michal s

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

השיח על אוכל וגוף מניח שלכולנו יש בחירה, ואז שופט אותנו על הבחירות שעשינו. מה אכלנו, כמה אכלנו, למה השמנו, למה לא הקפדנו. היכולת לשלם על הבחירות האלה נדחקת הצדה. תחשבו על אמא שקונה את מה שהילדים בוודאות יאכלו, כי אין לה כסף להסתכן במזון שיישאר בצלחת. על מי שבוחר לפי מה שישביע במחיר הנמוך ביותר. על אישה שעובדת בשתי עבודות, ומולה עוד המלצה לבשל הכול טרי בבית. העצות אולי סבירות, אבל הן מניחות תקציב, זמן ופניות שלא עומדים לרשות כולם.
אנחנו מציבים דרישות מדויקות מאוד לגוף של אנשים, ודרישות עמומות מאוד מהמדינה שאמורה לאפשר להם לחיות ולהזין את עצמם.

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

חגיגות הנובמבר סייל כבר בכל הרשתות. אם אתם בעניין של חכות לדייג של פילים או כפיות למי גשם, הכל תוכלו למצוא ובמחירי איצפה. ורק משרד החקלאות שלנו מעדכן למעלה את מחיר הביצים לכבוד נובמבר, ולכבוד הרעבים.

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

מי שאין לה מספיק כסף לאוכל לא יושבת בחדר שבו מחלקים את התקציב. אין לה "מקורבים", ואין לה זמן לחכות שייגמר המשבר הפוליטי. היא צריכה להחליט היום על מה לוותר בסופר ומה להגיד לילדים כשיחזרו הביתה.
כשנבחרי הציבור מדברים על סדרי עדיפויות, אלה החיים שהם קובעים. גם כשהם משאירים את הנושא לדיון הבא. תיקצוב ומדיניות למוחלשים שבנינו זו התביעה המשותפת לכל מי שיש לו לב פועם למי שיש בה ערבות הדדית. זה הזמן!

[Hila Tov הילה טוב @hilatov1]

חנאן והודא, אתן מכירות את המציאות הזאת טוב ממני. אתן מכירות את הנשים שחסון מרשה לעצמה לדבר עליהן ככה, ואת המאבקים שהן מנהלות בתוך החברה שלהן ומול מדינת ישראל. מדינה שבמשך עשרות שנים מותירה עשרות כפרים בדואיים ללא הכרה, ללא תשתיות בסיסיות, ללא שירותים ציבוריים ראויים, ומפעילה נגדם מדיניות אכיפה והריסות בתים שהולכת ומחריפה.
אתן מכירות את הנשים שמגדלות ילדים בבתים שמרחף מעליהם צו הריסה, בכפרים שאין בהם חיבור מוסדר לחשמל ולמים, ואת האימהות שנאלצות להתמודד עם עוני עמוק ועם אי־ביטחון תזונתי. נשים שצריכות לדאוג שיהיה לילדים שלהן מה לאכול, איך להגיע לבית הספר, איך להגיע לרופא, ואיפה לישון אם מחר בבוקר יגיעו הדחפורים.

והנה מגיעה עיתונאית בערוץ הציבורי, מתארת בזלזול את הנשים האלה, את גילן, את לבושן ואת חיי הנישואים שלהן, ומציגה אותן כאיום על עתידה של מדינת ישראל. כאילו למדינה אין שום אחריות למציאות שבתוכה הן חיות. כאילו הריסת הבתים, העוני, היעדר השירותים והרעב הם תכונות של החברה הבדואית ולא גם תוצאות של מדיניות ממשלתית ארוכת שנים.

ואני חושבת על העלבון הנוסף שיש בדברים שלה. אישה בדואית שצריכה להיאבק על ביטחונה האישי, על פרנסה, על חינוך לילדיה ועל זכויותיה מול מוסדות המדינה, מגלה שגם כשהיא מגיעה לקלפי, המקום האחד שבו קולה שווה בדיוק לקול של אילה חסון, יש מי שמבקשת להציג את הבחירה שלה כאיום על המדינה.

חנאן והודא, אני יודעת שאתן לא זקוקות לאישור מאף אחת מאיתנו. אתן עושות כבר שנים עבודה שהמדינה עצמה הייתה צריכה לעשות, ובתנאים שהמדינה עצמה אחראית לחלק ניכר מהם. אני מבקשת מכן סליחה על כך שאנחנו, בחברה היהודית, מאפשרים למציאות הזאת להימשך. על כך שגם אחרי כל השנים האלה, נשים בדואיות עדיין נאלצות להיאבק על זכויות יסוד שהיו צריכות להיות מובנות מאליהן, ולהגן שוב ושוב על עצם הלגיטימיות של הקול שלהן.

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

לאנשים רעבים לא ממש אכפת מה הפוליטיקאים חושבים על המקום שמגיע להם בסדר העדיפויות הלאומי. הם לא יכולים לחכות עד שהמפלגות יסכימו ביניהן מי אחראי, איזה משרד ממשלתי צריך לטפל בהם, ולמי מגיע הקרדיט.
הם צריכים אוכל. היום. ומחר. וגם בחודש הבא.
כל הסכם קואליציוני חייב לכלול תקצוב ומדיניות בנושא ביטחון תזונתי!!

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

ארגוני החברה האזרחית מוציאים לממשלה דגל אדום: ישראל משקיעה בשירותים האזרחיים 205 מיליארד ש"ח בשנה פחות מבמדינות מפותחות אחרות.
ההזנחה הממשלתית מאלצת ארגוני החברה האזרחית למלא את תפקיד המדינה - חלוקת מזון למשפחות רעבות, הפעלת מסגרות סיוע לילדים ולנוער בסיכון, תמיכה לנפגעות אלימות ועוד. במקום שמערכות ציבוריות חזקות יספקו מענה קבוע לכל מי שזקוק לו, הזכות לקבל שירותים בסיסיים הופכת תלויה בתרומות, במתנדבים וביכולת של ארגונים לגייס משאבים.
הארגונים דורשים מראשי המפלגות להתחייב להגדיל את ההוצאה האזרחית ולעגן את הגידול בקווי היסוד ובהסכמים הקואליציוניים.

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

רק אתמול הממשלה קיצצה 138 מיליון ש"ח מתקציב משרד הרווחה. א.נשים מתים ברחוב ולאף אחד לא אכפת

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

הממשלה אישרה היום קיצוץ של 2.6 מיליארד ש"ח בתקציבי משרדי הממשלה כדי לממן רכש ביטחוני.
שרי הממשלה בחרו לקצץ:
285 מיליון שקל ממערכת החינוך. 150 מיליון ממערכת הבריאות. 140 מיליון ממשרד הרווחה.
היועץ המשפטי של משרד האוצר ניסה לשכנע שנכון יותר לקחת מהכספים הקואליציוניים שבחלקם אפילו עדיין לא הועברו. אבל הממשלה החליטה לא לגעת בכסף למקורבים ולעסקאות הפוליטיות, וכן לקצץ בבשר החי של החלשים
בשבוע שעבר כבר אושרה העברה של כמיליארד שקל על חשבון תקציבי פיתוח לחברה הערבית.

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

מדד המחירים לצרכן לא באמת משקף את יוקר המחיה וכמה כסף נשאר למשפחות כדי לקנות אוכל.
מחקר חדש של מרכז טאוב חושף שבשנים 2022–2023, מדד משלים, הכולל אתתכלויות הדיור, עלה בקצב מהיר פי 4 ופי 6 מהמדד הרשמי.

הפער הזה מורגש במיוחד אצל משפחות שההכנסה שלהן ממילא לא מספיקה למחיה.
אצל אנשים שחיים בעוני, גם התייקרות קטנה יכולה להכריע בין ארוחה מזינה לבין ויתור עליה. יש משפחות שנאלצות לבחור בין תשלום חשבון החשמל לבין קניית פירות וירקות. יש אנשים שחיים בחוסר יציבות דיור, ויש מי שכבר איבדו את קורת הגג שלהם.

@TaubCenterIL @michalpeylan @maya_aidan
@thepowerstation

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

כל השנה אנחנו מתלוננים על מחיר החיים בישראל.
אנחנו טוענים שיוקר המחיה הוא אחד הנושאים שהכי מטרידים אותנו.
אבל ברגע האמת אנחנו מצביעים לפי זהות, מחנה, מנהיג.

המחיר הפוליטי של כישלון ביוקר המחיה נשאר כמעט אפס.

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

מחירי המזון זינקו כמעט פי 5 בארבע השנים האחרונות. הממשלה הבטיחה להוריד מחירים. בפועל, גם כשהשקל התחזק ועלויות ירדו, המחירים המשיכו לעלות. כשאין ממשלה שנלחמת ביוקר המחיה, החברות מעלות מחירים. אנשים רעבים הם לא קמפיין.

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

מסילת המטענים בנמל חיפה מושבתת חודש וחצי בגלל ויכוח בין נמל חיפה לרכבת ישראל על תיקון שלה(כ־2.8 מיליון שח). שינוע מכולה ברכבת -700 שח, במשאית כ-1,500 שח.
100 מכולות: 70 אלף שקל הפכו לכ־150 אלף. את ההפרש אנחנו נשלם. יוקר המחיה מתחיל במקום שהמדינה אדישה לתקלות.

@calcalist

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

@DemocratsIL
@avidabu

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

מחר האו"ם יציין את יום הדיור העולמי. הנושא השנה הוא דיור הולם לכולם. בישראל, לעומת זאת, אנחנו אפילו לא יודעים כמה אנשים חיים בלי בית.
הנתון הרשמי מדבר על כ־4,000 א.נשים, אבל הערכות רחבות יותר מגיעות לכ־25 אלף. פער לא סביר, והוא מתחיל כבר בשאלה את מי המדינה בכלל מגדירה כחסר בית.

יש בינינו צעירים וצעירות, נשים, מבוגרים, משפחות וילדים שאין להם דיור יציב, חוקי ומוגן. אין להם מושג איפה הם יישנו הלילה, על מי יוכלו לסמוך, איך יגנו על עצמם מפני החורף שמתחיל או מתי יצליחו לאכול ארוחה מלאה.
ישראל חייבת לאמץ הגדרה רחבה ואחידה לחסרוּת בית, לאסוף נתונים אמינים ולגבש אסטרטגיה לאומית שמתחילה בדיור וממשיכה בתמיכה שתאפשר לאנשים להישאר בו.

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

מחירי הדלק עלו הלילה לשיא של 8.27 שקלים לליטר, אבל כבר בתחילת השבוע הבא הם צפויים לרדת בחצי שקל, אחרי ששר האוצר התערב בנושא. כלומר, כשהממשלה מחליטה שמחיר של מוצר מסוים הוא בעיה שצריך לפתור, היא יודעת להזיז מאות מיליונים במיידי ולהוריד את המחיר לצרכן.
מה זה אומר על המוצרים שהממשלה לא מוזילה? למה הממשלה לא מחליטה להוזיל את מחירי המזון הבריא שמשרד הבריאות ממליץ לילדים לאכול מדי יום?
יש לזה כבר מתווה ממשלתי מסודר, עם המלצות להוזלה, לפיקוח ולתיאום בין המשרדים. הוא מחכה ליישום.

מחיר הדלק קיבל טיפול VIP והחלטת ממשלה. מחיר האוכל הבריא קיבל המלצה. זה ההבדל בין סדר עדיפויות ממלכתי לכלכלת בחירות.

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

כולם מדברים על "הביטחון" בזמן שחוסר ביטחון תזונתי משגשג ברחובות.
מה זה איום ביטחוני אם לא ילדה רעבה?
מה זו פגיעה בביטחון המדינה אם לא משפחה שלא מצליחה לאכול 3 ארוחות מזינות ביום???

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

אם בכנסת הבאה באמת לא תהיה - יהיה ח״כ שהסביבה היא הדגל המרכזי שלו, זה אירוע של ביטחון לאומי. לא פחות.
התרגלנו לחשוב שביטחון הוא צבא, נשק ומלחמות. אבל ביטחון הוא גם מים, מזון, קרקע, אוויר, חקלאות ויכולת לחיות כאן בעוד עשר ועשרים שנה.

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

משרד החינוך מתקצב 16 ש"ח לא. צהריים לילד.ה בתכנית הצהרונים הלאומית. חלק מהרשויות חסכו את הסכום מהצלחת ומימנו סעיפי תקציב אחרים. כעת מתנהל ויכוח על כ־90 מיליון שקל שהמשרד קיזז לרשויות בתגובה. האם מישהו טרח לבדוק מה קוזז מצלחת האוכל של הילדים?

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

כשמשרד הבריאות אומר לציבור מה צריך לאכול כדי לחיות בריא, המדינה לא יכולה לעצור בהמלצה.
אם פירות, ירקות ומזון לא מעובד הם תנאי לבריאות, המדינה צריכה לקחת אחריות גם על היכולת של אנשים לקנות אותם.
אי אפשר לקבוע את הסטנדרט, ואז להשאיר את הציבור לבד עם המחיר.

[מזון - תגובה יהודית לרעב @MAZON_Israel]

1/3החג נגמר. עכשיו מגיע שלב השאריות. אוכל שחשבנו לזרוק, הוא לא בהכרח זבל. הוא משאב.
אפשר, כדאי וצריך להעביר אותו מהעודף אל המחסור, ובהיקפים עצומים. מראש השנה ועד ראש השנה, לקט ישראל הציל 26.5 מיליון ק"ג של תוצרת חקלאית טרייה ועוד 2.095 מיליון ארוחות מבושלות.