולט מאז ה-7 באוקטובר הארגון היה מעורב במתן מחסה וסיוע לטרור והשפיע באופן מיוחד להנצחת הסכסוך.
אנו גאים בניירות המדיניות שהוצאנו בעניין אונר"א ובקידום הצעדים בידי הכנסת והממשלה, ומבטיחים לעקוב אחר המשך היישום.
טוב, חברים, זה היה נהדר. הסרטון לא מעביר אפילו רבע מזה, אבל תראו בכל זאת.
תודה לכל חברי הקהילה שהגיעו ביום שישי להראות לעיר באופן חד משמעי- תבנו תשתיות אופניים, והרוכבים יבואו! אנחנו שמחים לראות את השבילים שכבר נבנו, אבל זו עדיין לא רשת. אם אלפי אנשים רוכבים בעיר כבר היום,
לפני 7 שנים (!) יצאנו - אורי עקביה, חוקר בפורום קהלת, ואנוכי, למסע של איתור כל הרגולציות המפגרות וההזויות שמרסקות עסקים קטנים וניסוח רפורמות להסרה שלהן. המחקר הראשון שלנו היה על עסקי מזון. ערכנו אותו ביחד עם עמותת מסעדנים חזקים ביחד וכוחות ברשויות מקומיות. גילינו דברים מופרכים.
כדי לקבל רשיון עסק, צריך לעמוד באינספור תקנות ורגולציות (באמת אינספור, כי מעולם לא הצלחנו באמת להבין כמה כאלה יש כי בכל כמה שבועות צץ עוד מסמך). רוצים לשמוע כמה הזויות הרגולציות האלה?
יש מפרטים דקדקנים של איזה סוג פח יהיה בשירותי נשים ואיזה סוג פח יהיה בשירותי הגברים. מה בדיוק הגובה של מד הטמפרטורה על המקרר התעשייתי. באיזה גוון קרמיקה להשתמש באיזה קיר. אינסוף תקנות שמצריכות עסק קטן להעסיק יועצים, מומחים, לשלם מאות אלפי שקלים להתאמות של הנכס, לקבל קנסות מופרעים ולקנות ציוד מיותר.
מאות מיליוני שעות עבודה מיותרות במשק והוצאות אדירות עוד לפני שהמסעדה או בית הקפה בכלל פתח את שעריו.
ההצעה שלנו היתה לשנות לחלוטין את הפרדיגמה, ולהתאים את הרישוי והפיקוח למה שמקובל במדינות מפותחות אחרות. כמובן שהיו המון התנגדויות. אבל זה לפעם אחרת.
שתיים מהרפורמות שניסחנו עברו בממשלה הקודמת וקיצצו מאות מיליוני שעות בירוקרטיה והקלו על עשרות אלפי עסקים. והנה, הרפורמה הקשה ביותר, שאיתה התחלנו, הרפורמה ברישוי עסקי מזון, מוטמעת בימים אלה.
מה המסרים שלי?
1. אפשר לשנות מדיניות בישראל. זה פשוט לוקח המון זמן והמון מלחמות.
2. הרגולציה על עסקים הזויה ומטורללת. סמכו עליי, השוויתי עם המקובל בעולם.
3. פורום קהלת היה שותף יוצא מהכלל עבורי למסע לריסוק הבירוקרטיה ויש שם חוקרים מעולים ואנשים ברמה גבוהה.
4. שאפו לשר אוריאל בוסו, למנכ״ל המשרד ולשרון אלרעי פרייס שאני מאד אוהב ומעריך שהלכו נגד השמרנות הרגולטורית המקובלת במשרד הבריאות.
לפני כמה שנים חשבנו ברק הרשקוביץ ואני איך משנים את רגולצית המסעדות בישראל כך שמסעדן יתעסק בהסעדה ולא בציות לאינסוף תקנות וכללים.
במסגרת פורום קהלת כתבנו נייר מדיניות שמציע שינוי יסודי ברגולציה: להתמקד בתוצאה ולא בתהליך.
חדשות טובות! כעת משרד הבריאות אימץ את הגישה.
משרד הבריאות משנה פרדיגמה ברגולציה על עסקי מזון: במקום אלפי תקנות פרטניות ונוקדניות להחריד, עוברים לרגולציה מבוססת תוצאות תברואתיות וניהול סיכונים עצמאי. המטרה: להגביר תחרות, לשפר תברואה ולהוזיל מחירים.
הרגולציה החדשה תאפשר לעסקים שיתנהלו באחריות הרבה יותר אוטונומיה. כך זה יקרה:
1/4. לפעמים מסמכי מדיניות - הופכים למדיניות.
לפני 4 שנים הקמנו @UriAkavia ואנוכי מיזם בשיתוף פורום קהלת שנקרא ״שולה המוקשים״. מיפינו חסמים בירוקרטיים שמעכבים עסקים קטנים, הצענו איך לתקן אותם והסתובבנו עם ההצעות בין משרדי ממשלה וכלי תקשורת. מחקר מרכזי היה בתחום המסעדנות >
חדשות מצוינות! לקח קצת זמן, אבל ההמלצות מנייר המסעדות שכתבתי יחד עם Barak Sh. Herscowitz לפני ארבע שנים התקבלו על ידי משרד הבריאות.
מדיניות ציבורית זה כמו ריצות למרחקים ארוכים: מערכות גדולות משתנות לאט וצריך סבלנות עד שרואים תוצאות.
פורום קהלת על הכרזת משרד הבריאות בדבר רפורמה ברישוי עסקי מזון:
מדובר בצעד חשוב מאוד למסעדות ולעסקי המזון. כפי שהמליצו במחקר שערכו אורי עקביה ו @BarakHer עבור פורום קהלת, הרפורמה החדשה שעליה הכריז משרד הבריאות תפחית את הנטל הרגולטורי על עסקי המזון.
בנייר הצבענו על הטעות במצב הקיים שבו יש עיסוק רב בפרטי התהליך במקום התמקדות בתוצאה הרצויה - אספקת מזון בטוח וסביבה בטיחותית לסועדים.
המחקר הראה שהרגולציה עד כה היתה מיושנת, בלתי יעילה והכבידה ללא צורך על העסקים ועל הציבור והדגימה ממדינות מתקדמות בעולם שניתן אחרת. יש לברך את משרד הבריאות על הרמת הכפפה ואימוץ ההמלצות לטובת אזרחי ישראל. לנייר המלא>> https://t.co/EFIHWIfAf0
אני מזמן עוסק בדברים אחרים ובשבועות האחרונים עמוק במילואים*, אבל מאוד מתרגש לראות שנייר מלפני ארבע שנים אכן השפיע ובקרוב יתורגם להפחתה בנטל הרגולטורי, ירידת מחירים ובעיקר ודאות ושקט נפשי לבעלי המסעדות.
Consider that Hamas chose to execute an American hostage with a bullet to the back of his head during the last two or three days (along with five other hostages) whose parents just spoke at the DNC less than two weeks ago, while hostage negotiations were underway.
Consider that the U.S. strategy over the last 330 days has been to pressure Israel to achieve a ceasefire in Gaza, including through the withholding of weapons from @Israel, and by periodically leaking our failure to support our ally to the media in the midst of hostage negotiations.
Consider what pressure if any the U.S. has brought to bear on Hamas and our friends in the region who harbor Hamas’ leadership?
Why? Why has our leadership adopted this failed strategy?
Because @POTUS Biden (who has been on vacation for 16 days) and @KamalaHarris, who also just skipped a ceremony at Arlington Cemetery to honor 13 fallen soldiers from the failed Afghanistan withdrawal, along with their advisers in the DNC, believe they will lose important votes in certain key swing states and from Hamas supporters on campuses.
It has been proven time and time again that the only thing that terrorists understand is brute force. Rather than pressure Israel, the United States should have put more pressure on our other allies in the region to help, and done everything we can to help Israel defeat Hamas and recover the hostages, but unfortunately this was not good politics for Biden/Harris and some of their supporters.
By being weak and lacking resolve, we failed our captured, now dead citizens, and the other hostages and their families while emboldening terrorists around the world.
The result:
It has become much less safe to be an American since October 7th because of our failed leadership.
It has become much less safe to be a member of the free world since October 7th because of our failed leadership.
We are in desperate need for a change in leadership so our enemies once again fear the United States and think twice before they act against us and/or our allies.
The time has come.
Suddenly my timeline is full of Israelis who feel exhausted. Done. Burned out.
Is it war? Is it politics?
Or maybe it’s just…. August in Israel with kids. It’s always exhausting.
@yona_shaked מוכיח כל מה שקהלת אומרים בקמפיין שלהם. איך נפעל מול מי שאנחנו מתנגדים אליו? נתווכח איתם? נשכנע את הציבור בצדקתנו? נעמיד להם אלטרנטיבה?
לא ולא - נתאמץ להשתיק, להשחיר ולחסל אותם.
אל תתנו לזה יד ואל תעמדו מן הצד.
https://t.co/sHLdPxfmET
הצטרפתי לפורום קהלת עם הקמתו כדי לעצב מדיניות ציבורית שתשפר את חיי האזרחים. מתברר שכאשר מדברים על מדיניות ולא על 'אנחנו והם', אפשר להתוכח ולעתים גם להסכים. במקום פריצות לבסיסים וחסימת משרדים, מדינת ישראל זקוקה לארגון כמו קהלת.
מוזמנים לתרום.
*דווקא קהלת, דווקא עכשיו*
הקמנו את פורום קהלת עם חלום לעגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום היהודי, לחזק את המשילות ולהגן על חירות הפרט והחופש הכלכלי.
https://t.co/Hh5nY0NdK0
הודעה חשובה לבעלי אופניים חשמליים -
אם אין לכם מצערת באופניים (למשל: אופני פדלק (pedelec)), לכאורה התקנות החדשות שמחייבות התקנת לוחית זיהוי *לא* חלות עליכם.
🚲🚲🚲
ובהרחבה (סתם, זה די קצר): >>
טוב, קבוצת רכישה עדיין בתהליכי סיום, אז אני אחכה עם הסיכום והמספרים הסופיים (אבל הם מאוד יפים :), ובינתיים בואו נדבר על שאלה שאני מקבל הרבה לאחרונה -
האם אופניים היברידיים/pedelecs יהיו מחויבים בלוחית רישוי?
התשובה היא פחות חד משמעית ממה שהייתם מצפים (סליחה על הקליק בייט)