erancohen

A Sales and Marketing executive. Passionate about technology, business, culture - and how to link them all successfully. A father, a swimmer, a wine lover

[מירב בן ארי🟠Merav Ben Ari @Meravbenari]

⁨⁨זה הסרטון על @iditsilman
מהמליאה,
תודה על הקידום גם פה, למרות שבאמת לא הייתי צריכה.
הסרטון שבר את הרשת, מסתבר שהבוז אליה מאחד את כולם.

[Eitsik Hershko @HershkoIsaac]

אתמול הוכרע תיק 4000 נגד ביבי, וכל מי שהיה באולם יודע שהתיק ייגמר בוודאות בהרשעה.
זה נושא משפטי, ולכן אנסה לפשט:
1. הטענה נגד ביבי בתיק 4000 ("תיק וואלה") זה שביבי ב��קש להשפיע על הסיקור באתר וואלה, בזמן שביבי פועל ברמה השילטונית בענייניו של אלוביץ (הבעלים של וואלה). במילים פשוטות: ביבי ניסה לשפר את הסיקור כלפיו ב"וואלה" ממש במקביל לכך שביבי מטפל כשר התקשורת ויכול להשפיע על העסקים של וואלה ובזק.
2. אתמול התובעת (יהודית תירוש) הובילה את ביבי להודות שהוא ניהל שיחות נזעמות מול אלוביץ (הבעלים של בזק ו"וואלה") וממש הפעיל עליו לחץ להחליף כתבים ב"וואלה" שהם מתנגדי שלטון בכתבים המקורבים ותומכים בשלטון, כתבים אשר ייטו את הסיקור לטובת ביבי.
3. ביבי התפתל בעדותו. הוא צעק על תירוש, אך לבסוף נאלץ להודות שאכן הפעיל מכבש לחצים על אלוביץ' להחליף עיתונאים "רעים" בעיתונאים "טובים" מבחינת ביבי (הוא הודה לאחר שהכחיש ורק בגלל שהוצגו לו תמלילים שלו עצמו מחקירתו במשטרה).
4. משם עברה תירוש לחקור את ביבי עד שגרמה לו להודות שבאותו זמן ממש שלחץ להחליף את הכתבים, ביבי היה שר התקשורת, השר האחראי של עסקיו של אלוביץ' (בזק וואלה).
5. ביבי גם הודה שעסקיו של אלוביץ היו בקשיים ולכן להחלטות של ביבי כרגולטור הייתה חשיבות עצומה למנוע את קריסתו הכלכלית של אלוביץ.
6. במקביל ביבי כבר הודה שאלוביץ חבר אישי שלו, וגם הודה שלא דיווח על אלוביץ ברשימת ניגוד העניינים האישית שלו (ולכן היה בכלל מנוע מלטפל בענייניונשל אלוביץ בגלל אותה חברות). ביבי טען שפשוט "שכח" לדווח.
7. בעדותו ביבי ניסה להתפתל, ניסה לא לענות, נשאל ארבע פעמים. בסופו של דבר השופטים כתבו בפרוטוקול ש"הנאשם סרב לענות" (יש לכך השלכות עצומות בעולם הפלילי).
במילים פשוטות, ביבי הודה שדרש בעצמו ובקולו החלפת עיתונאים ב"וואלה" לכאלו שמתאימים לו, כאשר במקביל עתידו הכלכלי אל אלוביץ תלוי בביבי ובהחלטותיו של ביבי כשר התקשורת.
כל עורך דין צעיר יגיד לכם שאין לך אירוע המתאים יותר להגדרת ניגוד עניינים, אשר ביסוד עבירת ה"מרמה והפר�� אמונים", מאירוע כזה.
לכן התיק הזה הוכרע. גם ביבי יודע ובוודאי גם פרקליטיו המעולים.
ולכן צפו לעוד גל עכור לריסוק מערכת המשפט (לצד לחץ על הנשיא לחנון את ביבי).
כרגיל אשמח לדיון ולהפצה. אבקש בלי קללות משום צד (קללות ימחקו מיד).
עופר פורת

[Yair Golan - יאיר גולן @YairGolan1]

לנו הדמוקרטים יש תפקיד היסטורי, אנחנו כוח ההכרעה האמיתי, הדרך לבלפור עוברת דרך הדמוקרטים.

אני לא מבטיח שנמליץ על יו״ר המפלגה הגדולה בגוש, אלא על מי שיסכים לערכים שלנו ולדרך שלנו. אנחנו לא חותמת גומי של אף אחד, ולא בכיס של אף מועמד.

לא נוותר על הדמוקרטיה כדי להחליף שלטון קיצוני בשלטון פשרני. אנחנו לא נתפשר על הערכים הליברלים. לא על הביטחון, לא על הציונות, אנחנו לא באים רק להחליף ממשלה וראש ממשלה - אנחנו באים להחליף כיוון.

נתמוך במי שיהיה הכי טוב לדמוקרטיה ולציבור הדמוקרטי בישראל.

אלו הדבר��ם שאמרתי הערב בוועידת הדמוקרטים.

[Hagit Mendes 🍓🍓🍓 @HagitMendes]

״אני מסתכלת, מרימה את הראש לשמיים, מורידה את הראש חזרה, מסתכלת שוב הצידה – איזה חמישה טנדרים, בדרך אליי, מלא אופנוענים, יש שם מחבלים שעושים דילוגים בין החולות,
ובין העצים, וכולם עם ווסטים ומדים, ומתחילים להתקדם לכיוון שלנו, ואני לא מצליחה אפילו לספור את זה בעין,
זה מאות! זה מאות!

ומאחורה, בציר הרחוק רחוק, אני רואה שיירות של אזרחים עזתים, שפשוט צועדים לכיווננו, ��לקם עם נשקים, חלקם בלי,
ואני אומרת לעצמי, "זהו, פה אני אמות, ממש פה איפה שאני נמצאת כרגע, פה אני אמות".

ואז אמרתי לעצמי, בסדר, אם כבר זה הסוף, אז אני אסיים את זה יפה. אני אמות כמו גדולה, אני אעשה את הכי טוב שאני יכולה. ואני אלחם עד טיפת הדם האחרונה שלי.

אז אני מסתובבת לחיילים שלי, חבורה של שנים עשר לוחמים גיבורים,
שמחכים שאני אגיד להם מה לעשות, אני מסתובבת אליהם עם חצי חיוך,
הם סיפרו לי אחר כך שחייכתי, אני לא זכרתי את זה, ואני אומרת להם "קדימה, בואו נפרק אותם!" והם כולם, "יאללה!!!".

והם באים לסוללה עם מאגים, עם כל מה שהם יכולים להביא, ואנחנו מתמקמים שם על הסוללה, ומתחילים לירות בכל מי שמתקרב לכיוון המוצב, אנחנו יורים כמו מטורפים, ובשלב מסוים, היה איתנו טיל לאו, אז אנחנו יורים אותו לכיוון אחד הטנדרים של החמאס, והטנדר מתפוצץ בפיצוץ אדיר, משהו קיצוני, היו שם כנראה הרבה מאוד חומרי נפץ, והפיצוץ הזה לוקח איתו כמה אופנוענים שהיו שם, ומפה לשם, אני קולטת פתאום שהרבה מהם מתחילים לסגת, להסתובב ולברוח חזרה.
והבנתי פתאום שכן, אנחנו עושים פה משהו משמעותי.

היינו שם חצי שעה בערך, ואז, בתוך כל הבלגן של הסיטואציה, אני שומעת פתאום שרשראות של טנק מאחוריי.
זו אנחת רווחה מטורפת. אמרתי לסמ"פ שלי, "תישאר פה! אני לא יודעת של מי הטנק הזה, אני רצה להביא אותו!"

השעה הייתה כבר אחת עשרה בערך, ואני מתחילה רגע לדלג לאחור, להתקדם לכיוון הטנק, דרך הבטונדות, ופתאום אני קולטת מחבל קופץ עליי, מטווח אפס, כאילו עוד שנייה הוא מחבק אותי.

והמזל שלי
זה שאני עם כדור בקנה, עם אצבע על ההדק, וזה היה ממ�� מי יורה ראשון, ואני יריתי ראשונה, והמחבל נופל מולי,
ואני נעצרת, קפאתי קצת בסיטואציה, כאילו, מה זה, מה קרה פה עכשיו, ואני שומעת את הסמ"פ שלי מאחורה צועק
"מג"ד, מג"ד! מג"ד את בסדר?", ואני מסתכלת על עצמי, אני בסדר!
ואני מסתובבת אליו אחורה ואני מסמנת לו עם היד, הכול תחת שליט��, והוא מדלג ככה אחריי, והוא בא, ומסתכל עליי ואומר לי, "מה, כאילו, מה היה ביניכם עכשיו, מה קורה פה", ואני אומרת לו, "בדיוק מה שעובר לך עכשיו בראש״.

אבל הטנק!
אני נזכרת, אסור לי שהוא יברח, אנחנו צריכים אותו. רצתי מהר לכיוון שלו, ובגלל שאני מתורגלת עם הטנקיסטיות שלי, אני מתחילה לסמן לו את כל השפת סימנים של הטנקים, ומסמנת לו "מחבלים, שם, מאחוריי, תעשה את זה, פגז לשם!", והוא איתנו, הוא בעניינים!
ואז יש לי פעם ראשונה איזה כוח נוסף שחובר אלי
אנחנו עושים שם איזה איגוף כזה, תופסים עמדה טובה, ופשוט יורים לכיוון שממנו המחבלים מגיעים. אנחנו יורים ויורים, והם מתרחקים משם, נסוגים, ואני מבינה, כולנו מבינים,
שאם אנחנו לא נמשיך פה עכשיו בלחימה הזאת, המחבלים האלה יעברו אותנו, ופשוט יגיעו לכל היישובים מאחורינו.

בשלב מסוים הסמ"פ שלי והקשרית שלו חוטפים אר-פי-ג'י ונופלים לרצפה. אז אנחנו מוציאים אותם משם,
ואני מתקשרת לחברים שלי שהם טייסים, עם מסוקי יסעור וינשוף, ואני מבקשת מהם שיבואו וינחתו במנחת לי�� המוצב, כי חילצתי לשם פצועים, ואני חייבת שהם יפנו לנו את הכוחות, וזה באמת קורה! הם מגיעים, הם נוחתים שם, ומפנים לי משם פצועים.

והתאג"ד שלי שם, כל הזמן מטפלות בפצועים, מעמיסות אותם, ומחלצות אותם למנחת. הצלחנו להביא לשם, למנחת, גם את הפצועים מהאכזרית שראינו, וגם את הפצועים של הגדוד שלנו,
ועוד כמה אזרחים שאספנו בדרך, שברחו מקיבוץ סופה, ומפרי גן, ומכל מיני מקומות, והם בעצם כולם מקבלים טיפול מהתאג"ד המטורף שלי,
של המלאכיות האלה, והמסוקים שהקפצתי מפנים אותם לסורוקה. ושם בבית חולים כבר מטפלים בהם כמו שצריך.

היו שם גם הרבה הרוגים באירוע הזה. היו שם הרוגים. ואני זוכרת, היה איזה רגע, בסוף, כשהכול נגמר, כמה דקות לפני שבאו לפנות אותם, היה רגע שהם שכבו ככה, אחד ליד השני, ואני עברתי שם ביניהם, וככה נגעתי בפנים שלהם בעדינות, ליטפתי אותם רגע, ואמרתי להם שאני מצטערת, ועצמתי להם את העיניים.

ואני זוכרת שאמרתי לעצמי באותו רגע, שהאנשים האלה, שעושים עכשיו את הדרך האחרונה שלהם, הם גיבורים מטורפים. הם נלחמו שם כמו אריות, כדי להציל את קיבוץ סופה. הם נלחמו עד טיפת הדם האחרונה שלהם.

זה מה שסא"ל אור בן יהודה עשתה ב-7 באוקטובר.

מתוך הספר יום אחד באוקטובר.

[erancohen @erancohen]

@AmiDror @OV45316627 💪🏼

[Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור @AmiDror]

מנסים לעשות חיסול ממוקד למשה רדמן וזה מטריף אותי!
הכי מרגיז אותי שמדובר בעסקנים סוג ז' שמנסים לפגוע באדם שצריך לזכות בפרס ישראל! בן אדם שכבר שלוש וחצי שנים עובד 24/7, בקצב והיקפים שלא דומים לאף אחד, הכל לטובת הצלת המדינה! אדם שעזב עסק שהכניס לו בכל חודש שש ספרות. אדם שהקים חברת מדיה ליברלית והשתכר חלק מהזמן (וגם זה בלחץ) שכר סמלי שאפילו לא כיסה חצי מהוצאות המחיה שלו, זה מרגיז!

אז להלן העובדות, ואני כותב את הכל מידיעה אישית. משה רדמן נתן הכל למען מדינת ישראל ב-3 וחצי שנים האחרונות. הכל! בקושי ישן. בקושי אכל. אכל חסכונות. בקושי ��אה את הילדים. הכל למען מדינת ישראל. 24/7 אבל אמיתי. מאז שהעסקנים הבינו שהוא יבחר במקום מאוד גבוה בפרימריז של הדמוקרטים הם עושים הכל כדי לפגוע בו. מפיצים שקרים. מסכסכים בינו לבין יאיר גולן. פוגעים בדמוקרטים. הכל עסקנות. לא יודע מי העסקנים ואם מהצד שלנו או של הרעים אבל הם עצמם רעים, לא משנה מאיזה צד הם.

העמותה שמשה הקים יחד עם מורן מישל ושיש לי את הזכות להיות בועד המנהל שלה עשתה מהפך מטורף בתוכן הליברלי בישראל ומגיעה למיליוני צפיות בחודש והעסקנים? הם מנסים לפגוע בו. לפגוע בנו. לפגוע במדינת ישראל. טירוף מוחלט!

משה, אחי, אני לא יודע אם תרוץ בדמוקרטים או לא. ברור לי שבדיוק כמוני תתמוך בדמוקרטים בכל הכח. באופן אישי אני ממש מקווה שלא תרוץ בפרימריז ושתחזור אלינו למחאה. אנחנו במאבק על הצלת המדינה, מאבק חוצה מפלגות, מאבק של גוש שלם. אין לנו זמן לעסקנות ומלחמות יהודים. אין לנו זמן לשקרים. לא באמת משנה אם יהיו לדמוקרטים 8 או 10 או 12 מנדטים, עדיף כמה שיותר כמובן - מה שחשוב זה שהגוש השפוי יביס את גוש "נמות ולא נתגייס". אז משה, אם אתה שואל אותי, צפצף על העסקנים. צפצף על השקרנים ועל ה"עיתונאים" מטעמם.

תחזור אלינו לרחובות! אתה מנהיג מלידה! מהפך 2026 גדול מכולנו!
@RadmanMoshe

[erancohen @erancohen]

@RadmanMoshe פשוט פושעים, חד וחלק!

[Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול @RadmanMoshe]

ערלי לב. מנותקים. מושחתים.

הליכוד ימחק תוך שנים ספורות, אוכלי הנבלות הפוליטיות יפרקו אותו לרסיסים ביום שאחרי השקרן-שחקן והיום הזה קרוב מאוד. הדבר היחידי שמשמח אותי בכך הוא שמפעל ההשתלטות הטרויאנית של הכהניסטים והחרד״לים ירד לטמיון.

[Barak @barak_a_m]

מה חשבנו שיקרה כאן כשכל מה שאני מתאר - הוא חלק ניכר מהתרבות הישראלית? אף ילד לא נולד רוצח. אף אדם לא נולד בריון. ילדים הם ספוג.כל אחת ו��חד מאתנו, יצטרך בקרוב לבחור בין מדינה של - "ואהבת לרעך כמוך", לבין מדינה של: "כוח, כבוד וכסף".
שתפו בבקשה גם ברשתות וגם באופן פרטי.

[Ran Harnevo @harnevo]

במאי 2022 דפקו אנשי שב״כ על דלת משפחת אלמקייס באשקלון. ברגע אחד, החיים של אורי, רק בן 17, השתנו לנצח.

הוא נחקר בעינויים קשים במשך 44 יום, אחר כך הוחזק במעצר בית באיפול מלא למשך שנה ו-9 חודשים!

אורי אלמקייס הופעל במבצע השפעה לא חוקי שיזם מפקד אוגדת 210, תא״ל רומן גופמן - ללא הסמכה וללא אישור משפטי! בכל זמן המעצר, כמעט שנתיים(!), הכחיש גופמן כל קשר אליו, הפקיר אותו להירקב מול המערכת הכי חזקה בישראל עד שהוכחה חפותו המלאה.

ביום שלישי הקרוב יגיע אורי לבג״צ כדי לנסות למנוע את המינוי ההזוי של אדם לא ראוי לראשות המוסד. זה הקרב האחרון שלו מול ממסד אטום שנטש אותו. זה בעיקר סיפור מטלטל על ילד אמיץ שאי אפשר להישאר אדישים אליו.

17 דקות, לא מעט אני יודע. אבל אני כמעט מתחנן בפניכם לקחת את הזמן ולהקשיב לסיפור המשוגע הזה. ואחרי שצפיתם, ואחרי ששיתפתם, תנו לאורי את הגב הכלכלי כדי להמשיך במאבק הכי צודק שיצא לכם לפגוש כבר הרבה מאוד זמן ❤️🙏

לתמיכה במאבק של אורי אלמקייס 👈 https://t.co/FnNuuwcgue

[Liad Agmon @liadagmon]

כתבתי פה לא פעם על התחזית שלי שתוך חמש שנים AI יגרום לעליה באבטלה בישראל, אבל שער הדולר הולך לעשות את העבודה הרבה יותר מהר, ובאופן קטלני הרבה מותר. בחלקת האלוהים הקטנה שלי, ביקשתי מהצוות לשכור עובדים מחוץ לישראל, ככל הניתן. פשוט לא משתלם לשלם משכורות י��ראליות יותר.

חברות שאני מושקע בהן עושות תוכניות מתקדמות להוצאת פעילות מישראל.

חברות תעשיה יצואניות מתקרבות לפשיטת רגל.

יש הרבה מה לעשות בנידון, אבל עם שר אוצר שאפילו אנגלית לא יודע, וראש ממשלה שעסוק בלזייף אימוני כושר, אין מי שיוביל את המהלך.

הצבעתם ליכוד / ציונות דתית -> אתם ומשפחתכם תהיו עניים יותר. ולא רק בגלל שער הדולר. עלויות לחימה, עלויות החרדים, עלויות הבידוד המדיני, עלויות השחיתות של חברי המפלגות שבשלטון. ועוד ועוד.

הלוואי ומצביעי המפלגות האלה היו מבינים שהם הורסים את עתידם הם. אבל במקום זה הם לומדים מהטופ שהפשע משתלם.

בהצלחה לי עם התגובות של סיירת הבוטים והמתלהמים הרגילים של נתניהו ושל הבדוקאים על הפוסט הזה.

[Buzz Lightyear 🇮🇱 @MatanAlcalay]

אני מבין שכל העמית סגלים והקלמן ליבסקינדים של הימין מקציפים על הדברים האלה של אריה גולן הבוקר ברשת ב׳ אז אין ברירה אלא לשתף את זה כמו הרוח כדי לא לתת להם לגזלט אותנו. שתפו שתפו

[Avner Vilan @avner_vilan]

באוקטובר 2016 מצאתי את עצמי נוסע במערב מסצ'וסטס. היו כמה שבועות לבחירות לנשיאות ארה"ב וכולם דיברו על זה שהילרי לוקחת. מהכרותי עם שי��ת הבחירות האמריקאית ומעקב אחרי הסקרים ידעתי שזה צמוד יותר ממה שחושבים,
שיש סנטימנט שקשה מאוד לראות ולמדוד בסקרים ��בל בתוצאות האמת הוא מייצר הטייה של מספר אחוזים בכל המדינות. טעות הדגימה בסקרים היא לא אקראית.
ובאותו ערב במערב מסצ'וסטס, כשראיתי את שלטי Trump-Pence מוצבים בקדמת כל דשא (יש לאמריקאים קטע כזה שהם פשוט שמים שלט בדשא הקדמי של הבית במי הם תומכים), הבנתי שיש פה סנטימנט שאנשים שמדברים רק עם החברים שלהם בניו יורק סיטי או בקליפורניה לא מבינים. אצל כל החברים הליברלים שלי טראמפ היה גרוע בערך כמו היטלר, אבל כשיוצאים מתיבת התהודה מגלים תמונה אחרת לחלוטין. האנשים במערב מסצ'וסטס הם לא רדנקס מווסט וירג'יניה או אלבאמה, וזה לא שהילרי לא תיקח את מסצ'וסטס, הרי זו מדינה כחולה לחלוטין, אבל בשולי המחנה הדמוקרטי אנשים רצו שינוי ויצביעו טראמפ, והם לא התביישו להגיד את זה. ואם זה קורה במערב מסצ'וסטס זה יקרה בכל המדינות המתנדנדות.
חזרתי לארץ וכשעשינו הימור בין החבר'ה במשרד, הייתי היחיד שאמר שטראמפ לוקח. גם כי הבנתי את המספרים והשיטה אבל בעיקר בגלל התחושה בנסיעה הזו בין הבתים במערב מסצ'וסטס באותו הערב.
השבוע נזכרתי בזה פעמיים:
כשראיתי את התמונות של הליכודיאדה הריקה וכשצפיתי בכתבה בחדשות12 על סיור של שאול מרידור במחנה יהודה. אני שומע את זה גם בשיחות שאני עושה עם חברים ומכרים מהצד השני של המפה הפוליטית. נכון, יש הרבה אנשים שהולכים להצביע ליכוד או בנגביר בבחירות הקרובות אבל
אל תתנו לקולניות של הביביסטים או לחגיגות בערוץ 14 להטעות אותכם, וברור שבאשקלון ובדימונה יהיה רוב לליכוד אבל הוא יהיה קטן ממה שהיה בבחירות הקודמות.
בירכתי הצד השפוי של הקואליציה יש בין חמישה לעשרה מנדטים שלא יצביעו עבורה ויעברו צד.
השאלה היא לא מי ינצח את הבחירות אלא באיזה הפרש.
בנובמבר תהיה לנו ממשלה חדשה.
צלמו מסך.

[erancohen @erancohen]

@gil_hornung @NaorNarkis @itamarbengvir רק מדינה ליברלית 💪🏼

[Gil Hornung @gil_hornung]

@NaorNarkis @itamarbengvir ההתנהלות הזו חייבת להיפסק. אי אפשר שהמשטרה תשרת אינטרסים דתיים, ולא את החוק. הבחירות האלה הכרעה על דמותה של ישראל: דמוקרטיה ליברלית או מדרון למדינת הלכה.

[Revital Salomon @TheSharkLady]

🎬 אחד הסרטונים הפוליטיים הטובים שנוצרו כאן, הוא הסרטון הזה שמתלבש על תשדיר הבחירות המפורסם של הליכוד, ומראה מה באמת קיבלנו מהליכוד וכמה זה "נכון".

ראיתי אתמול שיש ביקוש, ושיש אנשים שלא יודעים להוריד סרטונים מטוויטר כדי להפיץ בפלטפורמות אחרות, אז הנה הסבר (קל לאללה):

[erancohen @erancohen]

@gil_hornung @JoshBreiner נכון מאד!

[Gil Hornung @gil_hornung]

@JoshBreiner במיוחד בנקודת הזמן הזו, חשוב להזכיר שבזמן שלפיד ובנט קיבלו בקל צהלות ממלכתיות את מינויו של זיני, יאיר גולן הוא היחיד שהתריע, ואמר בפירוש שאם זיני לא יציית לכללים הדמוקרטיים, הוא ידאג להעביר אותו מתפקידו בממשלה הבאה.

[Ran Harnevo @harnevo]

יום העצמאות ה-78 הוא יום אחר - קשוח מאוד, לא כתמול שלשום, שומע את זה מכל כך הרבה כיוונים, מקבל טקסטים קודרים, פסימיים, שנה קשה ודיסטופית במיוחד מזיזה משהו באנשים. אני מבין את זה, כמובן…

משהו קרה אתמול בערב והיו�� בבוקר, תחושת מיאוס שהגיעה לשיא חדש. הרשתות החברתיות מתפוצצות מזעם על טקס הדלקת המשואות הפוליטי בהר הרצל. לא צפיתי בו, אני לא סדיסט, אבל המיטב של פולחן האישיות הדוחה הזה עשה את דרכה לפידים שלי מכל כיוון, אני בטוח שגם לפידים שלכם.

התגובות, כאמור, אמוציונליות. קראתי לא מעט מהן, אבל מכולן תפסה לי את העין דווקא זו של מיכל פעילן פה בטוויטר: ״לא צפיתי בטקס בדיוק כדי לא להרגיש את תחושת הכעס והעצבים שאני חשה עכשיו בטוויטר כשאני רואה את אוחנה מעז לומר ש׳התפילה נענתה׳ ו׳שהם החזירו את כולם׳. יותר מהכל ברור לי שהוא אומר את זה בדיוק בגלל זה, כדי לעצבן. בדיוק כדי שאנשים רבים כמוני ירגישו את הכעס הזה אל מול דבריו. העיקר לתפארת מדינת ישראל״.

בדרך כלל אני מסכים עם מיכל. היא קול אמיץ, במיוחד כשהוא מושמע מתוך ממלכת המיינסטרים המדומיין של ״חדשות 12״, אבל הפעם לא הסכמתי עם אף מילה. הטקסט שלה החמיץ בעיניי את מה שקורה לנגד עינינו בחודשים האחרונים, אז תנו לי כמה דקות, מ׳כפתלכם?

את טקס המשואות אתמול וטקסי יום הזיכרון המזעזעים לפניו חייבים לראות כחלק ממכלול, בדיוק כמו האמירה של אוחנה על החטופים. הם לא נולדו בוואקום והמטרה שלהם היא לא ״לעצבן אותכם״. מי שחושב שכל אירועי היומיים האחרונים הם בסך הכל רצון לשים לכם אצבע בעין פשוט לא מבין את האירוע!

האירוע הוא חמור ורחב בהרבה. האירוע הוא נסיון לברוא כאן ״ישראל חדשה״ (או ״יהודה״, לא כל כך משנה איזה שם ניתן לה) - נסיון מהותי היסטורי לשנות את ה-DNA הבסיסי של המקום הזה.

בזה הם מרוכזים, בשיטתיות אובססיבית: ביצירת אתוס חדש, יצירת גיבורים חדשים, ומעל הכל - יצירת סיפור חדש. הם מנתצים סמלים כדי להחליף אותם בחדשים, הם מחרבים ערכי יסוד שגדלנו עליהם וממירים אותם בסט ערכים חדש. ישראל הפוסט ציונית חייבת לפרק את הבסיס ולהרכיב אחר במקומו. זה המהלך!

בוא ניקח עוד צעד אחורה, זה חשוב בעיניי, כי קונטקסט איז קינג: בזמן המשבר הגדול בתולדות המדינה, מלחמה של כמעט 3 שנים בהמון חזיתות, מחירים עצומים, חברה פצועה, הייתם מצפים מראש ממשלת ישראל להקיף את עצמו באנשי המקצוע הכי פאקינג bad ass כיאה לגודל השעה: יועצים צבאיים, תותחי כלכלה, יועצים ללכידות בעורף, מומחים לטיפול ביוקר המחיה, הטופ של הטופ שיש לחברה הישראלית להציע.

אבל בתוך הטירוף שאנחנו חיים בו אין אפילו אחד כזה בלשכה. בשנים הכי קשות בתולדות המדינה בחר ראש הממשלה להקיף את עצמו רק בסוג אחד של טאלנט: יועצי תקשורת, מהנדסי תודעה, ספינולוגים, מספרי סיפורים, יועצי סושיאל! אלה הכישורים היחידים שבאמת מעניינים אותו…

אתם מבינים? נתניהו למד עם השנים שכשהמציאות מפנה לך את הגב, בטח בעידן שבו יש לך רשתות חברתיות וערוצי טלוויזיה משלך, שינוי המציאות מסובך הרבה יותר משינוי התודעה. מלחמת המיסגור התח��לה כבר! קודם כל בסטוריטלינג (איזור הגאונות שלו), משם היא עוברת להפצה דרך צינורות התעמולה, ומשם אפשר לברוא מציאות אלטרנטיבית שעם מספיק שנאה והסתה מייצרת שרידות שלטונית. זה הכל. זאת האסטרטגיה כשאין שום הישג אמיתי להתהדר בו.

משימת חייו של נתניהו בחודשים האחרונים היא כתיבה של אתוס ישראלי חדש:

צה״ל והשב״כ והמוסד הופקדו בידי קצינים רופסים בוגרי קרן וקסנר, הם הפקירו אותו, לא העירו אותו והם אשמים בכל אסון שחווינו. ״הדיפסטייט״ הביא עלינו את השבעה באוקטובר יחד עם אוסלו ההתנתקות וקפלן. פקידים מושחתים, אוייבים מבפנים בחסות יצחק עמית שהוא בכלל לא שופט, הקימו את דיקטטורת בג״צ כדי לא לתת להם למשול. הגיס החמישי שחי בתוכינו, זה שמתעב את הזהות היהודית, רוצה בתבוסתינו. אבל ״אנחנו״ יכולנו להם! נגד כל הסיכויים יצאנו למלחמת מצווה שאפילו את השם שלה אנסנו למטרות תעמולה: וניצחנו את ״מלחמת התקומה״.

זה הסיפור. זה קמפיין הבחירות. ואין בלתו.

נתניהו הוא ראש ממשלת הבייס ״היהודי״, שאר ״הישראלים״ הם אוייבים. אם נחטפתם ואתם לא מהבייס, אתם לא מעניינים אותו. אם נלחמתם כמו משוגעים במילואים והעסקים שלכם קורסים, אתם לא מעניינים אותו. את נפלתם בקרב ואתם לא מהבייס הוא לא יילך להלוויות שלכם, לא יתעניין במשפחות שלכם, אתם לא חלק מ״ישראל החדשה״.

סמלים רבותיי, סמלים.

עינב צנגאוקר, אשת פריפרייה שיצאה להילחם על האתוס הישראלי של ״לא משאירים אף אחד מאחור״, הפכה בהשקעה עצומה לאוייב. צביקה מור, שהיה מוכן לעקוד את בנו על ההר, הוא הסמל החדש של אירוע החטופים, התלמיד ��מצטיין.

מטה משפחות החטופים הם עמלק תבוסתני ואוייב העם. פורום תקווה ופורום גבורה הם סט הערכים החדש של התנהגות ״ראוייה״.

רפי בן שטרית, יזהר שי, איל אשל ועוד אלפי הורים שכולים מ״מועצת אוקטובר״ הפכו לסמול בוגדני כי דרשו ועדת חקירה ממלכתית. איציק בונצל ודדי שמחי הם איך שצריך להיראות שכול, אלה גיבורי העידן החדש.

ועוד ועוד ועוד. הכל מתוכנן, חברים. בסטוריטלינג האיש מספר אחת פה בביצה. על חורבות ישראל שהכרתם, מוקמת לה מדינה חדשה.

במדינה הזאת ״רב״ עם פצ׳ של משיח שהחריב בחדווה בתים, ידליק משואה. במדינה הזאת ניצן אלון, שכל מי שהיה קרוב לאירוע החטופים יודע מה הייתה תרומתו, יועלם ובמקומו יהפוך גל הירש לסמל המשטר.

במדינה הזאת אשת ראש השב״כ תכתוב מכתב לרעיות אנשי השירות ותתעלם מנשות השירות; במדינה הזאת חיילים יישבו בכלא על מנגל בשבת; חיילות על הליכה עם גופייה; הטרור היהודי יפרח; מפגינים בהבימה ייעצרו באלימות כשבבני ברק מתקהלים אלפים במלחמה; תרבות המערב תקבל את שמה החדש - ״הפרוגרס״; מרדכי דוד ורועי סטאר יהפכו לגיבורי תרבות; ערוץ 14 וערוץ i24 יהיו הטלוויזיה היחידה, כל השאר יתוייגו כאל ג׳זירות שמחלישים אותנו. סולם ערכים חדש נבנה ומטופח בשיטתיות. מציאות מקבילה.

והכי חשוב: זיכרון השבעה באוקטובר הוא איום, הוא קשה לנו, לכן גם לא נחקור אותו. במקומו נתמלא בשאגות הארי ובעם כלביא ובכמה שיותר תקומה. מלאו את הארץ תקומה!

ממשלת נתניהו יצאה כבר מזמן למהלך רטורי ענק, מיסגור מחדש של האתוס הישראלי עם גב של מכונת תעמולה אימתנית בהיקפים שלא הכרנו. הם מחליפים שפה. הם מחליפים גיבורים. הם משכיחים את כל מה שצריך לשכוח. הם ממציאים אוייבים חדשים מבפנים, בלי רחמים. זאת תקופה של נס, הם חיכו לרגע הזה עשורים.

אז כן, טקס הדלקת המשואות בהנחיית נערת הפוסטר של המשטר מגי טביבי הוא רק עוד צעד בדרך להגשמת המטרה. ומה שבני גנץ ויאיר לפיד וגדי איזנקוט לא הפנימו עדיין, הוא שאין יותר ממלכתיות. ״הממלכתיות הישנה״ היא האוייב של הממשלה הזאת. הם דורסים אותה כדי לברוא את ״הממלכתיות החדשה״, זאת שדורסת את כל כללי היסוד. והם עושים במודעות מלאה.

אבל אבל אבל!

וזה אבל חשוב והסיבה העיקרית שאני כותב פה ומבקש ממש שתשתפו את המילים האלה:

אנחנו, רוב עצום של הישראלים, אנחנו אוהבים את ישראל המקורית אהבת נפש. אל תטעו! רוב עצום בציבור, מכלל השבטים, מחובר בעבותותיו לסיפור ��מכונן ולמגילת העצמאות ולזהות שלנו. הסיפור הישראלי דורש תיקונים כמובן, כל הזמן, אבל הוא חזק ויציב והוא עגלה מלאה שבנתה פה נס גדול. ואנחנו לא ניתן ליועצי תקשורת קטאריים ולמערך הנדסת תודעה למחוק אותו, כי הוא הדבק שמחבר בינינו.

השנה ה-79 של ישראל תעמוד בסימן אחד בלבד: הליכה לבחירות הכי חשובות שהיו כאן, בחירות של הכרעה לדורות קדימה.

שימו את הייאוש בצד, תאספו את האנרגיה שעוד נותרה בכם, וצאו החל ממחר למשימת חיינו: להעיף את התאונה הפוסט ציונית הזאת לקיבינימט.

עיניים על הכדור חברים. בלי פחד. זאת תהיה העצמאות השניה שלנו!

במשך שנתיים, כל הסקרים (פרט לאלה שעורך עד המדינה) מספרים על מיאוס עצום משיח השנאה שחירב אותנו מבפנים, על שינוי עמוק ויסודי שהולך ומגיע.

יחד נצא כולנו מהבית בחודשים הקרובים, נחזיר לעצמו את תחושת המסוגלות, ונביא את השינוי.

יום העצמאות ה-79 של מדינת ישראל יראה אחרת לגמרי. אל תפסיקו להאמין! חג שמח ❤️

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shauli]

עמית סימן טוב, שאיבדה בני משפחה בטבח בניר עוז:

התחקיר בכפר עזה

יושבת לראות את התחקיר של עובדה. פרסום הצילומים הנעלמים מהאלונית של כפר עזה.

שואה.

מהשניה הראשונה אני מבינה שכל מה שאני עומדת לצפות בו הוא טריגר אחד ענק.

כמה דברים בלטו עבורי באופן אחר.

החיילים המקסימים שהצליחו לשמור על חוש הומור, על תושיה ועל הרצון להמשיך ולהילחם, להציל את מי שאפשר. על אח שנפרד מאח שיוצא להילחם על הבית ואומר לו- ״לך תזיין אותם אחי״.

והאח השני זורק לו בחצי סיבוב לקראת היציאה ״אוהב״.

הכל עטוף בפרידות קטנות בין אנשים. זה שם. במסווה של ישראליות שטבועה בנו והמשפט שחוזר ״יהיה בסדר״.

הקצין שמודיע לקיבוץ שהדבר הקשה ביותר עבור הצבא לאחר התחקיר, הוא לומר שהקיבוץ נכבש ושמשעה 6:29 ועד 8:30, לא נכנס חייל אחד לקיבוץ.

לניר עוז לא נכנס חייל אחד עד השעה 14:00.

ניר עוז נכבש ליותר משבע שעות!

וצעקנו, וכתבנו, ו��לחנו לכל מי שאפשר- ״נכבשנו״, ״תגיעו״, ״תפגיזו את כל הקיבוץ מהאוויר״, ״תעשו לזה סוף״, שלחנו מיקומים לכל מי שרק עלה לנו לראש , שורפים אותנו ורוצחים אותנו וחוטפים אותנו, איפה הצבא????

כששימריז מספר על טור המוות בו צעדו חברי הקיבוץ בדרך לשער, כשסביבם שני טורי חיילים עם נשקים שלופים והם באמצע ביניהם, אני רואה את טור המוות שלנו, טבעת המוות, הליכה מהשכונה שלנו, כשאני מתרחקת מאח שלי ומתמרי ומהאחיינים שלי, הליכה בתוך קיבוץ עולה באש, חלקיקי פיח ממלאים את האוויר, הכל כתום ואפור, על המדרכות מגוון רחב של כלי נשק ואמצעי לחימה שנפלו למחבלים במסע ההרג, כפכפים וסנדלים של תושבי עזה שהשאירו את שלהם ולקחו את שלנו.

מים, נחלים של מים מצינורות שהתפוצצו או נמסו, זורמים כמו נחלים, רעש ושקט ופנים מפוחדות דומעות ומכוסות פיח. הגענו לחמ״ל.

גיהנום חדש נפתח. אנחנו חיים, אבל לאיזו מציאות התעוררנו? לאיזו מציאות יצאנו מהממד?

הרגעים הקשים ביותר עבורי לראות היו רגעי ההגעה של תושבי כפר עזה לאלונית.

פלאשבק משוגע לחמ״ל בניר עוז.

סבא ונכד שצועקים אחד לשני ומתחבקים, אצלי בראש יש את פניו הדומעות של ארז כשהוא מביט באבא שלו ומבין שסבא שלו - מת. כשנכנסים אנשים עם ילדים על הידיים ומתפרקים אחד על כתפו של השני, רואה את עצמי עם שילו על הידיים, אני רואה את מילי עם גלי על הידיים מסתובבת ושואלת את האוויר ״איפה שגיא״, את גאיה מקיאה פיח שחור שנשמה במשך שעות בממד בייתה והגוף מנסה לפלוט הכל החוצה, כשמנסים לטפל בפצועים שהיו שם, אני רואה את יקיר, את נעמית ורגב וטובה מדממים, את אורנה עם חולצה מגואלת מדמו של גדעון בעלה, אני רואה אנשים אפורים מפיח ושאיפת עשן, את יורם ופסיה ואת איתן וסתיו קוניו והבנות ואת החברים שלי, את ברק וזיו ואת איתי ומורי, חן ומיכל ועוד ועוד.

כשתושבי קיבוץ כפר עזה מדברים על הדר ובעלה שנרצחו ושהתינוקות שלהם, התאומים, עדיין בממד בוכים לבד, אני רואה את האחיינים שלי. הנשמות הטהורות האלו. לכודים בממד כשהוריהם מדממים למוות ואז מתים, ר��אה אותם נושמים עשן שחור ומשתעלים ובוכים ומתחבקים ומנסים להציל את עצמם או להעיר את הוריהם וכואב להם. וכואב לי. ואז אחד אחד גם הם נושמים את נשימתם האחרונה לצד הוריהם. שבר.

ובחמל, אני רואה את מי שלא נמצא. ואני מחכה-לא מחכה לאהובים שיגיעו. המבטים לכיוון הדלת באלונית, בחמ״ל, מבטים עם ציפיה, פחד ותקווה שהבא בתור שיכנס יהיה שלי וחי..

התרסקות.

ובזמן שאני צופה, ונשברת בכל תא בגוף, אני מרגישה עוד תחושה, שאני לא מצליחה לזהות מיד.

ואז אני מבינה- אני מקנאה.

מקנאה בתושבי כפר עזה שהם זוכים לראות תיעוד מאותו יום, זוכים להוכיח שכך היה וכך נראתה השואה שלנו.

@KedemReuma