איך תהיה שנה טובה
מאת @chaimlevinson
העיתונאי החשוב ביותר בימים אלו בישראל הוא דניאל עמרם. הוא הבין כבר מזמן שלא התככים למעלה הם החשובים, אלא החיים למטה. מדי יום הוא מעלה תיעודים מישראל האמיתית. לא זו של אסף רפפורט, אלא ישראל עצמה: קטטות בבתי הספר, לינצ'ים, מכות בימית 2000, קללות, איומים. בכל יום הוא מבצע רנטגן לישראל המגעילה, האלימה, הכוחנית, הוולגרית. שלא נגיד שלא ידענו. הכול כאן, מונח בפנינו. השאלה מה אנחנו עושים עם זה.
אפשר לברך לרגל השנה החדשה, ולחשוב שבשנה הבאה נשב על המרפסת וכו', אבל ישראל נמצאת בצומת מכריעה מאי פעם. המדינה שבורה ומפורקת. השילוב של הבחירות הקרבות והשנה החדשה היא הזדמנות להסתכל פנימה בכנות, ולראות עד כמה חמור המצב שלנו. אם לא נעשה משהו יוצא דופן, כולנו, כקולקטיב, האמירה "שנה טובה" תישאר אמירה ריקה. השנה הבאה תהיה רעה. ואחריה רעה עוד יותר, עד שלא יישאר כאן כלום.
ישראל צריכה התנעה של החזון שמניע אותה. החזון של השלטון הנוכחי הוא לשנוא ולדפוק את הצד השני. מדינה כל כך קטנה לא יכולה להתקיים אם הערכים הקולקטיבים המרכזיים שלה אינם איתנים. היא לא תשרוד כשאי אפשר ללכת בחוץ מפחד אלימות וכנופיות.
זו מדינה שהממשלה שלה משתמשת בדת וביהדות כסיבה לשנוא אדם אחר, במקום כאמצעי רוחני לשיפור אישי. כמו באיסלאם הפונדמנטליסטי, להיות דתי טוב משמעו לא רק להיות אדוק בעצמך, אלא לכפות על אחרים את אדיקותך. רק במוצאי השבת האחרונה, תקף אחד מפעילי הממשלה פעילי שמאל בתל אביב. בזמן שהוא מפרק את הדוכן שלהם, הוא צעק עליהם ש"לא הייתם נותנים לשים פה דוכן תפילין". זה הנרטיב של הממשלה הזאת. ממציאים שקר, ומשתמשים בסיפור המדומיין כתירוץ לאלימות.
הממשלה הזו חיה ושורדת על ההפרדה בין מי ש"יהודי" לבין מי ש"עוכר ישראל" וזו לא רק הפרדה אתנית, אלא הפרדה תרבותית. הדת עבורם היא רק אמצעי נגד האחר. הרי לפי התורה יש מצווה להציל את ישראל מיד צר. הם לעולם לא יגידו שחרדים הם לא יהודים כי מדלגים על המצווה הזו מלכתחילה. אבל לנסוע בשבת באוטובוס, זה פשע נגד האנושות. אין להם בעיה לרצוח בשם הדת, כל עוד רוצחים את האנשים הנכונים. ההמאסה של הדת על חלקים מהציבור היא מבחינתם הישג, מפני שכך הם יכולים להשניא את אותו ציבור שנמאס לו עוד יותר על הציבור שלהם. משם הם משגשגים.
הם לעולם לא ירצו מקום נעים יותר לחיות בו, כי במקום נעים לחיות בו אין להם זכות קיום. הם חייבים אנשים שמוחזקים על הקצה, לא סוגרים את החודש, עצבניים תמידית ממחסור בשירותים בסיסיים, זקוקים תמיד לחסדי הבורא. בארבע השנים האחרונות, בימין המלא-מלא שלהם, קיבלנו ישראל שבכל צורה והיבט הולכת אחורה.
אנחנו צריכים להקים מחדש את מדינת ישראל. לשקם את היסודות שלה. להחזיר את הטובים לשירות הציבורי. להחזיר את האתוס שהמדינה זה לא כלי לגנוב ממנה, אלא דרך לשרת את הכלל. להיות גאים במה שאנחנו. לטפח את המצוינות והמצטיינים. להתחיל בחינוך: להחזיר מהנדסי הייטק להוראה, לבנות בתי ספר נעימים, מרחבים שמגרים את המחשבה של הילדים. להשקיע בפנאי, בחברה, בפיתוח. להשקיע במערכת הבריאות – אנחנו חיים בסרט בנוגע לאיכות מערכת הבריאות שלנו. רבים נמנעים מטיפול רפואי בשל עומסים, תורים, צפיפות.
אפשר לייצר מדינה שהתשובה לשאלה למה אתה גר בה אינה "השואה" אלא כי זו מדינה מעולה, שטוב לחיות בה ולגדל ילדים. מדינה שאתה גאה בה, לא מדינה שאתה נלחם לשרוד בה. זה אפשרי וזה מתחיל מלמעלה. ממנהיגות. מדוגמה אישית. מחזון. מיכולת ביצוע. מבחירת אנשים טובים.
גוגל הייתה קורסת אחרי חמש דקות אם מי שהיה צריך ליישם את החזון שלה היו ישראל כ"ץ מירי רגב ושלמה קרעי. צריך לחזור לערך הבסיסי של אחריות. של הפקת לקחים. במדינה חפצת חיים לא ייתכן שמנהיגיה יתעסקו רק בהאשמת האחר. זה בידיים שלנו, בשאלה במי אנחנו בוחרים ואיזו תרבות אנחנו רוצים – תרבות של כנופיות שדוקרות מוכר בפיצה בשביל הכיף או תרבות שמאדירה חינוך, הישגיות, ספורטיביות והצלחה.
שתהיה לנו שנה טובה. טובה באמת. שנה שנתקן דברים. ולא נתבאס כל פעם מחדש.
״30 ילדים רצחו את יואל בלינץ׳ אכזרי שתועד מתחילתו ועד סופו״: ההורים של יואל להנגהל - הגישו תביעת ענק בשווי 6.6 מליון ש״ח נגד המדינה והנערים שתקפו: בת זוגו והוריו של יואל דורשים פיצוי של 6.6 מיליון שקל מהמדינה ומחבורת הנערים שהואשמו בתקיפתו. לדברי התביעה המשטרה קנתה לתוקפים זמן, ולאחר מכן גם כשלה בניהול החקירה: "יואל היה בבת עינם של הוריו. חייהם נהרסו בלילה אחד"
חנן עמיאור, בערוץ 14, על הכתבה של שלומי אלדר ב"הארץ", על פיה נתניהו הוזהר לפני ה-7.10 על ידי מוחמד בן זיאד:
"פתאום ההיתממות הזאת של שלומי אלדר, שמעתי את זה מבנט, בנט אמר לי את זה, בנט למעשה בנט המקור שלי"
העובדות: אלדר לא טען שבנט הוא המקור שלו, גם לא במרומז.
@noam_fathi נכון מחר הוא קורס.
כמה אדיוט שפוט של דיקטטור חולה אפשר להיות.
נאחל לשנה החדשה את קריסתם של שלטון הטרור האיראני ושלטון הטרור של ניתאי ושופרותיו.
תחקיר והודעה אישית
נתחיל מהתחקיר: אנחנו מפרסמים הסופ"ש פרויקט גדול שעומר בן יעקב ואני דוגרים עליו כמה חודשים. מדובר בהדלפה גדולה מתוך חברת סייבר ישראלית בשם CyberGlobes, חברה רעה במיוחד, שעל פי המסמכים סייעה למשטרים בכל רחבי העולם לרדוף מתנגדי משטר, מפגינים, פעילי סביבה. השיא הוא במקרה הכי קיצוני שאני נתקלתי בו: החברה אפילו סייעה לממשלת אינדונזיה לייצר רשימות של הומואים באמצעות חדירה לקבוצות פרטיות של הקהילה הגאה ברשתות חברתיות. זה עוד סיפור על סייבר ישראלי בשירות רודנויות, אבל הפעם לא ברמה של "מכרנו ללקוח כלי והוא עשה איתו מה שהוא מבין". יש כאן סיפור על אנשי סייבר ישראלים עם הידיים על המקלדת בשירות הרוע הזה. החברה טוענת שמקור ההדלפה בפריצה למחשביה וטענה (ללא כל הוכחה) שהמידע עבר מניפולציה. התחקיר המלא יודפס בגיליון ראש השנה וזמין כבר באתר המרקר.
לינק בתחתית הפוסט.
ועכשיו להודעה האישית: זה יהיה התחקיר האחרון שלי במרקר, ובכלל. 12 שנה כתבתי תחקירים. היה מסעיר ומגניב ולעתים גם מפחיד. רבתי עם אנשים חזקים מאוד, נתבעתי, הם בלשו אחריי ואני בלשתי אחריהם, נרדפתי ורדפתי. היה אקשן חלק גדול מהזמן. היה גם גועל גדול, שככל שהשנים חלפו החל להקשות על הנשימה.
זחלתי בבוץ בשביל לגייס מקורות, נברתי במסמכים ארוכים, נכנסתי לחדרים בזהות בדויה, באתי במגע עם הרבה אנשים טובים ועם לא פחות אנשים דוחים, היו לא מעט הצלחות והיו גם לא מעט כישלונות. אני גאה בתוצאה הכללית. רוב השנים הייתי חדור מטרה, אבל היו גם תקופות אחרות שהרגשתי כמו אידיוט שנלחם בטחנות רוח. בשבוע הבא אסיים את תפקידי במרקר ובאותה ההזדמנות אפרוש מעיתונות ואנסה להמציא את עצמי מחדש.
ב-12 השנים האחרונות ראיתי את מקומן של העובדות דועך. נכנסתי למקצוע הזה בתקופה שכבר היה מקצוע בשקיעה. ועדיין, היו לי שנים טובות רבות שבהן היו מספיקות העובדות כדי לפתוח בחקירה, להעמיד לדין, למנוע מינוי, לטרפד החלטה גרועה - כל עוד העובדות שפרסמתי הניעו תהליכים היה בזה סיפוק אדיר. נותר רק להתגעגע.
מאז, החברה הישראלית חלתה, החברה האנושית חלתה, הרשתות החברתיות הרעילו את סביבת המידע מעבר לכל שיעור שיכולתי לדמיין. לא דמיינתי עולם שבו יש תחרות אמיתית בין עובדות בדוקות להמצאות מוחלטות. אבל אני מסתכל מסביב ורואה איך הטראפיק עורך את העיתונות, והשנאה והרעל עורכים את הטראפיק, ובין זה לבין העובדות אין כבר כלום.
בשנים הקרובות אני מתכוון לנסות לעשות משהו לגבי סביבת המידע. לא, אני לא הולך להקים עמותה. יש כאלה מספיק, חלקן מצוינות במה שהן עושות, אבל הן מוגבלות בהיקף הפעילות שלהן ומראש הן מהמרות על כך שהעובדות ינצחו את השקרים. בעצם, הן סובלות מאותה הבעיה שממנה אני סבלתי כתחקירן. אי אפשר לבנות על העובדות יותר. בפרפרזה על מארק טוויין: בזמן שהשקר מקיף חצי עולם, העמותות ומה שנותר מהעיתונות בקושי שורכים את השרוכים.
אני חושב שהדרך היחידה להאט את הקצב של השקרים והרעל היא לעשות מהם עסק. לכרות את השקרים והרעל, לארוז אותם, להפוך אותם לדאטה, ולמצוא מה הדאטה הזאת יכולה לחזות. חשבו על עולם שבו הדאטה משפיעה לרעה על חיי המרעילים ומתחילה לגרום להם לחשוב פעמיים לפני שהם מפיצים עוד רעל. זו תהיה הנקודה שבה נתחיל לראות תיקון.
אני כבר תקופה הופך ברעיון כזה בדיוק, והחלטתי שזה יהיה הפרויקט הבא שלי. כל מי שקורא ורוצה לשמוע עוד או חושב שיש לו איך לעזור או לייעץ, הדיאם פתוח.
אני חייב תודה להמון אנשים על השנים האחרונות: מקורות, חברים למקצוע, עורכים, גרפיקאים, קוראים. אכתוב כאן תודה רק לשלושה אנשים שאני מרגיש שאני חייב להם תודה מיוחדת. לעורכי הראשון במרקר, אבי בר-אלי, על הרבה גיבוי. לעורכת השנייה שלי במרקר, סיון קלינגבייל, שהלכה איתי דרך ארוכה נגד הרבה רוח רעה, ולגיא רולניק, חבר בעת צרה ובכלל.
כל מי שירצה לשמור על קשר, אני זמין כאן. עד אז, היו שלום. ולפני שאשכח, הנה הלינק לתחקיר:
https://t.co/WyculDiWSO
לא נירתע מניסיונו של ראש הממשלה להשתיק ביקורת עיתונאית - ולא נירתע לחשוף את האמת גם בבית המשפט
"הארץ" שלח לפני זמן קצר מכתב תגובה לעורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובו דחה את איום התביעה שלו נגד "הארץ" והעיתונאים שלומי אלדר ורותי יובל.
בתגובה נכתב כי החשיפה, אודות ההתרעה שהעביר נשיא איחוד האמירויות ואמיר אבו דאבי לנתניהו עשרה ימים לפני 7 באוקטובר בדבר מהלך גדול שסינוואר מתכנן נגד ישראל, היא "תוצר של תחקיר עיתונאי מעמיק ומבוסס מקורות בעניין ציבורי בעל חשיבות עליונה. השאלות בדבר ההתרעות שקדמו לטבח שבעה באוקטובר והתגובה להן נמצאות במוקד השיח הציבורי כשלוש שנים".
את התגובה כתבו עורכי הדין המייצגים את "הארץ", טל ליבליך ונתאי צוריאל (ליבליך-מוזר-גליק).
"בהיעדר דין וחשבון מלא לציבור מצד מרשך, העיתונות ממלאת את תפקידה וחושפת טפח אחר טפח של מידע לציבור. מרשיי לא יירתעו לחשוף את האמת גם בבית המשפט".
לסיום, נכתב בתגובה כי "הדרישות המופרכות להסרת הכתבה, להתנצלות ולפיצוי בסך מיליון שקלים 'לצורכי פשרה' תוך איום בתביעה בסך יותר מ-2.5 מיליון שקלים, מעידות על טיב פניית מרשך, שכל תכליתה היא השתקת ביקורת עיתונאית".
התגובה המלאה מצורפת. התחקיר יודפס מחר בגיליון ראש השנה של מוסף הארץ.
לנתניהו אין ממשלה. לא קטנה, לא אחדות, לא רחבה, לא צרה. לא עם ערבים ולא עם יהודים. אין לו ממשלה מפני ש70 חברי הכנסת הבאה רוצים להעיף אותו לכל הרוחות וגם אם לא יהיו 61 אצבעות ציוניות - המפלגות הערביות החליטו להמליץ על אייזנקוט גם בלי הסכם איתו. כל היתר - רעש וצלצולים.
פרנויה, מסתבר, היא עסק משפחתי.
שבוע שעבר רעייתו של נתניהו בודה עלילות בגידה. היום נתניהו עצמו תופר לי קנוניה חשאית עם שלומי אלדר. הכל כדי לנסות לברוח מהאחריות שלו למחדל הנורא בתולדות ישראל.
אלה שקרים נואשים של אדם שמרגיש שהקרקע נשמטת מתחת לרגליו.
וככל שהחבל הפוליטי מתהדק, נתניהו נעשה מסוכן יותר. כשהשלטון בורח לו מהידיים, אין גבול שלא יחצה כדי להסיט את האש מעצמו.
אנחנו שמים לזה סוף, לכן הגשתי היום תביעה נגד שרה נתניהו - זהו כתב אישום אזרחי של מחנה שלם נגד שלטון שאיבד את כל הבלמים.
הניסיונות שלו למחוק את הדם שמרוח לו על הפנים לא יצלחו. נילחם על האמת, נקים ועדת חקירה ממלכתית ונדאג שהאחראים ישאו בדין.