לאחר ש'ישנתי' על עדות אבי גיל:
אכן, לא שמענו שום דבר חדש
אבל, ויש אבל גדול, אבל ענק
זו כבר אינה - "ידיעה/הדלפה/מקור בכיר"
זו אינה - 'עדות שמיעה יד שניה/שלישית'
זו עדות ישירה, זהירה, עובדתית וממוסמכת
הנזהרת מלגלוש לפרשנות, פוליטיקה וההערכות
ובדיוק בזאת ערכה וחשיבותה
זו עדות אמיתית/ראייתית - 'אקדח מעשן'
ואם יורשה לי כעו"ד וותיק - זו עדות אמינה
עדות שדי בה כדי לפתוח בחקירה פלילית על
- עצימת העיניים (לכל הפחות)
- ההפקרה
- השקרים
- ההונאות
- והזיופים
אבל ברור לנו שחקירה של ממש לא תהיה כאן
ומי יחקור..? בן גביר? דני לוי? זיני? אנגלמן (המשוּטֶה)?
ברור לנו גם שאין 'רבע ביביסט' ש'ישתכנע' מהנאמר...
אז כל שנותר לנו הוא לממש את זכותינו ולהצביע
להגיע לאחוזי הצבעה מ ט ו ר פ י ם..!
כי בשלב זה, אנחנו נלחמים על חיינו. ליטרלי.
לכבוד: האלוף (במיל') אבי גיל
- הייתָּ שם בלילה
- הייתָּ שם גם בבוקר
- אתה יוֹדֵע בדיוק מה דוּוח
- אתה יוֹדֵע למה לא העירו אותו
- אתה יוֹדֵע מתי הוא כן 'התעורר' בסוף
- אתה יוֹדֵע 'איך' בדיוק הוא התעורר בסוף
- ואתה גם יוֹדֵע למה מישהו ניסה לזייף שעות
אָז אֵיפֹה אַתָּה..?
וְלָמָּה אַתָּה שׁוֹתֵק..??
איציק בונצל, יא חתיכת חוצפן.
של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על יוכבד ליפשיץ.
את יוכה, את עודד ואת משפחת ליפשיץ אני מכיר אישית. משפחה מפוארת שתרמה לביטחון המדינה ולחברה הישראלית בצורה יוצאת דופן.
יוכה ליוותה אותי לאורך כל המאבק להשיב את אחי איציק בחיים. היא אהבה אותו ודאגה לו. אחרי שחזרה בעצמה מהתופת, היא אמרה לי:
“אני לא יכולה לתאר את איציק בשבי.”
היא ידעה על מה היא מדברת. בעלה עודד נשאר שם.
ואתה, איציק בונצל, כתבת לגיבורה הזאת:
“הלוואי והייתה דרך להשיב את הגלגל לאחור ולהחזיר אותך לידי החמאס.”
זה משפט אכזרי.
זה משפט לא יהודי.
כתבת גם שלא היה מגיע לה שהבנים שלנו יקריבו את חייהם עבורה.
אנחנו, משפחות החטופים, חזרנו ודרשנו שוב ושוב לא להקריב אף אחד. דרשנו עסקה שתשיב את החטופים ותמנע עוד אובדן חיים.
לא ביקשנו שהבן שלך ייהרג כדי להציל את יוכה. לא ביקשתי שאף חייל ייהרג כדי להציל את אחי.
את ההחלטות על ניהול המלחמה קיבל מר הפקרה.
אני מאמין שמר הפקרה בחר שוב ושוב בהמשך המלחמה על פני עסקה כוללת, וכי לשיקולי הישרדותו הפוליטית היה חלק בהחלטות האלה. את המחיר שילמו החיילים, המדינה כולה, אחי איציק ועוד 40 חטופים שאני רואה בהם מי שהופקרו למות בשבי ולא חזרו.
אתה אב שכול. אני אח שכול.
אנחנו מדינה שכולה משפחת שכול אחת גדולה.
לאף אחד מאיתנו אין בעלות על השכול. השכול אינו מעניק זכויות יתר ואינו נותן לאיש רשות לקבוע למי ראוי שיצילו אותו, ובוודאי לא לאחל לשורדת שבי לחזור אל מי שחטפו אותה.
כתבת שהשנאה לנתניהו יכולה לרסק “כל זכר למוסר ולבושה”.
תקרא שוב את מה שכתבת ליוכבד ליפשיץ.
איציק בונצל, יא חתיכת חוצפן.
של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על יוכה.
יוכה, אני מכיר אותך.
אני יודע מי את.
אני יודע מה עשית למען איציק ולמען החטופים.
יוכה, אני אוהב אותך.💙
אני עומד לצידך.
מועמדים לתפקיד יו"ר קרן היסוד (המוסד הרשמי של ישראל לגיוס כספים מחוץ לארצות הברית): "נתניהו ורעייתו ביקשו שנדאג כלכלית לבנם יאיר. התבקשנו לדאוג לו להרצאות בתשלום ולהפסיק הרצאות של יריבים פוליטיים" (יובל שגב, חדשות 13)
חבל שאת הבן שלי, גיבור ישראל, כן רצית לגייס, כבוד השר אליהו.
והוא, חסר ערכים שכמותו, גם הפגין בקפלן וגם לא היסס להסתער על עשרות מחבלי נוח'בה ולהציל חיים של מאות אזרחים חפים מפשע.
כי אם שנאת החינם שלך וההסתה כנגד מתנגדי ממשלת המחדל והאסון בה אתה משרת היתה מתממשת לשיטתך, כבוד השר אליהו, הרי שלא היית מגייס אותו. והבן הגיבור שלי היה עדיין חי כאן אתנו ומאות אזרחי ישראל היו ככל הנראה מאבדים את חייהם.
הנה, למדנו פרק נוסף במוסר ובערכים מנציג אותנטי של ממשלת החורבן. ואני אציע לך כאן, בפומבי, כבוד השר: אל תטרח השנה לצום ולבקש סליחה מבורא עולם על עוונותיך. כי חטא כזה שבין אדם לחברו, במיוחד כזה שפוגע בטהרת הקרבתם של הנופלים על קידוש השם, חטא כזה לא ימורק על ידי שום תפילה ושום תענית.
אז לך תיחתם בספר הנכון, כבוד השר. היושב במרומים יחליט נכון עבורך, אני משוכנע בזה. וסביבו יישבו בזמן ההחלטה הגורלית הזו מאות מלאכים קדושים, שמסרו את נפשם על מנת שאנחנו נזכה להמשיך לחיות כאן, במולדת האהובה.
תחקיר והודעה אישית
נתחיל מהתחקיר: אנחנו מפרסמים הסופ"ש פרויקט גדול שעומר בן יעקב ואני דוגרים עליו כמה חודשים. מדובר בהדלפה גדולה מתוך חברת סייבר ישראלית בשם CyberGlobes, חברה רעה במיוחד, שעל פי המסמכים סייעה למשטרים בכל רחבי העולם לרדוף מתנגדי משטר, מפגינים, פעילי סביבה. השיא הוא במקרה הכי קיצוני שאני נתקלתי בו: החברה אפילו סייעה לממשלת אינדונזיה לייצר רשימות של הומואים באמצעות חדירה לקבוצות פרטיות של הקהילה הגאה ברשתות חברתיות. זה עוד סיפור על סייבר ישראלי בשירות רודנויות, אבל הפעם לא ברמה של "מכרנו ללקוח כלי והוא עשה איתו מה שהוא מבין". יש כאן סיפור על אנשי סייבר ישראלים עם הידיים על המקלדת בשירות הרוע הזה. החברה טוענת שמקור ההדלפה בפריצה למחשביה וטענה (ללא כל הוכחה) שהמידע עבר מניפולציה. התחקיר המלא יודפס בגיליון ראש השנה וזמין כבר באתר המרקר.
לינק בתחתית הפוסט.
ועכשיו להודעה האישית: זה יהיה התחקיר האחרון שלי במרקר, ובכלל. 12 שנה כתבתי תחקירים. היה מסעיר ומגניב ולעתים גם מפחיד. רבתי עם אנשים חזקים מאוד, נתבעתי, הם בלשו אחריי ואני בלשתי אחריהם, נרדפתי ורדפתי. היה אקשן חלק גדול מהזמן. היה גם גועל גדול, שככל שהשנים חלפו החל להקשות על הנשימה.
זחלתי בבוץ בשביל לגייס מקורות, נברתי במסמכים ארוכים, נכנסתי לחדרים בזהות בדויה, באתי במגע עם הרבה אנשים טובים ועם לא פחות אנשים דוחים, היו לא מעט הצלחות והיו גם לא מעט כישלונות. אני גאה בתוצאה הכללית. רוב השנים הייתי חדור מטרה, אבל היו גם תקופות אחרות שהרגשתי כמו אידיוט שנלחם בטחנות רוח. בשבוע הבא אסיים את תפקידי במרקר ובאותה ההזדמנות אפרוש מעיתונות ואנסה להמציא את עצמי מחדש.
ב-12 השנים האחרונות ראיתי את מקומן של העובדות דועך. נכנסתי למקצוע הזה בתקופה שכבר היה מקצוע בשקיעה. ועדיין, היו לי שנים טובות רבות שבהן היו מספיקות העובדות כדי לפתוח בחקירה, להעמיד לדין, למנוע מינוי, לטרפד החלטה גרועה - כל עוד העובדות שפרסמתי הניעו תהליכים היה בזה סיפוק אדיר. נותר רק להתגעגע.
מאז, החברה הישראלית חלתה, החברה האנושית חלתה, הרשתות החברתיות הרעילו את סביבת המידע מעבר לכל שיעור שיכולתי לדמיין. לא דמיינתי עולם שבו יש תחרות אמיתית בין עובדות בדוקות להמצאות מוחלטות. אבל אני מסתכל מסביב ורואה איך הטראפיק עורך את העיתונות, והשנאה והרעל עורכים את הטראפיק, ובין זה לבין העובדות אין כבר כלום.
בשנים הקרובות אני מתכוון לנסות לעשות משהו לגבי סביבת המידע. לא, אני לא הולך להקים עמותה. יש כאלה מספיק, חלקן מצוינות במה שהן עושות, אבל הן מוגבלות בהיקף הפעילות שלהן ומראש הן מהמרות על כך שהעובדות ינצחו את השקרים. בעצם, הן סובלות מאותה הבעיה שממנה אני סבלתי כתחקירן. אי אפשר לבנות על העובדות יותר. בפרפרזה על מארק טוויין: בזמן שהשקר מקיף חצי עולם, העמותות ומה שנותר מהעיתונות בקושי שורכים את השרוכים.
אני חושב שהדרך היחידה להאט את הקצב של השקרים והרעל היא לעשות מהם עסק. לכרות את השקרים והרעל, לארוז אותם, להפוך אותם לדאטה, ולמצוא מה הדאטה הזאת יכולה לחזות. חשבו על עולם שבו הדאטה משפיעה לרעה על חיי המרעילים ומתחילה לגרום להם לחשוב פעמיים לפני שהם מפיצים עוד רעל. זו תהיה הנקודה שבה נתחיל לראות תיקון.
אני כבר תקופה הופך ברעיון כזה בדיוק, והחלטתי שזה יהיה הפרויקט הבא שלי. כל מי שקורא ורוצה לשמוע עוד או חושב שיש לו איך לעזור או לייעץ, הדיאם פתוח.
אני חייב תודה להמון אנשים על השנים האחרונות: מקורות, חברים למקצוע, עורכים, גרפיקאים, קוראים. אכתוב כאן תודה רק לשלושה אנשים שאני מרגיש שאני חייב להם תודה מיוחדת. לעורכי הראשון במרקר, אבי בר-אלי, על הרבה גיבוי. לעורכת השנייה שלי במרקר, סיון קלינגבייל, שהלכה איתי דרך ארוכה נגד הרבה רוח רעה, ולגיא רולניק, חבר בעת צרה ובכלל.
כל מי שירצה לשמור על קשר, אני זמין כאן. עד אז, היו שלום. ולפני שאשכח, הנה הלינק לתחקיר:
https://t.co/WyculDiWSO
גפני,
סירבת להסתכל לי בעיניים - אב שכול שדורש תשובות מדוע הילדה שלו קבורה באדמה.
ענית לי בשיחה סגורה שאם תהיה ועדת חקירה, נתניהו ילך הביתה. בחרת להציל את נתניהו על פני ביטחון המדינה ותשובות לנו המשפחות.
מגיע לך ללכת הביתה בבושת פנים.
לא אסלח לך עד נשימתך האחרונה - לא לך ולא לכל מי שהיה לו חלק בבלימת הקמת ועדת חקירה ממלכתית
השרה עידית סילמן ובעלה שמוליק טסו היום לאיטליה. לפני טיסתה סיפרה לחברה קרובה: ״זו בושה איך שבליכוד מתנהגים אלי. ביום חמישי חיתנתי את בני וכמעט אף אחד בליכוד לא התקשר לברך. בכלל, כל לשכת נתניהו מסננת אותי. פשוט לא עונים לי לטלפונים. מאז ההפסד בפריימריס אני עוברת תקופה קשה. הם שוכחים שאני הפלתי את ממשלת השינוי והבאתי להם את השלטון. לאחר שהודחתי בפריימריס שכחו ממני לגמרי. נתניהו נפגש איתי ועם בעלי לפני שבועיים ודי מרח אותנו. לא אמר כלום. הזכרתי לו שבזכותי הליכוד חזר לשלטון״.
והסיפור הזה הוא לקח גדול לאנשים רבים, בעיקר לשופרות נתניהו. בשניה שהוא לא יצטרך אתכם הוא ישכח את השם שלכם
אתה ״לא חושב״ ביבי? אתה יודע מצוין שלא הייתה בגידה. בשבעה באוקטובר יצאנו להציל חיים בזמן שאתה קפאת. מנהיג אמיתי לא מגמגם מול עלילות דם, הוא מתנצל בפני הלוחמים ומגנה את השקרים שיצאו מבית.
האמירה הזו של נתניהו אינה התנצלות, אלא ניסיון למזעור נזקים.
אתם יודעים מה הכי מטריף את סוטי תיאוריות הקונספירציה של ה-7 באוקטובר?
שיאיר גולן היה שם בשביל להציל, והממשלה לא.
שאחים לנשק היו שם לסייע למפונים, והממשלה לא.
וזה מטריף אותם.
אז הם ממציאים. ומחרטטים לעצמם מציאות חלופית - במקום להכיר במציאות עצמה.
צאו מחיינו הזויים.
עצרתי בצד.
אני יושב ברכב ובוכה כמו ילד.
בוכה על מר גורלי. בוכה על רוני.
כי רוני איננה, ואני פשוט לא מסוגל להמשיך לנהוג.
ואז אני רואה את המילים של אלי פלדשטיין, מהבוקר ההוא:
״שיישרפו כולירות.״
ובכן, אלי פלדשטיין וטופז לוק, הן נשרפו.
רוני וחברותיה נשרפו 20 דקות בלבד אחרי האיחולים לצה״ל להישרף.
הן נשרפו בתוך התופת, כשמי שהיה אמור להגן עליהן לא הגיע. הבעיה האחרונה באותו בוקר, היה חוסר בתמונות יח״צ…
רוני שלי לא תחזור.
ואני אמשיך לבכות עליה.
ואתם, תמשיכו לחיות עם המילים שלכם.
כולירות..