הבוקר, כשיצאתי מהבית, שתי אחיות ירדו במשעול ליד ביתי. הן היו ילדות קטנות ממש. האחות הגדולה אולי בת שמונה. הקטנה לדעתי אולי בכיתה א. הלכו יחד, לבד, לבית הספר, עם ילקוטים על הגב.
האחות הקטנה מיררה בבכי. ׳אין לי כוח אליך׳, היא אמרה לאחותה הגדולה ונעצרה בהפגנתיות באמצע השביל, ׳תתקשרי לאמא׳. אחותה היתה כמה צעדים לפניה. ׳אבל אמרתי לך שאין לי טלפון׳ , היא ענתה לה ונעצרה גם היא. אני בדיוק זרקתי את הזבל לפח ותהיתי עם עצמי אם להתערב או לא.
הבטתי במבט שעל פניה האחות הגדולה. היא הביטה בי בחזרה לרגע. ואז ניגשה לאחותה הקטנה, שעמדה ובכתה באמצע השביל, וחיבקה אותה. פשוט חיבקה. בלי מלים. חיבוק של ילדים. חיבוק של אחות גדולה. הלכתי משם לכיוון הרכבת. אחרי עשרה צעדים, כשהייתי במעלה השביל, הסתובבתי לאחור. להציץ בהן. הן כבר היו בגבן אלי. הולכות יחד, יד ביד, לכיוון בית הספר.
תמיהה בעקבות האזכרה לאחי אתמול: אולי כחברה ננרמל כבר את זה שאפשר לשבת על מצבות? הטכנולוגיה קיימת ואנשים מתייבשים בעמידה.
אני מתיר לכם לשבת על שלי. לכבוד יהיה לי.
מייק פלנגן ערק למעשה מהצבא הבריטי באותו הלילה.
הוא כבר נשאר בישראל, התחתן עם רות (לא אני), גר בשער העמקים, עסק בחקלאות והקים פה משפחה.
אני נשואה לנכד שלו ❤️
כאן חדשות אבלה על מותו של חברנו, איציק בראשי, במאי מוערך בחטיבת החדשות, שנהרג היום בתאונת אופניים בכביש 44 ליד מחלף נשרים.
איציק, מהבמאים המקצועיים והמוכשרים של כאן חדשות, הצטרף אל תאגיד השידור בשנת 2018, וליווה מאז את שידורינו במקצועיות ומחוייבות בשגרה ובמלחמה.
כאן חדשות שולחת תנחומים לרעייתו, לילדיו, לבני משפחתו ולכל עמיתיו לעבודה.
יהי זכרו ברוך
איזה נורא,
בראשי היה אחד האנשים הכי נחמדים שהכרתי בתחום, כזה שתמיד מגיע עם חיוך ורוח טובה. כשהגעתי לעולם החדשות בטלוויזיה הוא נתן לי חפיפה בקונטרול ולימד את רזי המקצוע וגם כשטעיתי - ידע לתקן אותי בצורה כל כך נעימה ולא אופיינית למקצוע. יהי זכרו ברוך 💔
הבמאי היקר והאהוב שלנו, איציק בראשי, נהרג הבוקר בתאונת אופניים. רכב שסטה לשוליים התנגש בו בעוצמה מאחור.
בראשי, כפי שקראתי לו, היה אדם נפלא, נעים הליכות, מקצוען, שם לב לכל פרט, נמצא איתך באוזנייה בשידור לכל דבר שצריך, לדיוק, הכוונה, או סתם לשאול מה נשמע ולעיתים לזרוק בדיחה או מילה טובה כדי לעלות חיוך ולייצר אווירה טובה. הכל בנועם ובשיא המקצועיות. כל פעם שהייתי שומעת באוזניה מישהו שקורא לי ״דסי״, חייכתי, כי הבנתי שבראשי שם בקונטרול והייתי עונה:
״מה קורההההה בראשיייי?״ בחיוך גדול.
בלתי נתפס שהוא לא איתנו יותר.
הנהג שהרג אותו הבוקר עם הרשעות קודמות כולל מהשנה, גם על סטייה מנתיב. עבריין תנועה. כשהשוטרים הגיעו לזירה ושאלו אייך זה קרה הוא ענה להם: ״לא שמתי לב״. עוכב לחקירה ושוחרר למעצר בית. בראשי אהב את הרכיבה, את החברים לרכיבה, תמיד שמעתי אותו מדבר ברקע על השדרוג או הקנייה הבאה שהוא מתכנן לאופניים.
תמיד מתעניין ואכפתי.
בראשי הניח אשה, שירלי, ושלושה ילדים, קרן, רועי ואיתי. יהי זכרו של האיש היקר הזה ברוך💔
בראשי, אתה כבר חסר, מתגעגעים😔
לדאבוננו לא מצאנו בייביסיטר אז נאלצנו לקחת את כרם איתנו להופעה של אביתר בנאי בספרייה הלאומית, לה חיכינו כבר שנה, מאז שהפכנו למשפחה.
בכניסה, עובדת חביבה מאוד בשם יערה שאלה אותנו אם יש לנו אוזניות בשבילו - ענינו ששכחנו להביא ושנעמוד מאחור בתקווה ששם לא יהיה רועש.
ספויילר: היה רועש.
בכל אופן, היה אמרה שיש לה במשרד למעלה אוזניות ושתביא לנו כשתסיים את עבודתה בהכנסת הקהל. הודינו לה על המחשבה, על אף שבינינו היינו סקפטיים שהיא תזכור.
25 דקות לתוך ההופעה, כשכרם כבר עירני לגמרי בגלל מחיאות הכפיים המוצדקות שאחרי "לילה כיום יאיר", אנחנו רואים את יערה, עובדת הספרייה מתקרבת לעברנו, בקצה הדשא של גן עופר.
"חיפשתי אתכם", אמרה, הגישה לנו אוזניות צהובות גדולות, "תשאירו אותם ביציאה", ונעלמה בחזרה.
לנו (ולסובבים) זה הציל את ההופעה ולכרם את הלילה, אז תודה לך ❤️
@LibraryIL תודו ליערה בשמנו 🙏🏼
היום הילד שלי חוזר משנת שירות בארה״ב במסגרת הסוכנות היהודית.
בשנה הזאת הוא נהיה מענטש רציני: עצמאי, חזק, יצירתי ועד מלא דברים חבל״זיים.
אבל מה שהכי מרגש אותי זה שהזהות שלו כישראלי וכיהודי התחדדה: הוא מבין יותר מי אנחנו, למה אנחנו כאן ובעיקר - מה הערכים שלנו כעם וכמדינה ולמה כל כך חשוב לשמור עליהם.
אם יש לכם ילד או ילדה בגיל המתאים - אני ממליץ בחום.