Guy Shachar

Democracy, Technology, Business, Sport, Politics, Travel... or in short: Life...

[Guy Shachar @guyhela]

מאבק נגד הדיקטטורה
Fighting against dictatorship
#israeldemocracy
@orlybarlev

[יניב רוזנאי Yaniv Roznai @roznaiy]

אם ההצבעה הזו לא נפסלת, אין עוד שום משמעות יותר לרעיון של חשאיות הבחירות בכנסת. העקרון של בחירה חשאית לנציגי הוועדה לבחירת שופטים, למבקר המדינה, ולנשיא המדינה - גמור.

וכמובן, עוד מעט גורמים שונים עשויים לדרוש מהבוחרים בבחירות לכנסת לספק תיעוד למי הצביעו.

וכל זה כמובן שולי לכך שמינוי זה מחסל את מוסד מבקר המדינה לאור ניגוד העניינים המשוגע בהיקפו ויש לפסול אותו גם על בסיס זה.

[Guy Shachar @guyhela]

@naamalazimi התקווה תנצח!

[Guy Shachar @guyhela]

@naamalazimi התקווה תנצח!

[Naama Lazimi - נעמה לזימי @naamalazimi]

מתחת לכל החליפות, האיפור והוואסח - אתה פחדן.

כל מלחכי הפנכה סביבו לא עצרו מבעדי לומר לו מה דעתי על 600 (!) ימי הפקרה והקרבה. ערלי לב חסרי מוסר.
>>>

[Guy Shachar @guyhela]

@naamalazimi @AviEdelson1 התקווה תנצח

[Naama Lazimi - נעמה לזימי @naamalazimi]

מתוך השבר העמוק יכולה לצמוח התקווה האיתנה ביותר.

חודשים גורליים לעתיד ישראל וילדינו. המצב מחייב יותר מאי פעם. השינוי עלינו ואם נתגייס אליו הוא יקרה ובגדול.

הסח'לה כה בוטה. זיהום בחירת מבקר המדינה והפיכה חוק יסוד לאות מתה מול המאפיוזיות, טלטלה הרבה ממי שלא טולטלו כך לפני, למרות יתר הדברים המופרעים שעברנו.
האופן הבוטה בו רצונו האישי ונטול האינטרס הלאומי של נתניהו, ריסק את מעמד הכנסת - לא אפשר לעצום עין.

מעבר לתמונות הווידאו והסלפי, לראות את ינון אזולאי, שאין לו טלפון עם מצלמה, חושף את הפתק לפני שלשולו לתיבה, פן יחשדו בו וכדי שדרעי יראה בעיניו, היה רגע בו ראינו איך הליכוד סיפחו אליהם את ש"ס.
לא פלא שיעקב מרגי הוריד אותי בבריונות מהבמה כמה פעמים, כשאמרתי שהליכוד ארגון פשע, זאת הבושה הפנימית על מה שגם הם הפכו להיות. כשהאמת היא אות קלון אז מעלימים אותה. אבל אמת דיברתי.

תאמינו לי, יש הרבה שאפשר לשכנע לעבור להצביע עבור תיקון ושינוי, אנחנו כולנו חייבים להיות מחוייבים לשיחה, לדרך ולאמונה הזאת.
על כל מפלגות הגוש לפנות לכל קהל ולבנות בסיסי תמיכה חדשים עד הבחירות. שלושה מנדטים שיעברו אלינו יכריעו את עתיד מדינת ישראל. אין דבר חשוב מזה כרגע.

השבוע, אמא שלי סיפרה לי ששני אנשים הגיעו אליה לחנות במגדל העמק ואמרו לה שמה שהיא אמרה להם, בוויכוח על הבת שלה (אני🤷🏽‍♀️) על עלויות המעונות שינה אותם, שהם לא יצביעו לנתניהו ויעברו למפלגות הגוש, האחת לדמוקרטים, השני מתלבט.
מבט בתגובות לנאומים שלי בוועדות ובמליאה יגלה לכם הרבה מהאנשים האלו. ציבור שהחליט שדי. קשה כאן, הם הגזימו ודף המסרים לא מחזיק את המציאות והחיים עצמם.

אני פוגשת את השבר, יום יום ברחוב, בכנסת, בחוגי בית, בכנסים, פוגשת את השבר שממנו אפשר לבנות שוב.
בשבוע שעבר דיברתי בפני 60 חניכי מכינה מהממת, אחת החניכות שאלה על שותפות עם החברה הערבית, למרות האופן המכבד בו שאלה, הבנתי שהיא אינה מקבלת זאת. עניתי לה תשובה מקיפה ומפורטת על למה כן, מבחינתי לייצר חשיבה ביקורתית בגיל הזה, זאת שליחות. לאחר המפגש היא ניגשה אלי ואמרה בכנות שהיא איננה בדעותיי אבל התשובה שלי היתה טובה וגרמה לה לחשוב ושהיא מעריכה אותי על האופן בו עניתי. אמרתי לה שהיא ריגשה אותי.

אז כן, כל קהל, כל מרחב וכל קול. יש מי שנעול מלשמוע ועסוק באצבע בעין על פני תיקון - הוא לא יקשיב כרגע. אבל יש כל כך הרבה שכן. לא להניח שאף קבוצה היא מקשה.
אלו שמתלבטים ומבינים בעומק ליבם שהשחיתות לא לגיטימית, שהכישלון המדיני הוא לא גזירת גורל, שהפקרת הצפון היא חרפה, שהשתמטות ממוסדת על חשבון מערכת הביטחון וגיבורינו היא מחדל בפני עצמו, שהקרבת חטופים וחטופות להרצח זה חורבן - אלו צריכים להיות יעד שלנו.

את כל זה אני אומרת, בלי גרם של ויתור על האמת ועל החובה לשקף את המציאות העגומה שהובלנו אליה, בין היתר בגלל חולשת המרכז הפוליטי וההתקרנפות כאסטרטגיה פוליטית, רק בחזון אמיץ והופכי נייצר כאן אלטרנטיבה של תקווה על פני גוונים דהויים של אותו הדבר. בהירות פוליטית היא לא קיצוניות, שיקוף האמת הקשה היא לא פילוג.
אהבת המדינה מחייבת אותנו להשתחרר מהסימטריה המזויפת, עמעום המציאות ואחריות היוצרים שלה, ולאמץ גישה של אמת בוטה מתוך רצון לבנות מחדש עם חזון ברור.

אני אופטימית.
אבל האופטימיות שלי לא שאובה רק ממבנה האישיות שלי, היא הרבה יותר בשל הצלילה פנימה אל כל חלקי החברה הישראלית, שם אני פוגשת כמיהה לשינוי, הכרה ברורה במצב הקשה ובידיעה שאם לא נתגייס למען המדינה, הם לא ישאירו לנו כזאת. אין לי עניין בהפחדה - אני רק משקפת את המציאות והצומת הקריטי שאנו נמצאים בו.
אך יותר מכך - מתוך ידיעה ברורה שהנר עוד דולק ואפשר לתקן.

זה תלוי בנו. זה עלינו. התקווה תנצח.

[Barak cohen - ברק כהן @barak1cohen]

השיר "אהבל" נוצר כביקורת פוליטית, נוכח הפיכת משטרת ישראל לעושת רצונו של הכלומניק, איתמר בן גביר. משטרה שבה הקידום הוא פונקציה של ליקוק לשר הממונה ולא לחוק או לאינטרס הציבורי.

אחת הדוגמאות למינוי מבוסס נאמנות היא של ראש חטיבת הדוברות, תת ניצב ליאור אבודרהם. לאחר ראיון שהעניק בעניין איסור כניסת חולצות מחאה לאיצטדיון כדורגל, ביקרתי אותו כאדם טיפש, אהבל. בתגובה הגיש נגדי תביעה.

ומאז החלה החגיגה, שהשיר "אהבל" הוא חלק ממנה. לאחר השלמת היצירה המוזיקלית פנה אלי במאי ויוצר סרטי אנימציה, כדי להפיק קליפ. יצא מטורף.

תהנו ❤️

*אהבל*
מלים, לחן ושירה: ברק כהן
הפקה מוזיקלית : טל לוי
מיקס: בועז וולף
מסטרינג : ארן לביא
קליפ - בימוי ויצירה : Gushte Savage

לינק לקליפ ביוטיוב
https://t.co/WSF9hSyXpF

[אמיר שפרלינג @ShperlingAmir]

מצחיק שכל מי שמתעצבן על זה שחליווה מסתרק אחרי השבעה באוקטובר לא מתעצבן שנתניהו הסתרק בזמן השבעה באוקטובר

[Lila Odin @LOdinaev]

אמנון אברמוביץ': "כל אלה שאומרים ממשלת אחדות בלי נתניהו, אחרי נתניהו. מי יש לך שם? יריב לוין? טלי גוטליב? דוקטור קרעי? עידית סילמן? שיקלי? ואטורי? יואב קיש? גילה גמליאל? אלה לא מועמדים לממשלה, אלא מועמדים ליוסי מזרחי לתוכנית המבקר."

[ארביב גרשון. gershon arbiv @garbiv43]

הדרמה הגדולה שבכלל מישהו חושב שהוא ראוי. הוא לא ראוי לישראל. הוא נבלה.

[Lior Kenan - ליאור קינן @LiorKenan]

חשיפת מהדורת שישי״ הערב: גורם בסביבת רה״מ שעסק בהצבעה על מבקר המדינה מודה- היתה הנחיה לח״כים לצלם את הצבעתם. ההקלטה ששידרנו הערב

[Inbal Ben Moshe | ענבל בן משה @Inbalbenm]

תושבי נתניה, פולג והסביבה? איפה אתם ביום שלישי?

הצטרפו אלינו למפגש אקטואלי ומלא השראה עם תומר אביטל ומורן מישל, לשיחה פתוחה על העתיד של כולנו ועל הכלים שיש לנו לנצח: תומר על מאבקו חסר הפשרות בדיסאינפורמציה והחזרת האמת למרכז הבמה, ומורן בתובנות קריטיות מהסמינר בהונגריה ממנו שבה, ובהיערכות כמנהלת מטה יום הבחירות מטעם ״הדמוקרטים״.

יום ג', 9.6 | 20:00 | עיר ימים, נתניה.
כתובת תישלח לנרשמים.

🔗 לינק להרשמה בתגובה הראשונה.
בואו!

[Guy Shachar @guyhela]

@bezalelsm שורה ראשונה במשפטי ניר עוז. ראשונה

[Rina Anati @RinaAnati]

שני אנשים מנועים מלהביע דעתם על המצב בישראל: אביחי מנדלבליט ואסתר חיות.
האחד משך את הבדיקה, החקירה, הגשת כתב האישום, איחד את התיקים וכתב חוות דעת מופרכות באשר לכהונת נאשם בפלילים בתפקיד ראש הממשלה, השניה הכשירה את כהונת הנאשם בפסק דין בלתי מתקבל על הדעת.
אל תבכו על שלטון היחיד, על האנרכיה, על הרס מערכת המשפט, על האלימות, על אוסף האנשים המקיפים את הנאשם - אין לכם זכות לבכות.
ואם בכל זאת החלטתם לבכות על מה שהבאתם עלינו - אנא הכו על חטא, תגידו ששגיתם, שטעיתם, שלא חשבתם, שלא הבנתם את מה שכל בר דעת מבין - נאשם בפלילים לא יכול לעמוד בראש המערכת ומי שטוהר המידות שלו איננו קיים ידו תהיה קלה בחיי אדם.
בקיצור, סתמו.

[Boaz K @katzboaz]

יש רגעים שבהם הייאוש הופך לכלי נשק יעיל מדי. השלטון הנוכחי, זה שפירק את רקמות החיבור העדינות ביותר שלנו, ניזון מהייאוש הזה. הוא משגשג כשהציבור הליברלי, הציוני והיצרני מרגיש שאין אופק, שהקרב אבוד, ושהרוח הישראלית, זו שבנתה כאן פלא היסטורי, הולכת וגוועת.

דווקא עכשיו, בתוך ואקום המנהיגות והכאב, אנחנו נדרשים לתפקיד חדש: אוחזי התקווה.
לא מדובר בנאיביות או בעצימת עיניים מול המציאות. אוחזי התקווה הם אותם אנשים שכבר ראו דבר או שניים, שחוו שברים ומשברים. הם מבינים שתקווה איננה משאלת לב פסיבית, אלא עמדה אקטיבית, סירוב מוחלט לשתף פעולה עם תודעת התבוסה.

כשמערכת שלמה מסתחררת במהירות שיצאה משליטה, הנטייה הטבעית היא לעוף החוצה עם הכוח הצנטריפוגלי, אל הקצוות, אל הניתוק והאדישות. אבל כאן נדרשת הפעולה ההפוכה. בדיוק כמו על האובניים: כשהחומר רועד ומאיים לקרוס, לא מושכים את הידיים אחורה. שמים אותן עמוק בתוך הבוץ, מפעילים לחץ יציב, שקט ומדויק, ונותנים לחומר להתמרכז מחדש.

אוחזי התקווה הם הקרקע היציבה שמאפשרת לשפיות לחזור. הם אלו שעומדים בפרץ ואומרים, הטירוף הזה זמני, ואנחנו לא מוותרים על הבית.
בשנים האחרונות, המושג "תודעת ניצחון" הופקע לטובת סיסמאות ריקות של כוחנות והרס. אבל תודעת ניצחון של חברה חפצת חיים נראית אחרת. היא הידיעה הברורה שאפשר לשים סוף לשלטון הנוכחי. היא היכולת להתרומם מעל הכאוס, לראות את התמונה הרחבה מלמעלה, ולהבין שגם הסערות הקשות והכהות ביותר סופן לחלוף והאדמה תישאר. הניצחון לא יגיע מהנחתת מהלומה אחת ניצחת, אלא מבנייה סיזיפית, מהתעקשות על אמת, ומהיכולת להחזיק את החזון הציוני-ליברלי גם כשהוא סופג אש.

יותר מדי זמן הפקרנו את הזירה. הציונות הליברלית וההומניסטית, זו שמקדשת את חירות האדם, את כבודו ואת השוויון, יחד עם חיבור שורשי עמוק לאדמה הזו – נדחקה למגננה. אנחנו חייבים לצאת ממנה ולהציב אלטרנטיבה ברורה. להזכיר לדור הצעיר, שמרגיש היום נבגד ונטוש, שהברית הישראלית עדיין קיימת. שהרוח שדחפה אותנו להקים כאן תעשיות טכנולוגיות פורצות דרך ולבנות חברה סולידרית לא התאיידה, היא פשוט מחכה שיעירו אותה.

להיות מאוחזי התקווה פירושו החלטה יומיומית לא להיכנע לציניות ולא לתת לחושך לנהל אותנו. אנחנו, שכבר צברנו את התבונה, את הצלקות ואת הניסיון, חייבים להיות עמוד השדרה של המהלך הזה. להיות אלו שמתייצבים מול פני האומה ואומרים בקול צלול: אפשר אחרת. אפשר לסיים את התקופה הזו, אפשר לרפא, ואפשר לנצח.

[משה 'בּוֹגִי' יעלון @bogie_yaalon]

אני מתמלא בתקווה, כשרואה את רשימת המצטרפים/ות החדשים/ות למפלגות, לקראת הבחירות הקריטיות הקרובות.
את רובם/ן אני מכיר מהמחאה האדירה שקמה, כדי להציל את המדינה.
את אחד מהם - משה רדמן אבוטבול - מכיר היטב מפעילותו במחאה: איש צעיר, חכם, מעמיק, יוזם, יצירתי, מגובש בתפיסת עולמו, ובעיקר, מחוייב ומסור למשימה להשיב את מדינתנו לדרך הציונות, כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית ברוח מגילת העצמאות.
משה, בהצלחה רבה!

[Guy Shachar @guyhela]

@VladimirBeliak @NeumanRoee בהצלחה ולאדי

[Eran Etzion ערן עציון @eranetzion]

גאה לעמוד לצד יאיר ונאווה - המאבק על הדמוקרטיה ארוך וקשה.
באנו לנצח 💪💪💪

[Gil Dickmann | גיל דיקמן @gildickmann]

ראש המוסד אמר לנו כשכרמל עוד הייתה בחיים:
את החטופות אני יכול להחזיר עכשיו.
נתניהו לא רוצה לסיים את המלחמה.

למה אתה לא עומד מול ראש הממשלה ומציב לו גבול? שאל אותו אבא של חטופה.

ראש המוסד שתק.

רומן גופמן, המזכיר הצבאי של נתניהו, לא הוציא מילה בשיחות שלנו מולו.
כמו כלב מהנהן על דאשבורד.

עכשיו הוא ראש המוסד.

נאמנות אישית לשליט עולה בחיי אדם.

[Ran Harnevo @harnevo]

אני לא אצביע לבנט, חלוקים אידיאולוגית, ויכוח בריא.

אבל מה שהוא אומר כאן הוא כל כך טריוואלי ובאותה נשימה כל כך חריג. מכונת שנאה מזוויעה של עשרות שנים היא הטיקט האלקטורלי היחיד שנותר לנתניהו.

מנהיג שמתעב את אזרחיו הוא שורש החורבן הישראלי