הפודלית

🎸“….Tell me what you've read . I want to know the shit you've been fed .Are you here ? ..or Are you dead ?…״ 🎸

[הפודלית @ThePoodleit]

🎸Rainbows Are Free ~
Are You Dead ?

https://t.co/7DPfo9gD6e

[Dana Gat @DanaGat1]

היום לפני שנתיים הגיבור הזה נפל
המעט שאפשר לעשות זה לזכור אותו
יהי זכרו ברוך

3.10.2024

דניאל אביב חיים סופר
טל דרור

[אמיר שפרלינג @ShperlingAmir]

יש משהו כמעט מעליב בזה שהסתיו הגיע שוב.

שלוש שנים חלפו מאז השבת ההיא, והחצבים עדיין מעזים לפרוח, כאילו לא קרה כלום. העננים מעל תל אביב נראים אותו דבר, בבתי הקפה בשדרות רוטשילד עדיין מגישים הפוך חזק בלי קצף, אבל כשאנחנו יושבים שם היום, אנחנו כבר לא אותם אנשים. אנחנו צלליות. רוחות רפאים ששותות קפה במדינה שאיבדה את האחיזה שלה במציאות, ועדיין מנסה נואשות לשלם את החשבון.

תחשבו עלינו לפני שלוש שנים. ערב שישה באוקטובר 2023. היינו אימפריה של הייטק ויהירות. מדינה קטנה שחיה בסרט אמריקאי, בטוחה שהיא המציאה את הגלגל, את כיפת ברזל ואת אלוהים. היינו אירופה עם חומוס.

רבנו עד זוב דם ברחובות על רפורמות ועילות סבירות, צעקנו באולפנים ממוזגים עם מגישים מעונבים, בעודנו יושבים על חבית חומר נפץ שעל הפתיל שלה כבר רקדו ניצוצות. היינו שבט פטפטן וזחוח, שבטוח שהמזרח התיכון הוא משהו שאפשר להשתיק בעזרת אפליקציה, חומת בטון חכמה, ומזוודות של כסף. לא ידענו כלום. היינו כמו ילדים מגודלים שמשחקים בגפרורים בתוך מחסן זיקוקים, בטוחים שאבא יבוא להציל אותנו אם תפרוץ אש.

ואז באה האש, ואבא לא בא.

מי שבא היו הילדים. אותם ילדים שלגלגנו עליהם שהם תקועים בטיקטוק, שהם דור המסכים השטחי, חסר הערכים. הם עזבו את המסיבות, את הטיול המתוכנן בהודו ואת התואר בכלכלה, לבשו מדים שהריחו מאבק והלכו אל החושך המוחלט כדי לכסות בגופם על המחדלים של דור המבוגרים.

בשדה הקרב, בין הריסות ועשן, הם היו הדבר הכי יפה שראינו מעולם, אבל שדה הקרב הוא המקום הכי מכוער בעולם. שם, בתוך הבוץ והדם, לא היה ימין ושמאל, לא הייתה פוליטיקה של זהויות ולא סקרים של יום שישי. הייתה רק אחוות אחים נואשת של מי שהופקרו לגורלם והחליטו להילחם עליו.

היינו בטוחים שהדם הזה ישנה אותנו. שקנינו ביוקר, במחיר הכי יקר שיש, את הזכות להתחיל מחדש. איזו תמימות. מה היה צריך להשתנות? הכל. החוזה שבין האזרח למדינה, סדר העדיפויות, הבושה. מה השתנה בפועל? כמעט כלום, רק שהכל נהיה הרבה יותר גרוע.

הפוליטיקאים, אותם קברניטים עם מוסר עמום שהיו אמורים לרדת מהבמה בבושת פנים, חזרו לשחק בצעצועים השבורים שלהם, נאחזים בקרנות המזבח ומשסים אותנו זה בזה כדי לשרוד עוד יום.

מה שהקצין זה לא רק הפילוג, אלא הציניות. השנאה הישנה והמוכרת שלנו קיבלה שדרוג של פוסט-טראומה. הפכנו למכונות של זעם טהור. היום אנחנו משתמשים בתמונות של חטופים, באלמנות ובשכול כנשק קל בדיונים בטוויטר.

לקחנו את האבל הלאומי והפכנו אותו לקרדום לחפור בו עוד ועוד תהומות של פילוג. האשמה רובצת בכל פינה, ואנחנו עסוקים בלחפש מי בגד, מי מכר, מי אשם בחורבן - כולם, כמובן, חוץ מאיתנו.

והחיים עצמם? הפעולות הפשוטות של היומיום? הן הפכו למסע כבד. אתה הולך לסופרמרקט לקנות לחם וחלב, ורואה מולך את המדבקות עם הפנים היפות והמחייכות של אלה שלא יחזרו.

אתה שומע שיר ישן ברדיו בפקק באיילון, ופתאום מבין שהמילים קיבלו משמעות אחרת, סדוקה ומפחידה. אנחנו מדינה בפוסט-טראומה שמסרבת ללכת לטיפול כי היא צריכה לרוץ למקלט או לצאת לסבב מילואים שלישי. אנחנו צוחקים, כי ישראלים תמיד צוחקים, אבל זה צחוק מתנצל שיש בו תחתית כפולה של עצב.

ולגבי הצוואה. הפוליטיקאים ונושאי הנאומים מאוד אוהבים לעמוד בטקסים הממלכתיים, למחות דמעה מתוסרטת ולדבר גבוהה-גבוהה על ״צוואת הנופלים״. הם אומרים שהנופלים ציוו לנו את הניצחון, ציוו לנו את הארץ, ציוו לנו למחוק ולהשמיד.

איזו שטות מוחלטת. אני לא מאמין שהם השאירו צוואה.

בני עשרים לא משאירים צוואות. הם משאירים חדר מבולגן עם כרטיסים להופעה שבוטלה, רשימת השמעה בספוטיפיי, חולצה עם ריח של כביסה ואימא שאף פעם לא תישן יותר בלילה.

חלקם אהבו את הארץ וחלמו להגן עליה, חלקם פשוט רצו שהמשמרת המעצבנת בבסיס תיגמר כבר כדי לצאת הביתה. אם הייתה להם ״צוואה״, היא הייתה בנאלית וקדושה מאין כמוה: הם פשוט רצו לחיות. לשתות בירה על חוף הים, לאהוב, להזדיין, לטעות, להזדקן פה בשקט.

אנחנו המצאנו להם צוואה מפלסטלינה כדי שנוכל להמשיך להרוג ולהיהרג עם מצפון קצת יותר שקט. אנחנו שמים מילים גדולות בפה של מתים, כי המתים לא יכולים להכחיש או לבקש שנשתוק.

אז מי אנחנו היום? עם עייף, חבול וחשדן. פחות זחוחים משהיינו בשישה באוקטובר, אבל כנראה לא מספיק חכמים כדי לבנות פה משהו שיצדיק את כל המוות הזה.

איבדנו את התמימות, איבדנו את טובי בנינו, ויש ימים שנדמה שאיבדנו גם את הדרך. ובכל זאת, אין לנו ארץ אחרת להתפורר בה. אנחנו תקועים פה יחד, על האדמה המדממת, הטרשית והיפהפייה הזו, מנסים למצוא איזה שביב של חסד בתוך הטירוף, ומקווים שיום אחד נצליח להיות ראויים לחיים שאותם ילדים איבדו עבורנו.

[HolySmoke💨 @HolySmokexxxx]

3 שנים ירקת על משפחות נרצחים חללים וחטופים, הלכת לבקר מספר מצומצם של משפחות לא לפני שביצעת ווידוא הריגה
שהם מלקקים לך את התחת.

אתה חלאה מהזן המסריח ביותר, נדאג כולנו שהזיכרון של המשפחה שלך יהיה לקללה בדבריה ימים של העם היהודי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע לבית החולים שערי צדק לבקר את הלוחם הפצוע נריה לייטר ומשפחתו.

[Rom Braslavski @RomBraslavski]

אריה עמידרור, מקומך בכלא.

[אמיר שפרלינג @ShperlingAmir]

הסיפור על העומאני שנכנס למטוס של ישראלים מזכיר לי את הסיפור המצחיק ההוא על הקטארי שנכנס ללשכת ראש הממשלה, אני אספר לכם בהזדמנות

[HolySmoke💨 @HolySmokexxxx]

מתחיל לחבב את הסרטונים שלה..

[Gil Dickmann | גיל דיקמן @gildickmann]

תכלס
(רץ בוואטסאפ)

[Neri Yarkoni @YarkoniNeri]

לסיכום - 4 תנאים הכרחיים, אך לא מספיקים (כל אחד כשלעצמו):

הקברניט שביטל את נעילת הדלת (כי אחרת - לא ניתן היה לפרוץ אותה).

הקברניט ששידר אות חטיפה/מצוקה (כי אחרת - סעודיה או ישראל היו עלולות להפיל את המטוס).

קומץ הישראלים האמיצים והנחושים שהשתלטו על הקצין הראשון וטיפלו בקברניט.

הצוות החלופי שהנחית מטוס בשלום (קם משינה, נכנס לקוקפיט עם כתמי דם כשהצוות הקודם מוטל מדמם, והכי הכי - הנחית בשלום מטוס בלי הגה כוון).

נ.ב. וכל אלה 'התאפשרו' (בציניות כמובן) 'תודות' למחדל של משרד התחבורה/שב"כ/מוסד (ושיריבו ביניהם מי יותר ומי פחות) שיכלו לדעת 'בלחיצת מקש' מי הטייסים...

[מהפך ישראלי @MahapachIsraeli]

חשוב מאוד לציין כי גיבור היום הזה, צביקה מנס, סירב לפגוש את הצורר בנתב״ג וטוב שכך!
🏆💙

[Barak Seri ברק סרי @BarakSeri]

הטיסה מדובאי היא המשל המדוייק על מציאות חיינו.

מטוס בדרך לישראל.
בתא הטייס צוות שאיבד שליטה.
כמה אזרחים אמיצים מבינים שאין למי לחכות.
משתלטים על ההגאים.
מייצבים את המטוס,
מחליפים את צוות הטייסים
מנחיתים אותו בשלום.
ומצילים חיים.

עוד 27 יום..
לוקחים את ההגאים.
מחליפים צוות.
ומנחיתים את ישראל בשלום.
לא עוד ניסים.
רק טייסים אחרים.

כשהלב אמיץ, הראש צלול והיד נחושה.
הידד לאמיצים!

1 אוק׳
(דוד מידן)

[Iris Boker @BokerIris]

כל הערוצים שהסתירו מהציבור שיעקב עמידרור הוא אבא של אחד האשמים המרכזיים בטבח ונתנו לו שעות אולפן ללהג על ההתנגדות שלו לוועדת חקירה ממלכתית.
תתביישו באמת
אתם לא ראויים לנו

[הפודלית @ThePoodleit]

@hasolidit 🎯

[הסולידית @hasolidit]

נוסחה פשוטה למסגור השיח הציבורי באומת ההייטק 2026

הצלחה = "נס משמיים"
אסון = "עונש משמיים"
אין התאמה בין האירועים להתנהגות האנשים = "נסתרות דרכי האל".

כפר קתולי מהמאה ה-13 עם סיב אופטי וכיפת ברזל.

[ronitalmog @ronitalmog1]

תראו את זה
גיא מורד - ידיעות אחרונות
ע נ ק

[HolySmoke💨 @HolySmokexxxx]

האמת העירומה

[Eyal Eshel @ESHEL2003]

"תדע כל אם, שמסרה את גורל בניה ובנותיה לידי המפקדים הראויים לכך".

תכירו: אריה עמידרור,
האיש שכשל בכל רמ"ח אבריו

[Ori Groß @ORI_GROSS]

האשה הזאת הצילה את המטוס
בעלה צביקה השתלט על תא הטייס עם השניים האחרים

שניהם סירבו לפגוש את פושע המלחמה החולה שאץ רץ עם האמבולנס שלו לנתב״ג

[Barak cohen - ברק כהן @barak1cohen]

אהלן,
1. פונה לעולם, עזבו אתכם מפיגועים. זה הספורט שלנו.

2. הממשלה מריעה לאזרחים במקום שהאזרחים יטופלו בידי הממשלה

3. ערוץ 14 העביר לי תשלום נאה 😘

4. יפסלו את אבו שחאדה? אז מה?

[Eyal Eshel @ESHEL2003]

למה כאן 11 ???
למה האיש הזה עוד על המרקע ?האבא של הילד הכושל ...
ואתם ערוץ ציבורי,
למה מראיין ביום כזה אדם שאין לו שום קשר לאירוע המטוס, שום מידע רלוונטי, ושותף לקשר השתיקה המחפיר סביב תפקודו של "עמידרור ג'וניור",
קצין המודיעין הכושל והיהיר שדאג להשתיק את כל מי שניסו להתריע לפני 7/10?
למה ???

אני מצפה מהעיתונאים,
בטח בכאן 11, לראות לנגד עיניהם את רוני ואת החיילות האמיצות שהתריעו וזעקו, ונותרו ללא הגנה בגלל המחדלים של אריה עמידרור הצעיר.
אני גם שואל, אם הנושא עלה, למה לעזאזל ראש הממשלה נתניהו פינה שעה וחצי לשבת עם עמידרור שלושה ימים אחרי הטבח הנורא, אבל עד היום לא מצא זמן לפגוש אותנו המשפחה של רוני?

[אמיר שפרלינג @ShperlingAmir]

שם המבצע לחילוץ הנוסעים לארץ: מבצע אח של יהונתן