פרופ' גד סעד חושף כמה מהקורסים המיוחדים שיילמדו באוניברסיטאות בקנדה השנה הבאה. כולל,
◀️קורס בפקולטה לרפואה "האם יהודים צריכים להתרבות",
◀️קורס במחלקה לספרות אנגלית "מחיקת היהודים באמצעות השירה העזתית"
◀️במחלקה להיסטוריה "מחיקת היהדות לשם שלום עולמי היסטורי"
◀️ במח' למתמטיקה "המספרים הדימיוניים של הג'נוסייד בעזה"
◀️במח' לביולוגיה "האם יהודים הם הומו-סאפיינס",
◀️במח' ללימודים אמריקניים "אמריקאים ילידים (אינדיאנים) והקשר שלהם לאיסלאם",
◀️במח' להנדסה אזרחית "הטילים של החמאס, בונים גשרים"
◀️במח' ללימודים אורבניים "מדוע מסגדים מעשירים את הערים",
◀️ בקרימינולוגיה "האם היהודים הם שורש כל הפשעים"
יש עוד, אבל אני מניח שהבנתם את המצב בקנדה.
עכשיו זיני מתכוון לבטל את המשלחות לפולין.
זיני מחזיר את השב"כ למה שהוא צריך להיות; אירגון ביון שעוסק אך ורק בביון.
לא במגדר, לא בזיכרון ולא בפוליטיקה.
ביון.
זיני משנה את השב"כ הם מיללים, יופי, אחרי שבעה באוקטובר היה צריך שמישהו יבוא וישנה את השב"כ, שכשל באופן חסר תקדים.
עובדי השב"כ יצטרכו לקבל את השינוי המבורך ולהפסיק להתעסק בדברים שבינם ובין ביון אין כלום.
זיני מנקה את אורוות הפרוגרס שפשטו גם בשב"כ. אין להם מקום באירגון שאחראי על ביטחון מדינת ישראל. ולא על ביטחון זכויות הלהט"בק (סליחה אם שכחתי אות).
אין לי ולא שום דבר נגד הקהילה הגאה מין הסתם וגם לא נגד זיכרון נרצחי השואה כמובן. אבל כל דבר ומקומו.
Um "refugiado" mulçumano exigiu assento em transporte público a uma mulher grávida, disse estar cansado e não queira ficar em pé. Ela se recusou e outros mulçumanos a arrastaram para fora e a jogaram no chão.
A Europa tá em situação complicada ...
עם קריסתה הסופית (כמעט) של עבירת השוחד בתיק 4000, התנחמו שופרות הפרקליטות שעדיין יש תקווה בכך שהשופטים ירשיעו בעבירת הפרת האמונים.
אז רציתי להזכיר לכם על מה נאשם נתניהו בהפרת אמונים:
בתיק 4000 הוא נאשם שלא הכניס את אלוביץ לטופס ניגוד עניינים שלו בזמן שעשה פעולות כשר תקשורת שנגעו לעסקיו. מעבר לכך שההגנה הראתה שרוה"מ לא פעל כלל למען אלוביץ', אלא להיפך, קיים דו"ח שכתבה בשעתו דינה זילבר מטעם הייעוץ המשפטי, דו"ח שהוסתר מההגנה, שבדק אחורה והגיע למסקנה שכל הפעולות שאישר נתניהו היו על סמך הדרגים המקצועיים. בנוסף, הראתה ההגנה שמערכת היחסים עם אלוביץ' הייתה רופפת מאד וכמוהו יש אנשים רבים מאד שכמובן אי אפשר לכלול את כולם בטופס ניגוד עניינים.
בתיק 2000 הוא נאשם בכך ש"הגם שנתניהו לא ביקש או התנה שוחד, הוא לא חדל מהשיח עם מוזס" כאשר האחרון הציע לו שוחד (בדמות סיקור אוהד) תמורת הקטנת תפוצת ישראל היום", שוחד שגם הוא וגם מוזס מכחישים לחלוטין. נתניהו הראה שכל מטרתו הייתה להגן על ישראל היום מפני החוק שמוזס והח"כים שבשירותו יזמו שהיה מביא לסגירת העיתון. גם התביעה מאשרת שנתניהו לא ביקש ולא התנה שוחד.
בתיק 1000 הפרת האמונים בנויה על המסה של הסיגרים והשמפניות, דבר הבנוי אך ורק על חשבוניות של מילצ'ן ופאקר על כל הסיגרים והשמפניות שקנו למשק הבית שלהם עצמם, וקביעתה של הדס קליין על היחס מתוך זה למשפחת נתניהו, קביעה שאינu מגובה בשום בראיות ועדויות בפועל, ואפילו נסתרת על ידי איכונים, אישורי כניסה וראיות ועדויות נוספות (וטרם הגענו כמעט לעדי ההגנה בנושא).
היבט נוסף של אותה הפרת האמונים הוא שלושה אירועים שלפי התביעה נתניהו סייע בהם למילצ'ן, למרות שהיה ידיד קרוב שלו (פה אין שום קשר לסיגרים והשמפניות). מדובר ב:
עזרה בויזה לארה"ב - נעשה בגלל מה שמילצ'ן עשה למען ישראל והצורך שהפרשה המסווגת לא תתפוצץ (שנת 2013).
חוק תושבים חוזרים - אין שום ראייה שנתניהו קידם משהו עבור מילצ'ן, שלא כמו לפיד שביקש מפקידים באוצר לבדוק זאת לאחר פגישה עם מילצ'ן ועורך דינו בביתו (שנת 2013).
בירור אינפורמטיבי בנושא מיזוג רשת קשת - דבר שמעולם לא קרה ולא היה לו סיכוי לקרות (שנת 2015).
ההגנה הראתה עד כמה כל שלושת האירועים היו חסרי משמעות ומעורבות נתניהו בהן הייתה שולית אם בכלל.
זהו. על זה טירללו מדינה שלמה עשר שנים.
בין נאומי ה"הכרעה" למציאות המלחמה: מי הוא גדי איזנקוט האמיתי?
בפוליטיקה הישראלית, הזיכרון הציבורי נוטה לפעמים להיות קצר מועד, אך המרחק בין הצהרות לוחמניות לבין מעשים בפועל הוא מדד קריטי לבחינת מנהיגות.
בתקופה האחרונה אנו עדים לטון חדש, תקיף ונחרץ מצדו של הרמטכ"ל וחבר קבינט המלחמה לשעבר, גדי איזנקוט. איזנקוט מרבה להשמיע קריאות ברורות "לנצח", "להכריע" ולפעול בעוצמה במלחמה הרב-זירתית שבה נתונה ישראל.
אולי זו הייתה אחת מהעצות שקיבל מהיועץ האמריקאי שנשאל "מה הוא צריך לעשות כדי שיחשבו שאיזנקוט הוא ימין", אלא שמבט מיושב על התנהלותו, התבטאויותיו והחלטותיו לאורך חודשי הלחימה הארוכים, חושף תמונה הפוכה כמעט לגמרי: קריאותיו הנוכחיות לעוצמה והכרעה עומדות בסתירה מוחלטת לקו ההססני, המרסן והמתפשר שהוביל בזמן אמת.
רוח של הססנות ועצירה
במשך חודשים ארוכים, כשהיה חלק בלתי נפרד מצמרת קבלת ההחלטות, איזנקוט לא שידר רוח של הכרעה צבאית. להפך, ברוב צמתי ההכרעה המרכזיים במלחמה הוא נתפס כגורם המרסן, המהסס, זה שביקש לחתור לעצירת הלחימה (למעט אולי בנושא האיראני). בעוד הציבור והלוחמים בשטח ציפו לחתירה למגע ולמיטוט האויב, איזנקוט הדגיש שוב ושוב את מגבלות הכוח. בראיונות ובהדלפות מתוך הקבינט, עלה קו עקבי שדחף להסדרים מוקדמים, להפסקות אש ממושכות, ולמעשה – להשלמה זמנית עם קיומו של חמאס כיישות שלטונית וצבאית ביום שאחרי, תוך העדפת הסכמים זמניים על פני ניצחון מוחלט.
תירוצים פוליטיים במקום יעדים צבאיים
חלק בלתי נפרד מהרטוריקה של איזנקוט במהלך המלחמה – כולל בתקופה שבה כיהן בעצמו בתוך הממשלה והקבינט – היה הטלת אשם מסיבית בדרג המדיני וייחוס שיקולים פוליטיים זרים לניהול המערכה. במקום להתמקד בהשגת היעדים הצבאיים ובמתן גיבוי למהלכים התקפיים, איזנקוט בחר לעסוק בפוליטיזציה של המלחמה מתוך הבית. האשמותיו כי ההחלטות מתקבלות מאינטרסים פוליטיים של ראש הממשלה שימשו לו כסולם לרדת מרכבת המלחמה, לנסות להפיל את הממשלה בזמן מלחמה. הייתה גם תחושה כי הוא מחפש הסבר חיצוני לכך שלא תמך בקו התקפי נרחב יותר.
הציטוטים בזמן אמת מראים את הפער
הנה מספר ציטוטים מדבריו של איזנקוט, חלקם, באופן שערורייתי, מהתקופה שבה היה חלק מהקבינט המצומצם – הגוף שאחראי ישירות על ניהול המלחמה:
• "הדרך הריאלית להחזיר את רוב החטופים בחיים היא באמצעות עסקה הכרוכה בהפוגה משמעותית בלחימה" - ראיון לתוכנית "עובדה", ינואר 2024
• "'ניצחון מוחלט' זה סלוגן קליט. לכן מי שזורע הבטחות של 'נטפל בגדודים ברפיח ואז נחזיר את החטופים', זורע אשליית שווא" - נאום בכנס מאיר דגן, מאי 2024.
• "נצטרך לקבל החלטה להפסיק את המלחמה לחודשים... משמעות הדבר היא לסגת מהרצועה" - ראיון לכאן 11, יוני 2024
• בהתייחסות לגזרה הצפונית, לפני חיסול נסראללה, לפני מבצע הביפרים – "הפעלת הכוח שהתבצעה עד כה מאפשרת להגיע להסכם", כאן 11, יוני 2024
• "המשימה היא לא למוטט את חמאס... חמאס זה רעיון שאנחנו נילחם איתו עוד הרבה שנים" - כאן 11, יוני 2024
הקו הזה לא השתנה גם בחלוף הזמן. אפילו עמוק לתוך השנים 2025 ו-2026, כאשר צה"ל נדרש להמשיך ללחוץ על הדוושה, איזנקוט המשיך לקרוא לסיום המלחמה ולמעבר להסדרים מדיניים. לאורך כל הזמן הוא אמר (אפריל 2025 - עוד לפני מבצע עם כלביא) שהמלחמה הולכת לכיוונים מאוד לא טובים ו"צריך לחתור לסיומה מתוך יתרון". ביולי 2025 קרא איזנקוט לאמץ מיידית את העסקה שהייתה על השולחן מול חמאס, למרות שמשמעותה המעשית הייתה סיום המלחמה ונסיגה נרחבת של צה"ל מהרצועה תמורת השבת החטופים.
סיקור: מבחן התוצאה מול מבחן המיקרופון
קשה למצוא ביטוי חד יותר לפער שבין איזנקוט של 2024 לבין איזנקוט של 2026 מאשר המשפט שאמר בעצמו: "ניצחון מוחלט זה סלוגן קליט". לא מדובר בפליטת פה רגעית, אלא באחד הרעיונות המרכזיים שהנחו את איזנקוט לאורך המלחמה: הטענה שהכרעה צבאית מלאה אינה יעד ריאלי, ושיש לחתור להסדרים מדיניים גם במחיר של עצירת הלחימה.
כשגדי איזנקוט קורא כיום מעל כל במה ל"הכרעה", נדמה כי הוא מצפה שהציבור ישכח את "נאומי "האשליות" שלו ואת הניסיונות החוזרים ונשנים לבלום מהלכים התקפיים דרמטיים. המעבר המהיר מעמדה של פשרנות, הססנות והטחת האשמות פוליטיות מתוך הקבינט, לעמדה של "יונץ" ביטחוני מחוץ לקבינט, אינו מעיד על שינוי תפיסתי עמוק – אלא בעיקר על התאמה של המסרים לצרכים הפוליטיים של הרגע. מה גם שבמקרים מרכזיים, המציאות שהתפתחה לאחר מכן לא תאמה את האזהרות והתחזיות שהציג.
מנהיגות נבחנת ברגעי האמת של קבלת ההחלטות, ושם, כפי שההיסטוריה הקרובה מוכיחה, איזנקוט בחר בקו של עצירה והסדר, ולא בקו של ניצחון. הניסיון להפוך כעת, במחצית השנייה של 2026, למי שמוביל את דגל הניצחון וההכרעה, מתנפץ מול התיעוד הפומבי והעקבי של עמדותיו בזמן אמת.
וועדת המשפטים של בית הנבחרים בקונגרס האמריקאי מצאה שכספי מיסים אמריקאים הופנו, תחת ממשל ביידן, כדי "לחתור תחת... בעלת הברית הכי טובה שלנו - מדינת ישראל".
איך?
על ידי הזרמת כספים לעמותות תומכות חמאס מצד אחד, ואירגוני מחאה נגד ממשלת ישראל מצד שני.
האם זה לא מעניין לגלות את הקשרים האלה, בין הזרמת כספים לעמותות תומכות חמאס לבין מימון המחאה נגד הרפורמה המשפטית?
אין שוחד כי לא היה שוחד
אין כלום כי לא היה כלום
היה פוטש
היה מרד של פקידות שיכורת כוח וחסרת מעצורים
היו תיקים תפורים
היה סחיטת עדים
מאות מיליונים הוצאו כדי להפיל ראש ממשלה
כדי לסכל את הכרעת הריבון
פושעים עם פנסיה תקציבית
The Iranian regime will now receive more money from this deal in a single year than Israel receives in 10 years (nearly all of which buys military equipment from American companies).
Israel is actively and aggressively focused on complete economic and military independence. It does not want to be treated as a sterling partner in war but a belittled punching bag the rest of the time. Just listen to what’s said about Israel by Democrats, Woke Reich podcasters, TV hosts, and even some of our friends.
I fear we will regret this as we grow closer to countries like Qatar, Turkey, Saudi Arabia, and Pakistan and go down a narrow and dark path.
השופט בדימוס הרן פיינשטין על הוועדה לבחירת שופטים: "אין אף נשיא של בית המשפט העליון מאז שנת 1900 שלא מונה באופן פוליטי. כל הנימוקים שלהם שיש חשש לפוליטיקה הם רק משחק מילים - אנחנו לא קונים את מה שהם אומרים"
#חמש@YaaraZered
השופט בדימוס הרן פיינשטין: "כל מה שעושה בית המשפט העליון הוא חסר סמכות, ללא כל ספק. אין שום חוק שמאפשר להם את זה. יגיע יום שהממשלה לא תקיים פסיקה שלהם - זו לא שאלה של אם אלא מתי"
#חמש@YaaraZered
בעימות שקיימתי עם ח״כ שמחה רוטמן בעניין העצומה ב"שומר הסף", הוא טען כנגדי שאני "קפלניסט" שמחפש "קיצורי דרך" ושכדי לשנות את השיטה יש צורך ב"עבודה סיזיפית של חקיקת חוקים".
השבתי לו: ״העברנו חוקים; העברנו חוקים, אבל בסוף החוקים האלה מגיעים ליצחק עמית והוא פוסל אותם״.
אני לא רוצה לזרות מלח על פצעיהם של רוטמן ולוין, אבל מה שאנחנו למדים מהדיון המופרע בבג"ץ הוא שאי אפשר לשנות את מבנה הכוח המעוות בישראל רק באמצעות שינויי חוקים. כי עמית פוסל כל איום על מבנה הכוח שלו. ולכן החוק הבא להיפסל, ח״כ רוטמן, הוא חוק מח״ש בגלל ״פוליטיזציה״. ושלא יהיה לכם ספק לאור הדברים החצופים שהושמעו היום בדיון בבג״ץ לאן זה הולך.
זה או סנקציות (לעת עתה בהשהייה לאור העימות מול טראמפ) או אי ציות (לא יקרה לאור התנהלות הממשלה עד כה) או עבדות לנצח ליוריסטוקרטיה העריצה.
"יהיו לנו עכשיו ימים קשים ומורכבים, אבל יכולתנו להתמודד איתם חזקה מאי פעם בעבר".
ד"ר דן שיפטן על מצב ישראל והאיזור לאחר ההסכם החדש עם איראן.
עכשיו בערוץ #שומר_סף.
לינק לפרק המלא:
https://t.co/ckvvBtFjy7