המינוח הוא משטר נתניהו.
לא "ממשלת ישראל".
לכנופיית הפושעים הסמכותנים ותאווי הנקם האלה לא מגיע להתקרא בשם ניטרלי, כאילו מדובר בחוליה סתמית בשרשרת של ממשלות לגיטימיות.
משטר נתניהו.
בגלל אנשים כמו עקיבא נוביק, אין לי תואר ראשון אקדמי. נוביק, שלא נדרש לשלם שום מחיר על העתיד שלו, ואני מניחה שרכש השכלה כפי שליבו חפץ, מוכר את העתיד של אלפי נשים וגברים ששבויים בידי עדת עסקנים צינית ותאבת כוח. נשים חרדיות לא משתלבות באקדמיה, לא בגלל שאין הפרדה. אלא בגלל שמנהיגים
ה��בוע זכתה ״עובדה״ בפרס תכנית התחקירים המצטיינת בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה.
נאום הזכייה של אילנה דיין הוא פשוט מופת לאומץ אזרחי, בטח בימים שבהם העיתונות החלולה שלנו מלאה בדוגמגישי מיינסטרים שרק מחפשים עוקבים בטלגרם.
כל מילה
זה היה אמור להיות ה-יום של נתניהו, יום חגיגי במיוחד, יום שבו הוא היה אמור לגרוף את הרווח הפוליטי ממלחמת השולל עם איראן כשבשיאו ביקור של טראמפ – ולא רק שטראמפ לא בא אלא אתמול הוא הודיע על הארכת הפסקת האש עד להודעה חדשה, זאת על אף שמוצרי הורמוז נותרו סגורים, או במילים אחרות הוא הודיע על סיום המלחמה עם איראן באופן חד צדדי, לא לפני שהורה לנתניהו להפסיק את האש בלבנון - בשפה הצבאית קוראים לזה כניעה ללא תנאי.
העניין הוא שטראמפ לא נכנע רק עבור ארצות הברית, הוא נ��נע גם עבור ישראל, אחרי הכל זו היתה הרפתקה משותפת לו ולנתניהו – הרפתקה שנתניהו אומנם הוביל לה אבל משהסתבכה נתניהו פורק אפילו משאריות מראית העין של מקבל החלטות, הוא אפילו לא מקדם מכירות או מתווך שגוזר קופון על עסקה, הוא כלום ושום דבר – בעולם לא סופרים אותו, טראמפ לא סופר אותו, הוא הפך לנטל, ולא צריך אפילו לנחש מה היחס של טראמפ למי שהפך לנטל.
הכניעה של ארצות הברית וישראל לאיראן, שבאה על אף הצלחות צבאיות וטקטיות מרשימות מאוד, מלמדת את מה שידוע לכל בר דעת – הישגים צבאיים במלחמה אין להם משמעות כשלעצמם, הם חייבים להיות מלווים בתכנון אסטרטגי – ובמלחהמ הזו היה הכל חוץ מתכנון ארוך טווח, היא נועשה להיות קצרת מועד, היא נועדה להישגים פוליטיים של נתניהו ושל טראמפ, היא נועדה לשופוני של שני ביריונים בבית הספר שמאיימים על החלשים מהם "חכו חכו מה נעשה לכם אחרי בית ספר", אבל מסתבר שהקיוסק בכניסה לבית ספר שייך לאבא של הלפלפים והביריונים אפעס צריכים את הקיוסק.
והשורה התחתונה היא שבניגוד לשקרים שנתניהו מספר בנאומי התעמולה בטקסים ביום הזיכרון ישראל א��ננה חזקה מתמיד אלא ישראל חלשה מתמיד – גם צבאית, הרי כמה זמן אפשר להחזיק מעמד עם זירות מלחמה פתוחות, כולל זו עם איראן, יש סכנה ממשית שהצבא, אחרי שנתיים וחצי של מלחמה, יקרוס ולא יוכל למלא את תפקידו, שלא לדבר על סכנת הטי��ים מאיראן ששרירה וקיימת, ומי יערוב לנו שאיראן לא תשגר אלינו טילים? טראמפ?, וגם בזירה הבינלאומית, עם נשיא שלא סופר אותנו (גדול ידידי ישראל אאלק) ועם אירופה שקצה נפשה בנתניהו ובישראל והכי חשוב, עם חולשה פנימית – ישראל נמצאת לפתחו של הר געש שעומד להתפרץ – הטרור היהודי המשתולל בגדה, המשטרה שבידי העבריין והשב"כ בידי זיני, ההרס הנרחב בצפון ובדרום שלא עברו שיקום, הכלכלה בישראל שמתחפשת לכלכלה חזקה ומזכירה את איש העסקים אליעזר פישמן, שחי חיי מלכים והונו הוערך במילארדים, רק שהמציאות הכלכלית הראתה שהיקף חובותיו גדול מהונו והוא הוכרז כפושט רגל, כך הסכנה שהכלכלה בישראל, בגלל היקף החובות והביזה של השלטון תתרסק, והכי הכי השפל המוסרי שהוביל אליו נתניהו ועברייני השלטון - כל אלה הופכים את ישראל לחלשה מאי פעם.
זו היתה מלחמה שנועדה להשכיח את הטבח, את המלחמה בעזה, את קטארגייט ואת משפט נתניהו והכי חשוב - היא נועשה לגניבת הבחירות. היא אולי השכיחה את העיסוק בכל הפרשות של נתניהו, אבל יום הזיכרון העלה אל פני השטח את מה שנתניהו רצה שנשכח - התבוסה שנחלנו היא בעיקר תבוסה אישית של נתניהו, מבחינתו היא קשה יותר מאשר הטבח - אין ולו הישג אחד על שמו, ואומנם בנאומיו הוא מוכר לציבור אשליות ושקרים על חוזק וניצחון - אבל הוא אפילו לא מאמין לעצמו, הוא יודע שבמידה רבה בהרתפקה הזו הוא כרה קבר לעצמו - יכול להיות שהוא יביא להחלפת משטר האיימים בישראל.
הצורך להשמיד כעת את מה שנתניהו טען שהושמד כבר ביוני עושה כאב ראש לראש ולרעלנים מעריציו. הם רואים שרואים להם, וביממה האחרונה התגייסו כדי לכתוב מחדש את ההיסטוריה.
הרעלנית מיכל בהגן, אחת מהתומכות הקולניות ביותר של נתניהו כותבת כי:
"לא היה אדם אחד בישראל, בארה״ב או בשאר העולם שחשב שביוני חיסלנו את פרויקט הגרעין האיראני או את האיום האיראני שנשקף לישראל ולעולם מהמשטר המטורף בטהרן...
"[...] כשתועמלני קפלן מוכי רל״בת חוזרים ואומרים וכותבים בימים אלה ״אז ביבי שיקר ביוני כשאמר שחיסלנו את האיום הגרעיני״ - דעו שמדובר לא רק בשקרנים עלובים... ומהדהדים את המסר המטומטם הזה - בטוחים שאתם מטומטמים."
הסוף נכון. מישהו, מישהי לייתר דיוק, באמת בטוחה שכולנו מטומטמים.
כי לפחות בן אדם אחד עשה מאמצים גדולים מאוד לשכנע אותנו ביוני שלא רק איום הגרעין אלא גם איום הטילים האיראני הוסר מאיתנו לשנים רבות מאוד.
נתניהו אמר ב24 ביוני כי "ב-12 הימים של מבצע 'עם כלביא' השגנו ניצחון היסטורי, והניצחון הזה יעמוד לדורות.
"הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מיידיים: איום ההשמדה בפצצות גרעין, ואיום ההשמדה ב-20 אלף טילים בליסטיים. אם לא היינו פועלים עכשיו, מדינת ישראל הייתה עומדת בקרוב בפני סכנת השמדה." (הנה כאן הוא אומר גם בטקסט וגם בנאום https://t.co/DQN4fkvzHQ)
נתניהו אמר גם אמר שישראל חיסלה גם את איום הגרעין וגם את איום הטילים, אחרת, מה המשמעות של "הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מידיים" בעזרת "ניצחון שיעמוד לדורות".
נתניהו שיקר.
הוא ידע הייטב שהחלק הקריטי החשוב ביותר בפרוייקט הגרעין האיראני לא הושמד- 430 ק"ג אורניום מועשר כמעט לדרגת נשק בכמות שמספיקה להרכיב עשר פצצות.
הוא ידע שבידי איראן נותרו מספיק צנטריפוגות, הרבה יותר ממספיק למען הדיוק, כדי להעשיר את החומר עד לדרגה צבאית.
ולמרות מה שידע, אמר בלי למצמץ כי האיום הקיומי המיידי הזה הוסר מעל אזרחי ישראל.
והוא שיקר שוב. הוא ידע שעם כל הכבוד להישגים המודיעיניים-מבצעיים, חלק עצום מארסנל הטילים האיראנים נותר שלם, וגם רוב המשגרים, וכי זהו עומד להיות האיום המרכזי הבא על אזרחי ישראל.
ובהגאן מנסה לשכתב את ההיסטוריה ולהנדס לנו את הראש כשהיא מספרת שהיה לנו, לכולנו, ברור ש"מבצע עם כלביא הסתיים בהפסקת אש שנועדה לתת הזדמנות לדיפלומטיה...והשאלה היחידה על הפרק היתה אם ומתי ארה״ב ו/או ישראל תתקוף."
אבל למה אחרי "ניצחון שיהדהד לדורות" ואחרי ששני האיומים הוסרו באופן מלא זו רק שאלה של זמן מתי נתקוף שוב?
ובהגאן לא מרפה וקובעת כי "כולנו, כאן, בארה״ב ובכל מקום על הגלובוס, ידענו ששאלת הגרעין האיראני ואיום הטילים הבליסטיים לא ירד מהפרק".
ידענו? כולנו ידענו? גם כאן וגם "בכל מ��ום בגלובוס"?
נתניהו כמובן ידע את האמת (אנחנו הצפנו את הדברים כבר שלושה ימים אחרי נאום הניצחון https://t.co/RENqXjd46P).
עובדה- בחשאי, הורה נתניהו זמן קצר לאחר מלחמת יוני הורה לצבא להתחיל לתכנן מערכה רחבה נגד שני האיומים הקיומיים שזה אך הוסרו.
אבל בפומבי, לציבור הישראלי, הוא אמר בדיוק את ההיפך.
אתמול אמר שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט אלון גביזון, את מה שידוע לכל בר דעת – בכל הקשור למתנחלים, קיימת בישראל מערכת משפט נפרדת לא רק ביחס לפלשתינים אלא גם ביחס לישראלים. מערכת משפט השופטת אותם, אם בכלל, לקולא, מערכת משפט ששופטת לא לפי החוק, הפסיקה והנסיבות אלא לגופם של אנשים, או יותר נכון לגופם של מתנחלים.
אפשר היה לראות זאת היטב בפרשת אלאור אזריה. ואומנם אזריה עצמו איננו מתנחל והוא נשפט בבית משפט צבאי, אבל אזריה שרת את המתנחלים ואת האג'נדה שלהם ולכן זכה מהם לגיבוי מל��, הוא עשה עבורם את מה שנעשה היום בגדה בגלוי, ולכן הוא זכה הן למעצר בית והן לעונש קל שבקלים, ביחס לעבירה שביצע. אזריה זכה ליחס דה לוקס מהמערכת הימנית הפוליטית ומהמתנחלים שהשתמשו בחייל רפה השכל ובמשפחתו לצרכיהם. ספק אם מישהו מהם זוכר אותו כעת.
אפשר לראות את זה בפרשת הרג יובל קסטלמן על ידי אביעד פריג'ה, שהוציא את קסטלמן להורג (אין מילה אחרת לתאור ירי באדם לא חמוש שכרע ברך והרים ידיו לכניעה), חקר האירוע, השקרים, המעטפת שניתנה לפריג'ה בשל השתייכותו למתנחלים, העובדה שביקשו בעניינו גישור פלילי, העובדה שסנגוריו ביקשו לבטל את כתב האישום – כל אלה מראים כי פריג'ה לא ייתן את הדין על ההרג. אי הצדק הוא לא רק ביחס לאפליה לטובה של ההורג אלא גם ביחס לקבוצה אליה שייך קסטלמן. אותו היחס שקיבלו החטופים שכקבוצה נתפסו ככאלה שלא שייכים למחנה הפוליטי הנכון.
אפשר לראות את זה בפרשת החייל גור קהתי שהוקרב למוות בידי מתנחל מטורף שהשתמש בחייו לצרכיו האישיים, ולא רק שלא היה ��ין צדק אלא זה שהביא להריגתו קיבל פרס מהצבא – הפך לחלל צה"ל. אף אחד לא נתן את הדין על הריגתו, ולא נזיפה ופרישה ממילואים אינם מתן הדין על שימוש בחיי אדם לצורך האג'נדה של המתנחלים ועוד בשטח של מדינת אויב בעת מלחמה. שימוש ציני, נכלולי, ניצול חיי אדם. וגם פה אפשר לראות את האפליה לטובה של המתנחל ביחס למי שנתפס כלא שייך למחנה הפוליטי הנכון.
המתנחלים בישראל הם מיעוט מטורף, מיעוט שהפך להיות חלק מהשלטון כחלק מהצרכים הפוליטים והאישיים של ראש ממשלה נאשם בפלילים שבורח ממשפטו, וכעת בורח מאחריותו לטבח ולמלחמה, מיעוט שכופה את האג'נדה שלו על רוב העם שמתנגד לה, עד כדי הפקרת החטופ��ם למוות, למען כיבוש עזה, מיעוט שלוקח לו זכויות יתר בכוח כאמור לא רק ביחס לפלשינים אלא גם ביחס אלינו. זכויות יתר ביחס לזכות היסוד לחיים.
המיעוט הזה הוא זה שמוביל להפיכה משטרית, הוא זה שמוביל להרס מערכת המשפט, הרס מדינת ישראל כמדינת חוק ולהרס השוויון בפני החוק – כל רוצח יהודי הוא צדיק וכל מחבל פלשתיני דינו מיתה, אבל מה שהיה פעם רק ביחס לפלשתינים הפך כך גם ביחס ליהודים – אנשי מחאה נעצרו במעצר ארוך וממושך ויוחסו להם ��בירות ביטחוניות שכלל לא נעברו, הם עברו חיפוש בעירום שלא לפי הנהלים ולא לצורך – כחלק מהמערכת שנועדה לדיכוי כל מי שמתנגד לממשלה ולמתנחלים.
כבוד השופט אלון גביזון צריך להיות מודח מתפקידו עוד היום, כי בפסיקה שלו הוא שפט לגופה של קבוצה שיש לו דעה מאוד מוצקה עליה, הגם שהעבריינים שיצאו מהקבוצה הזו רבים – רבים מהם רוצחים וטרורויסטים – ויותר מכך, ממה שאמר על הציונות הדתית אפשר להסיק מה הוא חושב על קבוצות אחרות, מלשון ההן נשמע היטב לשון הלא, ואסור ששופט כזה ימשיך לכהן. אנחנו יודעים מה קורה לשופטים או לשוטרים שהיה להם חלק בחקירה או במשפט נתניהו, מבלי שהתבטאו בצורה כה מפורשת אלא רק מעצם זה שמילאו את תפקידם. גביזון איננו ראוי להיות שופט כי הוא שופט פוליטי, ושפיטה פוליטית היא לא מערכת משפט שעושה משפט וצדק אלא מערכת משפט המשרתת את השלטון ואת יקיריו.
ארוך אבל חייבת לחלוק.
מזה זמן שאני קוראת ועוקבת אחרי כל חומר שאני מוצאת בנוגע לקטר. ככל שאני קוראת יותר כך אוחזת בי חרדה גדולה יותר, בעיקר על שום ההשוואה בין התחכום שלהם לדלות שלנו.
חיים פה אנשים באיזה אשליה מגוחכת של ״עם סגולה״ עם ראש ממשלה שבנה לעצמו מוניטין מביך של ״השישי בחכמתו בעולם״ ובינתיים קטר עושה לנו בית ספר. הפער מבהיל. המדינה הקטנה מאיתנו, הצעירה מאיתנו והעשירה מאיתנו רואה קדימה למרחקים הרבה הרבה יותר ארוכים מאיתנו. הקטרים שמו לעצמם מטרה להפוך למדינה משפיעה ומרכזית בעולם הערבי, ובעולם בכלל. הם מבינים את כוחה של התקשורת וכבר ב 1996 הם מקימים את אל ג׳זירה שהופכת לכלי תקשורת עם השפעה עצומה. זו אולי ראשית ההשתלטות התודעתית שלהם. הם לא מסתפקים בזה, יש להם עוד הרבה כלי תקשורת וכמובן המון שחקני השפעה ברשתות החברתיות. כל אלה בונים למענם נרטיב שדבר ראשון מכרסם בעקרונות המערב בכלל, והציונות בפרט, ובונה שיח סלחני כלפי אומה שחיה לפי איסלאם סוני קיצוני וחוקי השריעה. זה מטורף. ותחשבו עלינו. ביבי ״השישי בעולם״ השכיל להביא להקמת ״ישראל היום״ וערוץ 14 למען מי? למען הציונות? למען מעמדה של ישראל בעולם? חלילה. הכל נועד לשרת אותו באופן אישי ולהכשיר לנו כל מעשה שלו למען הישרדותו השלטונית. התקשורת שהוא דאג לה לא נועדה ללגיטימצ��ה בינלאומית, ולא חלילה לטובת ישראל, הכל שרת את הספינים המביכים שלו סביב כל הפרשות הרקובות בהן הוא נחשד. כמה חבל שמרים אדלסון הבינה את זה באיחור של עשור. הקטרים בינתיים עודדו הגירה מוסלמית המונית ללב העולם המערבי, חדרו פיזית ורעיונית לאוניברסיטאות המובילות במערב, ריפ��ו אותן בכסף, דחפו מרצים נאמנים, בנו אג׳נדה רחבה וטירללו את הצעירים של תנועת הווק שסובלים משנאה עצמית ובטוחים ששורטס וכאפייה זה הולך נהדר ביחד.
אנחנו מנגד מאבדים את העולם המערבי, את האקדמיה ואפילו את הרפובליקנים בארה״ב. התמיכה בישראל צונחת. הצעירים האמריקאים לא ישימו עלינו פס בעתיד. וכל זה עוד לפני שדיברנו על בריחת המוחות מפה.
כמה אנחנו בדיליי? כשאנחנו התגאינו במבצע הביפרים וחשבנו שזה השיא, עדיין לא ידענו שקטר נכנסה ללשכת ראש הממשלה שלנו, ריפדה בכסף את יועציו, ועובדת כבר שנים עם שורה של בכירי מוסד לשעבר, שעל הדרך ילבינו אותה בישראל ויהיו נאמנים גם לאינטרסים ש��ה. כל זה במקביל לתמיכת קטאר במיליארדים לחמאס. תסלחו לי זה שם בכיס הקטן את מבצע הביפרים.
מה שקטר עושים אצלנו לא יוצא דופן, זאת שיטה. הם עובדים עם אנשי עסקים בכירים וכל מיני לשעברים בכל העולם, כדי שהם יהיו שגרירים עבורם וירככו את הגישה אליהם בפרלמנטים ��שונים. כשביבי שבר מסורת חכמה ועתיקת יומין וויתר על הדמוקרטים בארה״ב, וכשכאן התנכלו לנשות הכותל והפסידו חלקים נרחבים ביהדות ארה״ב המתונה, קטר בנתה קשרים ענפים גם עם הדמוקרטים וגם עם הרפובליקנים. את הפירות הם קוצרים כעת. אנחנו מדינה קטנה, אבל יהודי ארה״ב עשירים מאוד, גם ליהדות בריטניה לא חסר. אדלסון זו רק דוגמה אחת. לא רתמנו אותם לשום דבר מקיף בסדרי גודל כאלה. אין לנו מערך הסברה מתפקד ולו באופן מינימלי. לא לפני ולא אחרי השבעה באוקטובר. יש לנו תכנית צ׳וקומוקו בשם תגלית שעושים איתה מלא רוח וצלצולים בזמן שכמעט כל האקדמיה בארה״ב אוכלת ונושמת נראטיב קטארי. חבל כל כך שלשרת ההסברה שלנו לא היתה מדפסת.
לא רק הציונות על הכוונת הקטארית. הם קונים את המערב בכסף ואוכלים אותו מבפנים. המונדיאל זו רק דוגמה אחת.
אנחנו רגילים לצחוק על האירופאים הנאיביים ולא שמים לב איזה טמבלים אנחנו. איזה ניהול ירוד שולט פה במדינה כבר עשורים. השחיתות אוכלת פה כל חלקה טובה. מערכות המדינה לא מתפקדות. חשבנו שאם יש לנו פצצות גרעיניות (פרסומים זרים) אנחנו מוגנים. איזה בדיחה. שום דבר שהקטארים עושים לא יטופל ע״י גרעין.
כתבתי פה לא מזמן שאנו בעיצומו של התהליך האובדני, שאם לא נעצור מיד ונתקן מהר מאוד נגיע לחורבן בית שלישי. רביעי כבר לא יהיה.
לנתניהו אין שום יכולת או מושג איך לנצח את המלחמה הזאת. מי שמאמין שהמבצע בעזה יכריע את חמאס האמין גם ששליטה ברפיח או פילדלפי או אספקת המזון תכריע את חמאס (ולא למד דבר). נתניהו נכשל פעם אחר פעם וסה"כ רוצה למשוך את המלחמה עד ה��חירות - תוך הקרבת חיי חטופים וחיילים למען שלטונו. סרבו
Your people don’t want this. Your military don’t want this.
The world doesn’t want this.
Palestinian civilians definitely don’t want this.
Only you and your extreme right-wing govt ministers want this.
Shame on you, Prime Minister.
לא היה דבר כזה שנים, כל ישראלי צריך לראות את הראיון הזה! אילן גרין, שהבן שלו נפצע קשה לפני שבועיים וחצי בעזה והתעורר שלשום מתרדמת - מפלח את הלב וקורא לעם לצאת לשים סוף למלחמה. וואו
כן בטח, הבעיה שלנו היא הסברה.
ברור, אם רק נוכל להסביר את מה שכל ילד עם טלפון יודע על עזה והכל יסתדר, רק למצוא את היוטיובר הנכון, את חמום המוח עם הטיקטוק. רק זה.
הם בטוח יפסיקו את ההפגנות נגדנו.
בינתיים התגובה הישראלית האולטימטיבית היא קריאות "מוות לערבים". אפשר להגיד עד מחר שזה לא בשמנו ושאנחנו סולדים ומוקיעים את הממשלה. מאוחר מדי, האנשים האלה הם הפרצוף שלנו בעולם.
אין מה להסביר, הפסקת המלחמה עכשיו, שחרור החטופים ותהליך מדיני אמיץ שיגמר בשתי מדינות. זו לצד זו, ברור שככה זה יגמר, השאלה כמה דם עוד ישפך וכמה משפחות יהרסו כ��ן מכל הותר לפרסום בגלל ממשלת ההפקרה וחדלי האישים המכהנים בה
הסיפור הזה הוא לא על איימן עודה, האיש הרי לא יתמודד שוב הוא ברווז במטווח.
לא, חברים. הסיפור הזה הוא על בחירות 2026, הוא על דיכוי הצבעה מכוון ושיטתי במגזר הערבי, הוא על מפגן רופס של אפס אומץ לב ציבורי שמפגינים ראשי האופוזיציה.
הבשורות הטובות הן יש עוד זמן לתקן. רק שזה לא יבוא מהם, זה יגיע אך ורק מלחץ ציבורי עצום על המנרמלים האוטומטיים.
עכשיו תורנו! תקשיבו לרעות ענבר. ושתפו 🙏
@papanyula
אל תזלזלו בחקירה של גליקמן.
כולנו עוד נבין בעתיד מי משך באיזה חוט.
בפעם הראשונה נפתחת חקירה נגד עיתונאי ביקורתי על כלום ושום דבר בעידן ההפיכה המשטרית. בינתיים, הנה תזכורת לאיך סביבת שרה נתניהו הפעילה בעבר מי שהיום הוא מפכ״ל המשטרה ואיך לדני לוי היה אז כה חשוב לשאת חן
השיח במדינה הזאת על מלחמה (בכללי, לא רק בעזה) הוא במקרה הטוב רעיל, במקרה הרע מסוכן. למלחמה ניגשים כי צריך לעשות את העבודה וזאת המשימה. לא ניגשים אליה בעיניים נוצצות וטרפת. זה לא טיול שנתי. ניגשים אליה תוך כדי שמבינים שיש לה השלכות קודם כל עלינו ועל מה שהיא עושה לנפש שלנו ואיך שהיא מפוררת אותנו ממי שהיינו ויוצרת דמות חדשה שראתה דברים שילדים בני 18 לא צריכים לראות. בצורה הזאת צריך לדבר על מלחמה. עם ההבנה שאנשים מאבדים שם את החיים ואת חברים שלהם ואז חוזרים הביתה לדמויות מוזרות בטלוויזיה ששרות להם "מחשבות טובות" בעיניים נוצצות בעמוק מוטרף בעיניים שמנותק מהמציאות לחלוטין