נדב הוא חבר שלי מהגן, חבר ילדות, חבר נפש, גדלנו אחד בבית של השני, למדנו ביחד לצחוק ולאהוב ולהשתובב ולריב ולכעוס ושוב לאהוב, זוג ילדים היפראקטיביבים שלא מפסיקים לזוז לדבר ולצחוק, למדנו יחד ביסודי ובתיכון, היינו ביחד שנתיים בתנועת נוער אבל תמיד נשארנו החברים מהגן. (1) >>>
"לא החלטתי לאיזה קבר אני רוצה ללכת, אז נשארתי כבר בבסיס"
ככה נדב אמר לי ביום הזיכרון לפני שנתיים. כל כך הרבה חברים הוא איבד במלחמה, את חלקם גם נאלץ להרים בידיים. המשפט הזה שאמר לי מספר על מי שהיה נדב, על הרגישות שלו והחברות האצילית שלו, שילוב נדיר בין גבר רגיש ללוחם אמיץ.
(1)
בלתי נסבלת המחשבה שהיום יום הזיכרון הוא יום גם שלך.
מה הקשר של היום הקר והכואב הזה אלייך?
לצחוק הדבילי שלך? לחתך הדיבור שלך שאי אפשר להבין אף מילה? להומור הילדותי? לשטויות המפוארות שהיית עושה?
(5)
נדב אחי, אתה ארץ ישראל היפה, אתה שתמיד רצית להיות איפה שהכי צריך, שגם שעברת פציעות והתמודדויות נפשיות מורכבות תמיד בחרת להמשיך להילחם. מתוך אמונה מלאה שזה הדבר הנכון והחשוב לעשות, וכמו שכתבת לי באחת השיחות: "אין אף אחד שיעשה את זה במקומנו"
(4)
נכנס לעזה לתמרון הקרקעי, לאחר מכן לחם גם בגזרה הצפונית במשימת ההגנה על ישובי הצפון ובארבעה סבבים שונים בתמרון בלבנון.
נדב נפל בפברואר בשנה שעברה ברצועת עזה באסון המנוף.
(3)
אני ונדב גדלנו יחד בגן חרוב, היינו ביחד גם ביסודי ובתיכון, הדרכנו יחד בתנועה בקן של הקיבוץ אבל תמיד נשארו החברים מגן חרוב.
נדב שירת בגולני כקשר מגד 51, נלחם בקרבות הקשים של השבעה באוקטובר,
(2)
לפני כמעט שלושה חודשים בזכות הציוץ הזה השגתי כרטיס לדרבי
אולי שוב קסמיו של הטוויטר יצליחו
אז שוב באותו עניין, אני מחפש כרטיס למחר
אם למישהו יש איזשהוא כיוון, משהו, כל דבר!
הפכתי עולמות כדי להשיג אישור יציאה לדרבי באמצע אימון שאנחנו עושים שבוע הבא בערבה, זה הגיע עד לכך שהמפ אמר לי תביא סרטון מהשחקנים תצא לדרבי- דיל🫱🏼🫲🏽
לצערי עדיין אין לי כרטיס
אם למישהו יש איזהשהוא כיוון, משהו, כל דבר! אני חייב חייב כרטיס ❤️