אני לא רוצה לחיות במדינה שהגאווה שלה היא על שליטה בשמי טהראן. אני רוצה לחיות במדינה שהגאווה שלה היא חיי רוח ותרבות, מדע וטכנולוגיה, חופש וקידוש זכויות אדם.
בן נולד לנו הלילה.
תוך כדי אזעקות ומרחבים מוגנים, רופאה מוסלמית, אחות דתייה מבית רימון ומיילדת נוצרייה מיפיע, סייעו לנו להביא עוד חיים לעולם היפה, המורכב והעצוב הזה.
אוריה, אשתי הגיבורה הביאה הלילה בן שלישי, במשקל 4 קילו, אח לבארי ונגב.
הבכי של השמחה, מתערבב עם העצב הגדול של המציאות.
הלוואי שגם עמרי וכל שאר החטופים יזכו בקרוב לראות את משפחותיהם.
נעשה הכל בן אהוב שתגדל לתוך מדינה בטוחה, שוויוניות ומקדשת חיים.
אספתי מהספסל חולצה, ולקח לי בערך רבע שעה להבין שהריח הנוראי שלה הוא לא מכביסה עם מבשמים ממש חזקים אלא מסיגריות. החלטתי בכל זאת לנסות לכבס, לתלות בשמש ולראות אם זה יעבור לה, אעדכן
מה אם ביבי ישלם לעזתים כדי להיות חוות לייקים לפוסטים המצטערים שלו על חיילים מתים שלו במקום לשלם להם כדי להחזיק נשק ולהרוג פלסטינים וישראלים, כולנו נרוויח לא ככה