Rémi Daniel רמי דניאל

Researcher at the Institute for National Security Studies (Tel Aviv)
Paris, İstanbul, Jérusalem, Québec, Rome.

[Rémi Daniel רמי דניאל @remiydaniel]

@AmichaiStein1 המקור הדיפלומטי הוא זה שמציע תרגום מטעה. Sévir זה לפעול או להשפיע. הנה הגדרת המילה באתר האקדמיה הצרפתית. https://t.co/4WQipmKw1f

[Ariane Bonzon @ArianeBonzon]

Pour tous ceux qui s'intéressent à la relation Israel-Turquie, cruciale pour l'avenir de la Syrie et même du Proche-Orient.

[Rémi Daniel רמי דניאל @remiydaniel]

@dunya_basol @routledgebooks תודה רבה! יצאה גם גרסה אלקטרונית שהיא משמעותית יותר זולה ושאפשר לרכוש בעמוד הרשמי של הספר...

[Rémi Daniel רמי דניאל @remiydaniel]

I am very happy to share that my first book, Turkish-Israeli Relations: Democratization, Asymmetry, and Regional Crises (1960–1971), has just been published by Routledge. @routledgebooks

The book, based on my PhD dissertation, explores a decade in the history of relations between the two countries that has been largely overlooked to date, despite being a particularly intense one, both in Turkish politics (the period begins and ends with a military coup) and in regional affairs (with the 1964 Cyprus crisis and the Six-Day War, among other developments). It draws on what I immodestly believe is a unique combination of Israeli diplomatic archives and Turkish documents from the period.

It examines a relationship that, especially at the beginning of the decade, was very different from what we see today. This was a time when Turkey and Israel cooperated in Cyprus to contain Greek influence; when the Turkish elite openly regarded Israel as a model, and even as the embodiment of a more successful Kemalist revolution than their own, and celebrated its military victories against its Arab neighbours; and when the Turkish left could view Israel as a source of inspiration, while nationalist and conservative circles saw it as an ally against Arab socialism.

Yet what happened in the 1960s is not disconnected from the situation we see today. On the contrary, as the book shows, some of the trends that continue to shape Turkish-Israeli relations first emerged during this decade. Between 1960 and 1971, relations with Israel became a matter of public debate in Turkey and began to be used by politicians for domestic purposes; the broad consensus in Ankara gradually shifted from being pro-Israeli to being pro-Arab and then pro-Palestinian; and Jerusalem and Al-Aqsa became powerful symbols of mobilization for the rising Islamist movement. It was also during this period that the Turkish left increasingly aligned itself with the Palestinian movement, and the first Turkish volunteers joined Palestinian organisations for military training.

I tried, in this book — to my knowledge, the first systematic analysis of the period — to make sense of this crucial decade, and I hope it will be of interest to fellow researchers working on the history of the Middle-East, Turkish-Israeli relations, Turkish and Israeli foreign policy and even Turkish domestic politics.

[Ziya Meral @Ziya_Meral]

One to read

[Rémi Daniel רמי דניאל @remiydaniel]

The book can be purchased here: https://t.co/8k1r7ohw9s

The hardback is admittedly rather expensive for an individual purchase, but you can get it at a discounted price by using the following promo code.

An ebook version is also available and is considerably more affordable.

And, of course, you can always ask your librarian to order a copy. 😊

[Zvika Klein צביקה קליין @ZvikaKlein]

As an Israeli, I am utterly ashamed and disgusted by Itamar Ben-Gvir’s pathetic, childish stunt.

The humiliating way he filmed and mocked detainees is a national disgrace.

This is not Israel. It’s damaging our soldiers and our country. Not in our name.

#Israel

[Limesonline @limesonline]

🪝 La guerra in Iran rompe gli equilibri e intensifica la rivalità turco-israeliana. Il caso degli F-35 e il nodo delle monarchie del Golfo.
Rémi Daniel, specialista di geopolitica turca, nel nuovo numero, "In trappola"
https://t.co/NGqDbNMOpY

[Rémi Daniel רמי דניאל @remiydaniel]

@DalrympleWill @GerardAraud Tomber deux fois en une journée dans le piège de l'IA à cause de son aveuglement anti-israélien, ça devient un peu ridicule...

[Jean Quatremer @quatremer]

Il y a deux ans, le 7 octobre 2023, les terroristes islamistes du Hamas civils perpétraient un génocide soigneusement planifié en Israël, violant, torturant et tuant près de 1200 civils uniquement parce que juifs et en kidnappant 250 autres (à l'échelle de la France, plus de 8000 morts et 1600 otages, à comparer aux 130 morts de novembre 2015 en France).
Aucun objectif militaire dans cette orgie de violences, juste la joie de tuer ("maman, j'ai tué dix juifs de mes mains" clamait fier de lui au téléphone en exhibant ses mains couvertes de sang un civil palestinien venu participer à cette grande fête de la haine). Le Hamas a immédiatement proclamé son intention de recommencer jusqu'à la disparition du peuple juif.
Cette action a déclenché une guerre, dure, injuste, douloureuse pour les civils délibérément sacrifiés par l'organisation terroriste (elle ne le cache d'ailleurs pas) afin de retourner l'opinion publique mondiale. De ce point de vue, Israël a perdu la guerre, la plupart des médias, des politiques et des Etats, ayant fait leur le narratif du Hamas sur un prétendu "génocide" (accusation récurrente depuis 1947 en réalité).
Sans surprise (les intifadas ayant constitué des avertissements), cette guerre a déclenché une vague d'antisémitisme mondial sans précédent depuis les années 30, tous les juifs de la planète étant rendus responsables de la politique du gouvernement israélien et sommés de condamner la guerre comme s'ils étaient un corps étranger à nos nations (le fameux "eux et nous" des nazis), une essentiallisation marque du racisme. Et même cela ne suffit pas, les antisémites ne distinguant pas entre les victimes: être juif aujourd'hui en occident vous met en danger en soi.
Un antisémitisme -mélange détonnant du vieil antisémitisme chrétien, de l'antisémitisme véhiculé par l'islam et du réveil de l'antisémitisme de gauche - qui ne suscite qu'indifférence des gouvernements occidentaux, sauf en Allemagne, quand certains ne l'encouragent pas comme en Espagne, en Belgique ou en Irlande.
Le 7/10 nous a fait collectivement régresser et il est effarant de constater que rares sont ceux qui ont conscience que cet antisémitisme assumé, surtout par les élites et la jeunesse, sape la base même de nos démocraties et de la construction européenne fondée sur le rejet du nationalisme, du racisme et de l'antisémitisme. Et ce, au moment où la menace russe se précise chaque jour. Un suicide collectif.
Le lien vers le film diffusé dimanche sur F5
https://t.co/UOZBpe0OC8

[Yosef Missri @MissriYossi]

מוזמנים להאזין לראיון עם @remiydaniel, רכז תכנית אירופה במכון למחקרי ביטחון לאומי ה INSS על יחסי האיחוד האירופי וישראל בעקבות המלחמה ברצועת עזה.

להאזנה:

https://t.co/rMAodzewK3

[Raz Zimmt @RZimmt]

מה גורם ליותר ויותר אזרחים ללכת נגד הקו הדתי האדוק של משטר ארדואן בטורקיה ומשטר האייתולות באיראן? מאמר של @remiydaniel ושלי ב-@INSS_Hebrew.
https://t.co/uTVqepfXPr

[Bruno Tertrais @BrunoTertrais]

Forcée à porter un pseudo-uniforme, et (comme le montrent d’autres vidéos) forcée à saluer et à sourire. Le calvaire infligé par ces sadiques, c’est jusqu’au bout.

[SWP Africa & MidEast @SWP_MEA]

📽️ Now on YouTube: Dr. Peter Lintl discusses German-Israeli relations with @remiydaniel in an @INSS_Hebrew Podcast. 🔎How has Germany responded to October 7th and will Berlin comply with arrest warrants for Netanyahu and Gallant? 👇
https://t.co/1KafZHcSYG

[Sharon Kidon @sharonkidon]

האם טורקיה יכולה לתווך בעיסקת חטופים ?
הבוקר בפודקאסט "הכותרת", ישבתי לשיחה עם ד"ר רמי דניאל @remiydaniel
מומחה לטורקיה וניסינו להבין את הסתירה שבין אירוח ראש השב״כ רונן בר לבין ניתוק הקשרים הכלכליים איתנו ואירוח בכירי חמאס.

האזינו עכשיו לינק בתגובה 1

[INSS @INSS_Hebrew]

הבחירות בצרפת: הפתעה ואי-וודאות

רכז תוכנית אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, @remiydaniel, כותב:

תוצאות הבחירות לאסיפה הלאומית הצרפתית היוו הפתעה גדולה עבור כל הפרשנים. במקום ניצחון למפלגת האיחוד הלאומי של מארין לה פן (ימין קיצוני), הגוש שהגיע למקום ראשון הוא גוש השמאל, שבו המפלגה הגדולה היא זאת של ז'אן לוק מלנשון (שמאל קיצוני).

התוצאות הן יותר אכזבה מאשר תבוסה למפלגתה של לה פן. היא הצליחה כמעט להכפיל את מספר הצירים שלה באספה והפכה למפלגה הגדולה בה. אך היא לא השיגה את הרוב שהובטח לה במספר סקרים והגוש סביבה הוא רק השלישי בגודלו, אחרי השמאל והמרכז (בהובלת הנשיא מקרון).

האיחוד הלאומי נפגע משיטת הבחירות (לפי מחוזות, בשני סבבים) ומהברית בין מקרון לשמאל שבהתאם לה לא העמידו מועמד אחד נגד השני ברוב המחוזות, מה שגרם להחייאת ה"חזית הרפובליקנית" ולהצבעה של בוחרים ממפלגות שונות למועמד שעומד מול הימין הקיצוני. הסיקור התקשורתי הקפדני יותר כלפי המועמדים של לה פן גם גילה שהמאמצים להפוך את האיחוד הלאומי למפלגה מתונה ומקצועית יותר לא לגמרי הצליחו, מה שהפחיד חלק מהבוחרים.

הקמפיין והישגי המפלגה של מלנשון המחישו שהתבטאויות פרו-חמאסיות ואף אנטישמיות כבר לא הופכות מפלגה ל"מוקצה" בעיני מפלגות אחרות או בעיני הציבור בצרפת. הסיעה של מלנשון תהיה אמנם כוח קולני נגד ישראל באספה הלאומית, אך אין להפריז בחשיבותו. ניצחון השמאל נובע מהצלחת מפלגות מתונות יותר מזאת של מלנשון ורבים מהפוליטיקאים ששיתפו עמו פעולה כדי להביס את לה פן כבר מסתייגים מברית ממשלה עמו.

המציאות הפוליטית החדשה, עם שלושה גושים שלאף אחד מהם אין רוב, יוצרת אי-וודאות רבה. בניית קואליציה היא דבר שלא תואם את המוסדות או את התרבות הפוליטית בצרפת והפערים בין המפלגות מהותיים.

כשפיזר את האספה הלאומית לפני חודש, הנשיא מקרון טען שהוא רוצה להחזיר "בהירות" למערכת הפוליטית בצרפת. באופן אישי, הימורו התברר כהצלחה חלקית, הוא בלם את לה פן והצליח לשמור למפלגתו כוח גדול מהצפוי. אך, במקום לקבל בהירות, צרפת נכנסת לפלונטר פוליטי שלא ברור איך היא תצא ממנו.

[Maya_Sion @MayaSionT]

התראיינתי הרבה לתקשורת סביב הבחירות לפרלמנט האירופי, אבל לשבת לשעה עם עוד 2 חוקרים.ות נפלאים ועם מראיין שמתמצא בחומר היה תענוג.

[Rémi Daniel רמי דניאל @remiydaniel]

@MayaSionT היה תענוג לשוחח אתך, תודה!

[INSS @INSS_Hebrew]

הבחירות הדרמטיות לפרלמנט האירופי: מהן המשמעויות?

כ-180 מיליון אזרחים ברחבי אירופה יצאו החודש לקלפיות במסגרת הבחירות לפרלמנט האירופי. רכז תוכנית אירופה במכון, ד"ר @remiydaniel, משוחח עם ד"ר @MayaSionT, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים; עדי קנטור, חוקרת אנטישמיות וימין קיצוני במכון והשגריר ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון, כדי להבין את השפעות תוצאות הבחירות שנערכו בתקופה קריטית ומתוחה עבור היבשת.
לצפייה>> https://t.co/9chYyszixo
להאזנה>>https://t.co/887PiIpU0h

[Mathias Ulmann @MathiasUlmann]

Faut vraiment être aveugle et sourd pour ne pas comprendre que l’extrême gauche va abandonner les LGBT+ comme elle a abandonné les juifs.