הנהג האיטי של 5:20 - אוהב איך שאתה נוהג, מאיץ ובולם בעדינות - זה נפלא והלוואי שכולם היו כמוך רק בבקשה תעדכנו את הלו״ז, נקום עשר דקות קודם רק שלא נפספס את הרכבת…
@Yehuda_Gizbar כשכבר כורתים, מעניין כמה צריך לנטוע כדי לכפר על השנים. בפארק המסילה בין אורנים לדרך בית לחם הדלבים ״החדשים״ כבר נותנים צל. צריך להנגיש את המידע על כל עץ שהיה היכן וכמה נטעו או ינטעו
@chubby_hubby82 ההקבלה לישראל היא התקיעות בבוץ. זה לא שאין תושבים אכפתיים בטבריה. ואינטליגנטיים. אבל איכשהו הם נותנים לעיר שלהם להישאר תקועה עם מלא הזנחה ביחס לפוטנציאל ולהיות מנוהלת גרוע בידי מושחתים שמשתינים על האחריות שלהם בקשת
״פרודקט מרקט פיט״
אין מונח שדופק יזמים יותר מהמונח הזה. ואני כותב את זה אחרי מסע יזמות של שלושים שנים.
יש רק דבר אחד שמבדל בין יזם שהצליח ליזם שהפסיד מיזם. זה נקרא גריט. נחישות.
לא - משנה - מה.
אחת הטעויות הגדולות של חיי היו ה״סטארטלאב מודל״ שהמצאתי כי חשבתי שפיצחתי זווית. זה מודל חלש שנשען על אופורטוניזם בתנאי זמן מאוד מסוימים. זה היה נכון לשנת 2010 כשהאינטרנט עוד חיפש את עצמו ולכן לירות רעיונות אחד אחרי השני כדי לחפש ״מה יתפוס״ כדי להעמיק בו, יכול היה פיתרון, אבל זה היה חלון הזדמנויות צר שלמעשה החליש אותי כיזם כי בבסיסו נשען על מה שהשוק חושב, במקום על מה שהשוק יחשוב.
היכולת הכי גבוהה של יזם היא לקום ולהביא את עצמו. לא מצב רוח, לא תהיות, לא התלהבות, לא רגש, לא תחושה. גם לא מטרה. פשוט לקום, ולזוז קדימה. לדחוף. לא לעצור. לא - משנה - מה. וכשאני כותב ״ללא מטרה״ אני מתכוון לזה. יש משהו בהפיכת ״המטרה״ למשנית. כשקמים בבוקר לשם הקימה, זה משנה את פני הדברים. יזמים חיים תחושות והתלהבות ומצבי רוח. תחושות משתנות, מצבי רוח משתנים, התלהבות מתפוגגת. זו גם הסיבה שאנו חווים את הרולרקוסטר הזה של תהליך היזמות. כשקמים לשם הקימה, לשם הדחיפה, הכול משתנה. מתחילים להתמכר לדבר עצמו. ולא לתוצאה. המשקיע דפק אותך? מביאים אחד אחר. לא בא? ממשיכים לבד. אין כסף, דופקים ללקוחות בדלת, לא קנו, דופקים בעוד. לא חיים את התוצאה. חיים את המסע. זה שחרור שקשה להסביר. שותף פירק את השותפות? ממשיכים לבד. קמים. לא - משנה - מה. קיבלת צ׳ק, זה רק צ׳ק, לא חוגגים, ממשיכים, חווית ספייק, לא חוגגים, ממשיכים, הציעו לרכוש, לא שמחים, ממשיכים, רק ממשיכים, כל הזמן, ממשיכים. אבא שלי בן 92, מבקר פנים של אירגונים. קם בבוקר עולה על רכבת, נותן עבודה, לאיש הזה יש גריט על גבול הספקטרום.
יש לא מעט יזמים מופלאים שבנו דברים משוגעים ואיכשהו, מתישהו, הרימו ידיים כי סט ההתרחשויות ״היה יותר מידי״ והתיישב כמו מסך מעל ״המטרה״.
אבל רמי לוי קם בבוקר לעבוד.
גיל שוויד קם בבוקר לעבוד.
עמרי לביא קם בבוקר לעבוד.
יניב בן-טובים קם בבוקר לעבוד.
מוסכניק, קם בבוקר, לעבוד, כל החיים למוסך.
רופא, קם בבוקר, הולך לטפל באנשים לא להקים קליניקה בקצה.
גריט זה הכול. וגריט בריא זה לא כזה שחותר למטרה, זה כזה שחותר לשם החתירה מהפחד לטבוע.
רוב האנשים נשברים בדיאטה כי הם מצפים לראות תוצאה, או מכווני מטרה, וכשמגיעים אליה, או לא, הם מתיישבים או מתייאשים. אבל מי שהעניין שלו זה פשוט לקום בבוקר ולחיות את עצמו באנרגיה, לא עושה דיאטה, הוא מזין את עצמו כדי להזיז את עצמו כדי לחיות את עצמו נכון והתוצאה שעולה מכך היא חזות ובריאות, והתוצאה משנית עבורו.
MVP לא מעניין את מי שקם בבוקר כשבראש שלו עשרים דלתות לדפוק עליהן למכור. זה לא משנה מה המוצר. זה משנה מה הלקוח חושב שהמוצר והלקוח חושב את מה שהסוחר יודע למכור (אם הסוחר יודע למכור). קחו סוחר מרחוב כפר גלעדי, שימו לו אנגלית בפה, תלבישו בחליפה, תלמדו מונחים, גינונים, תחום, ואי אפשר לעצור אותו, הוא מכדרר את אייזנברג לצ׳ק. זה לא מעניין אותו מה הלקוח חושב. אין לקוח. הלקוח זה אבק בעיניו. יש רק הוא וגריט שלא עוצר עד שזה סגור בפלומבה. (אגב, יש מסוחרי כפר גלעדי שיכולים לרשום לאייזנברג צ׳ק)
הרבה זמן בזבזתי כי הקשבתי לסיפורים של יושבי מזגנים. זה הכול קשקוש. יש רק את/ה. ולשחרר את השקר הזה שנקרא ״פיט״ מאפשר לנו להוציא מעצמנו את המטומטם שלא עוצר.
אם תבחנו תגלו שאלו שהצליחו, היו דפקטים שלא ברא השטן במובן החיובי של ההגדרה. מטומטמים מעצמם. ראשי אבן. קטר. בולדוזרים. זזים קדימה. לא - משנה - מה.
מרקוס אורליוס כתב -
ביום שאתה מתרצה מתשבוחות, או נעלב מעלבונות, זה היום שאתה יודע שאתה עבד, כי למישהו אחר יש את החוזקה על הסטטוס של תחושותיך.
יזם עיקש יודע שאלו שמשבחים היום, ואלו שמעליבים מחר, יעלמו מהעולם בהמשך. ואם זה המצב, אז אין סיבה להישען על דעות של רוחות רפאים.
אבק ברוח. כולנו אבק ברוח. כל שיש לנו זה עכשיו. ואם יש רק עכשיו. אז עכשיו מוכרים. בתנועה. ללא התחשבות. וללא מטרה. או תוצאה.
גריט זה הכול. כל השאר, קשקוש של ממוזגים.
יצאתם/ן למיזם? אתם/ן חזקים/ות. אל תעצרו בחיים. עד הקצה. תמותו על הגבעה. כי לא תמותו. הפוך. תצליחו. בהצלחה.
המידע אודות אוטובוסי רפאים שמופיעים כמגיעים עוד x דקות ונעלמים פתאום צריך להיות זמין ושקוף באפליקציות התח״צ. כיום מופיע זמן הגעה סטטי ואז הוא קופץ לאוטובוס הבא. במקום זה שיהיה רשום הקו לא יצא. שנוסע יוכל להוכיח ושחברות יהיו אחראיות לפדיחות שלהן
כש2200 ישראלים ימותו ברחובות מאלימות של מוסתים זה יהיה הגימוד המושלם של טבח 7.10. השאלה אם זה יקרה לפני או אחרי הבחירות וכמה מעורבות איראנית/רוסית/קטארית תתרום לכך
לקצין המודיעין של אוגדת עזה ב-7 באוקטובר, שניסה ברוב חוצפתו לבלום את הדחתו מצה"ל באמצעות עתירה לבג"ץ, יש שם: אריה עמידרור.
אביו, יעקב עמידרור, ימשיך להתראיין באולפנים, להסביר למה אסור להקים ועדת חקירה ממלכתית, ולפרשן את מחדל ה- 7 באוקטובר.
לקח כמעט אלף ימים (!) עד שהתקבל האור הירוק להעיף את אריה עמידרור מצה"ל.
גלגלי הצדק טוחנים לאט, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
יש שופטים בירושלים