I’m significantly older than you. I started coding in the late 60s. My current strategy is to not read any of the code written by my agents. That’s the only way I can take advantage of their productivity. What I do instead is to surround the agents with extreme constraints. Unit tests, gherkin tests, QA procedures, quality metrics, mutation testing, test coverage, and a plethora of others. In the end, I have very high confidence in the code they produce because they’ve had to run the gauntlet of all of my constraints and tests.
פרק 125 – גד רביד הוא יו״ר ועד העובדים של SAP
ב-2014 גד רביד הקים את ועד העובדים של SAP. הוא הגיע להתארח אצלינו בפרק כדי להסביר מה היתרונות של עבודה מאורגנת, להפריך מיתוסים, להרגיע חששות והוא מאמין שאחרי הפרק הזה, גם אתם תרצו עבודה מאורגנת בחברה שלכם.
https://t.co/IexqaTPi4A
מחשבות נוגות על claude code, בינה מלאכותית והעתיד המקצועי
יום אחד נסעתי עם חבר טוב ברכבת, ושאלתי אותו את השאלה, בהנחה שהסיכוי שלא יצטרכו את המקצוע בעוד חמש שנים שלך יותר גדול מ0, מה אתה עושה כדי להיערך לזה? לשנינו לא הייתה תשובה טובה מספיק
הנה האמת, האמת היא שמאחורי כל חדוות היצירה הגדולה מאחורי השימוש בכלי AI מסתתרת תחושת ריקנות גדולה, ואפילו פחד מסוים. ככל שהכלים מתקדמים הצורך בפיקוח והתערבות אנושית הולך ופוחת. גם העבודה נראית שונה מאוד, מללכת ולעבוד קשה בלתכנת (ואני באמת אוהב את זה) העבודה הפכה למתן הוראות, לחכות שהוא יסיים (לגנוב איזה משחק שחמט או עוד סרטון ביוטיוב ברקע) ולהמשיך, ואחרי שמפשיטים את הכיף (האמיתי) ביכולת ליצור לבד משהו מאפס, נותרת השאלה המהותית של מה אני עושה בעצם, וחמור מכך, האם באמת צריך אותי כאן, ואם כן, האם זה יהיה נכון עוד שנה? שנתיים? חמש?
כי אם כל אחד יכול לייצר מוצרים מאפס, אז גם המוצר שלך נבלע בתור רעש אינסופי של מוצרים. ואם כל אחד יכול להיות גם מתכנת גם איש פרודוקט, גם איש שיווק, אז מה יעשו מי שלא רוצים את זה? מה יעשה מי שלא רוצה להיות ה 10x Engineer? מה יעשה מי שלא יכול?
הרי התמונות היפות שצילמתם והעליתם לאינסטגרם נלחמים ברעש האינסופי ששם, וזה עוד תחביב, מה קורה כשהמקצוע שלכם פשוט נבלע ברעש אינסופי של מיליוני אנשים שעושים בדיוק את אותו הדבר?
אני מרגיש שהדבר חמור פי כמה לאנשי AI כמוני. כשעשיתי את התואר השני שני לפני יותר מעשור היו מעט מאוד אנשים בעולם שידעו לעבוד טוב עם מודלים. בחצי שנה האחרונה נחשפתי להמון חברות ואנשים שבנו מוצרי AI מעולים בלי שום רקע קודם. עזבו, אני בעצמי בניתי מוצרי AI סופר מורכבים עם כמעט 0 התערבות שלי. דברים שלא היו אפשריים לפני חצי שנה.
לפני כמה שנים כתבתי פוסט שהפך להיות מאוד וויראלי על למה ממש חשוב לעשות תואר שני ב AI, היום? אני בכלל לא בטוח שהייתי ממליץ על זה.
מה העתיד המקצועי של אנשי הטכנולוגיה? אני נמצא בתעשייה כבר 15 שנה והשינוי שקורה עכשיו הוא משהו שלא ראיתי בחיים. מקצועות שלמים הולכים להיעלם. וכן, אני יודע, תמיד זה קרה, ופעם כולם היו חקלאים, ובכל זאת, לאן אנחנו הולכים מכאן?
לזה מתווספת תחושות ה FOMO האינסופית שגובה מחיר נפשי משמעותי, הצורך להיות מעודכן כל הזמן, הצורך ״לא להישאר מאחורה״, ותאמינו לי, בתור אחד שחווה איזה גל אחד או שניים של AI-Hype, מה שקורה עכשיו הוא דבר אמיתי, והוא משפיע לא טוב על המון אנשים סביבי. אנשים מוכשרים, וחכמים, שמרגישים שהם יוצאים מהמירוץ, או שפשוט לא בא להם להשתתף בו יותר.
מישהו כתב פה לפני כמה ימים שעכשיו זה זמן מצוין להיות יזם. אני חולק עליו, אני לא מקנא בעליל ביזמי AI היום, שמוצאים את הטכנולוגיה שהם משתמשים בה משתנה כל חודש, שנלחמים בילדים מסן פרנסיסקו שעובדים 996 (תשע עד תשע, שש ימים בשבוע).
עוד מוקדם לשפוט מה יקרה, ויש שיגידו שמה שהיה הוא שיהיה ואנשים ממציאים מקצועות חדשים. אני כן מרגיש שיש פה מחיר נפשי משמעותי, שלא מדברים עליו מספיק, ואנחנו לפני (שלא לומר בעיצומו) של משבר אמיתי, שקשה לשפוט איך נצא ממנו ולאן.
One reason vibe coding is so addictive is that you are always *almost* there but not 100% there. The agent implements an amazing feature and got maybe 10% of the thing wrong, and you are like "hey I can fix this if i just prompt it for 5 more mins"
And that was 5 hrs ago
דעתי על שרשורי החיסכון למיניהם: העובדה שיש כאן כאלה שמנרמלים את העובדה שאנשים, שבעשירון שלהם היו חיים כמו מלכים בכל מדינה נורמלית, צריכים לאכול פה עדשים כדי לגמור את החודש, היא חרפה שמעידה כמה התרגלנו לזה שהמצב פה חרא גמור.