יש אזור שלם בעולם שמשפיע על ביטחון, אנרגיה, מסחר ופוליטיקה בינלאומית - אך כמעט שאינו מסוקר בעברית. מהיערות של סיביר, דרך מרכז אסיה והקווקז, ועד למדינות הטורקיות והמרחב הפוסט־סובייטי, מתרחשים מדי יום סיפורים שמשנים את מאזן הכוחות העולמי, ורובם כלל לא מגיעים לכותרות בישראל.
בדיוק בשביל זה הקמתי עם אנה נמקוב, עמיתת מחקר ב־ICGS ומומחית למרחב הפוסט־סובייטי ולנרטיבים, את DEANA TURANNA. ערוץ טלגרם חדש שיביא חדשות, מגמות, ניתוחים וסיפורים מהמרחב הטורקי והסלאבי, עם דגש על התפתחויות שלא תמצאו בשום מקום אחר בעברית.
אם גיאופוליטיקה מסקרנת אתכם, או שאתם פשוט אוהבים להבין את העולם קצת לפני כולם - נשמח שתצטרפו אלינו למסע. וכמובן, נשמח עוד יותר אם גם תעבירו את הבשורה הלאה, למי שהתחום עשוי לעניין אותו. הלינק בהמשך השרשור @NemkovAnna
🇮🇱 ❤️ 🇺🇬 STATUE OF YONI NETANYAHU UNVEILED AT ENTEBBE 50 YEARS AFTER HISTORIC HOSTAGE RESCUE
Uganda unveiled a statue honoring Lt. Col. Yoni Netanyahu at Entebbe Airport, 50 years after he was killed leading Israel’s daring hostage rescue operation. Uganda’s military chief called his leadership and sacrifice “an enduring symbol of courage, duty and selfless service,” while also honoring the hostages murdered during the 1976 hijacking. The ceremony highlighted renewed Uganda-Israel ties and commemorated one of Israel’s most iconic military operations.
היום, י״ח באב, אנחנו מציינים 21 שנה לגירוש הנורא מיישובי צפון השומרון.
השנה, לראשונה, אנחנו מגיעים אל התאריך הזה בראש מורם. חזרנו הביתה, לחומש, לשא-נור, ולגנים וכדים שנבנים בימים אלו.
לא נסתפק בתיקון פשע העקירה. לצד ארבעת היישובים אליהם אנו שבים, נקים שורה ארוכה של יישובים חדשים בצפון השומרון. בהר עיבל, בעמק דותן, ובלמעלה מ10 נקודות נוספות, נחזק ונבצר את ההתיישבות.
יחד עם ההתרגשות שכולנו חשים ברגע ההיסטורי הזה, אסור לנו להיות שאננים. המהפכה הזו איננה עובדה מוגמרת.
בעוד 3 חודשים תיבחר הנהגה חדשה למדינת ישראל. בפנינו עומדת הבחירה, בין ממשלת ימין שתמשיך את תנופת הבניה ותרחיב אותה, לממשלת שמאל מסוכנת שמצהירה בגלוי על כוונתה לפנות יישובים וחוות ולקדם ״הסכם מדיני״.
ומצפון השומרון - לעזה! מנהלת ההתיישבות בראשותי ערוכה להקמת 3 יישובים בתוחמת הצפונית של רצועת עזה, ואני קורא לראש הממשלה לתת את האור הירוק למהלך.
יחד מתקנים את חטא ההתנתקות🧡🇮🇱
תמונה מתוך טקס סיום קורס קצינים אי שם לפני כמה שנים.
באמצע עם הכומתה האדומה רב סרן שילה הר אבן ז"ל, גיבור ישראל מ"פ בגדוד 13 שנפל בשבעה באוקטובר בקרב הגבורה על מוצב נחל עוז.
הצוער השני מימינו עם הכומתה הכחולה- רב סרן יובל עזרא ז"ל, גיבור ישראל מפקד סוללת תותחנים שבדיוק לפני שבוע נפל בפיגוע ליד חוות גלעד.
שני חברים, כל אחד מהם לוחם ומפקד דגול- שניהם הקריבו את חייהם למען המדינה שלנו... איזה דור של גיבורים!
שנהיה ראויים🇮🇱
In 1976, terrorists hijacked an Air France flight to Entebbe, separating Jewish passengers from the rest. Israel launched a daring 2,500-mile rescue mission that freed more than 100 hostages.
The only Israeli soldier killed was the special forces commander - Yoni Netanyahu.
Now, 50 years later, Uganda is honoring him with a statue at the place where he fell.
History remembers courage. 🇺🇬🇮🇱
לכל ח"כי האופוזיציה, שחוגגים את ה"הצלחה", כביכול, לעצור את תקציבי המשרד שלי אתמול בועדת הכספים:
מציעה לכם לא לחגוג יותר מידי.
1. שימו לב איזה תקציבים "תקעתם":
* 6.5 מלש"ח למכינות הקדם צבאיות מכל המגזרים ומכל הקשת החברתית, ובתוכם תקציבי הנגשה, בטיחות ובטחון, יעוץ מקצועי ועוד.
* 5 מלש"ח לפעילות גרעינים משימתיים מכל המגזרים וחלקי החברה לחיזוק הקהילות בערים בכל רחבי הארץ.
* עוד 3 מלש"ח לפעילות מוגברת של אותם גרעינים משימתיים במגזר העירוני בנגב המערבי, כלומר בעוטף עזה... כבוד מפוקפק מאד לעצור להם תקציבים.
* 115 מלש"ח לפעילות החטיבה להתיישבות בנגב, בגליל וביו"ש. ברוב הישובים שיסבלו מהמחסור הזה בתקציב חיים תושבים שבדר"כ לא מצביעים לנו אלא דווקא לכם.
* 133 מלש"ח לפעילוית ושירותי חוסן קהילתי בישובי קו העימות בצפון, באמצעות החטיבה להתיישבות. אותו כנ"ל. התושבים שם, שעברו בגבורה יותר משנתיים וחצי מסוייטות, ועכשיו נעזרים בשירותי החטיבה כדי להשתקם, להתייצב, וגם לחזור ולצמוח - משוועים לתקציב הזה. אעדכן אותם שאתם תקעתם אותו.
2. אתם הרי יודעים, שזה לא באמת אתם ש"תקעתם". ש"ס חולקת אתכם את הקרדיט על עיכוב התקציב הזה. לא תעודת כבוד גדולה, לא לכם ולא לה.
3. אל דאגה, התקציבים האלה יעברו בקרוב, על אחריותי. לקראת ההצבעה הזו, מציעה לכם לשקול בשנית את עמדתכם.
שבת שלום!
Mosab, here's a novel thought. Maybe next time you and your hundred relatives shouldn't team up with people who invade their neighbor's house, rape his wife until her pelvis breaks, then burn her alive, abduct his infant and grandmother as hostages, kill him and the kids, kidnap the daughter to be a sex slave … and then promise to do it to every neighbor's house forever.
Here's a protip: When you do that, you have forfeited all compassion. Your neighbors won't give a rats ασσ about you getting killed and your cities bombed.
Neither will I. I ran out of tears on 10/7. You and your hundred relatives sowed the wind, and now you want to whine to me about having to reap the whirlwind?
Sorry … not sorry. You've played this scam one too many times. You don't get it. We no longer care. Your blind savage animalistic Palestinian violence over 75 years has worn us out.
Sadly,
w.
חילונים רבים מלינים, בצדק רב, על הקצנה דתית - אבל לא שמים לב עד כמה רבים מהם השתנו בעצמם.
לצד הדיון בביקורת הלגיטימית כלפי המגזר הדתי וכלפי המגזר החרדי, חשוב להסתכל במקביל גם על התמורות שמתחוללות במגזר החילוני, בו עולם המסורת הפך לא רק זר, אלא גם מושא לעוינות. כיום, שפה לגלגנית כלפי ההיסטוריה היהודית, חגיגת חגים לא יהודיים, או ציון מועדי שמחה ושכול לאומיים בתאריכים הלועזיים - הופכים לנורמה שלא הייתה קיימת בעבר. יותר מזה, אם נתבונן בחילונים רבים שהקימו את התשתית הפוליטית והרוחנית של המדינה היהודית החילונית - מבן גוריון ועד אלתרמן - נמצא לא רק מערכת מושגים שהיום נתפסת כדתית וקיצונית, אלא חיבור עמוק לארץ, למקומותיה הקדושים, ולמורשת ישראל.
על מנת לשוחח ברצינות על זהותה של המדינה, הגיעה העת להכיר בשינויים האמוניים והתרבותיים שמתחוללים כיום בקרב המגזר החילוני ביחס למורשת ישראל - ולהבין שבמידה רבה, המדינה החילונית של קום המדינה רחוקה מאוד מהמדינה החילונית שרבים מדברים עליה היום.
מתוך הטור בישראל היום >>
לפני זמן קצר החל תרגיל פתאומי במתכונת ארצית במשטרה המתרגל אירועי חדירת מחבלים לכל מחוז.
אינני יודע מהו מתאר התרגיל ומה הוא מדמה.
אבל:
לרשות הפלסטינית יש כיום כוח שיטור של עשרות אלפי נושאי נשק. למיטב זכרוני, בערך פי 3 מה 20,000 שמותר להם לפני אוסלו.
.@grok בדוק אותי.
בנוסף: יש מאות אלפי כלי נשק אצל ערביי ישראל - כולל נשקים ארוכים ואפילו מקלעי מאג - בפרט אצל האוכלוסיה הבדואית/סעודית/מצרית בנגב.
שלא לדבר על זה שאפשר גם לרצוח עם סכיני מטבח, עם משאיות ואוטובוסים (מישהו זוכר את המשאית שפגעה בכמה מבוגרים שחיכו לאיסוף לטיול ליד גלילות לפני שנה - לקח למשטרה שבועיים להגיע למסקנה שזו לא הייתה תקלה בבלמים)
אנחנו חיים על חבית אבק שריפה ומסרבים להכיר במציאות ולהתמודד עם אידאולוגיה רצחנית.
תיעוד מטורף שערכתי מזירת הפיגוע: בניהו מלט כשהוא פצוע קשה שולף אקדח ויורה במחבלים
ביומיים האחרונים אני משקיע שעות ארוכות בתחקור הפיגוע הקשה ברכס סלע. באחד הסרטונים, כך התברר לנו מעדויות המטיילים, נראה בניהו כשהוא באפיסת כוחות לאחר שנורה ונפצע קשה, מתרומם מהקרקע, שולף אקדח, ויורה בכמה מהמחבלים. ערכתי את הסרטון עם הסברים וזה פשוט מטורף.
בנוסף, לוחם גולני בחופשה שהיה בטיול, נראה פוגע בשני המחבלים שקפצו על רבש"ץ חוות גלעד הפצוע.
אסתר אלמנתו של בניהו: "הוא היה גיבור בחייו וגיבור במותו. צריך לגבות ירי לוחמים כדי שלא יהיו עוד אלמנות ויתומים, למחוק את הכפר תל ולהקים התיישבות יהודית בכל המרחב".
יוסי דגן ראש מועצת שומרון: "בניהו - גיבור ישראל שהציל חיים עד נשימתו האחרונה"
נראה שככל שאנחנו מתקרבים לבחירות רמת האמינות של העיתונות בישראל צוללת אל מתחת לאפס.
איש משרי הממשלה לא תקף אמש בישיבת הממשלה את נציג צה״ל.
ביקורת על תקרית חמורה מאין כמותה ומיותרת לחלוטין שבה איבדנו שני לוחמים היא איננה מתקפה ותפקיד הממשלה לשאול שאלות קשות וגם לבקר כשצריך.
מרגע שהמטיילים נרגמו באבנים ועד לחטיפת נשקו של הרבש״צ דביר והריגתם של בניהו ויובל הי״ד, בעובדה, לא המטיילים החמושים,
לא הלוחמים שקפצו לאירוע ולא אנשי כיתת הכוננות העזו לעשות שימוש בנשקם במטרה לפגוע בפורעים.
והשאלה הגדולה היא למה ?
האם יש קשר בין אי הפתיחה באש, על פי נוהל מעצר חשוד, לבין תקריות קודמות בהן מי שהעזו לעשות שימוש בנשקם להגנה עצמית מצאו את עצמם בחקירות, כשנשקם מוחרם במקרה הטוב או כשהם במעצר בית עם איזוק אלקטרוני?!
להבנתי יש קשר אדוק בין הדברים, סיבה ותוצאה. ולהלן כמה דוגמאות:
1. בתקרית אלימה קשה ומתועדת של תקיפת רועים ליד סוסיא הקדומה במרץ 26, ירה חייל צה״ל שזינק לתקרית באחד הפורעים והרגו. החייל נמצא עד לרגע זה בחקירת מצ״ח ונשקו הוחרם זאת למרות שיש תיעוד של התקיפה האלימה.
2. בחוות טליה שליד בית יתיר הוחרם נשקו האישי של לוחם גבעתי כיוון שפלסטינים התלוננו שהוא מטריד אותם ללא שהביאו שום ראיות לכך ולא הוגש כתב אישום.
3. בחוות גלעד הוחרמו ב 30.10.24 שני נשקים לחברי כיתת הכוננות, שניהם ביחידות לוחמות, לשנה שלמה, אחרי שירו כהגנה עצמית בהתפרעות קשה של ערבים בסמוך לחווה.
ביו״ש יש כעת הסתה פרועה של חמאס וארגוני טרור נוספים לבצע פיגועים דומים באמצעות חטיפת נשקים. תקרית כזו כבר ארעה בשבת בדרום הר חברון כאשר רועה צאן הותקף בלום ברזל ונשקו נחטף. אירוע שבדרך נס לא הסתיים ברצח. זו התפתחות מסוכנת מאד שיש לגדוע לאלתר.
חיי אנשינו ולוחמינו קודמים לחיי הפורעים והמחבלים והוראות הפתיחה באש צריכות לבטא את ההגיון הפשוט הזה.
@shacharlotan מזכיר קצת את הספר המצויין של שלום בוגוסלבסקי על ההיסטוריה של יהדות מזרח אירופה שמשלב היסטוריה יהודית והיסטוריה כללית של ארצות מזרח אירופה ונותן פרספקטיבה רחבה מהמקובל
שני לוחמי צה”ל, רס”ן יובל עזרא ורס”ר (במיל’) בניהו מלט, נרצחו ע״י מחבל .
הדם שלהם עדיין לא נספג באדמה, וכבר יש מי שממהרים לתפוס כותרות כדי לחזק את מעמדם הפוליטי. מעל במות ובפוסטים הם מנסים לעוות את המציאות הקשה.
לחטוף נשק ולרוצח בדם קר אזרחים ישראלים הוא מחבל לכל דבר , ועל מדינת ישראל לפעול בנחישות נגד מי שמבצע מעשי טרור ונגד ארגוני הטרור האחראים להם.
הקונספציה של ההכלה, שהתבררה בכישלון כואב לפני 7 באוקטובר, חייבת להישאר מאחור. אסור למדינת ישראל לחזור למדיניות שמאפשרת לטרור להרים ראש.
כל הנהגה שתבחר בדרך של הבלגה במקום בהגנה נחושה על כלל אזרחי ישראל, מקווה שלא תזכה באמון הציבור בבחירות הקרובות , ואין לה מקום בכנסת ישראל .
יהיה זכרם ברוך 🇮🇱
הי חברים
כאן ורד מזומן אביעד.
לפני 4 וחצי שנים החלטתי לקום ולעשות מעשה.
כאב לי שהבת שלי, שהיתה מאושפזת בבי"ח בגלל עניין נפשי, הרגישה כמו המצורעים שמחוץ למחנה.
כאב לי שאין אפשרות לאדם דתי לשמור שבת וחגים בבי״ח פסיכיאטרי, שאין לו אפשרות לקבל מתנדבים, או חיבוק חם, או מקום ב-❤️.
ב"ה שינינו זאת!!
היום יש לנו 350 מתנדבים ב-20 בתי חולים. הם מגיעים עם מוסיקה וכיבוד ואנרגיה טובה למחלקות הפתוחות והסגורות, למקומות שבהם חיים אנשים שכולנו מכירים.
כל הפעילות הזו מאוגדת תחת עמותת *״הומיה - למען פגועי הנפש״*.
כיום אנחנו מקיימים ״קידוש קלאב״ בבתי החולים הרצוג, כפר שאול, ושלוותה.
הקמנו *מוקד תמיכה טלפוני callלנפש 8246* להורים ובני משפחה של מתמודדים.
יש לנו 4 מועדונים חברתיים לצעירים ולנוער במודיעין, בגוש עציון, ובירושלים.
*את כל הפעילות הזו, למתמודדים, לבני המשפחות ולקהילות, אנחנו רוצים להרחיב לכל רחבי הארץ, *ולשם כך זקוקים לכם🙌*.
אלה ימי הקמפיין של *הומיה*. עזרו לנו להמשיך ולפתח מענים למתמודדי הנפש ובני משפחותיהם.
יחד נמשיך לעשות מקום למתמודדי הנפש בחברה הישראלית.
אשמח אם תכנסו לקישור המצורף ותתרמו בעין יפה.
תודה רבה
ורד מזומן אביעד
מייסדת ומנכ"לית *״הומייה - למען פגועי הנפש״*
https://t.co/czJ4aNFU9E
שחררו אותנו מההצגות האלו.
תנו לאלמנה והיתומים את הבתים.
תנו לחיילים משוחררים מגרשים בחינם על חורבות כפר המרצחים הזה.
תנו לנו ניצחון אמיתי - כיבוש גירוש והתיישבות!
#עם_ישראל_חי🇮🇱💪
#קדימה_לארץ_ישראל_השלמה🇮🇱💪
#בניהו_מלט_אח_בדם🇮🇱💪
אין לי ממש זמן וכוח לטוויטר כי לא ממש ישנים פה במילואים בשבוע האחרון מאז שההצתה (וזה לא משנה אם הייתה בכוונה או לא) בחוות גלעד פתחה לפלסטינים בכל איו"ש את הצ'קרות, אבל בכל זאת כמה הערות אקלקטיות:
א. קיומם של יהודים במרחב, בשטחים הפתוחים, הוא לא פרובוקציה. אם הם פרובוקציה בעיני מישהו, לא היהודים הם הבעיה.
ב. ההבחנות בין שטחי A וB לשטחי C בשאלה מה קרה באירוע הספציפי הן מטופשות לאללה. אלו שטחים פתוחים צמודים צמודים לציר הראשי, שעובר בעצמו, בהגדרה, גם בשטחי B. הם לא הסתובבו בשכם. בעדינות אגיד שלא ראיתי הקפדה כזאת כלפי הפלסטינים וההפרות שלהם בשטחי C או ההסתובבות של כוחות הביטחון שלהם בשטחי B.
ג. ההקפדה המדוקדקת של אנשים על החוק שאוסר כניסת ישראלים לשטחים שלא הוגדרו באוסלו כשטחי C היא מקסימה. רק אגיד שאני בגזרה שמזרימה מאות מכוניות ישראליות *ביום* לתוך טול כרם כמעט בעידוד רשמי. אם לדעתכם שם זה בסדר ופה לא, למעשה אתם אומרים שמבחינתכם זה לא שאסור לישראלים שבטעות כף רגלם תחצה איזה קו שנקבע בהסכם שהביא לנו רק דם לפני 33 שנה, אלא שיש חוק אחד ליהודים וחוק אחר לערבים ישראלים. מעניין אם יש מילה קליטה לתאר מציאות כזאת.
ד. האירוע לא נוהל טוב, ומראה את הפער בין ההתנהלות הישראלית, שלא פתחו באש הרבה אחרי שהייתה לזה הצדקה, לבין הפלסטינים, שירצחו בשניה הראשונה שיהיה להם האמצעי בשביל זה. מקווה שכל כוח שיוצא לשטח יזכור את זה היטב.
ה. האינסטינקט שקיים פה אצל אנשים לתהות למה יהודים מגינים על עצמם כמו שהם מגינים על עצמם, ולמה יהודים חמושים כמו שהם חמושים, ממש אחרי אירוע בו אנחנו רואים מפני מה ומי הם מגינים על עצמם, הוא פלא בעיני. פתולוגיה.
ו. צה"ל פועל, ופועל טוב ביהודה ושומרון. אופן הפעולה, המקומות בהם הוא שוהה, החוות שהן פרוייקט צה"לי בטחוני, לא פחות משהן פרוייקט התיישבותי, יצרו שינוי גדול מאוד בשטח והורידו את הטרור המאורגן לשפל היסטורי. בשבוע האחרון הקצב עלה עוד, כולם הוחזרו מהחופשות בבית (חלקנו מהחופשות קיץ ממש שתוכננו לפני זמן רב), ופועלים בעצימות גבוהה אפילו יותר. דווקא מתוך כל מה שנכתב פה, לקחת את החוק לידיים ולבצע נקמות פרטיות זה פשוט מיותר. עמוס פה מספיק לכוחות שבשטח גם בלי להתעסק בזה, גם אם מאוד כועסים. חלאס.
ז. האנשים שמסתובבים בשטחים הפתוחים, החוות, הישובים, כל מערך ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, הוא מה שגורם לזה שהחיכוך, שהוא הכרחי וחיובי, בין הפלסטינים לכוחות ביטחון ישראלים, מתנהל בתוך השטח שלהם, ולא בשטח שלנו. זה או חיכוך בחוות גלעד, או בכפר יונה וצור יגאל. אם אין חיכוך, יש שקט, ושקט זה הזמן בו אנחנו נחים והם מתעצמים. בצפון השומרון, עד מבצע חומת ברזל לפני שנה וחצי, הוקמו גדודים סדורים של חמאס, כי לא הייתה שם התיישבות, ולא היה חיכוך. הנוכחות בשטח היא זאת שמחייבת את צה"ל לקיים חופש פעולה מבצעי רציף, ובניגוד לעבר, אז צה"ל חיפש שקט, היום צה"ל רוצה את החיכוך הזה ומחפש אותו, מתוך ידיעה שלחיכוך יש מחירים, ולאי חיכוך יש מחירים כבדים הרבה יותר. בלי התיישבות, אין נוכחות צבאית קבועה, ובלי נוכחות צבאית, המרחב הופך לחממת טרור, ולחממות טרור יש נטיה לא להישאר במקום אחד, גם אם יש גדרות. אולי שמעתם שהיה גם איזה משהו לאחרונה סביב עזה.
ח. אלו שיושבים בלב הארץ, לא צריכים את האישרור שלכם לקיומם. הם כבר התרגלו. אבל כן יהיה נחמד אם אנשים שלא מכירים את השטח ואת המשמעויות, ידברו קצת פחות.
פארוק רמדאן (המחבל בסירטון עם הכיפה הלבנה), נושא דרשה במסגד ומקדש רצח של יהודים בשם הקוראן ובמיוחד רצח של מתנחלים כלשונו.
ביום שישי הוא חוסל, לצערי אחרי שהשתתף בארוע חטיפת הנשק מישראלי בשומרון שהיה עם קבוצת מטיילים בשומרון ליד כפר תל (כפר ידוע לשמצה במחבליו) ורצח שני הלוחמים הישראלים הי״ד.
מה קורה ללשעברים הבכירים מאד, בוגי, יאיר גולן ואחרים, שלפתע כל פיגוע מתחיל אצלם בפרובוקציה כביכול של הישראלים ושוכחים שמחבלים כמו פארוק ימח שמו, רק משחרים לטרף, לרצוח יהודים.
צפו איך לשעברים עולים על סירטון…
הספר "לחתן בכבוד", שהוא למעשה "השקעות לעצלנים" שעבר עריכת תוכן ועריכה לשונית וגראפית עבור המגזר החרדי, יוצא אל האור באופן רשמי!
ניתן להזמין כרגע אך ורק דרך אתר האינטרנט של "השקעות לעצלנים" :)
הקהל החרדי לא מכיר מספיק את האפשרות הפשוטה והקלה ביותר לחסוך ולהשקיע, שהיא גם כנראה האפשרות הרווחית ביותר לטווח הארוך. שמח מאוד שזכיתי להיות המבשר והמודיע בתחום החשוב הזה, ומקווה שהספר יפזר אור וטוב כמו אחיו הגדול