שמואל אליהו הוא הסמכות הרוחנית שליוותה את זיהום גיא ההריגה בנובה. זה אותו רב שקרא אחרי ההתנתקות "לנקום בחילונים, להסתער עליהם, לטחון להם את הראש, להחזיר להם את הילדים בתשובה". הוא מכהן ברציפות כרב העיר צפת מאז שמלאו לי 5. משכורתו עמדה ב-2015 על כ-45 אלף ש"ח.
שמואל אליהו הוא בנו של מרדכי אליהו, חבר בארגון הטרור "ברית הקנאים" שפעלה בימי קום המדינה לכפיית ההלכה בכוח הזרוע. הוא הורשע, נשלח לכלא ולימים הפך לרב הראשי לישראל. בנו, עמיחי אליהו, הוא שר זוטר בממשלת הטבח, שהצביע נגד שלוש עסקאות לשחרור חטופים יהודים משבי החמאס, ביניהם עשרות נשים וילדים, ומצוטט בהרחבה בכתב התביעה נגד ישראל בהאג. בביו שלו בטוויטר כתוב "לוחם במי שמנסה למחוק את היהדות."
אפשר רק לדמיין מהו הסכום המצטבר שינקה השושלת המפוארת הזו ממשלם המיסים הישראלי. מה שברור הוא שבין הסב האב והבן ניכרת מסורת ברורה של אמונה פנאטית כשאת המחיר שלה נדרשים לשלם אחרים. הציבור החילוני מממן את המשרות האלה ובסוף מסומן כיעד לנקמה. את החשבון לכוהני דת מסוג זה הגיש כבר הנביא מלאכי: "וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת." (מלאכי ב' ח')
דתיים: בתשעה באב חרב בית המקדש גם אלפיים שנה אחרי אנחנו עצובים וצמים ותסגרו את כל החנויות ומקומות הבילוי ותהיו עצובים
גם דתיים: אז מה אם נרצחו באדמה הזו מאות ישראלים לפני שלוש שנים ומשפחות שכולות ביקשו לכבד אותן יאללה חגיגה, ריקודים ושירים ותפסיקו לבכות
אתמול עשיתי גוגל בנושא מינויים פוליטיים, משרד התחבורה, תחקירים עיתונאיים. לא תאמינו מה גיליתי. כתבי התחבורה של גלובס, כלכליסט, דה מרקר וכתבים חרוצים ואלופים כמו @yosimiz1 או בעלי תוכניות תחקירים אלופים כמו @RavivDrucker - מפרסמים לציבור הישראלי אינסוף, אינסוף, אינסוף כתבות על השחיתות במשרד הזה. (וסליחה על עוד מלא כתבים, גופי תקשורת שלא ציינתי)
שבוע טוב לשרה מירי רגב.
לא צריך ללכת אחורה לשנת 1977 כדי לחפש אשמים.
כמה עובדות חשובות:
1. בשנת 2008 (אחרי הורדה כואבת של דירוג הבטיחות בתעופה של מדינת ישראל) רשות התעופה האזרחית קיבלה מעמד של רשות ממשלתית עצמאית עם כפיפות ישירה לשר התחבורה.
2. על אבטחת החברות הזרות את אחראית. לא שב״כ, לא מוסד. את. כך החליטה הממשלה וכך קובע החוק.
3. דוח מבקר המדינה, שקבע פער במוכנות ובמסוגלות של אגף הביטחון במשרד שלך התייחס לתקופה שלך. אותו דוח (מסווג) של מבקר המדינה פורסם כבר במאי 2024. העירו אותך. ולא פעלת. למעשה, אפילו החלטת להשאיר את האחריות על אגף הביטחון במשרד התחבורה.
4. אגב, בניגוד לדבריך, סמנכ״ל תשתיות במשרד התחבורה לא אחראי על תעופה (אל תצפי מהמקורב שמינית לתפקיד לפני מספר חודשים לטפל בנושא).
חגגנו כמה ימים את הנס והגבורה הישראלית, שמנעו אסון גדול. עכשיו הגיע הזמן לקבל תשובות. 3 שנים אחרי, אסור לתת לממשלת ה-7.10 לטייח מחדל נוסף.
משרד התחבורה רקוב מרוב ג׳ובים ומינויי מקורבים, בקרוב נתקן גם את זה.
מילא שוינטר הוא פושע מלחמה פוטנציאלי ומועמד חזק לסנקציות אמריקאיות ואירופאיות עוד לפני שנכנס לכנסת; מילא שהמצע שלו מציע פשע מלחמה כמדיניות; מילא שישראלים אוהבים מאצ׳ו כוחני שהוא גם ׳קצין קרבי׳ חדור משיחיות קיצונית. אבל רפיח כבר הושמדה. אין יותר רפיח. יש מספר חד ספרתי של בתים ליד ערימת פסולת בטון בלתי נתפסת שייקח שנים לפנות, מוצבים חדשים של צה״ל ודרכים שנפרצו לצרכי טנקים. כמה מטומטם וחסר מושג (או לחלופין, שקרן וחסר בושה) צריך להיות בשביל ללרלר על החרבת ׳חצי רפיח׳ כפתרון כשהפתרון הזה כבר נוסה בפועל ולא נשארה עיר להחריב? כמה מנותק? כמה חסר מושג איך עובד העולם האמיתי? וכמה בור צריך להיות כדי להצביע למי שמציע את זה?
לפני כשבוע הגיע לי פלאייר בדואר שמזמין את הציבור לאירוע הקפות שניות.
על הפלאייר התנוססו, זה ליד זה, לוגו העירייה ולוגו הציונות הדתית. הפרה בוטה של חוק תעמולת הבחירות.
אני מכירה את הנוהל- שלחתי פנייה ראשונה ופנייה שניה וקיבלתי מענה על פיו האירוע הוא אירוע עירוני, שהגורמים הרלוונטיים הונחו לא לפרסם באופן זה, ושהנואמים הונחו לא להשמיע דברי תעמולה פוליטית.
ובכן, על הגרפיקה שפורסמה אתמול עדיין מופיעים כל הלוגואים.
שיגרתי מייל נוסף וביקשתי את כל המסמכים המפרטים את ההוצאות שהושקעו באירוע.
והערב?
תראו מי בא לנאום.
כל שקל שיצא יחזור לקופה הציבורית.
הכומר האורתודוקסי של יפו, האב קונסטנטין, נעצר בגין הפרעה לשוטר ונדרש להתפשט לגמרי.
לדבריו, השוטרים הטיחו אותו בניידת וקיללו אותו לאחר שהעיר להם על גסות רוח כלפי רוכב אופניים חשמליים שאותו עצרו. המשטרה לא הכחישה כי הכומר עבר חיפוש בעירום. "אני חושב לעזוב, הילדים שלי לא יכולים לחיות פה", אמר.
(יאיר פולדש, הארץ)
מאייסה דאוד והבת שלה מארי, מהקהילה הנוצרית-אורתודוקסית בעזה
ד״ר יסמין חאמיס אל-בובו, ראש מחלקה באוניברסיטת פלסטין בעזה
אלה הן 3 מתוך 5 הנשים והילדים שנהרגו הבוקר בתקיפה של צה״ל בעזה. נשים וילדים. בצבא יקראו להן ״נז״א״
האם יש יום שבו צה״ל לא מפר את הפסקת האש והורג חפים מפשע?
שתי בנות צעירות בביקיני נכנסות לקפה, שואלות אם המקום כשר. איך כשר אם פתוח בשבת? אני עונה.
הן רעבות אבל האמונה שלהן בחוקי היהדות מתנגשת עם המציאות בדרך לים, בשבת.
התפשרנו על כלים חד פעמיים וכולם יצאו מרוצים.
ואני אומר, שכל אחד יעשה מה טוב לו, ועדיין יהדות האינסטגרם מגוחכת בעיניי
לצערי חדשות 12 מעלים מידע בלי קונטקסט.
על פי חוק, יש מרכז ברשות המיסים שמקבל את כל המידע על הנכנסים לישראל.
למה רשות המיסים? כי שעשו את החוק חשבו שזה ישמע יפה לגויים.
בפועל הן למשטרה הן למוסד והן לשבכ יש גישה לכל הדטא בייס לצרכיהם.
הכותרת הנכונה - השבכ והמוסד קיבלו מראש את שם הטייס.
אני מרגיש זר בארצי שלי,
כי היא שינתה את פניה.
אנסה לשתף את תחושותיי הבוקר ואתמול בערב, שהן עובדה, עובדה שלא קל לי איתה ויתכן שתזכה לקיתונות של ביקורת, אבל, זה אני ואלו הן תחושותיי האותנטיות ושכל אחד יעשה איתן מה שנראה לו.
אקדים עבור מי שלא עוקב אחריי, שאני מגיע ממשפחה שומרת מצוות כשסבי וסבתי עליהם השלום היו בגרעין החלוצים של פועלי אגו"י שהקימו את קיבוץ חפץ חיים (סיפור בפני עצמו, בו הם בחרו בסוף להתיישב בגדרה ולא לעלות לקרקע) ואבי נשלח בתיכון לגור בתנאי פנימיה, בחברת נוער בקיבוץ של השומר הצעיר, אז דתי הוא כבר לא יצא משם.
חגגנו וקיימנו את מצוות החגים ופקדנו את בית הכנסת הסמוך לביתנו בראשון לציון, עם אהבה לדת ולמסורת, כששמחת תורה היה חג מיוחד, עם עליה לתורה, סיום קריאת דברים, גלגול ספרי התורה לאחור ותחילת קריאת בראשית וההקפות הראשונות הכל כך שמחות בבית הכנסת ואז במוצאי החג ההקפות השניות, ריקודים מבית הכנסת הגדול של ראשון בכיכר המייסדים, למטה ברוטשילד, עד הרצל, כשמכל ברחוב מצטרפים, רוקדים, שרים, נושאים על הכתפיים, שמחה שמי שרצה הצטרף אליה.
היהדות עליה גידלו וחינכו אותי, הייתה מחבקת ומכבדת, יהדות שבה מצוות שבין אדם לחברו, קדמו למצוות שבין האדם למקום ובבית הספר היסודי, הממלכתי בו למדתי, למדו יחדיו חילוניים ודתיים בשותפות ולא בכפייה, אישית הייתי ממש בתהליך של חזרה בתשובה בשנה שאחרי בר המצווה (וכמעט שהלכתי ללמוד בישיבה תיכונית) והמשכתי לקרוא בספר התורה בפני כולם, מדי פעם בשבתות, גם בפרשות ותמיד השלמתי מניין, כשביקשו.
וכך כשהקמנו משפחה, אשתי שהגיע ממשפחה שומרת מסורת ואני, שמרנו על כשרות בסיסית בבית, לא הכנסנו אוכל לא כשר, חינכנו את הילדים לא לאכול בשר וחלב ולהקפיד על 4 שעות בין בשר לחלב, קידוש בערב שבת, צמנו בכיפור והלכנו לבית הכנסת ולא הכנסנו פירור חמץ בפסח (אני מקפיד על אי אכילת קטניות).
יש לי 4 ילדים ופרספקטיבה של 28 שנים כהורה וחוויתי את תהליכי ההדתה בבתי הספר והפרפורמטיביות שעוברת על החברה, לצד הגרעינים התורניים וההתחרדלות של חובשי הכיפה הסרוגה ואיתם הצבא (עם 32 שנות שרות במילואים) והערבוב הבוטה עם הפוליטיקה, בואכה פירוק בממשלה הקודמת והזוועות של הנוכחית שגרמו לכך שאיני יכול עוד לפקוד בית כנסת אורתודוקסי וכשאני כבר עושה זאת, כדי לכבד בבר מצוות וחתונות של ילדי חברים ומשפחה, אני מרגיש זרות וריחוק וזה לא עניין לגאווה, או בושה, זו עובדה.
ועם זה לא הפכתי לשונא יהדות, אבל אני סולד ממסיונריות, ממה שאני חווה כעבודה זרה וזילות בכל מה שראיתי יקר בדת ומתהליכי הכפייה, הפילוג והשיסוי מול מי שכמוני מאמינים בחיה ותן לחיות.
ואני ממשיך לצום בכיפור, לא לאכול חמץ בפסח, לאכול ארוחות חג ולכשות קידוש, כמסורת, כהמשכיות.
אתמול הלכנו עם הילדים ובנות זוגן לחגוג יום הולדת לצעיר שבחבורה ואחרי באולינג, ישבנו במסעדה יפנית משובחת (ולא כשרה) ברחוב אחד העם בת"א, צעדנו במורד רחוב אחד העם עד מגדל מאיר וקצת לאחריו ואז הסתובבנו וחזרנו ובדרך חלפו על פנינו במורד הרחוב וליד מגדל מאיר (הרצל פינת אחד העם) קבוצה גדולה של משפחות שרקדו ושרו עם ספרי תורה, זה פחות הסתדר לי עם ערב החג, אבל, הם עסקו בשלהם ואנחנו בשלנו.
בדרך פנינו לרחוב נחלת בנימין כשמימין ומשמאל יושבי המסעדות ובתי הקפה, באמצע שוכב לו הומלס על קרטונים ולידו מי שעושה כסף על תמימים עם כדור ו-3 כוסות (מדהים שזה עדיין מתקיים) ונכנסנו לקנות גלידה למי שרצה.
ואז שמענו את הרוקדים ושרים עם ספרי התורה חוזרים, כשקולותיהם הולכים ומתחזקים, אבל במקום שימשיכו במעלה הרחוב כפי שבאו, הם בחרו במכוון לפנות לחלק הכי עמוס במבלים בנחלת בנימין ולעבור דרכם, לאיטם, בשירה רמה, בריקודים וכמובן שהוסיפו לשירי החג הרגילים, את "עוד יותר טוב" שבעיני ייצג יותר מהכל את הניתוק וההפקרה של החטופים ויצא לי כבר מכל פינה, ולצד הרוב שהיו במרכז, היו מי שעברו במכוון בין השולחנות, כלפחות אחד שראיתי לקח ספר תורה והגיש אותו לאנשים שישבו ולא ביקשו זאת, כדי שינשקו אותו.
חשתי ניכור וכעס, אני ממש זוכר שהמחשבה שעברה בי הייתה ש"השטחים כובשים את ישראל", זה היה מתריס - לא חגיגות שמי שרוצה מוזמן להצטרף אליהן בכיף, אלא כפייה ותחיבת אצבע לעין, באדנות, בעליונות.
בחרתי במודע, לא לצלם, לא להתעמת, לעמוד מהצד, לנסות להתעלם וראיתי שרבים מהצעירים שישבו מרימים טלפונים, מתעדים, חלקם מחייכים וחלקם מצטרפים לשירה, לי זה עשה רע.
אם רוצים להתייחס לאירוע ניסיון הפלת המטוס מדובאי כאילו האירוע התרחש ונהרגו פה 180 איש, אז צריך לומר באופן חד משמעי: המוסד כשל.
רומן גופמן צריך לעמוד מול הציבור ולתת תשובות למחדל האדיר הזה.
ממשרד התחבורה אין לי ציפיות, כי מדובר במנכ"ל פוליטי, בשרה כושלת וראש אגף ביטחון שצריך ללכת.
2 דברים חשובים ומרכזיים אמורים להיות בידי המוסד: המידע על צוות הטיסה והמודיעין.
ב-23' הועבר חוק שמחייב כל חברת תעופה להעביר לישראל את רשימת כלל הטסים, נוסעים וצוות טיסה. בחוק נקבע שהמוסד, שב"כ והמשטרה יקבלו את הרשימות ויעברו עליהם, כל אחד לצרכיו. המוסד ישב בדיונים האלה. דיבר על הצורך החשוב שהמידע על צוותי הטיסה והנוסעים שמגיעים לישראל יגיעו אליו באופן מיידי על מנת שייערך לאיומים. לקבל את המידע, להצליב עם הנתונים שלהם, עם המודיעין. זו העבודה שלהם.
נציג המוסד, אילן, הסביר פה באופן ברור למה הם חייבים את הנתונים על הנוסעים וצוותי הטיסה: "אחריותו של הארגון להגנה על ביטחונם של ישראלים בחו"ל, יהודים בחו"ל וכולל איומים שמגיעים מחו"ל לתוך מדינת ישראל".
אומר פה נציג המוסד מפורשות - איומים שמגיעים מחו"ל, זה עלינו.
בדקנו. הרשימה הגיעה לישראל. איפה היה המוסד? לא היה. אחרת לא היו נותנים לטייס עומאני שכבר הודח מחברת תעופה אחת על רקע עמדות קיצוניות להטיס 180 בני אדם לישראל.
לאגף הביטחון במשרד התחבורה יש אחריות כתובה. תקראו בציוץ למטה. למנכ"ל שם יש אחריות ברורה וגם לשרת התחבורה מירי רגב. אבל מהם? אפס ציפיות. השניים האחרונים חדלי אישים.
אבל מה לגבי ראש המוסד? רומן גופמן, זה עליך.
מישהו יכול להסביר לי למה אין מסיבת עיתונאים שבה @Ram_Ben_Barak מסביר לכולנו איך ממשלת הליכוד (שוב) הפקירה את ביטחון האזרחים ואיפשרה לג׳יהאדיסט קיצוני לטוס לישראל?
איך אנשים כאן לא רועדים מפחד כל עוד הממשלה הזאת בשלטון???