Michael Guri

הקשרי הוצא מדבריי

[Michael Guri @gurimichael55]

בלי מילים

[Michael Guri @gurimichael55]

@YotYotam יש לך נשמה שחורה

[Michael Guri @gurimichael55]

יחב"ל למתעניינים, ניתוח מעורר מחשבה

[Yaniv Weissman @YanivWeissman]

החיים על הקצה
מקבלי ההחלטות האירופאים נמלטים מבשורה
"העולם שסייע בעבר לאירופה לייצר שגשוג כבר אינו קיים." מריו דראגי

הממשלה הקנדית בחנה והכינה את עצמה לתרחיש של פעולה צבאית אמריקאית נגדה, כך על פי הדיווחים האחרונים בכלי התקשורת. ראש הממשלה הקנדי, מארק קרני, אמר שזה יהיה חסר אחריות לא להתכונן אליו. טוב…ההיסטוריה של שתי המדינות הן מלאות בתכניות לפלוש זו אל זו ובכל זאת, חלפו עשרות שנים מאז ע כדי כך שהדפים הצהיבו, הארכיונים החלידו ובכל זאת…הממשלה הקנדית הגדילה מאוד את ההוצאה הביטחונית, ורוצה להרחיב את הנוכחות הצבאית הקבועה באזור הארקטי, לקנות צוללות, מטוסים, ספינות, רחפנים, מכ"מים וארטילריה ולבנות מחדש את התעשייה הביטחונית הקנדית. קרני גם אמר במפורש שקנדה אינה רוצה להמשיך לשלוח כ־75% מהוצאות הרכש הביטחוני שלה לארה"ב.

אמנם פלישה אמריקאית לקנדה ולחימה קנדית נגד כוחות אמריקאיים סטייל אפגניסטן הוא תרחיש קיצון בעל הסתברות נמוכה אך בעולם שארה"ב מעצבת היא לא תאפשר לקנדה לפעול כמדינה עצמאית, ובמיוחד בשל הגבול הארוך והמשותף אשר ברובו פתוח וחופשי למעבר. אין שום סיכוי שארה"ב תעלים עין מפעילות זרה על אדמת קנדה כמו השקעות סיניות והרחבת מערכת היחסים עם מדינות שארה"ב רואה בהן יריבות מתחרות. מארק קרני חתם על הסכם עם סין, המוגדר כשותפות אסטרטגית הכולל אנרגיה, סחר וביטחון, רכבים חשמליים, וממשלתו אומרת במפורש שהיא מצפה להשקעות סיניות משמעותיות בתעשיית הרכב, אגירת אנרגיה ותחומים נוספים. בסדר העולמי החדש שארה"ב מעצבת אין עוד הפרדה בין המסחר לבין שאלות ביטחוניות כאילו הדברים אינם קשורים אלו באלו…במיוחד אם המדינה היא שכנה קרובה. האמריקאים לא טסו לצד השני של העולם אל עבר הורמוז להילחם עבור האינטרסים שלהם מול סין או החליפו את ההנהלה בוונצואלה, דחקו את החברות הסיניות המפעילות את תעלת פנמה או שיפרו את אחיזתם בגרינלנד רק לאחרונה אחרי סדרת איומים משמעותית כלפי מדינות אירופאיות וקנדה של קארני תוכל להתעלם מזה.

התגובה של קנדה הייתה שהיא תרצה ליצור ברית קרובה יותר לאיחוד האירופאי, ואולי אף שבריסל מקום מושבה של הנציבות האירופאית תרחיב את הצטרפותן של מדינות נוספות מחוץ ליבשת. גם אם ראש הממשלה הקנדי ירצה ליצור ברית אסטרטגית עם האיחוד האירופאי,הוא ייאלץ להתמודד עם המציאות שהשכנה שלו היא מעצמה עולמית שתפעל לדכא זאת. ארה"ב לא תתייחס לבחירה האסטרטגית של קנדה כעניין קנדי פנימי בלבד. מבחינת המעצמה האמריקאית, קנדה היא חלק מהמערכת הביטחונית של צפון אמריקה. יש פה יותר אשליות ומשאלות לב מאשר אפשרות ממשית לקיים ברית מתחרה בארה"ב.

אם כבר הזכרתי את האיחוד האירופאי לא בטוח שהנציבות בבריסל היא חלופה הולמת עבור קנדה מול וושינגטון. למעשה, החולשה האירופאית בסדר העולמי המשתנה מדאיגה מאוד.
אירופה ניסתה להוביל שני מהלכים. האחד לצמצם את התלות בדלקים מאובנים ולהחליפם בדלקים ירוקים ידידותיים לסביבה, והשני, להשתמש בגלובליזציה כאמצעי להתעצמות כלכלית. כל עוד הגלובליזציה עבדה, זה היה הגיוני כלכלית. אין צורך להחזיק בית זיקוק בצרפת או בבריטניה אם אפשר להביא דלקים מרוסיה, מהמפרץ הפרסי, מהודו או מארה"ב.

זו הייתה עסקה מצוינת בעולם שבו השוק קובע. היא הופכת לעסקה מסוכנת בעולם שבו מדינות קובעות. כאן נמצאת הטעות האירופית הגדולה. במשך שלושה עשורים אירופה התייעלה עבור עולם של גלובליזציה בדיוק בזמן שבו רוסיה, סין ובהמשך גם ארה"ב החלו להתכונן לעולם שבו תלות כלכלית היא גם מנוף גיאופוליטי. רוסיה סיפקה אנרגיה וחומרי גלם. סין הפכה למרכז הייצור והעיבוד של חלקים הולכים וגדלים משרשרת האספקה העולמית. ארה"ב סיפקה את מטריית הביטחון, את חופש השיט ואת הגב הצבאי שאפשר לכל המערכת הזאת לעבוד. אירופה, בינתיים, יכלה להפנות יותר הון לרמת חיים גבוהה, למדינת רווחה, לשירותים ולמעבר האנרגטי.

הסדק הראשון הייתה המלחמה שפתח בה ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, ב-2014 מול אוקראינה. כוחות השוק לא דיכאו את השאיפות האידיאולוגיות של מוסקבה, אם כבר הם סיפקו לה כלים להתעצמות צבאית. זאת הייתה האזהרה הראשונה הגדולה שהמסחר והתלות ההדדית אינם מבטיחים שלום.

המלחמה שהתחדשה ב-2022 שמה את אירופה לראשונה מזה עשורים במשבר משמעותי המערער את היציבות החברתית והתעשייתית כאחד. הזינוק במחירי הגז והחשמל היה עצום. אפילו לאחר שהמשבר החריף נרגע, הנציבות הודתה שמחירי החשמל לתעשייה האירופית היו פי 2–3 מארה"ב, ומחירי הגז פי 3–6. היא הזהירה במפורש מהפגיעה בתחרותיות של התעשיות עתירות האנרגיה. הם גילו לפתע שהכלכלה רצה על מולקולות מהן רצו להיפטר. האירופאים למעשה, סיפקו ליריבות שלה עמדת כח חזקה יותר בכל פעם שמולקולה של גז או נפט לא מגיעה מרצון ליבשת האירופאית היא עושה את דרכה אל סין והמדינות במזרח הרחוק המשתמשות בבנייתם של תעשיות מתחרות.

אחת הדוגמאות הבולטות היא חברת BASF הנחשבת לפאר וגאונות בתעשייה העולמית, נאלצה לצמצם את הנוכחות האירופאיות שלה, והתקבלה בזרועות פתוחות בארה"ב ובסין, מפני שמחירי האנרגיה הנמוכים מאפשרים לה להתחרות בשווקים. אנרגיה היא לא רק מקור לחשמל כדי להריץ קו ייצור, היא לפעמים כמו במפעלים הדומים ל-BASF חומר הגלם עצמו ממנו מייצרים מוצרים. כך שגם אם מחר בבוקר משקיעים ירצו לפתוח מפעלים באירופה הם לא יעשו זאת על רקע ההצהרות של הנציבות האירופאית על יציאה מדלקים מאובנים ללא חלופות זולות.

כאשר מפעלים אינם מוקמים נעלמת שכבה גדולה של מהנדסים, ספקי ציוד, חברות תחזוקה, מהנדסי תהליך, כימאים, יצרני משאבות ושסתומים, קבלני בנייה, מעבדות, חברות לוגיסטיקה, בתי ספר מקצועיים, מחקר ופיתוח ולקוחות תעשייתיים סמוכים. אקוסיסטם שלם מתאדה לו אך בצד השני של העולם, הוא נבנה והופך את סין לדוגמה למדינה תעשייתית חזקה מאוד. המשמעות היא שבסין נוצרת שכבה גדולה של ידע. תמונת ראי למודל האירופאי.

העניין הוא שלמרות המשברים הגדולים שאירופה חווה היא לא משנה את הנתיב, אלא, מנסה לשפר עמדה. במקום ייצור בסין אז בהודו. במקום לצמצם את ההימור לדלקים ירוקים, היא מגדילה אותו, ובמקום לשתף פעולה עם ארה"ב במלחמה מול איראן, היא מציבה קשיים ולבסוף נאלצת להתמודד משבר אנרגטי נוסף. משום שהעולם עובר בתחומים מסויימים מיעילות כלכלית לביטחון לאומי כמו מזון, אנרגיה, תעשיות צבאיות ועוד…הרי שלאירופאים אין חלופות טובות במיוחד. לדוגמה, אירופה הסכימה במשך עשרות שנים לסבסד ולשמר את בנייתו של מטוס ה- Airbus מפני שהבינה שהיא לא רוצה עולם שבו היא תלויה לחלוטין בבואינג. אם היה אסור לאירופה להיות תלויה באמריקה עבור מטוסי נוסעים, מדוע היה מקובל עליה להיות תלויה בשוק העולמי עבור האנרגיה והחומרים שמניעים את הכלכלה שלה?

משברי האנרגיה, ההגירה, התעשייה, הכלכלה ומעמדה הבינלאומי של אירופה אינם משברים נפרדים. הם סימפטומים של בעיה עמוקה יותר. אירופה בנתה את המודל הכלכלי והפוליטי שלה לעולם של שלום יחסי, גלובליזציה, אנרגיה זמינה, סחר פתוח וביטחון אמריקאי וכעת היא מנסה לשמר את אותו מודל בעולם שבו כמעט כל אחת מהנחות היסוד הללו נשחקת. זה מסביר גם למה האנרגיה, הגירה, תעשייה וביטחון מתכנסים בקלפי ומקבלים ביטוי בהקצנה הגוברת במערכת הפוליטית. החוזה החברתי הופך קשה יותר למימון בדיוק כאשר הדרישות מהמדינה גדלות. גרמניה, צרפת, בריטניה, הולנד ואחרות אינן סיפורים נפרדים לחלוטין. הביטוי הפוליטי שונה ממדינה למדינה, אבל הלחץ המבני דומה.

הבעיה אינה שאירופה ענייה. בדיוק להפך. היא אחת היבשות העשירות בעולם. הבעיה היא הפער שנוצר בין עושר לבין יכולת. היא יכולה לשלם עבור סולר אבל אינה מייצרת מספיק ממנו. היא יכולה לרכוש LNG אבל אינה שולטת בהורמוז. היא יכולה להזמין מוצרים מסין אבל אינה שולטת במדיניות היצוא הסינית. היא יכולה להגדיל את תקציבי הביטחון אבל אי אפשר לבנות מספנות, מפעלי תחמושת ומהנדסים בתוך שנת תקציב אחת. במשך שלושים שנה השוק אפשר לאירופה להחליף יכולת בביטחון שאפשר תמיד לקנות את אותה יכולת ממישהו אחר. העולם החדש מערער על ההנחה הזאת.

אין צורך ללכת שנים לאחור כדי לראות כיצד העולם החדש מצמצם את מרחב הבחירה האירופי. שתי דוגמאות בולטות התרחשו רק בשבועות האחרונים.
הראשונה היא הורמוז. בתחילת המלחמה האירופים ביקשו להתרחק מהעימות עם איראן. אלא שהמלחמה הגיעה בסופו של דבר לאירופה בדרך אחרת דרך מחירי האנרגיה, הסולר, הביטוח והסחר הימי. כאשר משבר הדלקים החריף וממשל טראמפ איים להגביל את יצוא הסולר האמריקאי, מדינות אירופה נאלצו להתמודד עם מחיר ההישארות מן הצד. בריטניה, צרפת ומדינות אירופיות נוספות החלו לחזק את המעורבות הביטחונית במפרץ, וה-G7 הסכים לשחרר 100 מיליון חביות של סולר ונפט ממלאי החירום. האירופים לא שינו לפתע את תפיסת עולמם. המציאות הפיזית צמצמה את מרחב הבחירה שלהם.

הדוגמה השנייה היא גרינלנד. במשך חודשים התנגדו דנמרק, גרינלנד ומדינות אירופה לדרישותיו של טראמפ בנוגע לאי. ארה"ב לא קיבלה בסופו של דבר ריבונות על גרינלנד, אבל ההסכם החדש מעניק לה משהו אחר. עיגון ארוך טווח של האי בתוך ארכיטקטורת הביטחון של צפון אמריקה.

ארה"ב יכולה להרחיב את נוכחותה הצבאית, להקים מתקנים נוספים ולהשתמש בגרינלנד כחלק ממערכת Golden Dome להגנת היבשת האמריקאית. יריבות שאינן חברות נאט"ו אינן יכולות להקים שם נוכחות צבאית ללא הסכמה, והשקעות זרות רגישות כפופות למנגנון שבו לארה"ב תפקיד משמעותי. אפילו אם גרינלנד תהפוך בעתיד למדינה עצמאית, ההסכם נועד להמשיך לחול והיא אמורה להישאר בתוך נאט"ו. וושינגטון עיגנה את האי בתוך מרחב הביטחון האסטרטגי שלה. שני האירועים שונים מאוד, אבל הם מצביעים לאותו כיוון.

מכאן, שקנדה ואירופה השואפות לעצמאות אסטרטגית צריכות להבין שזו אינה רק הצהרה מדינית, כי אם היכולת הפיזית להמשיך במדיניות שלך כאשר מעצמה אחרת מפעילה עליך לחץ. הכשל הגדול של ההנהגה האירופית לא היה בהחלטה אחת שגויה. הוא היה באמונה שאפשר להפריד בין כלכלה לבין כוח. רוסיה הפכה אנרגיה לכלי כוח. סין הפכה את מערכת הייצור שבנתה בעידן הגלובליזציה למקור של עוצמה אסטרטגית. ארה"ב החלה להשתמש באנרגיה, טכנולוגיה, מכסים וגישה לשוק שלה כדי לקדם אינטרסים לאומיים. נתיבי השיט הפכו שוב לזירות עימות. מלחמה חזרה לאירופה, והורמוז הזכיר לה שאפילו מלחמה שמתרחשת אלפי קילומטרים ממנה יכולה לעצור את הדלק שמניע את כלכלתה, בכל זאת, גם לאחר 2014, 2022 והמשברים שבאו אחריהם, אירופה לא הפכה את המודל. היא ניסתה בעיקר להתאים אותו.

מה ערכו של עושר אם אינך מסוגל להפוך אותו במהירות לאנרגיה, תעשייה, תחמושת, ספינות, טכנולוגיה וביטחון? מה משמעותה של ריבונות אם כדי לממש אותה אתה תלוי במדינות אחרות בדלק, בחומרי גלם, בייצור או בהגנה? הטרגדיה האירופית אינה שהיבשת הפכה לענייה, כי אם שהיבשת העשירה הזאת אפשרה לפער להיפתח בין העושר שלה לבין היכולת להשתמש בו ככוח. עכשיו היא נדרשת לסגור את הפער הזה בדיוק ברגע שבו הזמן, האנרגיה והביטחון נעשו יקרים יותר. הביטויים הפוליטיים של גישה אירופאית זו הם בדיוק הסערה החברתית המציבה חלק מהמדינות באירופה על סף מלחמת אזרחים.

תודה על הקריאה! אם אהבתם אתם מוזמנים ללחוץ לייק ולשתף אחרים.

[Michael Guri @gurimichael55]

נסכם את האירוע - מדובר בהזיה, מכל זווית, מכל בחינה. אם המטוס הזה מתרסק, אנחנו חצי שנה במקלטים והמזרח התיכון מתחיל רשמית את מלמת העולם ה 3, תאוריית משק כנפי הפרפר, אבל עם כנפיים של בואינג

[Michael Guri @gurimichael55]

@Isaac_Herzog הצתות של מה כבוד הנשיא?
יידוי אבנים לעבר מי?

[Michael Guri @gurimichael55]

@bezalelsm החגיגה הזאת התנהלה במשמרת שלך יא שבור. אתה לא תזהה לקיחת אחריות גם אם היא תחבוט בך עם ספר תקציב המדינה על הראש

[Michael Guri @gurimichael55]

@akivanovick יש פה פרט קטן שלא מסתדר:
אם כבר השגנו את "הניצחון המוחלט", חמאס אמור היה להיעלם מעזה - למי בדיוק איציק בונצל מציע להחזיר את יוכבד ליפשיץ? הוא אפילו לא מבין מה הוא אומר

[Michael Guri @gurimichael55]

@HauserTov בונצל לא משוסה, הוא משסה את עצמו בחדווה

[Michael Guri @gurimichael55]

@gantzbe אחי, הגעת למצב שאתה אחוז מסוים מתוך 6% שמחפשים "משהו אחר". יש אחוז גבוה יותר של "לא יודעים" ויש 100% מהציבור ששואל מה נסגר איתך

[Michael Guri @gurimichael55]

@TamirDortal בפרוטרוט, לדעתי אתה סובל מהפרעה אישיותית, על גבול הסוציופט, בוחר באדמה על פני עם, מלחמת אזרחים של איש אחד. מקווה שהחברה הישראלית תדע להקיא אותך מתוכה

[Michael Guri @gurimichael55]

@Roy_Iddan לא, זה רק מוכיח כמה WOKE רחוק הלכתם ימינה.

[Michael Guri @gurimichael55]

@Zohikal @KarenLHaber נכון, תודה על התיקון

[Michael Guri @gurimichael55]

@david_lisovtsev יש לה רק"מ שרובו נחות מהרק"מ המערבי. יש להם יותר עוצבות של יותר חיילים יותר שבוזים מהתחת
לרוסיה יש מזל שלמנהיגי מערב אירופה חסר אשך

[Michael Guri @gurimichael55]

@OfirKatzMK אל תשאל מה חמאס מתכננים לנו, אה רגע

[Michael Guri @gurimichael55]

@ShirPeled החוק האמריקאי לגבי פסילה אוטומטית של מועמדים ל בולשת הפדרלית כלל מספר סעיפים שנכרכו יחד, באנדל, אי אפשר היה לבטל רק סעיפים שכבר לא רלוונטיים, היה צריך לבטל את החוק כולו. זה הכל.

[Michael Guri @gurimichael55]

@noamamir74 מחיקת רישום פלילי היא לא מתן חנינה
ואתה לא עיתונאי

[Michael Guri @gurimichael55]

הוציא לי את המילים מהלב

[Doron Shabti @doron_shabti]

אישית לו הייתי קמ"ן אוגדת עזה שביזה את התצפיתניות שניסו נואשות להתריע מההתקפה שבדרך, פספס פאקינג פשיטה אוגדתית שהתארגנה מטר ממנו והיה חלק בכיר מהמערכת שאפשרה במחדליה את הטבח הנורא במדינה, הייתי מבלה את חיי בלנסות לפצות את אלפי המשפחות שחייהן נהרסו בגלל כשליי. לא בלדרוש כסף מהצבא

[Michael Guri @gurimichael55]

@amirbohbot שאין מספיק לוחמי דובדבן וימ"ס כי הגיזרה רותחת.
מה השאלה הבאה?

[Michael Guri @gurimichael55]

@attilus עם 60% האחרים