בנט הוא לא ימין. בנט הוא שמאל קיצוני פוסט ציוני.
מי שמקים ממשלה שנשענת על התנועה האסלאמית במטרה להדיר את רוב העם היהודי מממשלת מדינת העם היהודי שקמה אחרי אלפיים שנות - הוא שמאל קיצוני פוסט ציוני.
זו עמדה קיצונית שמתאימה אולי לתנועת השמאל האולטרא קיצוני "ברית שלום".
אני לא אומר את זה כדי לפגוע, אלא כדי לתקן, וכדי לתקן חובה להבהיר:
ההגמוניה שולטת על השיח והנרטיב אז היא מצליחה לערער אמיתות יסוד. אז נחזור לאמיתת היסוד: חרם והדרת רוב העם היהודי מממשלת מדינת העם היהודי באמצעות ברית עם התנועה האיסלמית - זו עמדה פוסט ציונית של שמאל קיצוני. זו נקודת תפנית מבהילה שלא היה כמוה מאז היות הציונות. זו עמדה של שמאל קיצוני פוסט ציוני.
.
מי שחושב שמה שעשה בנט זה רק איזה טריק מכני של מהלך פוליטי, לא מבין כלום בתהליכים מעצבי זהות. מהלך פוסט ציוני כזה מעצב עמדה נפשית ומעצב זהות.
מה שבנט עשה כבר גרם נזק זהותי ליהדות ולציונות, בגלל המהלך ההוא יש כבר מי שמבחינתם חשים יותר קרובים נפשית וזהותית לתנועה האסלמית ולנציגיה בכנסת מאשר לשאר העם היהודי ובפרט לליכודניקים הביביסטים המשרתים בצה''ל ומוסרים נפש שהם מוקד החרם. זה יילך ויחמיר. מבנה פוליטי כזה בונה זהות. זהות פוסט ציונית.
בנט חתום על הנזק ההיסטורי הזה. אני לא טוען שהוא התכוון, אני חושב שהוא חייב לשבת עם עצמו ולהבין את המשמעות.
כך או כך, העמדה הזו של בנט היא עמדת שמאל הרבה יותר קיצונית מאשר החזרת שטחים וכדומה. זה פי אלף חמור מהחזרת שטחים, זה ריסוק המבנה הזהותי הציוני של העם הזה, לדורות קדימה.
(הערת סוגריים למדקדקים בתולדות המחשבה הציונית, הסברתי את המורכבות גם ב"פטריוטים" השבוע:
יש הבדל בין הקמת ממשלה הנשענת על מפלגות ערביות במטרה להדיר את רוב העם היהודי מממשלת מדינת ישראל - שזו עמדה שמאלנית קיצונית פוסט ציונית,
לבין הקמת ממשלה רחבה שאליה יצטרפו מפלגות ערביות - שזו עמדה אופטימית שהיא במסגרת המחשבה הציונית).
אני הייתי שם, ואי אפשר להסתיר את האמת:
אייזנקוט פרש מהממשלה בשיא המלחמה במטרה אחת: לעצור את המלחמה ולהוביל לבחירות.
אם הוא חלילה היה מצליח - האויבים הכי גדולים שלנו היו נשארים בחיים, וכל ההישגים מול חזבאללה, חמאס ומשטר הטרור של איראן לא היו קורים.
זאת האמת הפשוטה.
יאיר,
ההבדל ביני לבינך פשוט: אתה עובד בלהצית מלחמת אחים ואני פועל בכדי למנוע אותה.
הפחד הכי גדול שלך הוא שתקום ממשלה ציונית רחבה ולא יהיה בה מקום לדעות הקיצוניות שלך ולשנאה שאתה מפזר.
תפנים - אנחנו נקים פה ממשלה שלא תלויה בטיבי ולא בגולדנקוף.
ממשלה שתאחד את העם, תרחיק את הקיצוניים מכל הצדדים ממוקדי קבלת ההחלטות, ותשים את טובת המדינה מעל הכול.
שלא תטעה. לא שונאים אותך בגלל שאתה ״אשכנזי, משכיל, צפוני״. הניסיון לצייר את זה ככה מעיד בעיקר על חוסר מודעות עצמית. הרי יש מלא אשכנזים (מיוצאי מערב אירופה), בעלי השכלה גבוהה, תתפלא חלקם אפילו מגיעים מצפון תל אביב הישנה והטובה.
הסיבה האמיתית לביקורת הקשה כלפיך היא אחרת לגמרי. היא נובעת מהשילוב שבין מגלומניה לבוטות, ומהקלות שבה אתה משחרר אמירות פלגניות נגד העם שממנו אתה מתפרנס.
אבל מעל הכל, לא שוכחים ולא סולחים לך על העלילה שהובלת נגד לוחמי כוח 100. אנשים שהקיזו את דמם וסיכנו את חייהם, רק כדי שאתה תוכל להמשיך לשבת בנוח באולפן הממוזג ולשחרר שפכים מפיך .
אין דבר כזה "התראה אסטרטגית"
אין דבר כזה שאדם שחושב 76 ימים קודם לכן שעומדת להיות מלחמה - ומקבל מידע על הפעלת הסימים - שנועדו להיות סימן מעיד חזק ביותר - אינו דורך את כל המערכת.
ההדלפה הזו היא אחת ההטעיות הגדולות ביותר שיש. וכולם חוזרים ונופלים בה.
אני באמת האחרון שאגן על נתניהו (ראש ממשלה חלש. שהעדיף לתת לחמאס הטבות כלכליות כדי שלא יתקפו ושידר חולשה שאותה סינוואר קרא כספר פתוח וגם אחראי על שנים של חוסר מוכנות ורק שמירה על פאסון בטחוני במקום באמת לדאוג לבטחון) - אבל ברצינות:
אי אפשר לנקות את בכירי המערכת הצבאית ובשב"כ:
הם לא הבינו מה קורה
הם לא העבירו מידע לא למעלה ולא למטה
הם עסקו בפוליטיקה והשפעה על חקיקה -במקום לעסוק בבטחון.
אינני מוריד מכשלי נתניהו במשך שנים בקשר לעזה - אבל חייבים להגיד:
לא נמסרה שום התרעה.
אלו מילים ריקות של בר לצרכי סחיטה פוליטית בהקשר של החקיקה.
שב"כ לא התריע על שום מלחמה.
לא בעת דיוני ההודנה עם חמאס, לא בליל הששי באוקטובר ואפילו לא ב שלוש בלילה בשביעי באוקטובר.
מי שמתריע מפני מלחמה לא מתנהל בצורה נפשעת כפי שנהגו בר והרצי באותו לילה.
מאז שחזר לבית הלבן, טראמפ הרוויח רק מקריפטו 1.4. מיליארד דולר. אין חקירות, אין משפט ואין ניגוד עניינים.
פה בודקים לראש ממשלה אם הוא אכל בחמגשית דג או עוף.
סיציליה.
הבנתי שהצוותים של איזנקוט מכינים תוכניות, מכאן עד הירח.
בתור יזם שהקים מספר חברות בחייו עד להנפקה/מכירה מוצלחת, ובמקביל הקשיב לאין סוף מצגות של יזמים (pitches בלעז) למדתי שיעור שלא יסולא בפז: המרחק בין מצגת נוצצת וסיסמאות קליטות למוצר עובד ומתפקד הוא כמעט אין סופי.
לכן, הדעה הרווחת בין משקיעי הון סיכון היא לבדוק שני דברים: האם השוק אליו מכוון היזם הוא השוק הנכון, והאם ליזם יש את האיכויות והאש בעיניים כדי להגיע לקו הסיום. המוצר, המצגת, המספרים, כל זה כתוב על הקרח והמציאות היא מורה קשוח וכיוון הרוח משתנה עשר פעמים בדרך. מי שלא יודע להסתגל ולשנות, דינו נחרץ.
כשאני מסתכל על ה"צוות" שאייזנקוט מביא אני רואה חבורה שמייצגת יותר מכל את מדינת העומק (Deep state), זו שצמודה לקונספציות ישנות, שאין לה את שאר הרוח לשנות. הם טובים בסיסמאות ומצגות אבל ברגע האמת הם כשלו.
קחו לדוגמא את מתן כהנא. לא ניקח ממנו את הרקורד הצבאי, אבל הוא שיתף פעולה מלא מלא עם רע"ם - נציגי האחים המוסלמים בכנסת - ומחק ללא הנד עפעף את כל האידאולוגיה הימנית שהתהדר בה, זו שהשתמש בה קודם לכן כדי לתקוף מימין את הליכוד.
או שאול מרידור, שהתפטר בטריקת דלת בתחילת הקורונה לאחר שהתעמת עם שר האוצר כץ והתמרד נגד הכוונה לתת מענקים נדיבים לעובדים ולעסקים שהמגפה השביתה. הוא כלל לא הבין את גודל הבעייה ואם דרכו, לראות הכל דרך החור שבגרוש, הייתה מתקבלת, המשק היה כנראה נהרס ולא חוזר לצמיחה המסחררת שראינו בהמשך.
או יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר, שבחר באופן שערורייתי לנצל את מעמדו כדי להשתלח פוליטית בראש הממשלה. האם זו הייתה הנדוניה שהיה צריך להביא כדי להתברג ברשימה של הטוען לכתר?
או אורית פרקש הכהן, שצמחה על ברכי המערכת של גנץ בכחול לבן, אך מיהרה לחשב מסלול מחדש ולדלג לפלטפורמה של איזנקוט ברגע שזיהתה לאן הרוח נושבת, רק כדי להבטיח את מקומה בלב הממסד הישן.
האנשים הללו הם אמנם אנשים ראויים אך כולם מייצגים בסופו של דבר את לב ליבו של המימסד שעד ה-7.10 ניסה, גם אם למזלנו לא תמיד הצליח, לקשור בעבותות את היוזמה והתעוזה הישראלית.
נתניהו הראה שלמרות האסון הגדול של ה-7.10 (אסון שיכול היה להימנע לו השב"כ והצבא היו עושים את עבודתם) הוא הצליח להפוך את הקערה ולשנות את פני המזרח התיכון. הוא עשה זאת כי כמו שאמר אמש, הוא למד מהאסון שיש לכבד את גורמי הביטחון אך לתת להם להבין שזו מדינה שיש לה צבא ולא צבא שיש לו מדינה. הצוות של איזנקוט מבטא את התפיסה ההפוכה - הפקידים הם ששולטים. הפוליטיקאים הם הנגררים.
ואיזנקוט - הוא הדובי החמוד שמשדר רק סיסמאות וקלישאות כדי שתאהבו אותו. אבל מנהיגות בונים בנחישות, בתעוזה, לא ברפיסות ובכניעה. לא בהסכמה לעיסקה מופקרת עם החמאס. לא ברצון להסדרה עם נסראללה. ולא בהשלמה עם איראן גרעינית.
אין ולא תהיה מחילה לסרבנים.
אין ולא תהיה מחילה לתנועת הסרבנות ההמונית האלימה ״אחים לנשק״.
תנועה שבראשה עמדו איל נווה, רון שרף ועומרי רונן, שקראה לאי התייצבות למילואים, חסמה צירים ופגעה אנושות בכשירות צה”ל ערב מלחמה קיומית.
אין ולא תהיה מחילה למי שגיבו אותם:
מגדי איזנקוט שראה לנכון ללבוש את חולצת ״אחים לנשק״ ולהרעיף תשבחות על ראשי הממרידים לסרבנות, עבור לדיסקין, חלוץ, יעלון ושאר הלשעברים, וכלה באותם גורמים בכירים מאד בתוך צה”ל שגיבו בשתיקה וברמז את הסרבנות האיומה.
הם לא טעו. הם בחרו.
בחרו באג׳נדה הפוליטית שלהם על פני ביטחון המדינה, על פני הלכידות הלאומית.
אין ולא תהיה להם מחילה.
בואו אני אספר לכם סיפור בקשר לזה. אני הגעתי לנאנג׳ינג, סין במרץ 2003 בשליחות של משרד אדריכלים צרפתי ונפת או-דה-סיין לשנה כדי לקדם פרוייקטים של אדריכלות צרפתית בפרובינציית ג׳יאנגסו.
איכשהו, תאמינו לי שאני לא יודע איך, הגיעה לאוזנו של שליח חב״ד בשנגחאי העובדה שיש יהודי בודד בנאנג׳ינג (עיר של 3 מיליון תושבים באותה תקופה) והוא יצר איתי קשר, מודאג כולו, שמא אין לי מקום להיות בו בליל הסדר. אמרתי לו שזה לא משנה לי ולא מזיז לי ולא אכפת לי ושהכל טוב ותודה על הדאגה.
הוא התעקש והתעקש וביקש שלפחות ניפגש. אני צחקתי ואמרתי שאם הוא רוצה לנסוע כל הדרך משנגחאי לנאנג׳ינג (310 ק״מ) הוא מוזמן.
והוא אכן בא.
במיוחד בשבילי.
הוא פשוט התקשר מתחנת הרכבת ושאל היכן לפגוש אותי.
קבעתי להפגש איתו בלובי היפיפה של מלון ג׳ינלינג. בדיוק הסתיימה לי פגישת עסקים שם. הוא לא הסכים שאני אזמין לו אפילו תה או סודה, מים, כלום. בחיים לא ראיתי בנאדם שמח לראות אותי ככה בסין. הוא כולו היה באורות. ״הבאתי לך משהו״ הוא אמר בשמחה ומתוך תיק גדול הוא הוציא חבילת מצות קטנה, ובקבוק יין כשר. ״זה בשביל החג״ הוא אמר. ואז הוציא מהתיק חבילה של 15 פיתות מהבילות ״וזה בשביל לפני החג״ הוא עלץ. ״זה נאפה הבוקר, יש ישראלי בשנגחאי שפתח מאפיית פיתות קטנה״.
אני הייתי די בשוק. באותה תקופה עדיין לא היו רכבות מהירות בין שנגחאי לנאנג׳ינג. הבחור הזה, שהיה מבוגר ממני בכמה שנים, נסע חמש וחצי שעות הלוך ועכשיו ייסע חמש וחצי שעות חזור ברכבת סינית רק כדי להביא לי מצות ויין וכמה פיתות.
הוא דיבר איתי על אלוהים? ניסה לקרב אותי לדת? לא ולא. הוא אמר שהוא יודע שאני חילוני גמור ולא ריאלי שאסע כל הדרך לשנגחאי לבית חב״ד כדי לעשות איתם סדר שם (הציע גם לחבר אותי עם ישראלים בשנגחאי שחוגגים בנפרד אם ארצה). פשוט היה חשוב לו שיהיו לי מצות ויין ושאם ארצה שלפחות תהיה לי האופציה לחגוג פסח לבדי.
דיברנו על ישראל, על המלחמה במפרץ על מיליון ואחד דברים. הוא סירב לקחת כסף ואפילו תרומה לא הסכים. נפרדנו כעבור 45 דקות של שיחה נעימה ומופלאה ולא ראיתי אותו יותר מעולם. הוא הוא רק היה מתקשר לפני כל חג לראות שהכל בסדר איתי ואם אני לא צריך איזה משהו וזהו. זה הכל.
אני לא זוכר איך קוראים לו, אני לא זוכר איך הוא נראה. אני לא אכלתי פחות חזירים ושרימפסים בסין או בצרפת או בכל מקום אחר, לא קונה פחות בטיב טעם ולא פוקד בתי כנסת.
מי ״רדוד המחשבה״ האמיתי פה? מי שונא כל מה שהוא מפחד ממנו? מי לא מבין כלום מהחיים שלו?
מה? אז מסתבר שגם לאחר תום עדותו של נתניהו אין ראיות להרשעה בשוחד?? סתם גררנו אותו שנה שלמה לעדות מיותרת, בעיצומה של מלחמת קיום? לא ייתכן!!
בכל מדינה נורמלית האחראים על הפיאסקו המגוחך והמסוכן הזה היו מודחים מתפקידם בבושת פנים. בישראל הם עומדים בראש מערכת המשפט, ונישאים על כפי ה״אליטה״ המשפטית.
במדינה נורמלית הסכם כזה עם לבנון היה מביא לנתניהו את הניצחון בבחירות ;
אבל אנחנו לא במדינה נורמלית,
אז מחר בן כספית וברק סרי יסבירו למה הפסדנו, ידיעות אחרונות ותרעלה 12 יעשו גרפיקה על "החולשות והסכנות שבהסכם" ובנט יצייץ על חייל שהתקשר אליו ונשמע מאוכזב
שלוש נקודות מרכזיות בעיני ממסיבת העיתונאים של ראש הממשלה נתניהו הערב:
1. אם היה נדמה שאירן הצליחה להחזיר את הציר השיעי לחיים באמצעות הכנסת חיזבאללה לכל הסכם איתה.
באה ממשלת לבנון ואומרת לאירן עד כאן. אנחנו לא חלק מהמאבק שלכם אנחנו רוצים הסדר עם ישראל.
זו מכה לאירן.
2. האיזכור של עוד מדינות באזור שעשויות לחתום איתנו הסכמים.
התקיפה האמריקאית באירן כמו הדיבור שלא נטשנו את הרצון להפיל את המשטר באירן. וההסכמה האמריקאית לדרישה של ישראל להישאר בשטח לבנון. מלמדים שההבנות בין ישראל לאמריקה
כמו בין נתניהו לטראמפ עמוקות ממה שנראה לנו וצפויות עוד הפתעות לטובה בהמשך
3. הדיבור של נתניהו על כוונתו להקים ממשלה לאומית רחבה אחרי הבחירות כמו הכנסה של מילה חדשה לשיח: הרגעה שהוא חזר עליה מספר פעמים בנאום מלמד שנתניהו מבין היטב את רחשי ליבו של העם שמעוניין בהרגעת המחלוקות הפנימיות.
יפה מאוד.
בשורות טובות לתחילת השבוע
@shiltontal וואו טל! זה כל כך מעצים וכל כך מלא רגישות ותבונה. פשוט נשמע כמו תהליך ארוך של קסם שמתרחש אט אט. שמחה מאוד שחזרת לכתוב פה, על אף הקושי. תודה גדולה, בבקשה תמשיך!