במהלך המלחמה ראיתי אלפי סרטונים של חיילים רוסים שדורשים עזרה, בין אם זה כי המפקדים שלהם שולחים אותם למות, מתעללים בהם או דורשים כופר כדי לא להרוג אותם.
זה תמיד מופנה לנשיא פוטין, מעין תפיסה שאם פוטין היה יודע מה היה קורה, הוא היה מתקן את המצב.
אלכסנדר לונין, יוצא אחת היחידות ההתנדבותיות בצבא רוסיה שלחם מההתחלה פרסם עוד סרטון כזה, אבל הוא קצת שונה.
הוא התלונן על "אלפי חיילים שמוחזקים בזינדאנות כי סירבו לשלם כופר למפקדים" עד פה סטנדרטי. בדרך כלל המשפט שמגיע אחרי התלונה הוא תחינה לפוטין, שיושיע אותם בבקשה.
אבל ללונין יש גישה קצת שונה "אם האומה לא תראה אותי בהצהרה לצידך בקרמלין בזמן הקרוב, הצבא יפנה את הקנים שלו נגד הקרמלין"
אני לא משלה את עצמי, לונין סתם אנונימי אחד, לא הולך לקרות כלום ושום דבר אם הוא לא יופיע לצידו של פוטין, הנקודה היא שזאת מעין חציה פסיכולוגית של הרוביקון מבחינה צבאית.
הסרטון הזה התפשט כאש בשדה קוצים בספרה הרוסית, 14 מיליון צפיות באינסטגרם, כמעט 400K לייקים, 200K שיתופים.
זאת הפעם הראשונה שאני רואה חיילים מאיימים ככה על הקרמלין [מאז פריגו], ומהרגע שהמחסום הפסיכולוגי הזה נפרץ, אין דרך חזרה.
1917 מתקשרת