"בכל פעם נגלה שיא חדש. זוהי תפארתו של אדם, זהו חביונה של ההיסטוריה, זוהי גדולתה של אומה - הסתערות מתמדת אל על, אמונה בחזון אחרית הימים, שאין לה אחרית."
זה ציטוט של בן גוריון משנת 1951 מתוך ספרו המצוין של @haggai_segal על בן גוריון עצמו.
כשקראתי את זה לא יכולתי שלא לחייך ולחשוב שזה בעצם הייתה דרכו ושפתו של הזקן לעשות ששון שאולוב של תקופתו.
הזקן מדבר על כוחו של העם היהודי והאדם היהודי והאמונה בחזון הציוני. למעשה בן גוריון אומר פה - יהיה לי עוד יותר טוב, ועוד יותר טוב, ועוד יותר טוב... האמונה בעצמנו, בווינריות שלנו כאומה, ביכולת שלנו לשאוף לגדולה וגאולה, בסיפור היהודי - היא אמונה נצחית שבזכותה שרדנו אלפי שנים, בזכותה הקמנו את המדינה ובזכותה אנחנו נתגבר.
כשבן גוריון אומר את הדברים האלה, מצבנו לא היה משהו, בלשון המעטה. ההווה היה קשה מאוד והעתיד בסימן שאלה. 74 שנים אחרי מתוך הכאב פורץ לחיינו שאולוב ומזכיר לנו שלמרות הכל, יהיה יותר טוב, זה בכוחונו, זו התקווה שמניעה אותנו, זה הסיפור שלנו וזאת האמונה שלנו.
"בדרך אמונה בחרתי, ובדרך אמונה שבתי" כתבה אגם הגיבורה על לוח מחיק במהלך טיסת המסוק שהחזירה אותה הביתה. אחרי 15 חודשים בגיהנום זה היה היה הדבר הראשון והחשוב ביותר שהיא בחרה לומר. בזכות זה היא שרדה.
אותה אמונה של דוד המלך, בן גוריון, ששון שאולוב ואגם ברגר היא הסיפור שלנו.
יהיה לי עוד יותר טוב נשמע בשנה האחרונה כמו רעיון מנותק ותקווה רחוקה שלא תואמת לכמות הצער והקושי שקורעת לנו את הלב מאז ה 7.10.
למרות כל זאת, הפזמון הקליט הזה הצליח לחדור את שכבות הכאב ולהצית זיק של תקווה, חיוך ושמחה, כי בתוכנו אנחנו כולנו מאמינים בני מאמינים.
בניגוד לניסיון של אויבנו לשבור את רוחנו, אנחנו כן ננצח. יהיה לנו עוד יותר.