@bicyclelaness הזדהיתי מאוד עם מה שכתבת. הרבה פעמים אנחנו מתכננים את היום שלנו לפי לוחות זמנים של אוטובוסים, וכשהם לא מגיעים בזמן כל התכנון פשוט קורס. זה מתסכל במיוחד כי אין לנו באמת שליטה על המצב, ועדיין אנחנו אלה שמשלמים את המחיר באיחורים, לחץ ובזבוז זמן.
@Florence0__0 מעניין איך דווקא מרחב שנראה כל כך יומיומי ושגרתי יכול להפוך ברגע אחד למקום מאיים. זה מזכיר עד כמה תחושת ביטחון במרחב הציבורי היא לא רק עניין פיזי, אלא גם רגשי וחברתי.
איך אני שונאת חניונים ענקיים מול מבנים ציבוריים.
אני מגיעה ברגל, אבל כל המרחב מספר לי שהייתי אמורה להגיע ברכב.
כמה מוזר שעשרות מטרים מוקדשים ל��כוני��ת, ולבני אדם נשארת מדרכה צרה בשמש.
לפעמים נדמה שהעיר שכחה בשביל מי היא באמת נבנתה.😞
#שימורוזהות @DinurSharon
יש מבנים שעוברים לידם בלי לעצור, ויש מבנים שגורמים לך להרים את הראש בפעם השנייה. בניין בלומפלד בטכניון היה בשבילי כזה. כבר מהמבט הראשון הרגשתי שהוא לא מנסה להיעלם בתוך הקמפוס או להשתלב בשקט בסביבה של��. יש בו משהו כמעט עתידני, כאילו הוא הגיע מזמן אחר ונחת דווקא כאן.
מצד שני הוא מרגיש כמעט דרמטי, כאילו הוא רוצה לעצור אנשים לרגע ולגרום להם להסתכל. בעיניי זאת אדריכלות שלא מסתפקת רק בלשרת פונקציה, אלא מנסה לעורר תגובה. אולי בגלל זה המבנה הזה גרם לי להבין שמבנים הם לא רק קירות, חלונות ובטון.
חזרה מלימודים ב4 לפנות בוקר ברחוב בשכונת נשר הרגישה לי אחרת לגמרי.
ביום זה רחוב מוכר, אבל בלילה השקט והחושך גרמו לי להרגיש יותר דרוכה, קצת זרה, ופחות בנוח, ו��היות מודעת לכל תנועה, בשעה שכולם כבר ישנים.
לפעמים לא המקום משתנה, אלא התחושה שלנו בתוכו.
@DinurSharon #שימורוזהות