🚨עזה:
את ליילה מרטג'ה בת ה-70 חיל האוויר הפציץ קשה ביום שלישי השבוע בחוף הים בעזה.
ליילה נפצעה אנושות אך בסידרת ניתוחים בשיפא הצליחו להציל את חייה.
ידה הימנית נגדעה.
ילדיה הגישו בקשה דחופה להוציא אותה מעזה להמשך סידרת ניתוחים מצילי חיים.>>
היום בדרום הר חברון
מתנחל קטין תוקף במוט ברזל את השייח׳ סעיד אל אמור, קטוע רגל ובעל הקרקע בכפר הפלסטיני אל רקיז.
השייח׳ פונה לבית החולים.
יום שבת. חולצה לבנה. ריינג׳ר שקיבל מסמוטריץ׳. מוט ברזל. אדם נכה בדרך בבית חולים.
עגלה מלאה בתחת שלי
צפו בסרטון שובר הלב הזה: זה אבא של כרים סנאד שלאלדה, בחור בן 17 שנרצח אתמול בידי מתנחלים, בזמן שיצאו לעוד ״טיול״ בחסות הצבא בכפר סע׳יר.
איך אפשר להישאר אדיש מול הכאב הנורא של אביו, של אחיו ושל משפחתו?
הכיבוש הוא המזין העיקרי של כל הרוע הזה. וכל עוד לא נשים לזה סוף, עוד משפחות ימשיכו לאבד את היקר להן מכל ולבכות על יקיריהן.
יהי זכרו ברוך.
THIS MORNING: Four men from the village of Sheab al-Bottom were arrested by the apartheid army after settlers invaded their home, assaulted their family, the solidarity activists who were with them and stole belongings
יש דפוס שחוזר שוב ושוב בפרשות ההשפעה הקשורות לקטאר: כסף, מתווכים וטשטוש הקשר למקור.
בקטארגייט האירופי נחשפה השיטה הבוטה ביותר: מזומן. כ־1.5 מיליון אירו נתפסו בפשיטות, חלקם הוסתרו במזוודות, במסגרת חקירת חשדות לשוחד ולהשפעה על בכירים בפרלמנט האירופי.
בפרשות אחרות, ובהן החשדות שנחקרו בישראל, עלה דפוס אחר: שימוש בחברות, יועצים ומתווכים כדי ליצור שכבות בין הכסף הקטארי לבין מי שמקבל אותו או פועל לקידום אינטרסים קטאריים. חשוב להדגיש שבישראל מדובר בחשדות ובחקירה, ולא בקביעות שיפוטיות.
למי שרוצה להעמיק בנושא ההשפעה הקטארית בארה״ב, אני ממליצה לעקוב אחרי החוקר והכותב האמריקאי
איתן פישברגר הוא מפרסם בתקופה האחרונה ניתוחים של רישומי FARA, החוק האמריקאי המחייב גורמים מסוימים הפועלים מטעם ממשלות זרות להירשם ולדווח על פעילותם, ובוחן באופן שיטתי חברות וסוכנים הרשומים כמי שפועלים עבור קטאר.
בקדנציה הבאה אנחנו חייבים לשנות את כללי המשחק: לחשוף את רשתות ההשפעה, לחייב שקיפות מלאה לגבי כסף קטארי ומתווכים, ולמנוע מכסף של מדינה זרה לקנות השפעה בצמתי קבלת ההחלטות בישראל. דה־קטאריזציה היא משימה לאומית. #UnMaskQatar
בתמונות: פרסום בכאן לגבי קטארגייט הישראלי.
צה״ל מעביר התרעה ברורה מפני פיצוץ בשטחים שיעלה בחיי ישראלים ופלסטינים. נתניהו וכץ מתעלמים.
יש רק מסקנה אחת. נתניהו מעוניין בשפיכות הדמים הזו לפני הבחירות ורואה בה דרך להסתיר את חרפת ההפקרה והכישלון המוחלט.
אני קורא לראשי צה״ל להשמיע את ההתרעה בפומבי. אחרי הכישלון הנורא ב7.10 זו חובתם של מפקדי צה״ל לציבור הישראלי.
אני קורא לראשי האופוזיציה לדרוש דיון מליאה דחוף בפגרה בנושא הזה. נתניהו גורר אותנו לאינתיפדה שלישית ומסכן את קשריה של ישראל עם מדינות ערב המתונות.
Tonight: Settlers set fire to bulldozers and stone-cutting machinery at a quarry in Wadi Rakhim. They burned the work equipment and sprayed graffiti calling for revenge at the site. They were later seen returning toward the “Or Yehuda” outpost
"טיול". מסעות התעמרות שמטרתם התגרות כדי שתהיה הצדקה לרצוח. כאלה הם, כאלה כולנו. וזאת הדת. התגרות לשם רצח. קורבן לעולה.
וככה נראה הטיול בתמונות. טיול של מלאכי המוות מהגיהינום. איכשהו מסתיים ברצח. הפעם בכפר סע'יר.
ארורים יהיו האלטנוירייך. ארור יהיה צה"ל שמעז עוד לומר ש"צה"ל.../2
🚨 אלה הפצועים ממתקפת המתנחלים באזור ח׳ירבת אבו פלאח ואל־מוע׳ייר.
חאג׳ מוסטפא אבו עליא, בן 59 שברים באף ובגולגולת ופגיעה ביד שמאל.
אישה שניסתה להגן על עצמה מהמתנחלים באמצעות הזרוע שברו לה את העצם וגם את הכתף.
פצוע נוסף נדקר בירך.
והרכב שבו נסעה המשפחה חולץ מהשטח בעמל רב רק בשעתיים האחרונות.
כל זה אחרי מתקפת מתנחלים כשהצבא מגיע ובמקום לעצור את התוקפים ולהגן על הפלסטינים, הוא מגיע לשמור על המתנחלים.
זאת לא אלימות בין צדדים.
יש כאן תוקפים, יש כאן קורבנות ויש מערכת חמושה עם גב מדינתי שמאפשרת לתוקפים לפעול.
כך נראית הנכבה המתמשכת, 2026.
#OngoingNakba
🚨המצור המשותף של צה"ל ומליציה בקוסרה
התפתחות הימים האחרונים:
צה"ל לקח פיקוד על המצור.
מליציית המתנחלים מזנבת בפאתי הכפר אך חיילי צה"ל הפקיעו בתים של משפחות לצרכים אישיים.
⚠️היממה האחורנה:
חיילי צה"ל זורקים בגדים ותחתוני נשים אחוצה וחייל מצהיר "אני בעל הבית!"
אתמול בלילה פשוט כ-100 מתנחלים שהוקפצו על ידי מתנחלים מהאזור *מלווים בחיילי צה״ל* באזור שוויקה שבדרום הר חברון.
הם נכנסו לדיר וגנבו צאן בהגנת חיילי צה״ל ולאחר מכן הרסו בתים ומכוניות
מדובר על מתקפה ארוכה משולבת של צה״ל ומתנחלים עם תוצאות קשות.
אבל זה לא נגמר שם המשך בציוץ הבא
תמרור־פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות.
כמה יהודים יש בין הים לירדן? המתח בין הרצוי למצוי.
במסגרת שני גלי סקר שנערכו במרץ וביוני 2026 על ידי פרופ' סיוון הירש-הפלר, פרופ' גלעד הירשברגר ויונתן מאירי מקבוצת המחקר תמרור־פוליטוגרפיה, ביקשנו ממדגמים מייצגים של־2,010 יהודים בישראל להעריך מהו אחוז היהודים כיום בין הים לירדן – בשטחי ישראל, יהודה ושומרון ורצועת עזה, ולאחר מיכן השוונו את ההערכה שהתקבלה לנתון האמיתי, שעל פי נתוני הלמ"ס בשילוב עם הערכות נוספות, עומד על כ־49%.
מצאנו כי הציבור היהודי מעריך את שיעור היהודים בשטח שבין הירדן לים כגבוה מ-49% באופן מובהק: מחצית מהציבור חושב שיש מעל ל 60% יהודים, כאשר התשובה השכיחה ביותר הייתה 70%. בנוסף, מצאנו שהטיה כלפי מעלה קשורה לעמדה פוליטית: ימנים העריכו את שיעור היהודים כגבוה יותר – 57.4% בממוצע, לעומת 53.8% במרכז ו־53.5% בשמאל.
להטיה הדמוגרפית שנמצאה עשויה להיות משמעות באשר למידת התמיכה בסיפוח.
מצאנו שבקרב מי שהעריכו שהיהודים מהווים 80% ומעלה מהאוכלוסייה בין הים לירדן, 44% העדיפו סיפוח ורק 14% העדיפו הסכם קבע עם הפלסטינים על בסיס עקרון שתי מדינות; ואילו בקרב מי שהעריכו ששיעור היהודים 49% ומטה, התמיכה בסיפוח ירדה ל־26%.
בניתוח נוסף, בחנו את הקשר בנפרד עבור ימין, מרכז ושמאל, ולקחנו בחשבון היבטים נוספים שעשויים להשפיע על הקשר (כגון רקע דמוגרפי). מצאנו שהערכת שיעור היהודים קשורה לתמיכה בסיפוח, אבל רק בקרב אנשי ימין: ככל שהערכת שיעור היהודים הייתה גבוהה יותר, כך התמיכה בסיפוח גדלה. בקרב המרכז והשמאל לא נמצא קשר כלל בין הערכה שיעור היהודים ותמיכה בסיפוח.
בין הרצוי למצוי
בשאלה נוספת, המשיבים נשאלו "מהו אחוז היהודים המספיק לדעתם כדי שישראל לא תאבד את אופייה היהודי" – שאלה שעוסקת ברצוי, בניגוד לשאלת הערכה, שעסקה במצוי. מצאנו קשר חיובי בין שאלה זו לשאלת הערכת שיעור היהודים. כלומר מי שחשבו שנדרש רוב יהודי גדול גם נטה להאמין שרוב כזה קיים. בפסיכולוגיה, התופעה הזאת נקראת הטיית משאלות או הטיית רצייה – האמונה שמשהו נכון משום שהיינו רוצים שיהיה נכון.
מסקנות
הימין נוטה להערכת יתר של שיעור היהודים בין הים לירדן, כאשר נראה שהשאיפה לסיפוח קשורה להערכת היתר. ממצאים אלו מתיישבים עם השאיפות של הימין הן לשמר רוב יהודי והן לשמר שליטה בשטחי ארץ ישראל השלמה. שתי השאיפות הללו לא מתיישבות זו עם זו על פי הנתונים האובייקטיבים הרשמיים – וייתכן שתפיסה מוטה של המציאות מסייעת ליישב את המתח בין הרצוי למצוי. תפיסה של רוב יהודי גדול יותר הופכת את אפשרות הסיפוח לרלוונטית יותר. במילים אחרות, ייתכן שעיוות המציאות הדמוגרפית ממערב לירדן מסייע לצמצם את הדיסוננס בין הרצון לשמור על הרוב היהודי לבין הרצון לשמור על כל השטח.
תמרור־פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת עובדות.