כראש הממשלה הייתי ממונה על השב"כ. אני יודע מה עושים שם, מי משרת שם, לאיזה סכנות הם חשופים. הקואליציה לא הצביעה היום בעד טלי גוטליב, היא הצביע נגד השב"כ. נגד הלוחמים, נגד בטחון שדה, נגד החובה שלנו לשמור עליהם. טלי גוטליב קיבלה חסינות, מהשב"כ הסירו את החיסיון. אין גבול לחרפה.
מציאות שבה נבחרי ציבור מסכנים את בטחון ישראל ומשתמשים בחסינותם כעיר מקלט מפני החוק, היא יריקה בפרצופם של הלוחמים ומשרתי מערכת הביטחון, אשר בהם גם ישראלים שבבחירות האחרונות הצביעו לליכוד ולמפלגות הקואליציה הזאת.
ראש הממשלה נתניהו פעל אישית, כדי להכניס לכנסת הנוכחית ברשימת הליכוד אנשים שבינם ובין הממלכתיות, הליברליות והפטריוטיות אין דבר וחצי דבר. לכן, האחריות מוטלת עליו ועל חברי הכנסת מטעם הליכוד שבחרו, גם הפעם, להעדיף אינטרסים פוליטיים.
נמשיך לפעול כדי להכניס לכנסת הבאה מנהיגים ראויים, שליחי ציבור שיעלו על נס את משרתי המדינה ולא יהפכו את הכנסת למקלט על חשבון ביטחון המדינה.
ביטחון ישראל קודם לכל אינטרס מפלגתי.
משכן הכנסת הפך לעיר מקלט לעבריינים שמנצלים את מנגנוני השלטון כדי לשמור על ארגון הפשיעה שלהם.
שלטון מסואב, רקוב ומושחת עד היסוד ששום דבר לא יציל אותו מקריסה.
כל חבר בארגון שפירק את ישראל והוביל אותה כצאן לטבח ישלם על מעשיו.
הפעם לא תקבלו חסינות מהעם.
בקרוב תתנו את הדין.
טלי גוטליב פגעה בביטחון ישראל, חשפה מידע רגיש בזמן מלחמה, הודתה שעשתה את זה במודע והיום קיבלה חסינות מהחברים שלה בקואליציה.
ואם כבר מדברים על חסינות, זו בדיוק אותה החסינות שהם מעניקים לעצמם כבר יותר משנתיים. חסינות מאחריות. חסינות מבירור האמת. חסינות מהציבור. כל יום שהם מונעים הקמת ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר הוא עוד יום שבו הם דואגים שאף אחד לא יבדוק, לא ישאל ולא ידרוש תשובות.
וככה נראית ממשלה שלא מחפשת אמת, אלא חסינות. לעצמה, למקורבים שלה ולכל מי שעלול להידרש לתת דין וחשבון.
לעם ישראל מגיע יותר,
לאנשים שאיבדנו,
לחיילים שהקריבו את חייהם ולילדים שלנו.
נדאג שמנהיגים כאלה לא יהיו חלק מעתידה של המדינה.
בוקר סטנדרטי בכנסת הנוכחית,
ח"כ צבי סוכות (שבכלל לא שירת בצבא) מאיים על קציני צה"ל בכנס נגד שירות לוחמות שמקיים אוהד טל יחד עם רבנים:
יש עוד נושאים שחשובים לכם בבית הזה, ואנחנו לא ניתן לשום דבר לעבור אם הדבר הזה לא יתוקן... יש פה פנסיות תקציביות, יש פה הרבה מאוד אינטרסים שלכם כאן, שאתם מנסים להעביר אותם בוועדות. אנחנו פה עם כוח פוליטי משמעותי, ואני מזהיר פה את הקצינים בצבא- אם אתם תדרכו עלינו, אנחנו לא נעביר לכם פה שום דבר שחשוב לכם
כמעט שנתיים עברו מאז שהוקמה מפלגת הדמוקרטים - האיחוד של מרצ והעבודה, יחד עם כוחות המחאה הדמוקרטית.
הייתי הראשון שקרא לביצוע האיחוד אחרי הכישלון בבחירות האחרונות, והשקעתי בו חודשים של מאמצים לפני ומאחורי הקלעים. הקמת הדמוקרטים היא אחד הדברים שאני הכי גאה בהם במסע הפוליטי שלי.
בשנתיים אלה נלחמנו בכנסת וברחובות, חרשנו את הארץ, ובנינו בית פוליטי לציבור הליברלי בישראל.
היום שברנו שיא של 25 שנים במספר המתפקדים: 75 אלף חברים וחברות.
מכאן רק עולים.
נהיה עמוד השדרה של המחנה הליברלי, נאבק בממשלת המחדל, ננצח, ונתקן.
נהיה הקול שלכם בכנסת, ובממשלה הבאה.
אם עוד לא הצטרפתם - זה הזמן.
לינק בתגובה הראשונה
קודם כל, אלימות משטרתית היא פסולה. תמיד. לא משנה כלפי מי היא מופנית.
כשהמפגינים למען החטופים ונגד ההפיכה המשטרית הוכו, נגררו ודיממו ברחובות, בן גביר עודד את האלימות וגיבה אותה. עכשיו, כשמדובר בציבור שהממשלה מעניקה לו חסינות פוליטית, פתאום הוא נזכר לדבר על איפוק ועל מידתיות.
זו בדיוק ממשלת נתניהו-בן גביר-דרעי. ממשלה עם שני סוגי אזרחים: אלה שומרי החוק, שעובדים, משרתים ונושאים בנטל, ואלה שמשתמטים ואלימים - יקירי הממשלה שמקבלים הגנה פוליטית.
בזמן שחיילי המילואים קורסים תחת העומס, שלושה מנכדיו של דרעי מוגדרים כעריקים. אצלם, מי שמשרת ומשלם את המחיר הוא הפראייר, ומי שמשתמט זוכה לגיבוי ולחיבוק.
אנחנו נחליף את הממשלה הזאת ונחזיר לישראל חוק אחד לכולם. ננקה את המשטרה מנאמני שלטון ונחזיר אותה להיות משרתת החוק והדמוקרטיה. אנחנו נשיב את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ונבטיח שכולם יישאו בנטל. לא יהיו כאן אזרחים סוג א’ ואזרחים סוג ב’, ולא יהיו כאלה שמקריבים את חייהם בזמן שאחרים מקבלים פטור בחסות דילים פוליטיים.
חובות שוות. זכויות שוות. שירות שווה. חוק אחד לכולם. כן, גם לנכדים של דרעי.
עו"ד מיכאל ראבילו טען בזמנו בשמו של נתניהו בבג"ץ כי הסדר ניגוד העניינים עליו יחתום נתניהו, יאפשר לו לכהן כרה"מ למרות היותו נאשם. מאז, ממשלת נתניהו דורסת את מערכת המשפט בשעה שנתניהו עומד לדין.
מחר, ראבילו יטען בבג"ץ שהסדר ניגוד העניינים שיערך לו, יאפשר לו לכהן כמבקר המדינה.
ג׳וש בריינר קצר ומדויק 🎯: ״לא נעים לומר, אבל הפסדנו במלחמה מול איראן.
נתניהו הוביל אותנו לקטסטרופה חסרת תקדים מדינית וביטחונית. אבל אחרי שמדברים על העניין הביטחוני, צריך גם לראות את הקטסטרופה המדינית, את הבידוד שנתניהו מוביל אותנו מול האמריקאים. נתניהו פה הימר על ביטחון ישראל, והפסיד.
לפחות בינתיים לא האשימו את יועמ״שית.״
@JoshBreiner 👏👏
ממשלת פסיכופטים על מלא.
שר תקשורת במדינת ישראל העלה אתמול בחשבון הטוויטר סרטון שהוא צילם ובו הוא מחסל כלי תקשורת כאילו היו ג'וקים.
חבורת מטורפים שולטת בישראל.
לא דל"פ:
משימת חייו של כל ראש ממשלה אמורה להיות להשאיר אחריו מדינה במצב טוב יותר מזו שקיבל לידיו.
בנימין נתניהו ישאיר אחריו מדינה מפולגת ושסועה, עם צלקת ענקית של טבח נוראי, עם גזענות גדולה יותר ועם תרבות של שקרים ובריחה מאחריות.
זו לא מדינה טובה יותר מזו שהוא קיבל.
כישלון מוחלט.
אני רוצה להסביר איך יונתן ורנר משתמש בשיטות רטוריות קלאסיות כדי לא להתמודד עם ביקורת אמיתית וכנה על הכישלון של נתניהו:
1. העברת נטל ההוכחה (Burden Shifting) - במקום להתמודד עם הכישלון, הוא מעביר את האחריות לאופוזיציה ודורש ממנה תוכנית חלופית בתנאים בלתי אפשריים.
2. טיעון איש הקש (Straw Man) - מייחס למבקרים "שמחה לאיד" ו"ילדותיות".
3. וואטבאוטיזם (Whataboutism) - "ומה אתם הייתם עושים?"
ובכן, בואו נדבר ישר.
אם מנהל ההשקעות של יונתן היה מפסיד לו חצי מיליון שקל, הוא כנראה לא היה שואל "מה מנהל השקעות אחר היה עושה?" - הוא היה פשוט מפטר אותו.
כי זה בדיוק מה שקורה כאן.
נתניהו ניהל את מדיניות הביטחון של ישראל במשך שנים ארוכות. הוא קיבל את כל המידע המודיעיני, ישב בכל הישיבות, דיבר עם ראשי המדינות.
והתוצאה? 7 באוקטובר ומלחמה הקשה ומדממת של כמעט 3 שנים עם תוצאות גרועות באופן אובייקטיבי.
הדרישה מהאופוזיציה להציג תוכנית מדויקת בלי מודיעין, בלי ישיבות, בלי קשרים עם הממשל - היא דרישה ריקה מתוכן. זו בדיוק העברת נטל ההוכחה.
ועכשיו לגבי ה"שמחה לאיד":
יונתן עושה כאן משהו מכוער - הוא במכוון מציג את המבקרים כ"שמחים לאיד" (תכונה שלילית).
זה שקר גס.
רוב אזרחי ישראל שמבקרים את נתניהו חיים כאן תחת המלחמה הזאת, עושים מילואים, שולחים ילדים לצבא, ומחויבים לניצחון בכל לבם.
להציג אותם כ"שמחים לאיד" זו שיטה זולה שמטרתה לערער על הלגיטימיות של הביקורת שלהם - במקום להתמודד עם הכישלון עצמו.
מנהיגות אמיתית לוקחת אחריות.
היא לא מעבירה אותה הלאה, ולא הופכת את המבקרים לשעיר לעזאזל.
מי שחי תחת סיסמאות ילדותיות היו אלה שקנו את "ניצחון מוחלט" ו"שינוי המזרח התיכון" - ולא אלה שדורשים עכשיו אחריות על התוצאות.
מי שצריך לתת לציבור תשובות הם אלה שקיבלו את ההחלטות, ונהנו מתשבוחות כשהתוצאות היו טובות.
הישראלים שמתגוללים עכשיו על טראמפ, פשוט חיים בסרט ולא מודעים למציאות.
טראמפ, תאהבו או לא, הוא המנהיג המשמעותי היחיד בעולם כולו שעדיין תומך בישראל. האחרון.
הוא בסבירות מאד גבוהה גם הנשיא האמריקאי האחרון שיתמוך בנו בלי הסתייגויות ודרישות. כמו שביידן היה אחרון הדמוקרטים הפרו-ישראלים (ועדיין חטף ים קללות והשמצות מהתנועה הביביסטית הבורה) גם במפלגה הרפובליקאית יש שינוי עמוק ביחס לישראל. אפילו מרקו רוביו הפרו-ישראלי הזהיר את טראמפ לפני ההרפתקה האיראנית שנתניהו משקר לו. על ואנס אין צורך להרחיב.
טראמפ הוא האדם היחיד שעומד בין ישראל לסנקציות בינלאומיות קשות וכואבות על רקע המלחמות הארוכות, ארוכות מדי, בעזה ולבנון. מלחמות שלא הביאו ביטחון לא בדרום ולא בצפון, ולא השמידו את חמאס וחיזבאללה, אבל השמידו ועוד איך את המעמד הבינלאומי של ישראל והפכו אותה למדינה בלי חברים ובלי תמיכה, חוץ מאיש אחד, מבוגר וקצת הזוי, שעדיין שבוי בתפיסות ישנות של ישראל כמדינה פופולארית וממשיך לתמוך בנו. בינתיים.
אז לכתוב ולשדר כמה הוא נורא ולוזר וכדומה זה פשוט מעשה אובדני. מי יגן על ישראל בזירה העולמית, סטארמר? מקרון? אפילו מלוני החצי-פשיסטית כבר מאשימה אותנו בפשעי מלחמה. גם הממשלה השמרנית בגרמניה מראה סימני ייאוש ומיאוס.
האסטרטגיה הכי כושלת של נתניהו, יותר אפילו מ"חיזוק החמאס" שהביא עלינו את טבח אוקטובר, היא אסטרטגיית "טראמפ ואין בלתו".
נתניהו שרף את כל הגשרים לצד הדמוקרטי באמריקה; ירק בפרצוף של היהודים האמריקאים עשרות פעמים; הפקיר את זירת התודעה בארה"ב ובעולם כולו; עלה על העצבים לכל מנהיגי אירופה כולל הימנים ביותר; איכזב את מנהיגי המדינות הסוניות שלקחו הימור על התקרבות לישראל; והשאיר אותנו לבד, לבד, לבד, עם טראמפ בלבד.
אותו טראמפ שהחסידים הטיפשים של נתניהו מקללים ומשמיצים עכשיו. "אחריי המבול".