יש פה חתיכת קטע מטורף שפשוט ע��בר לנו מתחת לרדאר בלי שנרגיש.
תחשבו על האבסורד: בן אדם מקדיש עשרים שנה מחייו הפוליטיים אך ורק למטרה אחת שהיא עצירת הגרעין האיראני.
זה הטיקט הבלעדי שלו, סיבת הקיום הציבורית שלו. ואז, בערב אחד קייצי, הוא נעמד מול המצלמות ומודיע לנו בחגיגיות שהגענו, תחת המשמרת שלו, למרחק של מילימטר אחד ממוות המוני.
במציאות רציונלית, מנהיג שמודה שהמדיניות שלו הביאה את המדינה לסף השמדה מיידית, פשוט מניח את המפתחות והולך הביתה. אבל נתניהו הוא קוסם של תודעה. הוא לוקח את הקריסה האסטרטגית המוחלטת הזאת, עושה לה פליק-פלאק מרהיב באוויר, ותולה אותה לעצמו על הצוואר כמו מדליית גבורה נוצצת.
הטריק פה מורכב משלושה שלבים של נוכלות רגשית פשוטה, חדה וגאונית. קודם כל, הפניה אל הציבור. כשהוא עומד שם ואומר ״כולכם הייתם בסכנה״, תשימו לב לבחירת המילים. לא ״כולנו״. ״כולכם״.
במילה אחת הוא מושך את עצמו החוצה מהמשוואה בעזרת פינצטה. הוא לא עמד איתנו שם למטה, בתוך החר��ה המיוזעת. הוא ריחף מעלינו. ובאותה נשימה, הוא פשוט מוחק את צה״ל, מעלים את המוסד, זורק לפח את עבודת הנמלים של אלפ�� אנשים בחדר המכונות הביטחוני שסיכנו את חייהם. נשאר רק המושיע הבודד שהדף את הקטסטרופה בכוח הרצון.
ולמה הוא מעלה את מפלס האפוקליפסה דווקא עכשיו? כי באותו זמן בדיוק, מעבר לים, האמריקאים והאיראנים יושבים וחותמים על הסכם בלי לשאול אותנו. איך מסתירים מהציבור הישראלי את העובדה שהפרויקט המדיני של חייך נסגר מעל הראש שלך כשאתה בכלל לא בחדר? זורקים למרכז הסלון רימון עשן ענק שכתוב עליו באותיות אדומות ״השמדה״.
כשבן אדם בטוח שעוד דקה נופלת עליו פצצת אטום, הוא לא בודק איזה סעיפים האמריקאים אישרו בוושינגטון מעל השיער המודבק של נתניהו.
בסוף מגיעה מכת המחץ, האולטימטום הנס��ר: ״כל עוד אני פה לא תהיה פצצה״.
זה כבר לא חזון לאומי של מנהיג, אלא מודל עסקי קלאסי של פרוטקשן מהשוק האפור. המסר ברור ואכזרי: תשלמו לי בקלפי, או שמחר בבוקר המדינה שלכם נמחקת. במקום תקווה, הוא מציע לנו עסקת סחיטה. ועדר המאמינים שלו משלמים לו בחרדה, בטוחים שעשו יופי של דיל קיומי, ושוכחים שמי שלקח אותם לקצה הצוק הוא אותו אדם שעכשיו דורש שנגיד לו תודה על שלא דחף.
הצטערתי מאוד לשמוע את אבישי בן חיים אמש בערוץ 14.
שני דברים:
ראשית מנחם בגין לא היה זקוק "להגנה", זה חלק מבורות מוחלטת בהבנת האירועים ומאגדה אורבנית אווילית כאילו "השמאל שבר אותו".
לא 40 מפגינים תחת ביתו ולא 4000 ולא 400 אלף היו יכולים לשבור אדם זה שחמק מציפורני הנאצים שהשמידו את משפחתו, שעבר את חקירות הנ.ק.ו.ד הידוע לשמצה של סטאלין והוגלה למות בערבות הקרח של פצ'ורה שם אמר לו השומר בכניסה "מפה לא יוצאים".
האדם שיצא והגיע לפלסטינה המנדטורית להילחם באימפריה הבריטית להקמת מדינת היהודים, עבר את רדיפות הסזון, את ירי אש התופת על האלטלנה, את המדבר הפוליטי זרוע המוקשים, את ההשמצות, הניד��י, ההדרה, את דיכוי נאמניו עד הגיעו לשלטון עימהם.
ה ו א - לא היה זקוק "להגנה".
מר בן חיים, מנחם בגין נולד בברזל ומת בברזל ואינך יודע דבר וחצי דבר על נסיבות פרישתו כמו שאר הציבור.
שנית סברתי כי שנתיים וחצי של שתיקה היו עדות למסע פנימי של שינוי, אמנם תרמת רבות גם אתה לבטחון ישראל בשרותך המבורך במילואים, אך צר לי, באמת צר לי שאדוני סבור שראש הממשלה שמסית ומדיח כנגד ראשי מערכת הביטחון שנכשלו בשבעה באוקטובר ומפעיל מערכת שלמה של שקרים זדוניים, מופרעים אודות מרידה ובגידה שהגיעו כבר לכל שופטי העליון במסע דה לגיטימציה מוחלט ואינו לוקח ולו קמצוץ אחריות אודות מאורעות היום הנורא וכל השנים שקדמו לו ומסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית בכדי להגיע לשורש המחדלים הביטחוניים והמדיניים הפך בעינך למנהי�� כה דגול.
צר לי מאוד.
64 שניות על מנחם בגין ואחריות.
@AvishayBenHaim
כשלמדתי גמרא בישיבה שבה למד גם @jonatanu
נחשפנו למתודות המחקריות שמזהות מקבילות בין מקורות על פי מוטיבים מרכזיים.
היום ה AI עושה את זה.
אז ביקשתי מchatgpt לזהות איך התגובות של הפוליטיקאים לכתב התביעה נגד אוריך יצאו ממקור אחד.
אז הנה, עשה עבודה לא רעה:
https://t.co/PIZNxzkz2B
שאלתי את בצלאל סמוטריץ ב @radio103fm:
"מה יותר חמור, הקמת הממשלה עם מנסור עבאס,
או טבח ה-7 באוקטובר ובמצטבר 2,100 הרוגים?"
סמוטריץ': "בוודאי שהקמת הממשלה עם מנסור עבאס.
טבח ה-7 באוקטובר הוא מחדל נורא ואיום.
צריך לתחקר אותו. אבל הוא מחדל טקטי".
הקשה חברי גדעון אוקו: "אני רוצה לוודא ששמעתי נכון, אמרת שהקמת ממשלה עם מנסור עבאס חמורה יותר מטבח 7 באוקטובר?".
סמוטריץ: "בוודאי. מזיד הרבה יותר נורא משוגג. מי שבמודע מכר את מדינת ישראל לאויביה, זה הרבה יותר חמור ממי שטעה, מעד, כשל".
הראיון המלא מייד אחרי חדשות שמונה.
לעוקביי דוברי עברית, דיברתי עם @MoavVardi בכאן 11 בגג עיריית תל אביב על ההשג המשמעותי בחיסול מנהיג העליון שפותח דלת לשינוי דרמטי במזרח התיכון, וגם למה כדאי לא להיות אופטימי מדי ביום הראשון של מלחמה.
עדכון משמח: ועדת השמות וההנצחה של עיריית ירושלים החליטה ברוב קולות לקרוא רחוב בירושלים על שם שירה בנקי ז״ל, ולדחות את ההמלצה של הועדה המייעצת.
ידע הציבור ויזכור שההסתה והשנאה מצד גורמים חשוכים וקיצוניים שלא מוכנים לקבל את השונה (ובאופן ספציפי, לא מוכנים לקבל להט״ב בחברה) - הביאה לרצח של נערה צעירה שהייתה כולה אור, אהבה וטוב, רק כי העזה לבחור את מי לאהוב.
לפעמים מאבקים ציבוריים מצליחים. כבוד ותודה לכל מי שפנה לועדה, ובפרט למועצת התלמידים והנוער העירונית של ירושלים, ותודה גם לועדת השמות וההנצחה של ירושלים על ההחלטה הראויה.