הבופור הוא ״סלע קיומנו״ החדש
ממשלה שעסוקה אך ורק ביחצנות, בפוזות בהנדסת תודעה, בלהכתיב נרטיב ובהשתלטות עויינת על מוחות האנשים.
כל הזמן מייצרים ספינים ידיעות כוזבות, טריקים תקשורתיים, שליטה אבסולוטית בשיח, כותרות, תעמולה זולה.
ממשלת האפס המוחלט.
חידלון קולוסאלי שאין לתאר.
איזה אדם מסוגל ברגע האמת, כשהסכנה ניצבת מולו, להצטופף בתוך ארון קטן ולהגן בגופו על השכנה שלו רק כדי לתת לה סיכוי לחיות?
כזה היה ד”ר חיים כצמן, שהיה בביתו בקיבוץ חולית כשהחלה חדירת המחבלים בבוקר השבעה באוקטובר.
כשהם פרצו אל הדירה, חיים הסתתר בתוך ארון יחד עם שכנתו הצעירה שביקשה אצלו מחסה. ברגע נדיר של אומץ וחמלה, חיים עטף אותה בגופו כדי להגן עליה. המחבלים ירו לעבר הארון וחיים נהרג במקום, אך בזכות מעשה הגבורה שלו, שכנתו ניצלה.
חיים בן ה־32 היה אינטלקטואל מבריק, חוקר אקדמי מעמיק ותקליטן מוכשר שאהב מוזיקה אלטרנטיבית וידע לשמח אנשים. הוא היה איש של שלום שחיפש תמיד הידברות ופשרה, אדם עדין שהקדיש את זמנו לחקלאות, לעשייה קהילתית ולחיים פשוטים ויפים בקיבוץ שעל הגבול.
העולם איבד אדם יוצא דופן, עם לב גדול ורוח אנושית נדירה, שבחר ברגעיו האחרונים להגן על אדם אחר.
לא נשכח אותו. 💔
״מחתן כלבים״, הם קוראים לו.
לאיש שעבר מלוויה ללוויה
שניחם אבלים, שקידש חיים
במאבק למען החטופים,
שחיבר את ״קדיש עוטף עזה״ לזכר הרבים כל כך שהופקרו להירצח במחדל 7/10.
והאחראים להפקרה?
קוראים לו ״מחתן כלבים״.
שכחתם מה זה להיות יהודים.
תקשיבו לאייל ברקוביץ', מילים כדורבנות:
"מה שנתנינהו מנסה לעשות זה רק דבר אחד,
להשכיח את השבעה באוקטובר.
ואנחנו פה להזכיר לו יום יום את השבעה באוקטובר, את הקמת ועדת חקירה ממלכתית, את כל האלפי הרוגים, נרצחים....אני פה לזהכיר לו את זה"
מעיין שרמן:
מאז האסון שהביאה עלינו ממשלת הטבח, הצטרפתי לעשרות קבוצות וואטסאפ.
בהתחלה היו אלה קבוצות של בני משפחה שאהוביהם נעלמו ב־7.10.
אנשים שאחזו באותו חוט דק של תקווה, חרדה וחוסר ודאות.
אחר כך הקבוצות השתנו, התפצלו, הצטמצמו ונולדו חדשות:
חטופים חיים.
חטופים חיילים.
חטופים שנרצחו בשבי.
פורומים שונים.
מאבקים שונים.
אותו כאב.
עם הזמן יצאתי מקבוצות שהפכו לא רלוונטיות ונכנסתי לקבוצות אחרות.
ככה כבר שנתיים וחצי.
בשנה האחרונה יצאתי מרוב הקבוצות.
אבל הסיבה היחידה שיצאתי מהן הייתה תמיד אותה אחת:
הערה שקיבלתי ממשתתף בקבוצה שהסגנון שלי לא מצא חן בעיניו.
חברות בקבוצות וואטסאפ שאת רוב משתתפיהן אני בכלל לא מכירה הייתה זרה לי, ולמרות שכבר שנתיים וחצי אני חיה בתוכן - עוד לא התרגלתי לזה.
היה ברור לי שאין לי מה להישאר בקבוצות שאני לא יכולה להתבטא בהן בחופשיות ולהגיד את הדברים בסגנון שלי, בלי ההתייפייפות והנימוס שהפכו מבחינתי למיותרים ואפילו מזיקים.
השבוע יצאתי מעוד קבוצה כזאת.
קבוצה שבה חברות עשרות נשות אמנות ורוח, סופרות, חברות כנסת, שחקניות ועיתונאיות.
זו קבוצה שאת רוב המשתתפות אני אמנם לא מכירה באופן אישי, אבל היא קבוצה חשובה שמנסה, ולדעתי גם הצליחה, לאחד כוחות ולהזיז דברים.
כל אחת ואחד (כן, יש שם מעט מאוד גברים) תורם כפי יכולתו, בסגנון שלו, בכישרון שלה, באומץ שלה, ביכולות שלה לשנות פה דברים במטרה לעשות טוב.
אבל השבוע חברה בקבוצה כתבה בה שמה שקרה לי לא נותן לי לגיטימציה להגיד מה שאני חושבת.
לטענתה גם היא משפחה שכולה.
סבא שלה נרצח בשואה.
לפני 80 שנה.
היא יודעת מה זה שכול.
אז שלא אגזים במה שכבר עברתי.
אני הבטתי בהלם בדברים שכתבה ונפרדתי לשלום מהקבוצה.
אבל מה שקרה אחר כך היה ממש מוזר בעיניי.
אני לא בוכה כמעט.
אבל ברגע שיצאתי מהקבוצה לא יכולתי לעצור את הדמעות.
הדמעות פשוט פרצו בלי מעצור, בלי שום שליטה, וניסיתי להבין למה.
אולי דווקא בגלל שההשתקה הגיעה מכיוון לכאורה מכיל.
אולי כי זו אחת הקבוצות האחרונות שנשארתי בהן.
אולי כי הרגשתי מובסת.
אולי כי הבנתי שמותו המיותר של רון כבר מתחיל “להתיישן”, וההכרה שבעצם אין באמת הבדל ביני לבין כל נכדה לסבא שנרצח לפני 80 שנה בשואה.
כן, ביקשו ממני לחזור לקבוצה.
אבל אני לא יכולה להישאר במקום שבו צריך לבקש רשות לדבר,
במקום שבו מצפים ממני לעדן את המילים, לרכך את הזעם, לנסח את האמת כך שלא תציק לאחרים.
אני לא מתכוונת להתנצל לא על הכאב שלי ולא על הקול שלי.
ובוודאי שלא אתנצל על כך שמאז שהרגו לי את הילד, איבדתי גם את היכולת לשתוק.
אם יש משהו אחד שעוד נשאר לי לתת לרון - זו הנאמנות לאמת שלו ושלי.
גם כשהיא לא נעימה.
כי המוות של רון לא “התיישן”.
ההפקרה שהרגה אותו לא הפכה פחות נוראה רק כי עבר זמן.
ואם יש אנשים שלא נוח להם עם הסגנון שבו אני מביעה את הכאב הבלתי נסבל שלי - זו בעיה שלהם.
אני אמשיך לדבר בקול שלא תמיד נעים לשמוע.
אני אמשיך לספר את האמת.
כי כל עוד אני נושמת - אף אחד לא ישתיק את מה שעשו לרון ולי.
@MayanShermanMVD
מדאיג זה לחבק את אשתך והילדים ולצאת שוב לקרב.
מדאיג זה לקבור חבר.
מדאיג זה להיפצע ולהתחיל שיקום מהגיהנום.
מדאיג זה סיוטים בלילה וחרדות ביום.
מדאיג זה שהעסק והעבודה שלך קורסים בזמן שאתה בחזית.
מדאיג זה להיות אזרח תחת ממשלת אסונות ולחכות למחדל הבא.
מדאיג זה הפיכה משטרית, במיוחד בזמן מלחמה.
מדאיג זה לראות חבורה של שיכורי כוח ומוגי לב שמנסים לברוח מהאחריות שלהם לאסון הכי כבד שידענו.
מדאיג זה לראות אותם מאשימים את האזרחים כמו במשטרים אפלים.
אבל יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, שמונה כדי להכשיר חוק השתמטות ולשמור על קואליציית המחדל בחיים, מודאג מפאץ'. מדאיג זה שאתה עדיין מסתובב בכנסת במקום לעוף הביתה.
סליחה שאני הורס את החגיגות,
באמת סליחה,
אבל התצהיר של תא"ל ג', במקרה הטוב, מגלה שרומן גופמן מזגזג בין הגרסאות שלו. במקרה הרע, פשוט לא אמר אמת.
נשים בצד את ההיתממות שבתצהיר (האם העברת המידע הייתה מסוג "מודיעיני" או "מידע גלוי"), נכתב שם בגופמן נשאל ע"י ג' האם ידוע לו על קשר של מי מאנשי האוגדה לערוצי חדשות ישראליים בטלגרם. גופמן השיב בשלילה. מה? השיב בשלילה? אבל הוא כן הפעיל את אלמקייס המסכן. וזה כן היה באישורו. מה מה מה מה?
האם זה לא לב האירוע? אז על מה החגיגות?
אז במה נאחזים עכשיו? בזה שלא אמרו בדיוק את שם ערוץ הטלגרם של אלמקייס? כי הוא נשאל על ערוץ הטלגרם "ערוץ החדשות" ולא על "עולם החדשות". נו באמת. מפקד אוגדה שפונה אליו קצין בכיר שואל אותו על חקירה של ערוץ טלגרם ונתלה בשם הערוץ. בחיאת, מה זה החרטא הזה?
הרי קצין המודיעין צור סיפר לו שמדובר בהפעלה דרך ערוץ הטלגרם של אלמקייס. במהלך חקירת מחב"ם גופמן מתקשר לקצין החוקר ואומר לו שכל מה שעשה הקצין צור היה באישורו. אז מה הולך כאן? ובכלל, מאיפה פתאום באה הגרסה שכאילו גופמן טען כי ביצע הפעלות דרך "גורמים סוריים"? ובכלל, ממתי קצין מודיעין באוגדה מבצע הפעלות של גורמים סוריים? ומעל לכל, ממתי מפקד אוגדה מבצע מבצע השפעה שכזה עם נער בן 17?
אם כבר, התצהיר של תא"ל ג', שגם עליו יש לי תהיות בהתחשב בכך שעתידו ופרנסתו תלויים בגופמן אבל אני מוכן לקבל את דבריו אפילו כמו שהם ללא התחכומים, רק מחזק את הטענות נגד גופמן.
טעות גדולה לא לשלוח את התצהיר לרה"מ. זה ברור מאליו. ברור שיש לו סיווג ביטחוני הכי גבוה שאפשר וברור שהוא אמור להיות חשוף להכל. הלאה. זה לא האירוע.
האירוע הוא חשש שראש המוסד הבא לא אמר אמת באירוע מופרע שבו נער בן 17 נעצר בגלל הרעיונות המשוגעים שלו. האם זה אמור לעצור אותו מלהיות ראש המוסד הבא? לדעתי כן, אבל אולי אני טועה. בכל מקרה, הייתי רוצה להיות במדינה שבה הדבר הזה נבדק כמו שצריך. אגב, למה לא להציע לגופמן לעשות פוליגרף על הפרשה? לא פוליגרף לפני כניסה לתפקיד, פוליגרף ממש רק על אירוע אלמקייס וההפעלה התמוהה. האם הפעיל, האם שיקר, האם ידע על המעצר של אלמקייס. זה כבר קרה ב-2018 אצל אותה וועדת גרוניס (אז ועדת גולדנברג ז"ל אבל עם שאר חברי הועדה האלה בדיוק), אז עם צ'יקו אדרי כמועמד למפכ"ל.
הכי קל וכיף להתגולל על היועצת שאשכרה עשתה את העבודה כמו שצריך. מה שועדת גרוניס לא עשתה. ובדקה, וביקשה הסברים והגיעה למסקנה שיש כאן בעיה.
התצהיר הזה, סורי להגיד ובאמת מצטער שאני הורס פה את החגיגות, מוציא את גופמן גרוע ומה לעשות, עם פגם בטוהר המידות.
כל טוב.
ביולי 2024, כשכרמל עוד הייתה בחיים, נסענו לראות את נתניהו נואם בקונגרס. כשקמו למחוא לו כפיים, גם אנחנו קמנו.
ההבדל היחיד בינינו לבין שאר האנשים שקמו:
1. אנחנו לא מחאנו כפיים לנתניהו.
2. אנחנו לבשנו חולצות צהובות שכתוב עליהן ״SEAL THE DEAL NOW״.
3. אותנו שלפו, אזקו, ועצרו למשך שעות.
לא עברנו על שום חוק. מאבטחי הקונגרס אפשרו להיכנס עם החולצות האלה לאולם בלי שום בעיה. הבעיה התחילה כשלא מחאנו כפיים.
אחרי שעות - שוחררנו. בלי להבין למה כל זה קרה.
היום, לראשונה בחיי, עיכבו אותי לפני טיסה לארה״ב, המדינה שבה נולדתי.
דברים כאלה לא קורים רק לי.
אולי זה מה שקורה כשהצוות של נתניהו מבקש ממדינה זרה לעכב אזרחיות ואזרחים ישראלים, רק כי העזו לקרוא לשחרור המשפחות שלהם.
(ובדיוק היום - יום הולדת לכרמל. יום טוב להיזכר בו על מה נאבקנו, ועל מה אנחנו עדיין נאבקים.)
אחרי שצפיתי בתכנית המקור הבנתי שכל מה שחשבתי היה נכון.
אלון, אחי הגיבור, עשה הכול נכון. אם היה ספר ל״איך לשרוד בדור צעיר בכפר עזה, ואז לשרוד שבי ועינויים של 65 יום, ואז עוד חמישה ימים באחד המקומות המסוכנים בעולם, ואז להגיע לכוח צה״ל במצב האופטימלי כדי שייקחו אותך הביתה״ אז הוא כתב אותו.
לצערי, לא היה לחברים שלו ולו סיכוי.
שבועיים אחרי שאלון נהרג הציגו לנו תחקיר בבסיס גלילות עם כמה קצינים בכירים. רציתי להאמין שאחרי מחדל כזה, צה״ל יעשה הכול כדי להביא אלינו את האמת ולהפיק לקחים. לצערי, זה היה נראה כמו מריחה אחת גדולה. התביישתי בשביל צה״ל שלי שככה המפקדים שלנו נראים.
כנראה שהדרג הצבאי למד משהו מהדרג המדיני - שאחריות היא כבר מזמן המלצה בלבד. שאין באמת צורך לתחקר, שאין צורך לספק תשובות, ושאפשר פשוט למשוך זמן עד שהציבור יתייאש. במקום צבא שלוקח אחריות ומתחקר עד הפרט האחרון, קיבלנו מערכת שמצטיינת בעיקר בלהגן על עצמה. כשהם מסתכלים למעלה ורואים שאף אחד לא משלם את המחיר, למה שמישהו בצבא יתנהג אחרת?
אחרי שצפיתי בתכנית התחוור לי שאין קצין אחד בצה״ל שתִחקר את החייל שירה ביֹותם.
אחזור שוב - צה״ל הציג תחקיר למשפחות בלי שקצין אחד דיבר עם החייל שירה ביֹותם. הפיקוד הבכיר של צה״ל שלי עבר השמדת ערך.
לא מזמן נודע לנו שדניאל לוריא, המג״ד שפיקד על האירוע, לא רק שלא נשפט אלא קודם. לוריא, ששיקר לאורך כל הדרך, שינה גרסאות והתנהל כאחרון החפ״שים - קודם. במקום לשלוח אותו לכלא, הרמטכ״ל קידם אותו ותירץ שהוא קצין מצטיין ועוד כמה גיבובי שטויות.
על סף דמעות, המסקנה היא ברורה.
כל הפיקוד הבכיר בצה״ל צריך לשלם את המחיר על המחדל של ה־7.10. בלי טקסים מפונפנים, בלי מטסים מפוארים. קחו את עצמכם, את תרבות הכסת״ח, את היהירות ואת התרבות הארגונית שלכם, ופשוט תניחו לנו לנפשנו. מלבד האחריות שלכם לטבח ה־7.10, אתם גם אחראים לאובדן הדרך של צה״ל, להפשטת הערכים ולאובדן הדוגמה האישית.
לעולם אחנך את ילדיי להתגייס לשירות הכי משמעותי שהם יכולים לעשות. אגיד להם שלשרת את המדינה זה כבוד וזכות. יוקל לי מאוד שאתם לא תהיו חלק מהמערכת כשהם יהיו בצבא, ואני מבטיח שנתקן את מה שעשיתם, יקח כמה שיקח.
אלון אחי הגיבור, אנחנו לא ננוח, אנחנו לא נוותר, מי שהיה אחראי ישלם. אף אחד לא יוכל לברוח.
מתגעגע💔
האות ניתן והאש מופנית מאתמול לעבר יורם כהן, ראש השב״כ לשעבר שעשה דבר בלתי נסלח מבחינת שופרות נתניהו והצטרף לגדי אייזנקוט. אז ראש השב״כ לשעבר, 35 שנות לחימה בטרור, דתי, ימני, מזרחי, הוא כלום ושום דבר. ג׳ובניק בפי אחד השופרות. העיקר שהם גאים בהצטרפות של הדר מוכתר
כאב אין סופי. 💔😢
ב־7 באוקטובר 2023, בשעה 7:07 בבוקר, התקבלה שיחה במוקד 100 של משטרת ישראל.
על הקו היו שני ילדים מכפר עזה.
מיכאל עידן בן 9 ואחותו עמליה בת 6.
כבר במשפט הראשון שלהם הם אמרו באומץ בלתי נתפס:
“אנחנו ילדים, אבל זה בגלל שההורים שלנו שניהם מתו”.
רגעים קודם לכן אביהם רועי נרצח.
אמם סמדר שכבה לידם ללא רוח חיים.
ואחותם הקטנה אביגיל - בת ה-3 - נחטפה לעזה, והם אפילו לא ידעו מה עלה בגורלה.
הם לבד בממ״ד.
ילדים.
ומיכאל, בקול שקט אך נחוש, מתקשר למוקד 100 ומבקש עזרה.
אבל בצד השני של הקו, המוקדנית לא מבינה.
לא מאמינה.
חושבת שמדובר במתיחה.
שני הילדים הגיבורים האלה מנסים שוב ושוב להסביר:
מחבלים נכנסו לבית.
ההורים שלנו נרצחו.
נשארנו לבד.
זו אולי אחת ההקלטות הקשות ביותר לשמיעה,
אבל גם אחת העדויות החזקות ביותר לגבורה ולתושייה אינסופית של שני ילדים קטנים, בני 6 ו־9.
ילדים שנשארו לבד מול הזוועה.
שנאלצו להפוך למבוגרים ברגע אחד.
שעמדו מול פחד שאף מבוגר לא אמור להכיר.
ושהחזיקו את עצמם כשהעולם שלהם קרס - ובחרו לא לוותר.
לא נשכח לרגע מה קרה שם ומי בדיוק באותן דקות כינס את הסוכנים הקטארים שלו לטכס עצה איך לחמוק מאחריות ולהישאר בשלטון.
לא נשכח ולא נסלח‼️
הלו זיני,
לא נשאלתי לדעתי ולא חתמתי על פנייה לרשויות נגד המינוי שלך לרשות השב״כ, כי לא הייתי בשב״כ.
אבל אם אתה שואל לדעתי, אתה ראוי להיות ראש השב״כ בדיוק כמו שבנימין נתניהו, הנאשם העומד לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, שהציע לך את התפקיד במכונית כגנב בלילה ומינה אותך לתפקיד, ראוי להיות ראש ממשלת ישראל.
כמו שאיתמר בן גביר, הפושע המורשע בתמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות, ראוי להיות השר לבטחון פנים.
כמו שבצלאל סמוטריץ׳, בדוקאי השב״כ שנחשד בנסיון להצתת נתיבי איילון ויצא מהחקירה בעור שיניו, ראוי להיות שר האוצר.
כמו שדודי אמסלם, שנחשד בזיוף טופסי התפקדות לליכוד, ראוי להיות השר לשת״פ אזורי, שר במשרד המשפטים והשר המקשר בין הממשלה לכנסת.
כמו שמאי גולן, החשודה בעבירות שחיתות, ראויה להיות השרה לשוויון חברתי.
כמו שחיים ביטון, החשוד בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, ראוי להיות שר במשרד החינוך.
כמו שעמיחי אליהו, החשוד במעורבות לפריצה לבסיס צה״ל, ראוי להיות שר המורשת.
כמו שמירי רגב, שנחקרה בחשד להעדפה תקציבית, ראויה להיות שרת התחבורה.
כמו שישראל כ״ץ, שממנה מקורבים נעדרי כישורים מקצועיים למשרות במשרד הבטחון, ראוי להיות שר הבטחון.
כמו שיואב קיש, שבשלוש שנות כהונתו הצליח לדרדר את מערכת החינוך בישראל לשפל המדרגה, ראוי להיות שר החינוך.
כמו שאורית סטרוק, שרואה בטבח השביעי באוקטובר שבו נרצחו כ־1200 ישראלים תקופה של נס, ראויה להיות שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות.
כמו שפורע הגבעות צבי סוכות ראוי להיות יו״ר ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת.
כמו שאמיר אוחנה, הנושא באחריות מיניסטריאלית לאסון מירון, ראוי להיות יו״ר הכנסת.
זיני, מתנצל על הרשימה החלקית, אבל כאלוף בצה״ל ואדם אינטליגנטי על פי דרישות התפקיד, אני מניח שהבנת את הפרינציפ.
(C) Shimon SandHouse
המינוי של זיני שמסעיר את השב״כ: ״הוא האיש שמנהל בפועל את הארגון״.
העימות עם בכירי השירות סביב שתיקת ראש השב״כ בעקבות ההתקפות שספג הארגון ממשפחת זיני.
וגם, האיום בתביעת דיבה מהשב״כ (!) בעקבות הפרסום הזה.
לא זוכר את עצמי מכווץ כל כך כמו אחרי הצפיה באלכס סינקלר.
ישראלי, יהודי, שומר שבת וכשרות - הולך לשתות קפה ומוצא את עצמו בתא מעצר בגלל כיפה שהוא חובש כבר 20 שנה! הם גוזרים לו אותה!
עד ל-CNN הגיע הסיפור העלוב המבייש הזה. מה עוד יש להגיד אחריו על מצבנו, מה?
שתפו אותו. לפחות זה!
תסתכלו על זה. תסתכלו טוב טוב. זה ים. למען הדיוק, זה ריבוע קטן של מי ים שנמצא לא פחות מ-133 ק"מ מהחוף הישראלי. כשחברי ממשלת ה-7 באוקטובר מקשקשים על "הסכם הגז עם לבנון", על זה הם מדברים.
אין שם גז, אין שם סיכון בטחוני, אין שם כלום. ים. החוצפה של האנשים שהביאו עלינו את הטבח הנורא בתולדותינו ואת מזוודות הכסף לחמאס לשקר לציבור ולקשקש ללא הרף על "הסכם הגז" היא לא תאומן.
אני מאתגר כל עתונאי שהם אומרים לו את זה לשאול אותם כמה שאלות פשוטות: "למה בעצם זה סיכון בטחוני, הרי אין שם כלום?" ; "לא ברצינות, מה יש שם חוץ מים?"; "ראית את ההסכם, או שסתם נתנו לך דף מסרים ואתה מצטט ממנו בלי לדעת?"; "אם ההסכם גרוע, למה ארבע שנים לא ביטלתם אותו?"; "בממשלה שלכם חיזבאללה הקים אוהלים בשטח ישראל ולא עשיתם כלום, אז למה אתם לא מפסיקים לדבר על הסכם שקורה רחוק רחוק בים?"
עכשיו תסתכלו שוב. ים. קצת ים, 133 ק"מ מהחוף. זהו. אין גבול לשקרים של האנשים האלה
🎬 אחד הסרטונים הפוליטיים הטובים שנוצרו כאן, הוא הסרטון הזה שמתלבש על תשדיר הבחירות המפורסם של הליכוד, ומראה מה באמת קיבלנו מהליכוד וכמה זה "נכון".
ראיתי אתמול שיש ביקוש, ושיש אנשים שלא יודעים להוריד סרטונים מטוויטר כדי להפיץ בפלטפורמות אחרות, אז הנה הסבר (קל לאללה):
ב-2007 הייתי בסן פרנסיסקו כשאמא שלי התקשרה לבשר לי שלאבא שלי, שכיהן אז כראש הממשלה,יש סרטן הערמונית. היא אמרה שמזל שהיא תפסה אותי, כי הנושא ידווח לציבור ללא דיחוי. למחרת פרסמה לשכת רה"מ דיווח מפורט על מצבו הבריאותי. את הפרטים המדויקים למדתי גם אני מהתקשורת. שקיפות. ככה זה (היה)
או שהוגשה לשופט מזרחי עדות שקר ואז ביבי לכלא, או שהשופט מזרחי שיקר במצח נחושה ואז שהוא בעצמו ילך לכלא. מישהו צריך לשלם מחיר על הונאת הציבור וביזוי בית המשפט.
פסיקותיו התמוהות של השופט מזרחי מקבלות פתאום אור חדש.