Iren Reznikov

Venture Capitalist, Researcher, Economist

[Josh Breiner @JoshBreiner]

"מדינה מפקירה את תפקידה הבסיסי: לתת ביטחון לילדים ברחובות תל אביב".
לא יאמן שאלה דברים שנכתבים בישראל בשנת 2026

תקראו מה כותב אלעד נתני, אביו של איתמר בן ה-15 שהותקף באכזריות ע"י כנופיית SSQ שבשלוש השנים האחרונות מטילה אימה על העיר תל אביב מול אוזלת יד של המשטרה. 9 פעמים הוא נדקר, הלך מדמם בין חיים למוות.
די מדהים שבדיוק אלה שהבטיחו, אשכרה הבטחת הבחירות שלהם הייתה למגר את הפשיעה בדרום ת"א, בתקופתם התעצמו העבריינים בדרום העיר והפכו לזרוע אלימה וחסרת מעצורים.
אני מכיר היטב את סבו של איתמר, חברי האהוב למילואים אורי נתני, אח שכול שכל חייו תורם למדינה ולביטחונה יחד עם משפחתו.

כותב האב, אלעד:

הכותרות בחדשות זעקו: "שני נערים בני 14 ו-15 נפצעו ביום ה' בצפון תל אביב אחרי שהותקפו על-ידי חבורה של כ-40 נערים מדרום תל אביב.אחד מהם נדקר בגבו באמצעות מברג ונפצע באורח בינוני, בעוד הנער השני נפצע באורח בינוני מדקירות סכין. נבדק החשד גם למעורבות כנופיית SSQ".

מאחורי הכותרת האיומה עומד בני,איתמר. שלשום הבן שלי נדקר 9 פעמים והחותם הזה ישאר איתו לכל חייו. רק נס והשגחה עליונה הכניסו בו תושיה להתחזות למת על מנת שיניחו לו. במשך דקות ארוכות הוא שכב על הרצפה , נתון לחסדיהם של נתינים זרים, אורחים בארצנו, חוטף בעיטות לפנים, לראש ונדקר בישבנן פעם אחר פעם כאילו היה אבטיח בעונה.
ילד בן 15, הולך ברחוב ראשי בצפון תל אביב בתחתונים בלבד, מדמם, פוסע בין חיים למוות, נלחם על עזרה ואנחנו כהורים, זועקים לכל מקום, וכנראה ששומעים אותנו רק בשמיים.

מדינת ישראל שיודעת להגיע לחלונות ולחלומות של חמינאי ונסראללה , מרחק אלפי קילומטרים ולנתץ אותם, נכשלת דווקא כאן, קרוב אלינו, מרחק קילומטרים בודדים, מול חבורת נערים ששודדת כל דבר שזז ומפרסמת עצמה ברשתות עם השלל המוכתם בדם. המדינה והעיריה מפקירות ונוטשות את תפקידן הבסיסי, לאפשר מקום בטוח לילד יהודי. הן מקריבות את ילדנו לעולה בשם הפחד להתמודד עם הבעיות האמיתיות בחברה הישראלית.
תל אביב 2026 נראית כמו פאבלה בשיפוצים, מאחורי מנופי בניה ובולדוזרים, מתחבאים נערי מדון ואיב שתוקפים את ילדינו הצעירים ומשאירים אותם חבולים בגוף ובנפש ויוצאים מירוץ חימוש גרילי העיר העברית הראושנה. הילדים שלנו כרגע מבינים שלא בטוח לטייל עם חיית המחמד שלהם או לקנות חלב וביצים במחיר תל אביבי ושואלים את הוריהם שאלה אחת שאין לה תשובה.
למה?

[Doron Shabti @doron_shabti]

היום בצפירה חשבתי על משפחת קפיטשר. יבגני, דינה וילדיהם אלין בת ה8 ואיתן בן ה5, שנרצחה כולה ב7.10. חשבתי על הטיול המשמח שהיה להם בחג עד אותה אזעקה בבוקר שמחת תורה. על המנוסה שלהם, על איך בטח היה בנסיעה עד שהגיעו לאיזור שדרות ונטבחו. כל כך נטבחו עד שלקחו ימים לזהות את הגופות. חשבתי על חברה של המשפחה שסיפרה שאי אפשר היה לזהות את הפנים של דינה. שאת איתן, הקטן, רק הסבא הצליח לזהות. חשבתי על כך שלקחו ימים עד שמצאו את אלין, הגדולה, ומה זה אומר. האם נמלטה ורדפו אחריה?

מעל להכל חשבתי על זה שכל זה קרה פה. ממש פה. מהגג שלי אני יכול לראות את הנקודה שבה היו. הליכה קצרה מהבית שלי. במדינה היהודית שהוקמה להיות מקום בטוח. בריבונות השלישית. בוילה בג'ונגל עם הצבא החזק. ושכל זה פשוט לא היה כאן באותו יום. ובין המחשבות עליהם מתגנב המבט לנגב, הקטנה שלי, שהיום בערך בגיל של איתן. וכמה זה היה קרוב אליה. ומה זה אומר עליי שאני נושם בהקלה שרק כמעט.

יהי זכרכם ברור, משפחת קפיטשר. סליחה שלא שמרנו עליכם.

[علی شریفی زارچی @SharifiZarchi]

I am an Iranian university professor. I was in Iran until last week and directly witnessed the uprising of the Iranian people. What is happening is a revolution born of desperation and courage. I fully and unequivocally endorse the speeches of Masih Alinejad and Ahmad Batebi at the UNSC. Every claim made by the Iranian regime—including by its foreign minister and its UN ambassador—is nothing but deliberate, systematic lies meant to cover up crimes.

The regime has already killed my friend Parsa Saffar, a brilliant medical student at Mashhad University. Was he a terrorist? His only “crime” was being young, educated, and Iranian. The regime has filled the country with thousands of body bags. Were they terrorists too? How unarmed protesters, many of which being very young students can be terrorists? Why the so called "terrorists" that the Iranian regime claims only kill protesters, and not the rally of regime supporters?

Understanding Iran is painfully simple. Iran possesses some of the world’s largest oil, gas, and natural reserves, yet the Islamic Republic has driven the country into collapse: one of the weakest economies in the region, the least-valued currency in the world, crushing inflation, families unable to afford food or rent, massive unemployment, and millions of young people unable to marry or build a future because of economic despair. The people are angry—and rightly so.

The Islamic Republic has turned Iran into a deadlock through aggression, corruption, killing its own citizens, silencing all free voices, and enforcing internet blackouts to hide its brutality. The Iranian people are demanding regime change—just as people did during the Arab Spring in Syria. The same cruel regime that sent forces to help Bashar al-Assad massacre Syrians is now using the same methods to massacre Iranians.

I call on the United Nations, the UN Security Council, and every single government to end their silence in the face of the Islamic Republic’s murder machine. A regime that massacres its own citizens has no red lines—and will not hesitate to kill the citizens of other countries as well. Act now. Stand with the Iranian protesters. End this brutal regime.

#IranMassacre
#IranRevolution2026
#DigitalBlackoutIran

[Iren Reznikov @iren_reznikov]

@Cyburgerim אומרת באהבה גדולה לסייבר:) כשחברות סייבר ידעו לצמוח בקצבים של חברות ai אז it will make more sense. עד אז, יש הצדקה גדולה יותר (ברמת המכפילים העתידיים) לסבבים של ai

[Iren Reznikov @iren_reznikov]

@Cyburgerim חד מש

[Iren Reznikov @iren_reznikov]

@EBGera מחשבות על aikido שבאה מהbottom up?

[Iren Reznikov @iren_reznikov]

@Cyburgerim בסופו של דבר, נראה לי שהמשתנים שהכי משפיעים על ולואציות פשוט שונים בין השוק הציבורי לפרטי. חברות ציבוריות נמדדות על בריאות פיננסית ודפנסיביליות אסטרטגית וחברות פרטיות על צמיחה אגרסיבית (בראיה קצת פשטנית)

[Lishay Miran-Lavi @LishayLM]

עמרי הגיע הביתה.

חיכיתי 742 יום לכתוב את המילים האלו.
עמרי, רוני, עלמא ואני - משפחת מירן-לביא בהרכב מלא, נכנסנו היום לבית (החצי זמני שלנו) בקיבוץ כרמים.
בפעם הראשונה זה שנתיים הרגשתי מאושרת. ושמחה.
וברת מזל. ובעיקר - מלאת הוקרה ותודה.

לכן, כמה מילים לפני שבת שהיה לי חשוב לכתוב:

בראש ובראשונה, תודה אין סופית שוב לעם ישראל.
כל תמונה שמעלה חיוך, כל סרטון מרגש של משפחה מתאחדת וכל סגירת מעגל של משפחה שקיבלה סוף סוף קבר ווודאות - זה בזכותכם.

תודה עמוקה ללוחמי צה״ל ולכוחות הביטחון שהקריבו כל כך הרבה, וממשיכים לגלות נחישות ואומץ, כי העבודה לא הסתיימה. אני לא יכולה להפסיק לחשוב על המשפחות השכולות ומשפחות הנרצחים. על גדלות הנפש והאצילות שגילו. אתן במחשבותינו שלי ושל עמרי כל הזמן.

אני מקווה שכל אזרח ואזרחית שבשנתיים האחרונים יצאו לרחוב, התפללו, הניפו שלט - כולכם תשבו לארוחת שישי ותאמרו: היה לי חלק ברגע הזה.
כי מגיע לכם.
תהיו גאים.

אני רוצה לומר שוב תודה למטה המשפחות להחזרת החטופים שהפך את השנתיים האחרונות לנסבלות איכשהו.
אני שומעת שבימים האחרונים המטה מצא עצמו איכשהו מוקד להכפשות והשמצות. זה צורם לי מאוד.

אנשים שחושבים שהמטה מסתכם בקמפיין כנראה לא הבינו עד רגע זה מה המטה עשה למען המשפחות בשעתן הקשה והנוראה ביותר, כשחשבו שהכל אבוד.
והאמת, שבכלל שגוי לדבר על ״המטה״ כעל איזה גוף אמורפי. מדובר במאות עובדים ומתנדבים שלפני שנתיים שמו את החיים האישיים שלהם בצד כדי לתמוך במאבק שלנו, המשפחות.
אותו מטה נתן לנו מעטפת מלאה שהייתה כל כך חסרה ונדרשת לנו - מהסעות דרך סיוע לוגיסטי ועד סיוע משפטי, טיפולי ומה לא. עולם ומלואו שלא חשוף לאזרח בבית.
וכן, הוא גם ניהל קמפיין ומאבק - כאלו שהשתנו עשר פעמים, והובלו על ידי אסטרטגים שונים בתקופות שונות. כולם נבחרו ואושרו על ידי המשפחות. כי ככה זה מאבק, ובעיקר מאבק קשה כזה - מעורר אלף הסתייגויות וחילוקי דעות ומשתנה כמעט באופן נואש על מנת להצליח.
לשמחתי, אני חושבת שהוא גם הצליח בסוף.

מי שרוצה להסתכל עליו בפריזמה של ״כן ביבי לא ביבי״ בלי מורכבות בכלל - זוהי זכותו.
אני אישית חושבת שאלו רעשי רקע. ואני בעיקר חושבת שזה מאוד 6 באוקטובר ומתעלם מהדברים החשובים באמת.
אני יודעת מאיזה ישראל עמרי נחטף בשבעה באוקטובר, אני יודעת גם לאיזו ישראל אני לא רוצה שהוא יחזור.

המדינה שלנו עברה את השנתיים הקשות ביותר מאז הקמתה. ועכשיו, סוף סוף יש פתח לשינוי אמיתי.
כי אם השבר הזה לא העיר אותנו, לא ברור לי מה כן.

אז אני מקווה שכל אחד ישאל את עצמו איזה שיח הוא רוצה שננהל, והאם הוא רוצה לנבור (ולחיות) בעבר, או להתחיל כבר להשתקם ולרפא, ולהתמקד בדבר החשוב באמת - השבתם של החטופים שנותרו בשבי.
לי כבר יש תשובה.

[Alon Pearl @Pearl_Alon]

מה עם גלי וזיו? מה עם אביתר? מה עם אבינתן? מה עם גיא? מה עם מתן? מה עם אלון? מה עם עידן? מה עם בר? מה עם עמרי? מה עם איתן? מה עם תמיר?

אל תתנו להם לרדת מסדר היום. שום דבר לא יותר מעניין מהם. שום דבר.

[yayafink (יאיא פינק) @yayafink]

עוד חסד שגילינו שעשה הירש גולדברג פולין ז"ל בחייו: אלי שרעבי שחזר מהשבי סיפר שאחד הדברים שהחזיקו אותו בתופת היה משפט שהירש אמר לו בתחילת תקופת השבי כשהוחזקו ביחד, כדי שאלי לא יתייאש ויאבד תקווה -
"למי שיש למה יוכל לשאת כל איך".
מתנת אמונה ונחישות שהשאיר הירש בליבו של אלי והפכה למנטרה שהחזיקה אותו.

הירש היה צריך לחזור חי. הוא עשה הכל כדי לשרוד, המשפחה שלו עשתה הכל כדי להחזיר אותו - ואכזבנו אותו ואותם.
אסור לנו לאבד את אלון, עמרי, דוד, מקסים וכל האבות והבנים שעוד מחכים לנו שנציל אותם.
יש לנו למה - חייבים למצוא את האיך.
את כולם, עכשיו.

[Dan Adin דן עדין @adin_dan]

אם היו לי אמצעים — הייתי קונה את כל שלטי הפרסומת טלויזיה בארץ ומקרין את זה בלופ. את כל הפרסומות בערוצי הטלויזיה (גם ערוץ 14) — ומקרין את זעקות השבר הללו שוב ושוב ושוב. שאף אזרח לא יוכל לברוח מהן. שאף מקבל החלטות ופוליטיקאי לא יוכל להתחמק. בעלי הון — קדימה

[Yonatan Shimriz | יונתן שמריז @shimrizzz]

אם התמונות היו בשחור לבן, הייתי בטוח שאנחנו בשנת 1945 בשחרור אושוויץ.
עברנו שואה, מי שנמצא בשבי ממשיך לעבור אותה.
להחזיר את כולם עכשיו!
להקים ועדת חקירה ממלכתית שמי שהיה אחראי בהנהגה המדינית והביטחונית ישלם את המחיר ובעיקר כדי שנפיק לקחים ששואה כזאת לא תקרה יותר.
רק אז יתחיל השיקום!

[Raya Adani @RayaAd]

כמעט שנה אחרי. מרגיש כמו נצח, וגם רק אתמול. כל דקה שעוברת היא עוד דקה שמרחיקה מהחיים איתו. והמאמץ להנציח ולהתקרב קשה כל כך. אלירן שלי אהב מאוד לרכב על אופניים. אבל יותר מכל, אהב את הילדים שלו. אשמח מאוד שתעזרו לנו להקים במושב שאהב וגדל בו פארק אופניים לילדים. לינק בתגובה הראשונה

[Amit Persiko @APersiko]

נטליה קסרוטי, שבנה קשת שנרצח בנובה והפך לאחד מסמליו, כתבה (מביא כאן באישורה):

"הגעתי הבוקר למשרד הפנים להוציא דרכון.
אתמול לגמרי במקרה הבחנתי שבעוד חודש וחצי יפוג תוקפו. מזל, כי בקרוב תהייה שוב משלחת.

על הדרך גם תעודת הזהות כבר אמורה היתה להתחדש..
למזלי לא היו אנשים והכניסו אותי בלי שהזמנתי תור.
ישבתי מול הפקידה ותוך כדי נזכרתי שבקבוצת הווטאספ של בני המשפחות השכולות, הורים שיתפו שפתאום הילד שלהם נמחק מהספח.
רציתי להגיד את זה לפקידה.
ולא הצלחתי להוציא מילה מהפה.
סימנתי לה רגע עם האצבעות, כי כבר הרגשתי את הדמעות. הן שטפו אותי, בן רגע, ללא הכנה מוקדמת.
רציתי להגיד לה שניה, זה כבר עובר ואני אוכל להגיד את מה שרציתי.
רציתי להגיד לה, אני מצטערת, לא התכוונתי ככה פתאום להתחיל לבכות.
רציתי להגיד לה אל תמחקי לי את הילד.
ורק ישבתי ובכיתי.
היא הושיטה לי יד ואמרה לי, את לא צריכה להגיד כלום, אני יודעת מה את רוצה..אנחנו מחבקים את כולכם.. אני מצטערת..
נשמתי.
זאת היתה הקלה גדולה.
יש משפטים שאני לא מבינה איך. איך אפשר לעלות על דל שפתיי?
היא הושיטה לי את הספח, זה בסדר?
כן. עניתי לה. תודה"

[Doron Shabti @doron_shabti]

בוקר טוב. לעוגיה שבתמונה קוראים ניסן. בגיל שנה ו8 חודשים, ניסן עבר יותר ממה שרובנו נעבור בחיים שלמים. הוא שרד טבח, 16 שעות בממד כשבחוץ חמאס רוצח כל מי שנקרה בדרכו, חי שבעה חודשים כפליט בקצה השני של המדינה, כמעט בלי אבא וחזר לעיר שרוב הזמן נשארת שדה קרב לכל דבר.

אחד הדברים היחידים שנשארו יציבים וטובים בחייו זה המעון. מעון 'סיפור מתוק' שהוא מתרגש להגיע אליו כל בוקר. לא היה לו פשוט להתרגל חזרה לעיר, לפיצוצים, לצבע אדום. אבל המעון והצוות נשארו עוגן שנתן לו את היכולת להתרגל. אני לא יכול לתאר כמה זה מרגש לראות את הבן שלי, שחזר כל כך מבוהל, כל כך מפוחד מאנשים זרים, רץ כל בוקר בהתרגשות לגננת ולמטפלות.

אבל גם את זה, את המעט הזה, ממשלת ישראל רוצה לקחת ממנו ולדרוש מאיתנו לשלם עוד כסף, המון כסף, על הגן. כסף שאין לנו.

ניסן לא לבד אלא רק אחד ממאות אלפי הילדים שמושפעים מההחלטה הבריונית, המקוממת, לנצל את חיינו כאמצעי מיקוח. לא כי מישהו חושב שמשפחות מילואימניקים, עובדים ותושבי קו עימות צריכות באמת לשלם יותר או לא לשלוח את הילדים למעון, אלא מסיבה אחת - לנצל את הסבל שלנו, של ניסן, כדי ללחוץ על המדינה למצוא דרך לממן מעונות גם למשתמטים.

זה לא הוגן. לא סביר ולא הגיוני בשום מדינה מתוקנת ששיקול כזה ציני, להתיר את הלא חוקי, יגרום לכזו התעמרות בילד שעבר כל כך הרבה. המדינה שהפקירה אותו, אותנו, לא רק שמסרבת לקחת אחריות על מעשיה אלא ממש, ליטרלי, מוסיפה חטא על עוון.

את ניסן אנחנו מחנכות על הרעיון הציוני. על החשיבות של לקחת את גורלנו בידינו. לכן, בעזרת @mishmar_hinuch ו @keren_berlk, הגשנו עתירה לבגצ בדרישה לסיים את ההתעמרות הזו, שכל כולה שיקול זר אחד גדול. לכן קמתי הבוקר ב5, משאיר את שיר לארגן את הילדים לבד ובאתי לבגצ. להלחם על הזכות של ניסן לקבל את המינימום שמגיע לו, ולא להיות ז'יטון במשחק פוליטי ציני.

[Shaul Amsterdamski 🤞 @amsterdamski2]

משפחה שעלתה לפה.
בחרה לעלות לפה.
היתה יכולה להמשיך לחיות בארצות הברית ולגדל שם את ילדיה. אחלה חיים. אחלה תמ״ג.
הם בחרו לעלות לכאן. לנטוע שורש כאן. בירושלים, בציון.
ציונים. מילה עם משמעות עמוקה.
הפקרנו אותם.
ילד ירושלמי יפה וחייכן.
אין גבול לכאב הלב.
אין מחילה, לא תהיה כפרה.

[איתן קלימן @eitankliman]

אחרי 160 ימי מילואים בשני סבבים, מקבלים צו לסבב נוסף, הפעם בעזה.
200 ימי מילואים בשנה אחת, וזאת מבלי להזכיר תמרון אפשרי בלבנון.
ושוב צריך לעזוב אשה, ילדים, תלמידים, עסק בתחילת דרכו.
העומס הוא עצום, הכוחות נשחקים, עסקים קורסים ואין סוף באופק.

[Iren Reznikov @iren_reznikov]

@MatanGabay3 זה פשוט מעולה

[Iren Reznikov @iren_reznikov]

@EBGera התכוונתי שלא ai powered SOC ולא פינאופס, אלא מספר החברות הגבוה ביותר הוא ב- security (for) ai- עיין ערך aim security, knostic, prompt, lasso וכו׳, בלי להיכנס לדקויות ולהבדלים 🦊