סוף כל סוף הצדק יצא לאור:
🔴 הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית קבעה לאחרונה כי חוות הדעת ה"פסיכיאטרית" שהגיש נגדי אבישי גרינצייג לבית משפט באמצעות ד"ר חיים שם דוד - איננה עומדת בכללי האתיקה הרפואית וה"פסיכיאטר" הוזהר.
🔴 בהחלטה נכתב כך: "... בשל הפרת כללי האתיקה הרפואית הנוגעים לרופא כעד מומחה, מחליטה ועדת הבירור להטיל על הנילון עונש של אזהרה".
🔴 המשמעות היא שגרינצייג דחף לבית המשפט חוות דעת שקרית, משוללת כל תוקף וכל יסוד, כשחוות הדעת התבססה על 3 ציוצים(!) בלבד וכמובן שנכתבה בלי שנבדקתי – בניגוד לכללי האתיקה הרפואית - דבר שהיה עולה מבדיקה פשוטה בגוגל.
🔴 וראו את צירוף המקרים: ה"פסיכיאטר" שהוזהר, ד"ר חיים שם דוד, מספק חוות דעת, בין היתר, גם לפרקליטות.
🔴 מדובר במעשה נוכלות, רמאות ורשעות מהסוג הבזוי ביותר, שנועד לפגוע בי בכוונת מכוון כחלק מקמפיין שהיו שותפים לו, לבד מגרינצייג, שופרות פרקליטות נוספים כמו אביעד גליקמן ופושעי "העין השביעית" – וכמובן הפרקליטות עצמה.
🔴 בתמונה: הנוכל העיתונאי גרינצייג (משמאל) והנוכל הרפואי ד"ר שם דוד (מימין).
🔴 כל כלב ביג׳י יומו.
בה רק כשנתיים לאחר הטלת האיסורים – ממילא רלוונטית רק לפלח אחד של אוכלוסיית האסירים הביטחוניים".
השופטים לא מתחשבים בתשובת המדינה על דירקטיבה של ראש הממשלה. מבחינתם זה לא מעניין. הם נטפלים לאחד מהשיקולים במסגרתה, שישנם עדיין חטופים בעזה, ומבחינתם די בזה שהחטופים שבו, כדי לאיין את דירקטיבת רה"מ. האקלים מסביב נבחן בשיקולים משפטיים צרים להחריד:
"אכן, עצם קיומה של מדיניות ארוכת שנים לאפשר ביקורים מטעם הצלב האדום אצל אסירים ביטחוניים ולמסור מידע לידיו אינו מכריע את הכף. מדיניות ניתן לשנות. אולם כפי שהוסבר, מדובר במדיניות הנתמכת בחובות משפטיות שחלות על המדינה. אף על פי כן, המשיבים ביקשו לעגן את המדיניות העדכנית האוסרת על פעילות הצלב האדום, בעיקרו של דבר, ב"דירקטיבה של הדרג המדיני". זאת, ללא תימוכין משפטיים מספקים, ובשלב הנוכחי – לאחר שהוחזרו כלל החטופים – ללא כל הנמקה".
ברק ארז ממשיכה: בנסיבות העניין איני רואה צורך להידרש להכרעה בכל הנוגע לטיבם של אותם "שיקולי הכרח צבאיים", מן הטעם שבכל מקרה אני סבורה כי אלה אינם מתקיימים בשלב הנוכחי. כזכור, הטעם העיקרי למדיניות, כפי שהוצג בפרפרזה הגלויה מטעם גורמי הביטחון, היה כי קיים אינטרס ביטחוני מובהק שלא לאפשר ביקורים של גורמים חיצוניים אצל אסירים ביטחוניים "עד להשבת כלל החטופים לישראל". משמעות הדברים בשלב הנוכחי היא שהשיקול הביטחוני שעמד ביסוד המדיניות אינו רלוונטי עוד כפי שהיה באותה עת, וודאי שאין לראות בו הכרח צבאי כמובנו של המונח בסעיף 143 לאמנת ג'נבה הרביעית. ממילא לא הוצג בפנינו טעם ביטחוני אחר להחלטה שהתקבלה. הדברים אמורים ביתר שאת בהתחשב בעובדה שהאיסורים בענייננו הוטלו ללא הגבלת זמן, כך שמלכתחילה יש קושי לראות בהם כאמצעי ארעי ויוצא מן הכלל".
היות והשופטים כ"כ דאגו למחבלים, המדינה הבהירה שיש אופציה אחרת לבקר את המחבלים ולעמוד על מצבם:
"המדינה הוסיפה והפנתה למנגנוני ביקורת ובקרה אחרים הפועלים בעניינם של אסירים ביטחוניים, ללא מעורבות של הצלב האדום. במסגרתו רשאים לקיים ביקורים בין השאר יו"ר הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת, שופטי בית המשפט העליון, היועצת המשפטית לממשלה וכן שופטים של בתי משפט שלום ומחוזי בתחום שיפוטם. אלה מוסמכים להיכנס בכל עת לבית סוהר "ולבדוק את התנאים שבו, את דרכי הטיפול באסירים, את ניהולו התקין... והתאמתם של כל אלה להוראות הדין ולהוראות אחרות". עוד נקבע בסעיף זה כי "לשם ביצוע תפקידיו רשאי מבקר רשמי להיכנס לכל מקום בבית סוהר ולשוחח עם כל אסיר". נוסף לכך, המדינה ציינה כי מנגנון מקביל פועל מכוח סעיף 9א לחוק לוחמים בלתי חוקיים, אשר נחקק בתקופת המלחמה כהוראת שעה. סעיף זה מסדיר את האפשרות הנתונה לבעלי התפקידים הנזכרים לבקר במתקן כליאה שבו מוחזקים לוחמים בלתי חוקיים על-פי הסדר שפרטיו דומים בעיקרם לאלה שמעוגנים בפקודת בתי הסוהר (בכפוף לכך שתחת יו"ר הוועדה לביטחון לאומי בא יו"ר ועדת החוץ והביטחון וכן ניתנה אפשרות ביקור גם לפרקליט הצבאי הראשי).
אך לא די בזה, בהמשך גם החליט רה"מ "לאפשר לקיים ביקורים של הצלב האדום בחמשת המתקנים הביטחוניים של שב"ס ובמתקני צה"ל בהם מוחזקים כלואים ביטחוניים, לרבות במתקנים שמוחזקים בהם קטינים, במסגרתם, בין היתר, יתרשמו מתנאי הכליאה, יבצעו סיור במתקנים וייפגשו עם אנשי הסגל של שב"ס וצה"ל לצורך קיום שיח מקצועי, וכל זאת ללא קיום מפגשים אישיים עם הכלואים מטעמים ביטחוניים".
לשופטים זה לא מספיק, לא חוקית ולא משפטית:
"בחינת המצב המשפטי בכל הנוגע לביקורי הצלב האדום מלמדת כי ביקורים אלה אמורים לכלול אף מפגש בלתי אמצעי עם האסירים והעצורים, ולא רק צפייה בהם או מפגשים עם הסגל המשגיח עליהם. אלה הם פני הדברים הן לפי ההוראות הרלוונטיות במשפט הישראלי עצמו והן לפי כללי המשפט הבינלאומי. לכך יש להוסיף, כי אף מבחינת התכלית העומדת ביסוד ההסדרים פשיטא כי סיורים שאינם כוללים מפגש בלתי אמצעי עם האסירים הביטחוניים אינם נותנים מענה לתפקיד הפיקוח הישיר על התנאים שבהם הם מצויים, שהוא ה-raison d'être העומד ביסוד הדברים.
כלומר, אפילו ביקורים לא מספקים את השופטים. הם רוצים שיבקרו את המחבלים והנוח'בות אחד על אחד. וכמובן גם שימסרו אודותיהם מידע.
תקראו ותצילינה אוזניכם: "אף מעבר לפן המשפטי הטהור, ראוי לזכור כי אין מדובר בדקדוקי עניות פורמליסטיים. ההסדרים שעניינם ביקורי הצלב האדום נועדו להביא אל בתי הכלא את נקודת המבט החיצונית, שהיא חיונית תמיד. ללא קשר בלתי אמצעי עם האסירים הביטחוניים אין תועלת רבה בהסדר כולו. שמיעת הסגל המשגיח על הכלואים, עם כל חשיבותה, היא בגדר שמיעה "במעמד צד אחד". אינני מקלה ראש בהיבטים הביטחוניים הכרוכים בתיאום ביקורים מהסוג >>
גרינצייג חיבר בין מסקנתי המהירה כי השופטים שאישרו ביקורים אצל מחבלים ונוח'בות הם תומכי טרור, לבין תשובתי לגולש (18 שעות מאוחר יותר) כי קראתי את כל פס"ד בעיון רב. וקבע בפסקנות כי "אין צל צילו של ספק שהוא (כלומר אני) לא קרא את פסק הדין".
אכן, כשצייצתי את מסקנתי לא הספקתי לקרוא את כל עשרות העמודים באותן 8 דקות, אבל בהחלט קראתי את התקציר (שגם גרינצייג יודע על קיומו) וקראתי גם קראתי את עיקרי הדברים בפס"ד המלא ומסקנות השופטים.
(אולי גרינצייג לא מסוגל לזה, אבל אני בהחלט יודע לקרוא ולסכם משפטית במהירות עמודים רבים) בהמשך, ועוד בטרם השיבותי לאותו פונה, קראתי בעיון רב מקצה לקצה את פס"ד כולו.
אבל, וזו השורה החשובה: כבר מהקריאה הראשונית לבדה! ניתן היה להגיע למסקנה הנחרצת והחד משמעית כי השופטים הם תומכי טרור. ואסביר:
אם כל חטאת ורעה חולה של בג"ץ ושל שופרות גרועים מסוגו של גרינצייג, זה לבחון, ולאפשר לבחון כל דבר במשקפיים משפטיים. כך, בין היתר הגענו ל-07 באוקטובר. משפטיזציית היתר וכבילת ידיהם של חיילי צה"ל, על מתן זכות העמידה והדאגה לרווחתם של מחבלים - הם שהובילו את ישראל למצב האבסורדי שבו חיילים ואזרחים מהססים לירות במחבלים וצריכים לצלצל לעורך דין במצבים של סכנה לחייהם.
אפשר להתפלפל "משפטית" מכאן ועד להודעה חדשה, האם "אורך הלהב" של סכין מחבל שדקר אשה היה באורך המספיק כדי להורגה או לא, (סיפור אמיתי) והאם הוא "התכוון" לרצוח או רק לפצוע, אבל יש גם שכל ישר שאותו לרוב לא מפעילים השופטים.
עצם הפלפולים הנלוזים הללו כשאנחנו מתמודדים מול חיות אדם והגרועים שבאויבנו - מהווים בעיניי פרס לטרור, חיזוק ותמיכה בטרור הלכה למעשה.
אתה קורא את פסק הדין וחושב שנקלעת ליקום מקביל. פשוט לתפוס את הראש.
אנסה להכניס אתכם קצת לפלפולים המשפטיים שעמדו בבסיס ההחלטה.
השופטת ברק ארז מצטטת פס"ד קודמים, ומנסה להבין ולהבחין מהי הנורמה החוקית של החזקת מחבלים ולוחמים בלתי חוקיים במעצר, תוך סקירה היסטורית.
ברק ארז מדברת על אמנת ז'נבה הרביעית ונוהג הסכמי שנהיה מחייב.
"מדינת ישראל היא צד לאמנה וכתב האישור ביחס אליה הופקד ביום 6.7.1951. עם זאת, הכנסת לא אימצה את הוראותיה של אמנת ג'נבה הרביעית בחקיקה ראשית, כך שעל פני הדברים רק הוראותיה המנהגיות נחשבות לחלק מהדין הישראלי הפנימי.
היא מוסיפה: "הגם שעמדתה העקרונית העקבית של מדינת ישראל מאז שנת 1967 הייתה שדיני התפיסה הלוחמתית הקבועים באמנת ג'נבה הרביעית אינם חלים במישרין באזור יהודה ושומרון וברצועת עזה – לאורך השנים הובהר פעם אחר פעם כי במצבים של תפיסה לוחמתית באזורים אלה מדינת ישראל רואה עצמה מחויבת להוראותיה ההומניטריות של האמנה ומכבדת אותן כעניין של מדיניות".
"יש להטעים כי המחויבות הנמשכת שנטלה על עצמה מדינת ישראל לכבד את ההוראות ההומניטריות באמנת ג'נבה הרביעית לא נותרה אך בגדר מדיניות "אופציונלית", שברצותן יקיימוה הרשויות וברצותן יסטו ממנה. הלכה למעשה, במרוצת השנים מדיניות מוצהרת זו שימשה בסיס לקיומה של ביקורת שיפוטית על מעשי המינהל ביחס לתושבי האזור ורצועת עזה בשלל מקרים".
אחרי הנ"ל היא כותבת "כאז כן עתה".
אלא ש"עתה" הוא ממש לא כמו - "אז". מדינת ישראל מצויה במצב מלחמה כמותו לא הייתה מעולם!
בעולם מתוקן השופטים אמורים לגלגל את העותרים מכ-ל המדרגות ולא להתערב כלל!
הנה הערות שכתבתי לעצמי על פס"ד הדין מאוחר יותר, עוד בטרם עניתי לאותו גולש, כשקראתי, כפי שכתבתי את פסק הדין מקצה לקצה בעיון רב.
השופטים ערים לכך ש:"אחד החריגים קבוע בסעיף 143 עצמו, המורה כי ניתן לאסור על ביקורי הצלב האדום אצל מי שברגיל זכאי להם, "מחמת שיקולי הכרח צבאיים" ו"כאמצעי ארעי ויוצא מן הכלל".
אך מדגישים: סעיף 5 לאמנת ג'נבה הרביעית מכיר באפשרות של החרגת הזכות לקשר עם נציגי הצלב האדום, אך זאת רק "מקום שהבטחון המוחלט מחייב את הדבר", ותוך החזרת הזכויות על מכונן בהקדם האפשרי".
כעת מתפלפלים השופטים ע"פ עשרות עמודים:
האם כרגע זה ה"ביטחון המוחלט"? האם ישראל דאגה להחזיר את הזכויות על מכונן "בהקדם האפשרי"? הרי האמנה קובעת הגבלה רק כ"אמצעי ארעי ויוצא מן הכלל".
אתם מבינים? הפלפולים הללו! כשעוסקים במעשים ברברים שהעולם כמעט ולא ראה. מניין יש להם את החוצפה בכלל?
"האיסורים הגורפים שמוטלים על פעילותו של הצלב האדום בקרב אסירים ביטחוניים זה כבר יותר משנתיים וחצי – ללא הגבלת זמן – מעוררים קושי של ממש ואינם יכולים לעמוד. הדברים אמורים הן לנוכח חקיקת המשנה שהוצגה, הן בהתחשב בהוראות המשפט הבינלאומי המחייבות, והן בשים לב לעקרונות העולים מפסיקתו של בית משפט זה בעבר. חשוב להדגיש כי הסתמכותה המאוחרת של המדינה על תקנות לוחמים בלתי חוקיים – המעוררת קושי בפני עצמה ושהוחל >>
שבוע טוב יקיריי. אזהרת פוסט ארוך. (מאד!) למטיבי לכת.
על תומכי טרור, גרינצייגים ודניאל עמרמים.
שמעתי ש"ידידי ורעי" שופר התעמולה גרינצייג, מעריץ את הכישורים שלי. ובכן, אני מבין אותו לחלוטין. אם היו לו מספיק כאלו משלו, הוא לא היה צריך להיות דניאל עמרם למתקדמים.
כיצד הפך הנער שורף התפילין והנואש לתשומת לב - ל"מאן דאמר" שמתחזק עשרות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות? ובכן, הוא מצא לו שיטה. הפצת "תחקירים", לרוב מזויפים, וקונספירציות נגד אנשי תקשורת או אישים מוכרים. מסתבר שיש מי שאוהב קונספירציות או גילויים "מסעירים" כאלו.
ערב אחד, לפני כמה שנים מצלצל אליי שורף התפילין, ושואל אותי משהו לגבי סיפור שפרסמתי על כמה ממפגיני קפלן שגנבו ציוד ותכולת דירה מבית סמוך לנתיבי איילון והציתו על הכביש. מכיוון שאיני מכיר את הטרדן, ולרוב לא נוהג לענות לטרחנים מסוגם של האחרונים, ניתקתי את השיחה. מן הסתם גם הייתי עסוק ואולי אף לא ממש הבנתי מה רצה. מכל מקום, אחרי כמה דקות הופיעה "ידיעה" בטוויטר של האחרון: "מוטי קסטל ברח משידור!" חח, מן הסתם גם הייתי צריך לנחש שהשיחות "משודרות" בדף של התמהוני, שלא תחזק אז את כמות העוקבים הנוכחית. אחרי כמה זמן פורסם "תחקיר" דומה נגד איילה חסון, עמית סגל ונוספים. זו הייתה תחילת הדרך. בהמשך השתכללה השיטה לעבירות על החוק, פרסומים רכילותיים וצהובים, מוקד לחיסולי חשבונות ובעיקר, הפרת צווי איסור פרסום סיטונאים.
לגרינצייג, צריך לומר, יש מפעם לפעם "פרצי הוגנות". ייתכן שזה נובע מהרצון ליצור תחושה של 'איזון' או אובייקטיביות מעושה, אבל הוא מרשה לעצמו לחרוג לפעמים מאכילה מכף ידה של הפרקליטות ועושי דבריה. בתחילת הדרך ובשאר הזמן, השיטה היא אותה שיטה. שיטת דניאל עמרם: גרינצייג משמש מטעם עצמו כ"מבקר על" וכ"מחלק ציונים" לקולגות שלו.
תגובות רבות וקטטות עם דפים בעלי פרופיל גבוה זו גם דרך מצוינת להגדלת הטראפיק.
ייאמר מיד, אם הביקורת נגדי הייתה עניינית נטו, ניחא. אבל הביקורת כללה לאורך הדרך המצאות, שקרים ומסקנות מופרכות ללא ביסוס כלשהוא.
כך, הוא כתב יום אחד בתגובה לציוץ שלי: (רוח הדברים) "חבל שלא הורדת את הכוכביות. בפעם הבאה תוריד אותן, שלא יידעו שהעתקת ממה ששלחו לך בווטסאפ".
במה דברים אמורים?
רציתי להדגיש מילה מסוימת בטקסט שפרסמתי, אבל מכיוון שבאותה תקופה לא הייתה אפשרות כזאת בטוויטר, עשיתי *ככה,* (כוכבית לפני ואחרי המילה) כמו שעושים בוואטסאפ. השופר, שאולי רגיל לפרקטיקה הזו מעצמו ומחבריו הגליקמנים, העז להטיל דופי קבל עם ועולם בלי שום צידוק או ביסוס.
הבנתם? זו דרך הסקת המסקנות של מבקר העל.
ניחא, כמובן שלא טרחתי להגיב.
בהמשך, אולי ביודעו שאיני טורח להגיב לו ולשכמותו, ובניסיון להתגדל או "להתכבד" ב"קלון" חברו, צייץ השופר את הציוץ הבא:
"סיפור נאה שעולה כבדרך אגב בפרשת קטארגייט:
מיד לאחר התקיפה הראשונה באיראן (תקיפת ה״דרדל׳ה״ של בן גביר), עיתונאים פנו כדי לקבל מידע מה תקפנו שם. לשכת רה״מ לא רצתה לספר מה הייתה המטרה.
מה עשו?
החליטו לשלוח לקסטל בשם גורם ישראלי המצוי בפרטים: ״באיראן עדיין לא מבינים מה קרה״.
גרינצייג, בחוסר יושרה משווע, נתן לקורא הסביר להבין שהמקור הוא אלי פלדשטיין, ("אגב קטרגייט") ושאני, כמו שאר חבריו השופרות, "בולע" ומפרסם מידע ללא בדיקה או הצלבה. בנוסף, הוא שתל את המילה - "שלחו" לקסטל.
אבל גרינצייג יודע היטב ששמי הטוב מתבסס בעיקר על העובדה שאני מעדיף "לקבור" אלף סיפורים ולא ליפול פעם אחת, ושאם תשאלו כל גורם פוליטי או אחר שעבד איתי אי פעם, יספרו לכם עד כמה אני "קשה" בפרסום סיפורים. לרוב 800 מסננות והצלבה על הצלבה. לא בכדי, שמי לא נכלל ברשימת ה"נופלים" של פלדשטיין, ולא בגלל שהוא לא סיפר לי סיפורים...
גרינצייג ידע שהמקור איננו פלדשטיין, הוא ידע שלא "שלחו" אליי אלא שאני פניתי, ובעיקר ידע, שהמשפט היה נכון ושלא היה בו כלום ממה שהוא ניסה לייחס לי. האיראנים אכן לא הבינו באותה שעה מה תקפו, למה או איך תקפו שם, ולימים הוכח שהם לא באמת הבינו מה קרה שם... (אני יכול עוד להרחיב בזה, אבל בהזדמנות)
לגרינצייג כל זה לא מפריע. הוא "זורע" את הספקות, מפיץ כמויות רעל ובין לבין מביא גם סיפורים טובים שמכשירים את השרצים שהוא בולע ומטמא.
מבחינתי, אנשים כאלו לרוב לא ראויים להתייחסות מטוב ועד רע, כי בעצם היחס יש גושפנקא מסוימת או מתן הכשר והגדלת הטראפיק. לא יודע אם אחרוג ממנהגי ואגיב על כל דבר, אבל במקרה הספציפי האחרון שפרסם בשישי ומכיוון שפנו אליי מספר אנשים שלהם אני מחויב, אזים את הפייק אחת לאחת. מן הכלל אל הפרט.
במקרה הזה גם ראוי להאיר זרקור על פסק הדין המקומם והשערורייתי של השופטים תומכי הטרור בעניין ביקורים אצל הנוח'בות.
>>
ידענו שיש ניסיון הפיכה מתמשך,
לא תיארנו לעצמנו עד כמה מינוי רונן בר וגלי בהרב היה זיווג מכוון מראשי החונטה:
יושבים שני עובדי מדינה ומבשלים ניסיון הפיכה תוך כדי ביצוע עבירות.
יושבים השניים ומערבבים את העובדים שלהם, שגם אותם הציבור מממן, כדי שיעסקו בהפיכה לא חוקית מטעמים פוליטים.
איזו חרפה כפולה!
*בחקירת איש השבכ עלתה גם המלצת השבכ לממן את החמאס. מי היה מאמין.
דעה פופולרית: מאי גולן היא אחת הדוברות הכי טובות שיש למדינת ישראל. אנגלית טובה, רהוטה, עם בהירות מוסרית. אם לא היתה שרה מהליכוד מדרום תל אביב התקשורת היתה פותחת עם הנאומים שלה מהדורות והופכת אותה לכוכבת. והיא באמת כוכבת. אחלה מאי.
😂😂😂😂
יאיר שרקי: ״המינוי של ראבילו נועד לקבור את חקירת אנגלמן״
באמת אמרת את זה בשידור חי?
העובדות הן:
היועמ”שית, מחלקת הבג״צים, בכירים בצה״ל ובשב״כ לשעבר, הפרקליטות הצבאית ועמותות שמאל, הם אלו שהתאבדו על סיכול ועצירת החקירה של מבקר המדינה אנגלמן בעתירות דרך בג״צ והם אשכרה הצליחו.
בזמן הזה ראש הממשלה נתניהו הוא זה שהעיד אצל מבקר המדינה שעות ארוכות, ענה על כל השאלות הקשות של צוות המבקר, סיפק אינספור מסמכים ודרש את המשך החקירה עד סופה.
אי אפשר להמציא את השיט הזה.
@yaircherki
רעידת אדמה!
תקשיבו טוב למה שאומר איש השב״כ. היועצת המשפטית העבריינית והמודחת, גלי בהרב מיארה, ביקשה מראש השב״כ לשעבר רונן בר למצוא עליי חומרים כדי להפיל אותי.
כן, כן, שמעתם נכון. לא פוליטיקאי אומר את זה, לא פרשן, אלא אדם מתוך הארגון עצמו. פקידה שלא נבחרה על ידי הציבור ניסתה לכאורה להפיל שר בממשלת ישראל שנבחר על ידי מאות אלפי אזרחים בהליך דמוקרטי.
כך עובדת השיטה של העבריינית:
לא מצליחים לנצח בבחירות? מאיימים על שרים.
לא נבהלים? פותחים בבדיקה.
לא מוצאים? ממציאים.
לא מצליחים? מחפשים חומרים באמצעות גופי ביטחון.
היום זה אני, מחר זה כל אחד ואחד מכם.
במשך שנים הם חשבו שאפשר להפחיד, להשתיק ולסמן מטרות. הגיע הזמן שהציבור יידע את האמת.
ולגברת בהרב מיארה יש לי מסר אחד:
אני לא מפחד ממך.
אני לא אירתע.
תמשיכי לחפש.
אני אמשיך להיאבק, אמשיך לחשוף את האמת, ואמשיך בכל הכוח עד שנתקן את מערכת המשפט ונעביר את הרפורמה המשפטית!
אני מבין את הלחץ של בנט שהולך ומאבד את הבכורה בהנהגת גוש השמאל וכרגיל נכנס לוורטיגו, ואני אף שמח שהוא ניסה להמשיך לשחזר את הסיפור השקרי הזה.
ועכשיו לעובדות בעניין ״ההקלטה״ שהוא ״חשף״ הערב:
1. זו לא הקלטה. מדובר בקטע מראיון למורן אזולאי בערוץ הכנסת, אותו היא עצמה פותחת בהודעה על התנגדותי להקמת ממשלת ״השינוי״.
2. הראיון לא שודר כמה ימים לפני הקמת הממשלה ערב ה 13.6.21 כפי שטען בנט, אלא יומיים לאחר שהצבעתי נ ג ד ממשלת שמאל בשותפות עם רע״מ ב15.6.21.
3.הקטע החתוך לא מתייחס לרע״מ אלא לעבאס עצמו שבאותה נקודת זמן אחרי שומר חומות (אז הגיע ללוד ודיבר נגד אלימות) חשבתי שאולי הוא בשונה ממפלגתו מביא בשורה של מתינות.
והכי חשוב: בהמשך הראיון, אותו כמובן השמיט נפתלי, מודגשת התנגדותי לחברי הכנסת של רע״מ והתנגדותי הבלתי מתפשרת לישיבה עם מפלגה כמוהם שאינה מכירה בישראל כיהודית דמוקרטית.
נפתלי, אני יודע שקשה לך לקבל אנשים שאשכרה חשוב להם ערכים כמו נאמנות לבוחר (ובכלל) אמת ומילה, אבל בחייאת אתה לא מתעייף מלשקר?
@avishaigrinzaig כנראה שלא הבנת את נושא החשאיות בבחירות ולא רק שלא הבנת אלא אתה ממשיך להטעות את כולם , עקרון החשאיות נועד כדי להגן על הבוחר שלא יהיה חשוף לאיומים ,ההגנה היא על הבוחר והבוחר יכול להתלונן שהבחירות לא יהיו חשאיות כם מתחייב , אבל מרגע שהבוחר בעצמו בחר לצלם את עצמו אין עם זה שום בעיה
@dovg_59@jonatanu השבכ והמוסד קבעו שאין עבירה בטחונית, היועמשית הלעומתית ופרקליט המדינה קבעו שאין עבירות בטחון ,אבל שמאלני מצוי לא יתן לעובדות לקלקל לו את הסיפור ,ואחרי זה יגידו שהימין הוא מכונת רעל
פרשת רומן גופמן היא לא עוד ״מכה קלה בכנף״. גלי בהרב מיארה צריכה להתפטר עוד היום. התנהלותה בפרשה חצתה קו אדום ברור.
ראוי שאחד המשנים שלה (לא כולל גיל לימון) ימלא את מקומה, עד שהממשלה הבאה תמנה יועמ״ש ראוי.
טור סופ״ש, עיתון בשבע
https://t.co/Xo0jHxUuP1