ברק מונק‎

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@Idaneretz איזה סיבה יש לומר ששלטון פלסעיני אחר שהןא לא חמאס זה ממש הפתרון?
ראינו כבר איך זה עבד באיו"ש.
אותו רעיון, רק טיפול שלנו בשלב מוקדם יותר

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@danielpet4 על מה אתה מדבר?
אחותי לפני כ15 שנה כבר הייתה במוקד חירום בשירות לאומי שבהגדרה פעל בשבתות.
אתה סתם מדבר

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@KerenTernerEyal כן קרן?
כל הבעיות בנתבג התחילו פה ב4 שנים האחרונות?

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@CiItay פוסט רציני או בציניות?
עבור מדינה כל כך עשירה שלא באמת נותנת דין ןחשבון לאף אחד (וגם לא לאזרחיה)זה באמת אמור לשנות?
זה פירורים עבורה

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@kobbybarda אולי נקודתית במישיגן הוא מבין שזה לא יתרון?

[תמיר מורג Tamir Morag @Tamir114]

כך שברו האמריקנים את הסגר הימי של איראן על הורמוז: המידע שיובא כאן מבוסס על מקורות גלויים ועל שיחות עם גורמים שמכירים מקרוב את התוכנית של סנטקום ושל אדמירל בראד קופר לשבירת המצור; הוא אינו שלם, כי לא הכל ידוע לנו (וטוב שכך), ויש להתייחס אליו בזהירות הראויה.

במשך תקופה ממושכת בנתה איראן מיתוס סביב שליטתה בהורמוז וחוסר היכולת להביס את האסטרטגיה הזו. האמריקנים אכן נתפסו לא מוכנים לסגר הימי, אך להנחה שלא יוכלו להתגבר עליו לא היה בסיס במציאות. היא פומפמה באגרסיביות על ידי המשטר האיראני (שראשיו גם האמינו בה, או רצו להאמין בה) עם דחיפה חזקה של כלי תקשורת במערב בעלי אג'נדה שדחפה לסיום המלחמה, בעיקר מתוך רצון לראות את הנשיא טראמפ נכשל, ופרשנים עצמאיים שהתאהבו בקונספציה של עצמם, והתבססו על מקורות מידע גלויים אך חלקיים - כל זאת בזמן שבסנטקום עבדו מתחת לרדאר (תרתי משמע) בשיטתיות סיזיפית, ושברו בהדרגה ובעקביות את הסגר הימי.

ברמה האסטרטגית, הסגר האיראני התבסס על ההבנה שאין צורך לפגוע בכל כלי שיט שמנסה לעבור במיצר הורמוז - מספיק לפגוע באחוז קטן כדי להרתיע את חברות הספנות, צוותי האוניות וחברות הביטוח מלעבור בנתיב מסוכן. במילים אחרות - כדי לסגור את הורמוז בפועל אין צורך לשלוט בנתיבי השיט במיצר, מספיק לשבש אותם.

האיראנים עשו זאת באמצעות חמישה כלים עיקריים: מכ"מים (בדגש על מכ"מים ניידים), כטב"מים, טילי שיוט, סירות מהירות ומוקשים ימיים.

כדי לפגוע בספינה, שהיא מטרה נעה, חייבים קודם כל לאתר אותה בזמן אמת. בים הפתוח זו משימה קשה מאוד, אך במיצר כמו הורמוז הספינות נדחקות בלית ברירה לנתיבים צרים יחסית וידועים מראש.

הבעיה של האיראנים הייתה שארה"ב הכירה את מיקומיהן של תחנות המכ"ם הגדולות ותקפה אותן בקלות יחסית. על כך, התגברו האיראנים זמנית בטקטיקה מתוחכמת של שימוש במספר גדול של מכ"מים זולים יחסית וניידים, שהותקנו על משאיות.

המשאית הייתה יוצאת לשטח לזמן קצר בלבד, סורקת בעזרת המכ"ם את הים בהורמוז ומאתרת ספינות, בדגש על מכליות נפט. כשהמכ"ם פתוח הוא משדר גלי רדיו שהאויב (האמריקנים) יכול לקלוט ולתקוף באמצעות טילי ARM (ראשי תיבות של Anti Radiation Missiles), שמתבייתים על גלי המכ"ם ו"רוכבים" עליהם למטרה.

לכן, לאחר סריקה ראשונית משאית המכ"ם הייתה מתקפלת במהירות חזרה למסתור, אך בשלב הזה כבר הייתה לאיראנים תמונה טובה של מיקום כלי השיט. גם אם מכלית הנפט הספיקה להתרחק כמה קילומטרים לפני שטיל השיוט או הכטב"מ הגיע לאזור שלה, הוא יכל לאתר אותה באמצעות שיטוט קצר באזור שבו היא "נתפסה" על ידי המכ"ם היבשתי.

לשכבת הגילוי הזו הוסיפו האיראנים תצפיות, מערכות גילוי אלקטרו-אופטיות (מצלמות משוכללות עם זום חזק מאוד שאינן פולטות גלי רדיו, ולכן קשות יותר לאיתור) ומצלמות אינפרה-אדום שמאתרות ספינות על פי החום שהן פולטות. הטופוגרפיה ההררית של מחוז הורמוזגאן ושל האיים במיצר עצמו - כגון קשם, לאראק, אבו מוסא ועוד - אפשרה להציב את המצלמות והחיישנים הללו בגובה רב יחסית, וכך להתגבר על עקמומיות כדור הארץ (במילים פשוטות: לראות רחוק יותר).

בנוסף, אף על פי שהצי הימי של צבא איראן, שהתבסס על ספינות גדולות, הושמד במהלך המלחמה, לאיראנים היה צי נוסף של משמרות המהפכה, שהתבסס על סירות קטנות ומהירות שקשה לאתר. באמצעות הסירות הללו הטרידו האיראנים את כלי השיט בהורמוז וזרעו מוקשים ימיים - בהפשטה, כדורי מתכת גדולים ומלאים בחומר נפץ, שכל שנדרש הוא לגלגל אותם למים מסירה, ולאחר מכן קשה מאוד לאתר אותם.

אל מול הטקטיקות האלה, סנטקום נקט באסטרטגיה של "ייבוש הביצה". הנחת העבודה הייתה שלאיראנים יש אמנם יתירות מרשימה במערכות מכ"ם וחיישנים משלימים, אך בסופו של דבר יש מהם מספר מוגבל. לכן, ארה"ב הוציאה לפועל, באופן שיטתי וסיזיפי, מאות תקיפות מדויקות בדיוק על המטרות האלה.

כשנראה היה שהאמריקנים "תוקפים דיונות" או מטרות משניות באזור הורמוז כדי להימנע מהסלמה באמצעות תקיפות של מטרות איכות בעומק איראן, למעשה התנהל מאמץ אסטרטגי של הצי החמישי ושל חיל האוויר התשיעי (כוחות הים והאוויר של סנטקום) "לעוור" את האיראנים בהורמוז.

בכל פעם שמכ"ם נייד נדלק, אפילו לזמן קצר, והקרינה שהוא פולט נקלטה במערכות של סנטקום - הסתערו עליו מטוסי קרב עם טילי ARM. במקביל, התבצעה סריקה ויזואלית ומודיעינית יסודית של פני השטח, לאיתור מצלמות וחיישנים פסיביים שאינם פולטים קרינה. אט אט, במאמץ סיזיפי שכלל כאמור מאות תקיפות "קטנות", ארסנל אמצעי החישה של איראן באזור הורמוז החל להתדלדל, עד שירד מתחת לסף הקריטי, והאיראנים איבדו במידה רבה את היכולת לאתר ספינות במיצר ולפגוע בהן.

המשך בתגובה הראשונה...

[קלמן ליבסקינד @KalmanLiebskind]

כשהשופטת דפנה ברק ארז שיחררה נאשם פלסטיני בעבירות נשק והסבירה שהוא נמוך
+++
אחד "קטן גוף", שני החזיק נשק רק למטרות "פאסיביות", לשלישי אין מושג מי החביא אקדח בחדר השינה שלו. לשופטים יש תירוצים מעניינים לשחרר נאשמים בעבירות נשק לביתם
https://t.co/SmRuhLklOO

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@Shpigler1 למה נשענים?
כי הוא מוביל את ההתקפה.
הוא קובע את קצב המשחק.
הוא מקבל ההחלטות הראשי.
כל מה שהשאר מקבלים נגזר מזה.
הארדן הוא לא חלק מקולקטיב

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@ZerMoran מה הקשר של זה לכל מקום אחר בעולם?
גם בלי הטאליבן לא חסרים מקומות בעולם עם בעיות דומות כיום וגם בעבר, ועדיין נשים חיות

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@Shpigler1 אם נניח כבר השנה יש לו ירידה משמעותית ויש לקליבלנד למעשה חור בתקרה של יותר מ30 מיליון, ובנוסף במציאות הנוכחית שקצב האירועים כל כך מהיר, זה יכול להכניס את קליבלנד לסחרור ומשם אי אפשר לדעת.
תחשוב מה יקרה אם השנה תהיה נפילה בגלל הארדן. כבר שנה הבאה יפמפמו מסביב שהקבוצה צריכה להתפרק

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@Shpigler1 אין לי בעיה עם הארדן ספציפית והוא באמת טוב על פניו.
הבעיה זה כל שחקן בן 37 שמקבל חוזה מאוד לא זניח שהקבומה נשענת עליו.
לברון יש רק אחד.
ולמען האמת הרוב הם הפוך מלברון

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@Shpigler1 ההנחה שלך שהוא שנה וחצי טובות בהכרח - אני מאוד סקפטי לגביה

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@Shpigler1 וחוץ מהפיק אנד רול?
הוא חייב לשחק בקצב מאוד איטי.
זה סבבה לקבוצה?
מה לגבי ההגנה?
מה אם הוא לא ירלע מי יודע מה?

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@Shpigler1 מה זה טוב?
הוא יהיה טוב כשהכדור יהיה אצלו והוא ישלוט על הקצב באופן בלעדי.
זה טוב לקליבלנד?
כרגע זאת כבר לא שאלה, כי אין לקליבלנד ברירה.
אין לה שום גמישות והיא נהפכה להיות תלויה בהארדן וזאת כבר בעיה בשלב הזה

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@Nadav_Eyal לא נכון בכלל

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@Shpigler1 מספיק שהם רוצים לעשות טרייד לשנות את מבנה הקבוצה, לא היה להם שחקן שלא באמת נותן להם אופציה כזו,או כזה שאם רוצים לעשות שינוי ידרש תשלום כדי שיקבלו אותו.
אנחנו כבר בנקודה שיכול מאוד להיות שפתאום הארדן בכלל לא רלוונטי ואז גם ככה אין לך נכס ביד

[ברק מונק‎ @barakmunk]

@Shpigler1 גם כשהתקרה עולה חוזה של 33 בעונה זה הרבה לקבוצה שהיא גבולית.
הבעיה הגדולה עם הארדן שכדי להיות אפקטיבי צריך את הכדור אצלו.
וזה בעיה להתלות בשחקן כזה בגיל הזה, בטח אחד שפיזית אף פעם לא היה עילוי

[shlomo pyuterkovsky @shlomopyuter]

3 הערות ראשונות על פסק הדין בנושא סגירת גל"צ:

1. הקציצות שהשופט כשר עושה מעמדת היועמ"שית לפיה נדרשת חקיקה כדי לסגור את התחנה היו צריכות לגרום ליועצת ואנשיה, אלו מהם שגיבשו את העמדה הזו, לא לצאת מהבית חודש מהבושה. כמובן שזה לא יקרה, כי הבושה מתה מזמן >>>