הבהרה אישית חשובה
בימים האחרונים מופיעים בתקשורת פרסומים הנוגעים לפרשיות חמורות של שינוי חוק הגיוס, ובהם מוזכר אדם בשם מוטי בבצ'יק - שהוא אחד מהחזקים באגודת ישראל.
אבקש להבהיר באופן חד וברור: מדובר באדם אחר לחלוטין, שאיננו אני, שאין ביני לבינו כל זיקה משפחתית או אחרת, ושבמקרה...
צבי סוכות מנסה לפרוץ לבית ספר עם מסור דיסק. קטי שטרית נוגסת בטלפון שלה ומנסה להיזכר איזה יום היום. עמיחי אליהו שולח איומים מאפיוזים לשופט עליון. ואטורי לא בטוח אם עכשיו הזמן לנשוף או לשאוף. סביבם מאי גולן, סילמן, רגב, אמסלם, שיקלי, רוטמן, הורדוס, בוערון, גואטה, גוטליב, מיליבצקי, דיסטל אורווליאן, סמוטריץ....
איך קרה שדווקא האנשים האלה מנהלים פה את העסק?
לחשוב שהגובלינים האלה יושבים באותם כיסאות שבהם ישבו פעם אבא אבן, משה ארנס, אמנון רובינשטיין, יובל נאמן, שמעון פרס ושלמה בן-עמי, אנשי עולם עם משקל סגולי של ממש..
מישהו יכול לדמיין את גמדי נתניהו ונאמניו יוזמים הישגים אסטרטגיים כמו הסכם השילומים? ברית הנשק עם צרפת? קימבו"ץ העליות הגדולות? תכנית הייצוב הכלכלית? השלום עם מצרים? הסכם הסחר החופשי עם ארה"ב?
הבעיה הקשה שלנו היא שההון האנושי מתרכז בדרג הטקטי. בקצה יושבים צמד הנוכלים דרעי וביבי וסביבם אסופת נאמנים צייתנית וחסרת יכולת.
התוצאה היא שישראל מייצרת מבצעים מבריקים וחיסולים מדויקים ואז רואה את הכל מתאדה במישור המדיני-אסטרטגי כשמדינה כמו קטר מקרקסת אותה שוב ושוב. משחקים מול שער ריק.
150 פעמים הגיע לקריה במהלך המלחמה, אדם שקיבל שכר מקטאר, התומכת המרכזית של חמאס והאחים המוסלמים. והוא מסביר בגאווה שהיה רק ״יועץ״. הבעיה שזה יועץ של רה״מ שחשוף לסודי הסודות של מדינת ישראל. שאפו למודיעין הקטארי על המהלך הגאוני, חלום של כל גוף מודיעין לגייס אחד כזה
@Eran_Efrat@asafbryt יש לך פה כשל לוגי שבשלב הזה אתה סתם נהנה ממנו. נניח שיש ישראלים שמעוניינים לצאת לבלות - חלק מהאטרקציות שיש להם זה ללכת למסעדה בישראל (לטוס לרומא זו אופציה יקרה יותר). אז החלופה היא או ללכת למסעדה עם פסטה ב 70 שקל או לא ללכת. אין באמצע.
כמו שלמרדכי ואנונו אסור להתקרב ללשכת ראש הממשלה - כך גם ליונתן אוריך.
יועצו הקרוב של ראש הממשלה בגד במדינת ישראל והואשם היום *במעשים עם כוונה לפגוע בבטחון המדינה*.
כפי שכבר אמרתי:
זו הבגידה החמורה בתולדות ישראל, מכיוון שהיא נעשתה *מתוך לשכת ראש הממשלה*, קודש הקודשים של בטחון ישראל.
ראש ממשלה שבטחון ישראל חשוב לו היה מוקיע את הבוגדים בבושת פנים, ומרחיק אותם מיד מלשכתו.
כל רגע שנתניהו ממשיך להעסיק בוגדים בלשכתו, מסכן את ביטחון ישראל והופך אותו לשותף לפשע.
אני מצפה מגורמי הביטחון שאמונים על כך להרחיק מלשכת ראש הממשלה אדם שמואשם בכוונה לפגוע בביטחון ישראל.
פעם עוד דיברו על הוילה בג'ונגל. בא בן גביר ופירק את הקירות. המשטר הנוכחי אפילו לא מתיימר להעמיד פני דמוקרטיה מערבית. אז העולם רואה עוד מדינה ערבית נחשלת ואלימה מונהגת בידי קנאי דת תאווי נקם, מנפצי פסלים ותוקפי נזירות, שההבדל הענייני היחיד בינם לבין החמאס הוא הכיפה ופאץ' משיח.
כל היום חושבת על הציוץ הזה.
עידן מתאר כאן פתולוגיה חילונית חרדה, מסתגרת ושונאת זרים, אבל לדעתי הטקסט שלו קצת הופך בעיה אסימטרית לבעיה סימטרית.
"החילוני הרדיקלי" לא מפחד מדוסים רנדומליים כי הם נראים אחרת, אלא ממחנה פוליטי מאורגן ועתיר משאבים שהוכיח ב-4 השנים האחרונות עד כמה הוא מחויב לפרויקט של נקמה במדינת ישראל כישות מערבית-חילונית, במוסדותיה, בתרבותה ובצביונה.
כלומר הפחד החילוני הוא לא רק מ"השפעה חיצונית" אלא מהפיכת המדינה עצמה למכשיר שמשליט סדר דתי-לאומני. הלא יש הבדל בין נוכחות של דתיים רנדומליים בתל אביב (חמושים או לא) לבין פרויקט ממשלתי-פוליטי ששותל גרעינים תורניים כדי לשנות צביון של ישובים.
כך שעוד לפני שקוראים לחיים משותפים, שאלה חשובה יותר היא לפי אילו יחסי כוחות? כאשר צד אחד מגן על עקרונותיו בחירוף נפש, והצד האחר נדרש בעיקר לציית, לכבד, להתפשר ולשתוק, האם זה "חיים ביחד" או שמא כניעה חילונית?
ושאלה חשובה לא פחות: האם היהדות הפוליטית, שמייחסת בכורה להלכה בכל, יכולה בכלל לדור בכפיפה אחת עם הרעיון של חירות הפרט ושוק חופשי? אם צד אחד תובע חירות אישית, תחבורה בשבת, חינוך ליברלי, אוטונומיה עירונית וחיים ללא כפייה, איזה בן ברית או שותף לדרך ימצא בגוש מסורתי-דתי-חרדי שרק הולך ומקצין והמיינסטרים שלו היום מגדיר את החילוניות עצמה כסטייה, כאנטישמיות, כערב-רב?
כל זה מצמצם מאוד את מרחב הבריתות של החילוני. כן, יש דתיים ליברלים, מסורתיים מתונים, ימנים ממלכתיים ואנשים שאינם רוצים מדינת הלכה גם אם הם עצמם שומרי מצוות. אבל כמה כוח פוליטי יש להם? מי מייצג אותם? המפד"ל? מימד? והאם הם מוכנים להיאבק לא רק על זכותם להיות דתיים, אלא גם על זכותי שלא להיות דתיה?
הבעיה לענ"ד היא שמרבית החילונים עדיין מתנהלים כאילו הם רוב טבעי ואדיש שמשוכנע שהמדינה תגן עליו, בזמן שבפועל הם צריכים להתחיל לחשוב כמיעוט מתגונן במדינה דתית, עם אינטרסים, קווים אדומים, מוסדות וכוח מיקוח.
@Omri_Legacy אני חושב שבשלו התנאים לפינת הרוסטינג השבועית של ולורט. קח חברה רנדומלית (עדיף ישראלית עם ניחוח נאסדקי) ותקרע אותה לגזרים. מוכן לשלם פרימיום
בערוץ 12, איפה שלוקץ' משדר, מיד אחרי ההודעה על נפילת החייל, ליאם בן חמו ז''ל, שידרו את המתחזים עם חיים אתגר ויצאו לפרסומות בשביל להרוויח כסף. מה ההבדל?
שלום מיקי גבע
1. "ביקשתי לחכות שתיים-שלוש דקות" בין החייל שנפל לבין תנו בכפיים יש אתיופים בליכודיאדה. הו וואו איזה רגיש.
2. מה הייתה הציפייה, מיקי? די פשוט. שלא תופיע עם סטנדאפ אחרי זה. זאת ציפייה גדולה מדי עליך? אז אתה אדם קטן מאוד. ובלי כאבי בטן, כנהוג בליכוד.
3. תדמיין לשנייה שיאיר נתניהו החליק בסאונה ושבר יד. הליכודיאדה הייתה מתפזרת והדגלים היו יורדים לחצי התורן. אבל חייל נפל, תנו בכפיים, יש פה אתיופים.
4. "הביאו אותך בשביל לברוח קצת מהמציאות העגומה". זאת ההגדרה שלך לליכודיאדה, מיקי? נראה לך שהביאו אותך להופיע בפני פצועי מלחמה במחלקת כוויות בסורוקה?
5. אתה אפס.
סמוטריץ׳, אני מזמין אותך יחד איתי לבית הקברות בכפר סבא-שם הילדה המתה שלי קבורה מתחת לאדמה.
בוא תסביר לה שהיא נשרפה למוות בגלל מחדל טאקטי.
המחדל האמיתי הוא שאתה וחבריך עדיין שרים אחרי הטבח הגדול בתולדות מדינת ישראל.
קשה לי לגדל ילדה מתה, לפחות תניח לנו מהאמירות המטומטמות שלך שגומרות לנו את הנשמה
אני יודע שזאת דעה לא פופולארית אבל אני לא מתרשם מחילי טרופר. להיפך.
כמו שאני לא מתרשם מגנץ. כמו שאני לא מתרשם מכל מי שמנסים תמיד לשייף, להיות פרווה, להיות על יד, לא להגיד כלום באופן חד, לדבר על אמצע, ושאר ירקות נבובים.
גם בגללם ישראל צללה עד הלום