אחרי ששר הביטחון כ"ץ הודיע אתמול שהנחה את הרמטכ"ל לסלק את עמרי רונן מכל מסגרת של שירות בצה"ל,
הבוקר פונים חברי הצוות של רונן ממגלן במכתב לרמטכ"ל-
"אל תיענה לבקשה המופרכת של שר הביטחון. אנחנו רוצים את עמרי לצידנו, בכל קריאה ובכל משימה, כמו תמיד"
לדעתי הלא קובעת, הדמוקרטים בחרו הערב רשימה די טובה - גם להם, וגם לכנסת הבאה. מרבית מי שהתברגו בצמרת הרשימה הם אנשי ונשות עבודה, שהביאו קבלות בתחום שלהם - פרלמנטרים מנוסים/ות, או אנשים שבלטו בעניינים שבהם עסקו.
היו ברשימת הפריימריסטים כמה מכונות רעל של ממש. מרביתן נזרקו במורד הרשימה. מעל הכל, הקמפיין המבחיל של נאור נרקיס, עם שיטות התעמולה הנמוכות, קיבלו כרטיס אדום, וזה משמח מאד. גם מועמדים אחרים שעסקו בהפצת שנאה או רהב מגלומני, נכשלו. אין מספיק קונים לסחורה גרועה.
מאידך, פרלמנטרית מצוינת כמו מיכל רוזין תחזור לכנסת וזה משמח מאד. רוזין הייתה חברת כנסת מעולה במרצ בכנסת העשרים, והצליחה להעביר שורת חוקים בהסכמה רחבה (פעם זה היה מונח די שגור בכנסת). היא לא פחות שמאלנית מאף אחד אחר, אבל מבינה פוליטיקה לעומק וגם הייתה אחת האהובות במשכן. אגב, גם שלושת הח"כים הנוכחיים של העבודה נחשבים פרלמנטרים מעולים ובד"כ ענייניים, וטוב שהצליחו.
לא תכננתי להצביע הדמוקרטים, ואין לי שום כוונה כזו גם הערב. כמו כן, ויש ברשימה הזאת כמה שמות שממש הייתי רוצה לראות הרבה יותר נמוך. אבל זה לא העניין – כי אם נחלק את הפוליטיקאים בישראל לפי מי באים לעבוד ולקדם את ערכיהם, ומי באים לריב ולסכסך ולשבור, אז נראה שבכנסת הבאה יהיו יותר מהסוג הראשון, וטוב שכך
(צילום: רענן כהן)
כשהופעל הסרטון וראיתי את גדי רץ בזרועות פתוחות, חלפה בראשי המחשבה שנראה מהצד השני את בנו גל ז"ל רץ לזרועות אביו.
חיבוק כזה היה עושה טוב על הלב.
אבל מה חשבתי לעצמי?
זה נתניהו, וזו מכונת ההסתה שלו.
נתניהו, ראש ממשלת השבעה באוקטובר וראש וראשון למקדמי חוק ההשתמטות: רוב ציוני מובהק יחליף אותך בקלפי, אתה רואה את זה כמו כולנו בסקרים ולכן הלחץ מובן.
הרעש השקרי שהמכונה בראשותך מנסה לייצר, בנסיון להסיט את תשומת הלב מהחקיקה הבזויה שקידמת בחדווה נגד חיילי צה״ל - לא ישנה דבר.
אצלנו אין גזענות ואין ציניות על מוצא או גזע, גם לא ניצול ציני לצרכים פוליטיים. רק עקרונות ברורים וקבועים: הכרה במדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, הכרה בערכי מגילת העצמאות והכרה בחובת השירות לכל. קל יותר לפעול לאור ערכים. נסה את זה מתישהו.
יוסף חדאד הוא לוחם ראוי לכל הערכה ודוגמא ומופת לשותפות בין ישראלים וערבים במדינת ישראל. הוא ההוכחה שישנם אזרחים ערבים שמוכנים לקבל את התנאים הללו. קצנו בהצגות.
השבוע למדתי שבקרב זרמים מסויימים אצל החרדיים לנשים אסור להוציא רשיון נהיגה. הן הולכות לעבוד כדי לפרנס המשפחה אבל לנהוג - אסור.
כן, זה קורה בישראל. לא בערב הסעודית.
והנה הלילה הפכנו לעוד קצת מדינה איסלאמיסטית. וזה לא רק מסלול לימוד לחרדיים אלא גם הפרדה מגדרית במרחבים הציבוריים.
את הציבור החילוני, זה המשלם מיסים ושעיקר הכנסותיו מממנים הוצאות המדינה, דוחקים החוצה. אף אחד לא מעניין אותם.
דרך אגב, לפני יומיים הם חיזקו את ציבור המשתמטים החרדי ובמקביל הביאו חוק להארכת השירות של הילדים שלנו.
שמים על כולם פס. קואליציה מגזרית שבונה על זה שיהיו את אלה שיצביעו לה בכל מקרה.
אני פשוט תקועה.
אם הייתי מצביעה מהלב ועל בסיס זהות פוליטית, הייתי שמה פתק לדמוקרטים. אי אפשר שלא לתת קרדיט לנעמה לזימי. התשוקה שלה פשוט מדבקת, ואין עוד אחת כמוה בפוליטיקה. גם מי שלא מסכים איתה על הכול חייב להודות שהיא באה לעבוד.
אבל הראש אומר לי איזנקוט.
כבר חמש פעמים ישבתי עם דף ועט, עשיתי טבלה, נתתי ניקוד לכל מה שחשוב לי… ובסוף? תיקו. אותו ניקוד בדיוק.
אני יודעת שאני כבר חייבת להחליט.
כל המשפחה שלי דמוקרטים, ובארוחת שישי אצלנו כולם כבר בקמפיין בחירות. כל שבת בבוקר אני קמה וממשיכה את הוויכוח… עם עצמי.
יש עוד מישהו שנקרע בין הדמוקרטים לאיזנקוט?
יריב לוין, האיש שהוביל את המהפכה המשטרית גם במחיר פירוק החברה הישראלית כשנתניהו מתחבא מאחוריו, אחד התורמים המובילים לנקודת השפל של מדינת ישראל- הוא אויב הדמוקרטיה הישראלית.
נתניהו וממשלתו, ממשיכים לפרק את יסודות הדמוקרטיה ערב הבחירות הגורליות בתולדות ישראל. נתניהו, עם ישראל יעמוד מולך כחומה בצורה. לא ניתן לך לפרק את ישראל.