רגע של נחת בלבנון.
יושב ראש הפרלמנט הנצחי בלבנון, נביה ברי, מצחיק את הנשיא ג׳וזף עאון כשראש הממשלה סלאם והגברת הראשונה צופים מהצד, במהלך המיסה של האפיפיור בקו החוף בביירות.
הבן שלי חטוף כבר 601 ימים, מבחינתי העולם האישי שלי קרס, ואין שום נושא ואירוע שחשוב יותר מהבן שלי ועוד 57 ילדים וילדות שלנו שמוחזקים במנהרות בשבי החמאס. האמת היא שמבחינתי אין עוד נושא אחר בכלל.
ההפגנות שלנו, משפחות החטופים, בבגין הן מוקד משמעותי לבטא את הזעם כנגד הממשלה אבל הדבר היחיד והבסיסי ביותר שאנחנו מבקשים בבגין הוא להשיב הביתה את כל החטופים. כל הנושאים האחרים - קטארגייט, מצב הילדים בעזה, ענייני שחיתויות וכו׳ הם לא הנושאים עליהם אנחנו יוצאים להיאבק והמקום של קבוצות שונות לבטא אותם לא יכול להיות בבגין.
תבינו: מתן שלי, דם מדמי, בסכנת מוות אמיתית בכל שניה שאני נושמת, לכן אין נושא אחר שקיים מבחינתי מלבד ללהוציא אותו ואת כל השאר.
אני מבקשת מהמפגינים, כשאתם מגיעים לבגין לחזק אותנו המשפחות, להפגין למען האחים והאחיות שלכם, תעשו זאת אך ורק תחת מסרים שעוסקים בחטופים ולא במסרים אחרים. מי שזה לא מתאים לו, שלא יבוא לתפוס טרמפ על חטופים שבשבי חמאס.
נתראה בשבת בבגין
לטובת המתעניינים: לפי סעיף 131 בחוקת איראן, במקרה של מות הנשיא, ישמש סגנו הראשון כממלא מקומו עד לעריכת בחירות מיוחדות לנשיאות בתוך לא יותר מ-50 יום. סגנו הראשון של ראיסי (עדיין בבחינת נעדר) הוא מוחמד מוח'בר, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של איראן. אין טעם לזכור את שמו, הוא לא יהיה נשיא לאורך זמן.