"לאף אחד אין את הזכות לעשות עוול, גם לא אם עשו לו עוול."
- ניצול אושוויץ ויקטור פרנקל
"No one has the right to do wrong, not even if wrong has been done to them."
- Auschwitz survivor Victor Frankl
אני לא מצליחה להבין איך מישהו (חוץ מנתניהו ועושי דברו באמונה עיוורת) מצליחים לתרץ לעצמם את המציאות הנוכחית?
מצד אחד נתניהו יכול להודיע על סיום הלחימה (שאין בה שום פעילות משמעותית למיטוט חמאס) והחזרת כל החטופים הביתה.
או לחילופין ללכת עם הצד הנצי שמוותר על החטופים ו״לשטח את עזה״, גם דבר שלא קורה.
כלומר נתניהו כרגע סתם שולח חיילים לכל מיני תקיפות שלא מייצרות שום מציאות ביטחונית שונה ממה שעשו כאן שנה וחצי, אין שום דיונים על מי ישלוט כאן אחרי חמאס, וכמובן לא מחזירים חטופים.
ברצינות אני שואלת, לא משנה מאיזה צד אתם, איך אתם מתרצים לעצמכם את המציאות הנוכחית כמקדמת פתרון כלשהו?
מכתב פתוח לאל״מ חיים כהן, מפקד החטיבה הצפונית.
שמי איל אשל, אביה של התצפיתנית הגיבורה רוני אשל.
קראתי את מכתבך בו אתה מאשים את כל העולם בשבעה באוקטובר, חוץ מאת עצמך.
תראה חיים. אני מבין את הצורך שלך לנסות להסיר את הכתם מעל מצחך אבל יש לי חדשות בשבילך:
אתה האיש שהיית צריך להקשיב לבת שלי רוני ולחברותיה - הן התריעו במשך חודשים רבים שעומדת להיות פשיטה. הן סיפרו לפקודיך מה הן רואות במסכים, מידע שהיה אמור להטריד כל מפקד בצה״ל - בכיר וזוטר כאחד.
העובדה שבחרתם להתעלם מהדגלים האדומים הרבים שבתי וחברותיה הרימו בפניך, זו הסיבה הבסיסית שהשבעה באוקטובר רשום בין הייתר על שמך.
ולא, אין מכתב בעולם, חריף ככל שיהיה, שיכול לנקות אותך.
אנו נמצאים בתקופה קשה. אחריות הפכה להיות מילה שלא קיימת בלקסיקון - הן בדרג המדיני והן בדרג הצבאי.
אתם עסוקים בלהאשים אחד את השני אבל שוכחים דבר אחד: אותנו המשפחות. אנחנו ששילמנו את המחיר הכבד ביותר ומחכים כבר 553 לילות וימים לתשובות.
אנחנו צופים בכם בורחים מאחריות וליבנו נחמץ. לילות שלמים ללא שינה כי המחשבה שאלו היו האחראיים על חיי יקירינו - איפה הייתם?
לבריחה מהאחריות של כולכם, דרג מדיני וצבאי כאחד, יש תשובה: ועדת חקירה ממלכתית שתחקור הכל ואת כולם ותתן תשובה ברורה - מי האחראי, מי צריך לשלם את המחיר.
לא יתכן שתמשיכו בהטלת האחריות מהאחד לשני, לא יתכן שמי שישכור את שירותיו של יועץ תקשורת משופשף יותר ימלט מאחריות.
לא כך ראוי לנהוג באסון הכבד ביותר שידע העם היהודי מאז השואה.
קחו אחריות, אנחנו בני המשפחות, בלב שבור, צופים בכם.
ומתביישים.
מאוד.
איל אשל, אביה של רוני, שהייתה אמורה לחגוג עכשיו חג פסח בניו יורק כחלק מחופשה אחרי שחרור. אבל היא כבר לא תשתחרר לעולם.
היא תשאר לעולם גיבורה בעל כורחה שלקחה אחריות על המצב
ראיתי עכשיו מישהי שממש אהבתי בתחילת השירות הצבאי שלי, יש שיגידו החברה הראשונה שלי בסדיר. ושתינו פשוט התעלמנו אחת מהשנייה. הזיווג הקדוש של חרדה חברתית ואגו