הבוקר רק בן 70 הלך לעולמו אדם מיוחד. ולא רק בגלל שהיה מופת של סקרנות ומופת של עולמות של ידע. שנים עבדנו יחד ואף שיחה לא הייתה משעממת. והכל בנועם וחברות. נפרד בפומבי במודעות מלאה.
זכה למשפחה מסורה שלא ��זבה אותו עד הרגע האחרון.
אורן נהרי 13 אוגוסט 2026
💥איילה חסון סו��רת סופית את פרשת הדרת ראש בממשלה נתניהו בבוקר הטבח. נתניהו לא עודכן, ושימו לב לתפקידו של אבי גיל, מכאן תחברו את המידע לתלונתו באשר ל"שינוי הפרוטוקולים"...
הפוסט הכי מעניין שקראתי בשבוע האחרון-
@TOHEUBOHE :
מעולם לא אהבתי את ביבי, אך גם לא תיעבתי אותו.
הייתי שמאלני ואז ימני אך המעבר הזה לא שינה בי משהו מהותי כלפיו.
לכן מצידי הוא יכול להימצא כאשם העיקרי, אך באותה מידה גם לצאת זכאי יחסית.
בשבועיים הראשונים חשתי כלפיו כעס גדול, אך בימים האחרונים התחלתי לחשוב על הכל מחדש. לכן מה שאני רוצה לעשות זה לנסות לסנגר עליו, לאו דווקא כי אני מאמין בזה, אלא כי חשוב להיות קשוב לכיווני חשיבה שונים ולבחון כיצד הם מסתדרים עם המציאות. בדומה לחוקרים של פשע שזורמים על כיוון מסוים כדי לבדוק אותו. אז אתם מוזמנים לקרוא בצורה אובייק��יבית ולהגיד אם זה עושה שכל.
האיום המדיני הפלשתיני גדול בהרבה מאשר הצבאי ולכן הרשות מסוכנת מהחמאס.
ב. הזמן עובד לטובתנו דמוגרפית, כלכלית ובזירה הבינלאומית.
מסקנה: כל עוד הרשות והחמאס הן ישויות נפרדות, יש להכיל את החמאס ככל שניתן, כולל העברת כסף קטארי, אם זה מה שצריך מדיניותו התבססה על הנחה שהחמאס לא מסוגל לגבות מחיר בחיי אדם, שיוריד את ישראל על הברכיים. והנתונים איתו:
בעופרת יצוקה נהרגו 12 ישראלים.
בעמוד ענן 6 אזרחים.
בצוק איתן 75, 68 מתוכן חיילים, רובם בכניסה הקרקעית.
בשומר החומות 12.
באינתיפאדה השנייה, להשוואה, נרצחו 1057 ישראלים.
צוק איתן יוצא דופן גם באיום המנהרו�� שנתגלה בו, אבל האיום הזה הוסר, גם כי נמצא לו פתרון תת-קרקעי וגם כי עובדתית, תשע שנים עברו מאז ולא נרצח אף חייל או אזרח ע"י מחבל שהגיע ממנהרה.
לסיכום, ביבי סבר שביחס לחלופות ועל רקע תמורות כמו הסכמי אברהם, הכלת חמאס היא האפשרות הפחות גרועה.
בנקודה הזו אירועי שמחת תורה זועקים כמובן שלא הייתה זו אלא אשליה שגויה ורוויית דמים.
ופה צריך לחדד: ביבי לא הופתע מנכונות החמאס לבצע כזה טבח מזעזע. הוא ידע זאת תמיד. אלא שהוא לא האמין שתינתן להם האפשרות, הוא לא האמין שיכול בכלל להתקיים מחדל כה בלתי נתפס.
ביבי לא תפס שיכולה לצאת לפועל תכנית שכזו, מבלי שאמ"ן והשב"כ יעלו עליה במשך שנה לפחות, גם בהינתן אינדיקציות לכיבוש יישובים, ראשי הצבא ידלל את הכוחות בגזרה למינימום וימשיכו לשדר עסקים כרגיל, גם בליל הטבח עצמו!
במילים פשוטות, ביבי לא תפס את הבלתי נתפס.
אבל הבלתי נתפס קרה ובבוקר שבת שמחת תורה ביבי מצא עצמו לא רק המום מעצם האירוע ומהיקפו בשטח ובזמן, אלא גם מצא את עצמו בדיוק כפי שניבאו מובילי המחאה נגדו: לא כמי שמנהיג מעצמה טכנולוגית וצבאית עולמית, אלא לבד לבד, עומד בראש מדינה ללא עיניים וללא צבא.
מה הייתם מרגישים במקומו?
וכדי להבין את זה טוב יותר, צריך ללכת אחורה: ביבי נבחר למנהיג הליכוד בעיצומה של תקופת אוסלו הסוערת ונתפס בשמאל כמי שמילא תפקיד משמעותי בהסתה שקדמה לרצח רבין.
יתרה מזאת, הוא גם העז לנצח את מחנה השלום והצדק בבחירות 96 ובכך כמו הוסיף חטא על פשע.
התוצאה הייתה שנאה יוקדת כלפי ביבי, שלא נראתה עד אז כלפי שום פוליטיקאי ישראלי.
כשעלה שוב ב-2009 השנאה כלפיו חזרה, אך לאט יותר. אחרי ניצחונו ב-2015 היא שוב החלה להרקיע שחקים. במקביל, מערכת אכיפת החוק פתחה מולו במערכה ממוקדת על שטויות, שנחשבו כנסלחות לחלוטין בעבר.
הטירוף הגיע לשיאו עם ניצחונו לפני שנה, בגלל דבר אחד מרכזי: ביבי העז לא רק לשלוט במדיניות החוץ והביטחון (יחסית), אלא לנסות לשנות לראשונה את ליבת הכוח במדינה: את יחסי הכוח בין הרשויות. אחרי תבוסתו של השמאל במערכה הרעיונית, הוא פשוט לא היה מוכן להשלים עם אובדן מעוזי כוחו.
מחאת קפלן שברה את כל החוקים, תוך שהיא מגדירה מחדש את הדמוקרטיה, מזגזגת מנושא לנושא, מנרמלת סרבנות קולקטיבית ומאבדת גובה עד שהתרסקה ביום כיפור כדי לגלות שגם כאן, רוב העם כבר לא איתה. הימין, שהיה אמור לצאת לרחובות, נותר בבית ואפשר לה להבקיע לעצמה גול עצמי מרהיב.
ואז הגיע ה-7/10. בין אם מדובר במחדל בלתי נתפס ובין אם במשהו חמור יותר, התגובה הכי פחות נכונה של ביבי אמורה להיות הסתערות מהירה קדימה, כשהוא לא יודע בכלל ��ם מי הוא מסתער. מהבחינה הזו, הגיוני מבחינתו לקחת את הזמן, ללכת על בטוח. מה הוא צריך לרוץ לתוך מלכודות?
והנה, מדליפים לנו שביבי הוא זה שמנע את X וביבי היחיד שפוחד לעשות Y ומתארים אותו כפחדן הגדול שמונע מכוחות הביטחון לעשות את מ�� שהם מסוגלים, שבועיים אחרי שלא הצליחו לעשות מה שרפאל חיון אחד הצליח לבד. מי שרוצה לקנות את זה- בבקשה.
לכן מצוין שהתמרון הקרקעי מתעכב. ההפצצות של חיל אוויר לא רק מתישות את החמאס, אלא גם פוגעות ביכולתו לצאת מהבונקרים בצורה אפקטיבית. אם הטבח הזה היה חלק מתוכנית גדולה יותר- הזמן שעובר משחק לטובתנו.
אולי כיוון המחשבה הזה מוטעה, אבל לענ"ד ראוי לפחות לחשוב עליו בראש צלול.