הרגע גיליתי שמרגרט המילטון, האישה שהובילה את כתיבת הקוד שהנחית את ניל ארמסטרונג על הירח, נפטרה הבוקר בגיל 90. אז זו הזדמנות לחזור לסיפור קצר שסיפרה באיזה ראיון לפני כמה שנים, ושממחיש איזה אדם אש היא הייתה. מצטט בחופשיות:
״כשעבדנו ב- MIT על כתיבת הקוד לאפולו 11 הייתה לי עובדת שרצתה לקחת הלוואה מאיגוד האשראי של MIT ואמרו לה שהיא צריכה את החתימה של בעלה. שאלתי אותה אם גם גבר צריך להציג לאיגוד חתימה של אשתו כדי לקבל הלוואה והיא אמרה לא. אז הלכתי לאיגוד האשראי ב-MIT כדי להתלונן.
האיגוד היה מורכב בעיקר מגברים אבל גם מכמה נשים ואחת מהן אמרה לי 'אם אני הייתי לוקחת הלוואה הייתי רוצה שבעלי יאשר זאת', אז אמרתי לה 'יקירתי, את מוזמנת לאשר עם בעלך מה שבא לך, אבל אני ממש לא מתכוונת להכריח עובדות שלי לעשות זאת'. כמה ימים אחר כך הם שינו את הכללים".
מנכ"ל רשת אורט ומנכ"ל רשת עמל פותחים בקמפיינים פוליטיים למען גוש השינוי. בטח סולברג ירצה להתערב.
אה, אופס, אלו מנכ"ל ישיבות ואולפנות בני עקיבא ומנכ"ל רשת החינוך נעם-צביה שהצטרפו למטה עידוד הצבעה בימין המובל על ידי יוסי דגן וחברי הליכוד שלי. זה לא חדשות.
חינוך פוליטי זה רק לשבטים, לא לחינוך הממלכתי
ישבתי לרכז את החומר, כדי לא להשתגע.
כדי לבדוק עם עצמי אולי אני מפספס משהו מהותי, אולי אני פשוט לא מבין משהו בסיסי במנגנון הפוליטי שמנהל אותנו. אנחנו צועדים לקראת בחירות, אין עדיין ועדת חקירה ממלכתית שתעשה סדר בתוהו ובוהו השלטוני, וכל מה שאנחנו יכולים להסתמך עליו כרגע הוא החומרים הגלויים, הפרוטוקולים שדלפו למערכות העיתונים, הדיווחים שהצטברו בתקשורת האמינה והעדויות המפורש��ת של האנשים שהיו שם בזמן אמת.
ההיסטוריה הישראלית הקשה מכולן לא התרחשה בבוקר בהיר אחד וללא שום התראה מוקדמת. היא נבנתה נדבך על גבי נדבך לאורך חודשים ארוכים ומייסרים. זוהי פירמידה הפוכה של אזהרות מודיעיניות וביטחוניות שמלוא כובד משקלה הונח ישירות על שולחן עבודה אחד בלשכת ראש הממשלה בירושלים.
הכל מתחיל בינואר של שנת 2023. שר המשפטים יריב לוין נעמד מול המיקרופונים ומכריז מלחמה פנימית. הוא משיק מהלך פוליטי כוחני שמפרק את החוזה הישראלי הבסיסי ביותר. הציבור הרחב מתעורר בחרדה ויוצא לרחובות בהמוניו. הארץ גועשת ורועדת מן היסוד, בעוד מנהיגי ארגוני הטרור מביטים בנו בנ��ת.
האויב ניזון מקריאה קפדנית של העיתונות המקומית והרשתות החברתיות שלנו. הם רואים חברה שקורעת את עצמה לגזרים, ומזהים מיד הזדמנות היסטורית נדירה לפעולה צבאית רחבה.
אלטלנה. מדריך להתמודדות עם עלילת הדם של הימין.
תקציר השקר הימני: חמישה שבועות לאחר קום המדינה עגנה בישראל אוניית מעפילים ועליה ניצולי שואה וכלי נשק, שנועדו לסייע לצה"ל במלחמה. במקום לקבלם בפרחים שלח לשם ראש הממשלה, דוד בן־גוריון, את יצחק רבין כדי לחסל אותם ואת מפקדם, מנחם בגין, רק משום שהשתייכו לצד הלא נכון.
וכעת לאמת. האונייה "אלטלנה", שהגיעה לישראל מצרפת ב–20 ביוני 1948, לא היתה אוניית מעפילים, אלא אוניית עולים; ולצד זאת היתה עמוסה נשק, שהשיטו לכאן פורעי חוק חברי אצ"ל. צוות "אלטלנה" לא הכיר בסמכות ובריבונות של ממשלת ישראל. הם לא דיווחו מראש על הפלגתם; הם התעלמו מהקמת צה"ל ומפירוק המחתרות; כמו כן הם פעלו מאחורי הגב של מפקדם, שדרש מהם לסגת.
סמוך לכפר ויתקין הורדו כ–900 העולים שהיו על סיפונה. צה"ל פקד על בגין להעביר את הנשק למדינה. באצ"ל התעלמו. למקום הוזעקו חיילי צה"ל וכיתרו את אנשי אצ"ל. אלה פתחו באש והרגו חייל — יעקב פריד. בתגובה חיילי צה"ל השיבו אש, ונהרגו ממנה ארבעה אנשי אצ"ל.
האונייה ברחה מש�� לתל אביב, וכל העת נמשכו חילופי אש עם ספינות חיל הים. בחוף תל אביב הסתערו אנשי אצ"ל על מִפקדת הפלמ"ח. רבין, שנקלע לשם במקרה, השליך רימונים לעבר פורעי החוק. כוח אחר, בפקודת בן־גוריון, ירה פגזים והעלה את האונייה באש.
בניגוד לטענות הימין, רבין לא פקד לירות על אנשי אצ"ל שקפצו מן האונייה, לא הורה לחסל את בגין, ולא היה קשור לירי התותחים. מנגד רבין הודה, כי לעבר האונייה נפתחה "אש תופת בעוצמה בלתי רגילה", תוצר של "משקעי השנאה של אנשי הפלמ"ח וההגנה כלפי הארגונים ומנהיגם".
16 אנשי אצ"ל נהרגו בכל הזירות. רובם לא היו עולים חדשים תמימים, אלא חברי מחתרת, מהם אף לוחמים בצה"ל שערקו מיחידותיהם, והתעמתו עם חיילים אחרים כדי לסייע לאצ"ל לפרוק את הנשק שלא כחוק.
שניים מ-3 הרוגי צה"ל היו ניצולי שואה: חיים־משה כץ ופסח וולודינגר, שריד אחרון למשפחתו. מבחינת הימין הם "קין" — הרוצחים של חללי האצ"ל. כך כתוב על ההזמנה לטקס המ��לכתי מדי שנה.
בטקסים המתקיימים בכל שנה בבית העלמין בנחלת יצחק, שבו קבורים הרוגי אצ"ל, מופצים שקרים אלה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר שם בעבר, למשל, כי "אילו כל הנשק היה מגיע ליעדו, ייתכן מאוד שמלחמת השחרור היתה מסתיימת מהר יותר, ובתנאים טובים בהרבה". ואולם על פי עדויות מהשטח, רוב הנשק ממילא הגיע לבסוף לצה"ל.
חמורה יותר היא ההסתה נגד רבין מפי השר אופיר אקוניס, שאמר: "אותו יהודי שלחץ על ההדק, לימים ראש ממשלה בישראל, צילק את ההיסטוריה הציונית כאשר כיוון את הנשק לעבר האונייה וירה. הוא ואנשיו הגבירו את היריות כשנודע להם שעל הסיפון נמצא בגין". אין עוד טעם להפיץ את השקר הזה. יגאל עמיר ממילא כבר לחץ על ההדק. וכפי שאמר בחקירתו, גם הוא הושפע מכך.
בכל שנה נתניהו מציין בנאומו בטקס האזכרה, שבגין אמר "מלחמת אחים, לעולם לא"; המשפט הזה אף נחקק באנדרטה ל"אלטלנה". ואולם אנשי בגין הם שניסו לגרור את צה"ל למלחמת אחים, והם הנושאים באחריות לאסון. את התנהגותם צריך להוקיע ולא להוקיר. מנגד, את שם חיילי צה"ל שנפלו צריך לטהר, ויפה שעה אחת קודם.