אני חשבתי שכבר ראיתי ושמעתי ברשתות החברתיות הכל, חיזוקים ומחמאות, ומצד שני גם נאצות, קללות.
אתמול קיבלתי את ההודעה הזאת ונשארתי עם פה פעור. אני חושב שלמרות אוצר המילים העשיר שלי אני לא אצליח לתאר את התחושות והמחשבות שלי ברגע שסיימתי לקרוא. יש לכולנו משימה, והיא לנצח גם עבורם.
מי שמכיר אותי יודע שאני שונאת ללכת להלוויות וללכת לנחומי שבעה. גם לא של אנשים אהובים ולא של מכרים. אני מתכחשת סידרתית לטקסי המוות. אני לא יודעת מה הביא אותי להיענות לבקשתו של דני אלגרנט לציבור לבוא ולהשתתף בלווית אחיו החטוף שהופקר עיי ממשלת ישראל ונרצח בשבי.
בחיל ורעדה התיצבתי אז בבית הקברות בקיבוץ השרוף. המשהו הזה היה בנוכחות המרשימה של דני. בדרך שהביע את הכאב הנורא ובהתנגדותו לציניות הנוראה להפקרתם אל מותם. המשהו הזה מוביל אותי לבחירתו כאחד המועמדים לרשימת נציגי הדמוקרטים לכנסת. הוא שם לא בבחירה.
אתמול נעמה לזימי עמדה על דוכן הכנסת ובכתה.
אלה לא היו דמעות של חולשה, אלא של מי שפוגשת יום יום אנשים שהמדינה הפנתה להם את הגב, ושל מי שכואבת את העובדה שבישראל יש ממשלה שכבר הפסיקה לראות את האזרחים שלה.
את הקשישים שנאבקים לסיים את החודש. את המשפחות שמחכות שנים לדיור ציבורי. את האנשים שכל מה שהם מבקשים הוא מעט ביטחון, מעט כבוד ומדינה שלא תפקיר אותם.
אני גאה בנעמה. אני גאה בחברי הכנסת שלנו. הם מייצגים את כל מה שהממשלה הזאת כבר מזמן הפסיקה להיות: אנושיות, אהבת אדם, אכפתיות ומחויבות עמוקה וחזקה לאזרחי ישראל.
אני מבטיח לכם: את הממשלה ערלת הלב הזאת נחליף.
בממשלת התיקון והשינוי שנקים את חוק זכויות הרכישה (חוק רן כהן) של דיירי הדיור הציבורי של ונחזיר את התפיסה הפשוטה שלפיה מדינה חזקה היא מדינה שלא מפקירה את החלשים שבה.
אנחנו לא באים רק להחליף שלטון. אנחנו באים לרפא את ישראל. כי זה מי שאנחנו - הדמוקרטים.
״לא מבין איך זה לגיטימי שאנשים שלא גרים בישראל באים במיוחד כדי להצביע ולהשפיע על החיים של מי שגר בה״, אמר איש עם כיפה שחי מחוץ לגבולות ישראל ומצביע כדי שלי באשדוד לא תהיה תחבורה ציבורית בשבת 🤡
3 שנים אחרי - שום דבר לא השתנה.
הם שוב מתעלמים מההתראות של הרמטכ״ל.
ההתעלמות הזאת עלתה לילדה שלי בחייה ואותנו זה שלח לחור שחור של כאב ושכול.
ההתעלמות עכשיו תביא לעוד חיילים ואזרחים שיהרגו. זאת המשמעות של מכתב הרמטכ״ל
זה מה שהם עושים
מאז שעזבתי לפני 13 שנים לא הצבעתי באף בחירות בארץ. הפעם המצב שונה: אלו הבחירות שיכריעו את גורל המדינה. כל ישראלי שמכירה כאן קנה כרטיס לבוא להצביע. אנחנו חייבים את זה לנטבחי 7/10, למשפחות שלנו בארץ, לעתיד של כולנו כישראלים בתפוצות. בואו להצביע!