Tomer Mana

[Danny Orbach @Mujakura]

I found Alex de Waal’s interview with Noam Dworman increasingly frustrating for one basic reason: what, exactly, could falsify his claim? If large numbers of people die, that demonstrates famine. Fair enough. But what if they do not?

Then we are told that famine deaths need not be recorded as starvation. People weakened by malnutrition often die of diarrhea, respiratory infections, other diseases, or the collapse of chronic medical care. That is perfectly true. Malnutrition substantially increases vulnerability to infection, especially among children.

But this cannot mean that starvation becomes empirically invisible. In severe historical famines, many people die through diseases potentiated by malnutrition, but one also sees severe wasting and deaths directly associated with hunger and malnutrition. And there is a demographic signature. Young children are biologically particularly vulnerable. In most famines of the nineteenth and twentieth centuries, young children and older people were the main victims in absolute numbers. Even the Dutch Hunger Winter, which de Waal invokes as a complication, saw extraordinarily high infant mortality and a very large increase in mortality among children aged one to four.

This makes Michael Spagat’s Gaza Mortality Survey especially interesting. I do not regard that survey as beyond criticism. Quite the opposite. It has serious methodological questions of its own. Among 9,729 people enumerated in its households, 52 were reported as imprisoned. After weighting, that produced an estimate of about 9,400 imprisoned Gazans, while B’Tselem reported 2,219 Gazans held by Israel at the end of December 2024. That is more than four times the known figure, a rather striking warning about representativeness or interpretation of the questionnaire.

But here is the problem for the famine argument. If we nevertheless take Spagat’s survey seriously as evidence about mortality, its demographic pattern is extremely awkward. Children were much less affected than adults, much much less affected. De Waal can point to historical exceptions and say that children do not always show the largest proportional mortality increase. That is true. But exceptions cannot be used to make the expected demographic pattern irrelevant. If a survey produces almost no indirect child mortality, that is evidence that requires explanation. You cannot invoke the survey when it supports excess mortality and then effectively disregard its age distribution when that distribution cuts against the starvation hypothesis.

There is another potentially independent test: refeeding. De Waal explicitly warned that thousands of severely malnourished children might require hospital treatment once food became more available, because ordinary feeding could itself be dangerous. The IPC Famine Review Committee likewise warned that refeeding syndrome might become a risk for significant portions of the population. Yet when food availability subsequently increased, where was the corresponding population wide wave of refeeding syndrome and deaths? This does not by itself prove that serious malnutrition did not exist. There may also have been isolated cases. But if severe starvation existed on the enormous scale being described, the physiological consequences of restoring food should themselves provide another observable test. The apparent absence of the predicted phenomenon on anything like the anticipated scale should cause us to update our assessment. Instead, it seems simply to disappear from the argument.

And then the definitions themselves start moving. Later in the interview (min 55), de Waal appears willing to treat the lived or psychological experience of famine, fear of hunger, desperation over food, competition for food, social breakdown, as "famine", even without mortality.

This is where the method stops looking scientific. Scientific definitions are supposed to reduce ambiguity, draw boundaries, and limit the analyst’s freedom to reinterpret inconvenient evidence. Here the opposite happens. Food insecurity, hunger, starvation, famine, famine related mortality, and even the subjective experience of famine are progressively collapsed into one another until the categories cease to constrain the argument at all. Instead of the evidence testing the definition, the definition expands to absorb whatever evidence happens to exist. That is not conceptual precision. It is methodological elasticity, and it gives the interpreter almost unlimited discretion to protect the original conclusion from refutation.

The same problem applies to prediction. If mass starvation deaths occur, the warning was correct: Israel starved Gaza. If the deaths are officially attributed to infection or other disease, the warning was still correct: malnutrition caused or aggravated those deaths. If the excess deaths cannot actually be demonstrated, then the data are too poor to know. If children, normally among the groups most vulnerable to severe nutritional stress, are barely represented among the nonviolent deaths in the available household survey (problematic as it is), then historical exceptions show that this need not matter, contrary to what de Waal himself said during the war. If the expected wave of refeeding complications does not appear after food availability improves, that apparently does not matter either. If mass mortality never materializes at all, then the original warning was still correct because de Waal, the UN, and others raised the alarm and catastrophe was averted. And if none of these things can be demonstrated, then even the psychological experience of famine can apparently be brought into the definition.

So I genuinely want to know: what observation could have made de Waal say, “My assessment was wrong”? Not “the data are incomplete.” Not “the deaths were really caused by other diseases.” Not “children are not always the most vulnerable.” Not “our warnings prevented the deaths.” Not “people still experienced famine psychologically.” What evidence, actually observed in the real world, could count against the hypothesis?

Because that is the crucial scientific question. A scientific claim has to risk being wrong. Evidence is meaningful only if some possible evidence could force you to revise the conclusion. If deaths count as confirmation, the absence of deaths counts as successful prevention, deaths from unrelated recorded causes can be reclassified as starvation related, missing deaths are attributed to incomplete data, an unexpected demographic pattern can be explained away by historical exceptions, the absence of a predicted physiological consequence does not matter, and subjective experience can substitute when the measurable outcomes fail to appear, then the evidence is no longer testing the hypothesis. The hypothesis is controlling the interpretation of the evidence. At that point, it is not merely difficult to falsify. It has been constructed so that it cannot lose. And that is the opposite of an empirical scientific argument.

It increasingly seems that de Waal is prepared to make almost every possible rhetorical move, treating Gaza as a unique case whenever necessary, rather than seriously entertaining the one possibility his framework never seems to allow: that he and his favorite NGOs and UN agencies might simply have been wrong.

[Tomer Mana @tomer_mana]

@chaimlevinson @MNptly האוהדים בוחרים את החמישיות הפותחות. הוא היה קרוב מאוד להיכנס לחמישיית המערב אבל פספס. את המקום שלו באולסטאר קיבל מהספסל, בחירה של מאמני הליגה בלבד.

[David Oppenheim @Duduoppe]

אני למדתי בבית ספר של ש"ס. כזה שלימד כביכול את חלק ממקצועות הליבה וקיבל תקציבים בהתאם.

בפועל זאת הייתה חרטא. קראו לזה "לימודי חול", והיחס היה בהתאם. חשבון ברמה נמוכה, מורים שלא יודעים את החומר... לא מזמן פגשתי ברחוב את אחד המורים שלימדו לימודי חול, הוא אמר לי בפנים: "אני הייתי היחיד בתלמוד תורה שלקח את הנושא של לימודי חול ברצינות. הייתי יושב בחדר מורים ומכין את השיעור, כשהשאר היו שותים קפה והתייחסו ללימודי חול כמו סוג של שיעור חופשי".

וזה נכון. הוא באמת היה הטוב היחיד. בכיתה ו' למדתי חשבון ברמה סבירה. בשאר השנים זה היה פשוט מביך.

אנגלית לא לימדו בדור שלי. זה היה טאבו. התחילו רק כמה שנים אחרי, כך שאחי הקטן כן למד קצת. אמרתי למד? מי ש"לימד" היה אברך שבעצמו לא ידע אנגלית, לא עבר שום הכשרה, והיה צריך להסתכל בספר בשביל לבטא כמו שצריך את האיי בי סי. הוא היה עוצר את השיעור כדי לשאול את אחי הקטן (שכן ידע קצת, בזכות סרטים ומשחקי מחשב) איך מבטאים מילים מסובכות (כל מה שמעבר ליס ונו בערך).

אז מה זה ממלכתי חרדי? בית ספר, שמרצונו, עובר למסלול מותאם עם משרד החינוך, עם פיקוח משמעותי על לימודי הליבה ורמתם, ומקבל תקציבים בהתאם. ההורים החרדים כבר לא חייבים לבחור בין לשלוח את הילד לבית ספר שמלמד מתמטיקה ואנגלית לבין חרדי, אלא יכולים לעשות גם וגם. גם לשמור על הזהות וגם לתת לילד כלים להתמודד, יום אחד, עם העולם שבחוץ. אם הדבר הזה היה קיים בתקופתי ההורים שלי היו שולחים אותי לבית ספר ממלכתי חרדי בלי למצמץ.

דרעי רואה בזה סכנה. שחלילה ילדים, חלקם מוכשרים ביותר, יקבלו אופציה כלשהי לממש את הפוטנציאל שלהם. מאוד חשוב לו שדורות של ילדים יעברו את מה שאני עברתי כשעזבתי את הישיבה, באתי להתמודד עם העולם שבחוץ וחטפתי את הכאפה של החיים. לא מזמן פורסם סרטון של חרדי עובד שסיפר על ההלם של לצאת לשוק העבודה ולגלות שאתה, בחור מוכשר וחכם, יכול לעבוד רק כסדרן בסופר או כנהג משאית.

אני לא צריך לספר לכם שהחינוך החרדי צומח בקצב של פי כמה מהחינוך הדתי והחילוני, מבחינת מספר תלמידים. כבר היום כרבע מהתלמידים בישראל הם חרדים. הממ"ח הוא ניסיון לתת לכם כלים למימוש הפוטנציאל העצום שלהם תוך שמירה על אורח החיים החרדי. אם המאבק של הפוליטיקאים והעסקנים החרדים יצליח, לא תהיה יותר אופציה כזאת.

עכשיו תסבירו לי אתם - למה לילד חרדי לא מגיע הבסיס של הבסיס, כמו שכל ילד אחר בישראל מקבל? ואיך המדינה הזאת אמורה לשרוד בעתיד כמדינת עולם ראשון, כשכל כך הרבה מבניה מקבלים חינוך של עולם שלישי?

ואם היא לא תשרוד כמדינת עולם ראשון, איך היא, כמדינה מוקפת אויבים, תשרוד בכלל?

[Roni Eitan @roni_eitan]

מה שמתרחש ביהודה ושומרון בארבע השנים האחרונות, ובפרט - מאז תחילת המלחמה, זאת מדיניות ימין מובהקת. בביטחון, בהתיישבות, בכל אספקט שתעלו על דעתכם.

כל מה שהושג בשנים האחרונות ביהודה ושומרון נמצא בסכנה, סכנה גדולה, מבחינת לגיטימציה פנימית ולגיטימציה (או לפחות האפשרות קצת להעלים עין פה ושם) חיצונית, בגלל חבורה שהצורה השיטתית בה עובד צה"ל, שבה עובדת הממשלה, שבה עובדת ההתיישבות המאושרת והממוסדת, לא מספיקה בשבילם.

מי שלא מספיקות להם יותר ממאה חוות מאושרות, כי הם חייבים לבנות את החוות שלהם, במקומות שבלתי אפשרי במציאות הנוכחית להתיישב בהם, ובחלק מהמקרים, במקומות שמפריעים להתפתחות של ההתיישבות המאושרת, ואז להאשים את הצבא השמאלני שמפנה אותם (על פי מדיניות הממשלה).

מי שלא מספיקה להם הגישה הכי התקפית אי פעם שהייתה בפיקוד מרכז ככל הנראה מאז 10.06.1967, שלא מסתפקים בעבודה חסרת התקדים שמבוצעת בשטח, אלא מוסיפים פעילות יזומה ויג'ילנטית משלהם ששומטת את הטיעון מתחת לפעילות הלגיטימית.

שמבחינתם, אם זה לא מושלם, ואף פעם זה לא מושלם, ואם יש טענות, ותמיד יש טענות, אז זה לא שווה שום דבר. ואם מפריעים להם לבצע בכל רגע נתון את מה שבא להם, אלו שמאלנים עוכרי ישראל. שבטוחים שעבודה מתודית, שמתמודדת עם מגבלות ויכולה להם, היא גישה של שמאלנים.

לאותם אנשים יש את הנרטיב שלהם, יש את אנשי הרשתות שלהם שיסבירו, באמצעות עובדות אלטרנטיביות, למה תמיד, בכל סיטואציה, הם היו צריכים לפעול בדיוק באופן הזה, למה האלימות הספציפית היא לא אלימות, ההתפרעות היא לא התפרעות, לקיחת החוק לידיים הייתה הכרחית. למה כל ניסיון לאכוף עליהם סדר הוא תמיכה בטרור, עוד פעולה של אלוף פיקוד ואוגדונר שהצליחו להסתיר במשך עשרות שנות חייהם את נטייתם השמאלנית המובהקת. ויש יותר מדי אנשים שקונים את ההסברים האלה ומבקשים עוד, באופן שהולך ונוטל מאיתנו את האפשרות לנהל בתוך הימין דיון אינטליגנטי על הנושא.

צבי סוכות הראה היום לאיזה מחנה הוא שייך. ובשביל מחנה כזה אנחנו לא צריכים אותו בכנסת. אנחנו לא צריכים אותו מוביל מדיניות. כי להיות מוביל מדיניות זה לא להסתובב בתוך כפרים עם ליווי צבאי, פטיש ודובר, זה לשנות את המציאות מלמעלה, באופן מסודר, באופן יציב שיש לו קיום. באופן שמבין את תפקידך, ואת מעמדך.

לצבי סוכות יש כוח מדינתי, יש קשר ישיר למוקדי קבלת ההחלטות, והאופן בו הוא פועל הוא הנפה (כושלת) של פטיש 5 קילו, במה שהוא סוג של משל מושלם למי שלא מבין את מעמדו, ולקבוצה שלמה שממשיכה לעבוד בצורה פיראטית, בלי להבין ובלי להעריך את העבודה המדינתית שמתבצעת מאופק אל אופק מתחת לאף שלהם ממש.

לאף אחד לא צריך להיות אכפת מקיומה של אנדרטה למחבלים. כל אנדרטה כזאת צריכה להיות מוחרבת. ובשביל זה יש צבא, ויש מדינה, ויש גורמים שפועלים, ויש גורמים שמורים. ואם אנחנו יכולים רק להתלונן, לצבי סוכות אולי יש את הטלפון של השר במשרד הביטחון שיעזור לו בזה. ואם הוא לא יודע לעבוד באופן הזה, שיחסוך לכולנו את המבוכה, יחליף את החליפה במשהו נוח יותר, ויהפוך להיות עוד מוחה אזרחי, אחרי שהוא מפנה את המקום שלו לאנשים שבאמת מבינים איך מקדמים דברים מתוך הכנסת.

[Tomer Mana @tomer_mana]

@EylonALevy @KerenTernerEyal שני השדות מקודמים במקביל, ולא כחלופה אחת על פני השניה

[ran @RanShuhami]

אדושם
מי שלא תכנן רק״ל בדיזנגוף-קפלן-השלום הוא פושע

[Tomer Mana @tomer_mana]

@Nemipo @the500th_ למיטב הבנתי "Light" על בסיס רכבת קלה. בעוד שקווי מטרו עתידיים יקבלו שמות כמו "M1", "M2 וכו

[Roni Eitan @roni_eitan]

אם מדינת ישראל הרשמית לא תצא לפעילות משמעותית למיגור תופעות כמו שראינו בקוסרה, מפעל ההתיישבות כולו יעמוד בסיכון. אם הדרג המדיני לא יפסיק לפחד מהמתלהמים והפופוליסטים, וימשיך לשתוק במקרה הטוב או במקרה הרע לעשות סיבוב על גורמי הביטחון שעוד מנסים לפעול, הוא יזכר כמחריב ההתיישבות.

[Tomer Mana @tomer_mana]

@_spez_ ראו תרשים 7 בעמוד 21 כאן:
https://t.co/V4dSa9fPOO

[Tomer Mana @tomer_mana]

@_spez_ סבסוד המחירים פוגע ישירות ביכולת לממן פרויקטי תשתית,כי הכל מגיע מאותו התקציב בסוף. זה לא אומר שאין מקום לסבסוד אבל צריך להבין שיש כאן טריידאוף. בין 14 ל24 התקציב לסבסוד הנסיעות הכפיל את עצמו פי שלוש במונחים נומינליים, וחלקו מתקציב משרד התחבורה עלה מ30% ל40%. וזה לפני רפורמת מ.רגב

[Tomer Mana @tomer_mana]

@KraKen451 @efraimleaf Deadline, Variety, The Hollywood Reporter

מפורסם בהרבה מקומות.

[David Oppenheim @Duduoppe]

זה קטע פשוט כואב. כואב מאוד.

וכמי שגדל בבית חרדי, אני כל כך מזדהה. כמעט כל החברים שגדלו איתי יצאו ככה. יספרו לך בתלמוד תורה ובישיבה שאתה תהיה רב גדול, וזהו. אם תחקור ותשאל מה יקרה אם לא תהיה רב גדול, תקבל תשובה בסגנון "אל תדאג, הגמרא מחדדת את המוח באופן כזה שברגע שתצא ללמוד ולעבוד אתה תשלים את הפערים בזמן קצר ותעקוף את כל מי שסביבך."

המציאות כמובן לא בדיוק ככה. לפחות לא ברוב המוחלט של המקרים.

אני לא מצטער על שגדלתי חרדי. אני גם לא רוצה שהחרדים יפסיקו להיות חרדים. זה שאורח החיים הזה לא מתאים לי באופן אישי, לא אומר שהוא לא מתאים לכולם. אבל אני כן רוצה שהדור הבא של החרדים יקבל, לפחות מבתי ספר שממומנים על ידי המדינה, את הכלים הבסיסיים לעבודות שאינן מלגזנות או סידור מדפים בסופרים (לא שיש בעיה עם עבודות כאלה, אבל לא פייר בעיניי להסליל ילדים ממגזר שלם דווקא לשם)

הדור שלי כבר אבוד. הדור הבא עוד יכול ללמוד מתמטיקה, אנגלית ומדעים בגילאי בית ספר. ומי מהדור הזה שירצה להתקדם, לעבוד וללמוד ולהתפתח - יבוא בתנאי פתיחה קצת יותר הוגנים מאלו שהיו לי, בעזרת השם.

זה באמת יותר מדי לבקש?

[Tomer Mana @tomer_mana]

@Sharonlevinson2 @reuven_yifat זה מה שהיא התכוונה במקטע להר הצופים שצפוי להיפתח שנה הבאה

[Tomer Mana @tomer_mana]

@YuvalGud @nitzandfux עד אז הצבא הסיני אמור להיות מוכן לפלישה, ונדמה שעדיף לתקוף בטאיוואן בזמן שהאמריקאים עסוקים בבחירות לנשיאות

[Tomer Mana @tomer_mana]

@t_jaulus שלא לדבר על פגיעה בפוטציאל של הוספת כמה שיותר מסילות לתוואי

[Tomer Mana @tomer_mana]

@t_jaulus בסוף בשבילי העיקר זה חיבור מסחרי לשתי גדות השיקוע. מבחינתי שווה את המיליארדים כדי שיהיה כאן פארק המדמה (כמה שניתן) את ההשפעה העירונית של הסנטרל פארק. כמובן שגם שם משוקע אבל רק בכמה מטרים מה גם שבלי חיבור לשתי הגדות, בהצעה שלך בסוף, יווצרו בעיות מהותיות אחרות

[Tomer Mana @tomer_mana]

@Idaneretz @LiorShapira2 מזל טוב!

[Tomer Mana @tomer_mana]

@ripcity_remixer I think more its more likely it'll be centred around sharpe. Also makes sense for Dallas to take the flyer on a young guard

[Tomer Mana @tomer_mana]

@Scythex89 @503Blazerfans I don't see the Pelicans taking on more salary, on the contrary. They'll want cap relief. Either someone else gets in the trade towards POR, or instead of Bey (whose expiring), or Jrue isn't the centrepiece. I can see them going for Sharpe+Picks for Murphy straightup for example