אתם מכירים אותי, אני אף פעם לא מבקש ממכם לשתף דברים שאני כותב. אני חושב שכבר פרסמתי כאן כמה טקסטים חשובים לאורך השנים, וזה, בעיניי, החשוב מכולם. אז הפעם מבקש שתשתפו אותו.
@roni_singer@Liberwomen כל כך הרבה נושאים חשבים יש לחקור היום. אבל זה החשוב מכולם. כי זה על מי שהפכנו להיות. לא מסתכלים לשטן בעיניים, עוברים לצד השני של הכביש. מפלצות חיות בקרבנו. בעם שלנו. פה. דלת ליד.
ישראל היתה יכולה להיעזר באוקראינה ובידע שצברה בתחום לוחמת הרחפנים (מספר 1 בעולם!). בישראל זלזלו ועדיין מזלזלים. ממשלת נתניהו עדיין מעדיפה ברית עם פוטין וייבוא חיטה גנובה מהשטחים האוקראינים הכבושים
יוסי ורטר כותב: טקס המשואות השנה ייזכר כמבצע התודעה הבוטה, היקר ועתיר הרייטינג שהופעל אי פעם על אזרחי המדינה. פולחן האישיות לשליט ולרעייתו נשקף כמעט מכל "פריים", ונועד לביצור הישרדותו
https://t.co/t7tsX8iJ3h
@HolySmokexxxx מי שנבחר בהונגריה הוא די ״בנט״ בפרופיל הפוליטי, עם כל הניאנסים. החשש האמיתי הוא לא מבנט כראש ממשלה, אלא מהקמת קואליציה עם הליכוד. לא ליברמן ולא בנט ולא אייזנקוט לא פוסלים זאת. המלל המדויק הוא ״לא נשב עם נתניהו״, הל��כוד לא מוזכרת ולא בכדי. יש לי אוזן מוזיקלית לשיט הזה.
החיסול הממוקד שבוצע ב-2 במרץ בהמ��אן, שלגביו נאמר בתחילה שמדובר ב״מדען גרעין״, התברר כעת כמי שהיה מוחמד מהדי פרהאדי ראמין, אחד ממנהלי משרד המודיעין האיראני.
מתברר שכבר זמן רב ה-FBI פרסם עליו הודעת מבוקש, ושה״מדען״ של משרד המודיעין לא היה אלא האקר וגנב מידע.
מהדי פרהאדי היה מבוקש בגין כמה עבירות סייבר פליליות, ביניהן:
•קשירת קשר לביצוע הונאה ופעילות הקשורה למחשבים.
•גישה בלתי מורשית למחשבים מוגנים.
•קשירת קשר להונאה ולגניבת מידע מכרטיסי אשראי ועוד.
לפי הטענה בפוסט, נראה כי המלחמה הייתה הזדמנות טובה לחסל אותו
״כשרואים שהמלחמה מתקרבת נכנסים לפאניקה. נסחפים לבכי ולהיסטריה, ומפנים את הזעם כלפי איראנים החיים בחו״ל.
כאילו אנחנו אלה שמאיימים כבר חמישים שנה על אמריקה, כאילו אנחנו הצבנו שעון להשמדתה,
כאילו אנחנו אלה שאיימו על טראמפ רק לפני יומיים.
אין בושה? אם אינכם מסוגלים לשתוק לפחות אל תוסיפו עוד כיעור לשיח״
דעתי על הראיון של גל הירש:
1. בעניין ההפגנות, ובכן, ההפגנות הגיעו עד לארה״ב וסייעו לטראמפ ללחוץ להסכם. הן גם הגיעו עד המנהרות וסייעו לחטופים לדעת שלא שכחו אותם. בעיני זה ניצחון למפגינים
2. הוא טוען שהתקשרות הדהדה תעמולת חמאס. אמירה משונה לאור זה שאנשי רוה״מ הפיצו תעמולה קטארית בזמן מלחמה
@gil_dekel@ShperlingAmir האמת שהתכוונתי לעצמי, בין היתר, אבל תודה שדייקת אותי. לא מסכימה איתך. ביבי הוא לא המדינה, אבל הוא חלק ממנה, לצערי הרב. ועם זה יש להתמודד מבלי לחפש בכל פעם את יפה הבלורית והתואר התורן, אלא בלעמוד פעם אחת על העקרונות ולא לזוז מהם.
מקרה בוחן ראשון לוועדת אלמוז: לוחם מילואים ששירת ברצף מ-7 באוקטובר ועד החודש שעבר שם קץ לחייו אתמול - ולא יוכר כחלל צה״ל; חבריו יוצאים למאבק למען ההכרה בו
יהושע (ג׳וש) בון, לוחם מילואים מחטיבת כרמלי, ששירת במהלך המלחמה יותר מ-700 ימים - שם אתמול קץ לחייו.
יהושע, עולה חדש מארה״ב שהתגייס כחייל בודד לגולני בשנת 2017, גויס למילואים כבר ב-7 באוקטובר לגזרה הצפונית.
הוא שירת כצלף, ובמהלך המלחמה התנייד בין הסבבים מחטיבה אחת לאחרת וכך שירת במילואים רצופים, מ-7 באוקטובר ועד החודש שעבר.
מפקדיו מעידים כי בתור צלף, הוא חיסל מחבלים רבים, נתקל במראות לא פשוטים ��אף פינה נפגעים במספר אירועים קשים. לאחרונה הוא פגש קב״ן, ואתמול בחר ליטול את חייו.
בשל העובדה שהוא שם קץ לחייו אחרי סיום שירותו במילואים - ג׳וש לא יוכר כחלל צה״ל, כפי שקבעה ועדת אלמוז - ובהלוויתו יהיו ״סממנים צבאיים״ בלבד.
חבריו שלחמו לצידו בחטיבת כרמלי, יוצאים כעת למאבק - ומבקשים להכיר בו כחלל צה״ל ולקבור אותו בהלוויה צבאית.
@vzglyad Всем, кто имеет отношение к современном театру в Мариуполе может не сейчас, позже, под старость, будут приходить каждую ночь маленькие украинские дети, садиться на кровать и всю ночь пристально смотреть, ножками болтать, напевать что-то. Пока вы из окна не выйдете сами нахуй.
אלי פלדשטיין הוא טרגדיה ישראלית
השתכנע שהמדינה היא נתניהו
קרולינה לנדסמן-הארץ
אלי פלדשטיין בי��ש מעומרי אסנהיים לראות מולו בן אדם, ולשמוע את הסיפור שלו. ואכן, שלושת פרקי הריאיון מצליחים להעמיד מולנו אדם ולחשוף בפנינו את סיפור חייו. אם מחפשים לסיפור הזה שם, השם המתאים ביותר בעיני הוא טרגדיה ישראלית. פלדשטיין הוא טרגדיה ישראלית.
כשבנימין נתניהו "נזכר" שבעצם הוא מכיר את פלדשטיין, שעבד בעבורו בלשכה, הוא תיאר אותו כך: "מדובר בפטריוט ישראלי, ציוני נלהב, סרן במילואים. סרן במילואים שעשה את הדרך מעולם התורה לעולם הצבא. אין שום סיכוי בעולם שהוא היה עושה משהו בכוונה ��חילה לסיכון ביטחון המדינה". לאחר שהקשבתי לסיפור של פלדשטיין, אני נוטה להסכים עם התיאור. הבעיה של פלדשטיין, או הטרגדיה שלו, אינה שהוא סיכן את ביטחון המדינה, אלא שהוא לא יודע מהי מדינה. הוא באמת השתכנע שהמדינה היא נתניהו. ההבנה הזו אינה פוטרת אותו מאחריות למעשיו, אך היא מסבירה אולי כיצד הגיע אליהם.
מכיוון שפלדשטיין היה משוכנע שהמדינה היא נתניהו, הוא לא הצליח לקרוא את התמרורים שסימנו לו שמשהו רקוב בממלכה. איך יכול להיות שאדם שבגיל 21 עשה לבדו את הדרך מעולם התורה לעולם הצבא, הלך נגד הזרם של החיים שאליהם נולד והתברג לעמדת כוח בלשכת ראש הממשלה, הסכים לקומבינה לא חוקית שנרקמה כדי לשלם את שכרו? לפתוח עוסק מורשה ולהעביר חשבוניות לגיל בירגר, שאחר כך יגלה שהוא עובד עבור ג'יי פוטליק, יהודי אמריקאי שהוא בעצם לוביסט של קטאר בארצות הברית. זה מדינה זה?
מהתיאורים של פלדשטיין ברור שאין דבר כזה מדינת ישראל, יש רק נתניהו. המדינה זה הוא. הוא החוק, הוא הסמכות. השיבוש אצל פלדשטיין כה עמוק, עד שאפילו הצבא, והרמטכ"ל בראשו, נתפשים כגוף עוין, או לכל הפחות חשוד. הדבר בא לידי ביטוי כשהוא מספר על חילופי דברים בינו לבין הרצי הלוי, או כשהוא מתאר כיצד זעם על דובר צה"ל, דניאל הגרי, שאמר לו לא לדבר עם כתבים צבאיים. אבל לא פחות מכך, בנכונותו לצאת למשימה שבבסיסה האמונה שצה"ל מסתיר מראש הממשלה מסמכים חיוניים לביטחון המדינה. וזה דבר מטורף במיוחד בתוך הביוגרפיה של פלדשטיין, שבה, על פי עדותו, הצבא הוא המקום שבו מצא לראשונה בית ("כל מה שבניתי בחיים שלי... זה אך ורק בזכות מה שעשיתי והספקתי בצבא הגנה לישראל. אין לי כלום בלי צה"ל").
אסנהיים מצליח לספר כאן סיפור של שבר תודעתי. כשפלדשטיין צונח מלשכת ראש הממשלה לחדר חקירות של שב"כ הוא נפגע מאוד; הוא פוחד, נסער, בעיקר מופתע. אבל מה ששובר אותו, ולמעשה מנפץ את זהותו, הוא ההתנערות של לשכת ראש הממשלה ממנו. ברגע שבו נתניהו וחבריו ללשכה מתנערים ממנו נוצר א��לו השבר. הוא יושב בתא החקירות ואינו יודע להשיב על השאלה מי הוא.
אבל השבר הזה אינו נעצר בגופו של אדם אחד, הוא מסמן את קו השבר של מציאות פוליטית שלמה. השבר של פלדשטיין מחכה מעבר לפינה להמונים שהמירו את זהותם מישראלים לתומכי נתניהו, שהחליפו בין המדינה לבינו, שעצמו עין מול שקריו והתנהלותו הבזויה והסכימו לראות במוסדות המדינה גופים עוינים למדינה — כלומר לנתניהו — לרבות הפרה הקדושה, צה"ל. כשיפול להם האסימון לגבי נתניהו — והרגע הזה קרב מיום ליום — הם לא יאבדו רק מנהיג, הם לא ידעו מי הם. ברגע שהדמות תתפורר, לא תישאר מדינה להיאחז בה, וגם לא זהות לחזור אליה.
עדי קינן, אמו של רס"ל במיל' עידן קינן כהן, בן 21 מרמת גן, לוחם בגדוד נחשון (90) בחטיבת כפיר, שנהרג ב-16.11.24 מירי צלף של חמאס בפאתי ג'באליה, ליד בית לאהיה שבצפון רצועת עזה, כותבת:
נתתי למדינה את הילד שלי
בעלי קרס מצער
ואני?
אני צריכה להיות רואת החשבון של משרד הביטחון.
אתם יודעים מה זה לקום בבוקר למציאות שלי?
כל בוקר אני צריכה לגייס תעצומות נפש שאין לי, רק כדי לגרור את עצמי מהמיטה. אני מנסה להשתקם, מנסה לנשום, אבל המציאות סוגרת עליי מכל כיוון.
זה לא רק הבור שנפער לי בלב כשקברנו את הבן. שלוש�� ימים אחרי הלוויה – שלושה ימים בלבד! – כשהאדמה עוד הייתה טרייה, בעלי עבר אירוע מוחי. הגוף והנפש שלו לא עמדו בצער.
וככה מצאתי את עצמי: גם אם שכולה טרייה, וגם מטפלת בבעל שצריך אותי 24/7. הפרנסה בבית נחתכה בחצי, והחובות רק גדלים.
ובמקום שמשרד הביטחון יבוא, יעטוף ויציל אות��ו – אני מוצאת את עצמי עובדת אצלכם.
נמאס לי לרדוף אחרי הזכויות שמגיעות לי בדין ולא בחסד!
נמאס לי שבתור אם שכולה, במצבי, אני צריכה לבדוק אתכם בציציות על כל שקל וכל סעיף. למה אני צריכה לוודא שלא "טעיתם"? למה אני צריכה להילחם על מה שמגיע לי ולמשפחה שלי כדי לשרוד?
כבר שנה! שנה שלמה שאתם גוררים אותי בוועדות. מורחים את הזמן בזמן שאני טובעת.
ואחרי שנה, מה הפתרון הגאוני של "ועדת חריגים"? הם "מאפשרים" לי לקחת הלוואה.
אתם שומעים מה אתם אומרים?!
איזו הלוואה?!
מי יחתום לי ערבות?
מאיפה אני אחזיר כסף כשאין לי?!
משרד הביטחון – תתעוררו.
את האדמה שתחתינו כבר שמטתם כשלקחתם את ��ילד. הבית שלי מתפרק, כלכלית ונפשית, ואתם שולחים אותי לקחת הלוואות ולמלא טפסים?
זה לא ביזיון, זה פשע. אני לא צריכה הלוואות – אני צריכה את הזכויות שלי. אני צריכה שתפסיקו לגרום לי לרדוף אחריכם.
אני זועקת כאן כי אין לי יותר אוויר. אל תתנו לי לטבוע
ולא רק אני, אני ועוד הרבה הורים שכולים
שתפו.
בבקשה שתפו.
שהבושה הזו תגיע למי שצריך לראות אותה ולהתעורר.
צילום: בן כהן