בואנה אתה טמבל קטארי…
א- אני מזמן לא עובד שם. עבדתי בגאווה במשך שנים אחרי שעזבתי את העיתונות.
ב- המלכ״ר הנפלא הזה תומך שנים בסטארטאפים ישראליים, בתעשיית החדשנות שלנו ועוזר לה להצליח בעולם, ובניגוד למחדלי ממשלת הבוס שלך, הארגון פועל לשימור חוסנה של התעשייה הקריטית הזאת ולא לפגיעה בה באמצעות מהפיכות משטריות, זריעת אי יציבות וכו׳. בראשו עמד במשך שנים יועצו הכלכלי הבכיר של ראש ממשלה אחד שאתה מכיר, בנימין נתניהו.
ג- אכן לארגון היו פרוייקטים נפלאים שנועדו לחזק את הסכמי אברהם החשובים כ״כ (��מעולם לא עם קטאר……) , בין היתר באמצעות יצירת שיתופי פעולה בין מדינות ההסכם לבין ישראל. קוראים לזה Innovation Diplomacy.
בין היתר, הם הביאו לישראל מאות אנשי עסקים מהאמירויות כדי לחבר אותם לתעשייה המקומית. אשכרה ארגון שעל דגלו מטרה אחת- לתרום למדינת ישראל ושגשוגה.
אני יודע שזה ממש זר לך…
ד- כמה מדהים שאתה משקיע את הזמן שלך בחיפוש קישורים ״קטאריים״ אצל מי שמבקר אותך. כמה זמן פנוי יש לך?!
ה- מאחל לך שתמצא דרך לרפא את החורים השחורים האלה שממלאים את נפשך, כי כל מה שעשית בזמן שאנחנו כמדינה דיממנו אחרי ה7.10- לעולם לא תהיה לך כפרה. גם לא באמצעות ציוצים מעוררי רחמים שמראים כאילו אתה מתבדח על כולם ואתה הכי בסבבה.
כי רואים לך. הכל.
״ולא תיקח אותי לאיזו סמטה חשוכה?״, שאלתי בחשש.
״לא נו, איזה מפגרת. אני אבא שכול אין לך בושה?
אני רק רוצה להביא לך מתנה, זה ממש פה מעבר פינה, שתי דקות הליכה״.
מה הוביל אותי ללכת אחרי איש זר במחנה יהודה לקבל מתנה אני לא יודעת.
אולי זאת העובדה שלפני כמה דקות הוא השמיע לי את ההודעה האחרונה שהקליט לו הבן שלו אבישי,
כמה שעות לפני שנפטר מדום לב תוך כדי נהיגה לאילת.
״אבא אני או��ב אותך מאוד, הכי בעולם. תודה רבה על הכל, סליחה על הכל״.
אורן ששון הוא הבעלים והטבח של ״אישטבח״, אליה התגלגלתי רק כי הפיתה של אסף גרניט הייתה סגורה לאירוע.
ישבתי לבד בחוץ והזמנתי שמבורכ, למרות שלא ידעתי מה זה.
והתחלתי לשוטט בטוויטר.
״אסור טלפונים אצלנו״, יצא אלי א��רן, התיישב לידי, מזג לנו שתי כוסיות ערק קטנות והדליק סיגריה.
״את יודעת מה הדבר הכי חשוב בחיים? הזמן״.
״אני רק בודקת שבעלי הסתדר עם הילדים״, שיקרתי לו כדי להבהיר מיד את הסטטוס הזוגי.
״מאיפה את?״ הוא שאל והסתכל לי לתוך העיניים.
״מפרדס חנה״.
״אני שונא את פרדס חנה. הרביצו לי שם בפנימיה, לפני חודשיים הלכתי לזרוק עליהם אבנים״.
אורן סיים סיגריה והלך להתעסק עם אברהם המלצר.
מדי פעם הוא חזר ומזג עוד כוסית.
״שוב פעם את בטלפון?״, נזף בי, והניח על השולחן מאפה מפואר מפוצץ בשר.
דיברנו על ששת ילדיו. על גרושתו שהחזיר, על התהום שנפערה בינהם מאז שאבישי נפטר.
״גם אח שלי נפטר. גם ��מא מתה לפני שמונה חודשים״, זרק בין לבין שהוא מקפץ בין שולחנות, עושה צחוקים עם תיירים מגרמניה, מאכיל תינוקת בצ׳יפס.
״אבל הכל זה קודשא״, הוא אמר.
הוא הרים את המפית, המפתח שלו, בקבוק הערק. ״הכל הכל קודשא״.
״אמרת שאתה בן קיבוץ לא?״ שאלתי בהתרסה.
הוא הוריד את הכובע והראה לי את הכיפה מתחת במחאתיות.
״איזה מפגרת״, היה ביטוי שחזר על עצמו וגרם לי להרגיש כאילו כבר הרבה זמן אנחנו חברים.
הוא נכנס למטבח.
ישבתי בשקט בפינת הרחוב במחנה, וכבר לא העזתי לגעת בטלפון.
התבוננתי באורחי המסעדה. בעוברים והשבים. ניסיתי לראות את הסיפור של כל אחד.
אורן חזר ומזג, ״אנחנו חייבים לצאת מהמטריקס״ זרק.
״אין עולם. אנחנו עבדים לתודעה כוזבת״.
אני בלסתי מולו. ״יש לך יד מטורפת״, אמרתי לו, ״זה ממש טעים״.
״הייתה לך ילדות לא פשוטה״, אמר לי.
״כולנו שבורים, לא?״, שאלתי.
״הכל קודשא״, אמר.
אני לא זוכרת איך השיחה התגלגלה אבל דיברנו על רבי נחמן. על חוטבי העצים ושואבי המים. על כסף. על בדידות. על אהבה נכזבת.
אברהם המלצר רצה ללכת. יש לו מבחן מחר בספורט וחברה, הוא קם בארבע בבוקר.
״תן לי עוד ��עה״, אמר אורן והדליק עוד סיגריה.
״שלוש אחוז לחיות נתנו לי, כשהייתי בקומה״, זרק פתאום לאוויר. ״איך אמרת שקוראים לך?״.
״יעל״.
״בואי איתי אני רוצה להביא לך מתנה״.
שילמתי לאברהם עם תשר נדיב. הוא הביא לי קיסם ובקבוק נביעות,
״תשכנעי את אורן שאני חייב ללכת״, התחנן, כאילו יש לי השפעה על האיש הקופצני שהכרתי רק לפני רבע שעה.
אישה זקנה עברה לידנו, אורן הכניס לה שטר ליד.
לא הצלחתי לספור את כמות מקבצי הנדבות שעברה שם ואורן נתן להם צדקה.
חבורת נערים עם צעיפים צהובים עם רמקול עברה ברחוב, שרה בצעקות ׳אוהב אותך, אני נשבע׳.
ואני חשבתי לעצמי שירושלים היא תסריט שכותב את עצמו.
וש��פגש בין נשמות הוא תמיד גדול מאד.
השלכתי את השכל והלכתי אחריו למשרד שלו בפינת הרחוב.
״זה אבישי״, אמר לי והצביע על פניו של עלם חמודות על הקיר.
״דומה לך״, אמרתי, והשפלתי את מבטי.
הוא התחיל לפשפש בארונית והוציא ברושור של סוד האותיות שכתיב, ��שרשרת כסף עם מגן דוד שהכין.
״תראי בסגר כתוב בקטן ׳שהכל׳, זה היסוד של הכל״, אמר והגיש לי את השרשרת עם האות של השם שלי.
״זה מהמם. באמת זו מתנה?״ שאלתי במבוכה.
״יאללה יא מפגרת״ אמר ויצא, ״בואי נו, אני חייב לרוץ לשחרר את אברהם״.
נפרדתי ממנו והלכתי לכיוון רחוב בצלאל.
הגעתי לדירה, והתבוננתי במראה על השרשרת על צווארי.
בלילה, ישבתי לכתוב ולא הסתכלתי בטלפון אפילו פעם אחת.
ברחוב השקמה במחנה יהודה יש איש אחד, איש טבח,
והוא לימד אותי שהדבר הכי חשוב הוא עכשיו,
שהכל זה קודש,
גם הדמעה,
אישטבח שיש לו סיפור ויש לו אהבה,
כמו כולנו ואולי קצת יותר.
ואיזה מזל שלא הייתי תקועה בטלפון,
והצלחתי לקבל קצת ממנה.
הערב במהדורה: אוסף של עדויות על הלחצים והאיומים שמפעילים בממסד החרדי נגד חרדים שתומכים במפלגת "הציבור החרדי" של מוטי לייטנר. אמא שקיבלה מכתב שמאיים לסלק את הבת שלה מבית הספר, מפיק מוזיקלי שביטלו לו כבר מספר אירועים, ואולמות שמחה שנאסר עליהם לקיים כנסים של לייטנר
הפרסום שלנו במאי 2025 על כך ש @jonatanu קיבל כספים רבים מקטאר גם במהלך המלחמה עד אמצע- סוף 2024. היום @omrimani פרסם את תמליל חקירתו של אוריך שהודה בכך
2/ מה קרה? בהפגנות התאחדו הצעירים (jeunes) עם האפודים הצהובים (gilets jaunes). האפודים היו התנועה העממית נגד יוקר המחיה שהרעידה את צרפת (בעיקר חורף 2018) תנועת התיכוניסטים חוסמת כאן בתי ספר מזה 3 שבועות. א��מול, לראשונה, התאחדו ז׳ן וז׳ון(וידאו: כיפה צהובה!)
כבוד ראש הממשלה @netanyahu : שוב, כדי לתת כבוד ל-46 החטופים שנרצחו בשבי, כולל את ששת החטופים שעשו את הכל לשרוד 328 ימים לפני שהוצאו להורג בסוף אוגוסט 2024, ומשפחותיהם, בבקשה תפסיק לקבל על עצמך קרדיט על החזרת כל החטופים. תאמין לי - לא רצינו את היקרים שלנו בשקיות. זה לא הישג.
נכון שמגיע קרדיט ענק לחיילינו הגיבורים!
ב 28 בדצמבר 2025 דיווח ידידי @BiniAshcknasy על המטוס המצרי שנחת בנתב״ג והביא את תגובת המל״ל (שזה למעשה תגובת משרד רהמ, כי חד הם) - שלא ידוע להם על מטוס מצרי שנחת בנתב״ג וכי זה לא קשור ללו״ז ראש המל״ל דאז (הנגבי, לפני הטבח).
היום בערב אומר נתניהו - ״הוא לא נפגש איתי. אני יודע בדיוק את הזמן. לכן זה היה שקר מלכתחילה... .. דיפ סטייט... אני לא יודע עם מי הוא נפגש. אני מנסה לדעת. אני פונה לגורמי הבטחון, יש מצלמות. אני רוצה לדעת את האמת. מישהו אחר נפגש ומנסה לטפול את זה עלי״.
האם מישהו מאמין שנתניהו באמת לא מצליח לקבל תשובה מי עלה למטוס לפגישה? בחיאת.
כמו כן, הוא טען בשידור שמעולם לא נפגש עם ראש המודיעין המצרי, אך כפי שכבר הועלה פה על ידי @100shetah - הוא בהחלט נפגש איתו בעבר.
https://t.co/k2JbEdmPMK
משנים גרסה: נתניהו מאשר שהמטוס המצרי הגיע לישראל — בניגוד לתגובת לשכתו בזמן אמת
בתגובה שנמסרה לישראל היום מטעם לשכת רה״מ בשם המל״ל בזמן אמת נמסר כי לא ידוע על מטוס מצרי שהגיע לישראל.
הערב, בריאיון בתוכנית “הפטריוטים”, אישר נתניהו כי שר המודיעין המצרי הגיע לישראל, וטען כי לא נפגש עמו משום שהיה בהר הרצל. כעת ה��א דורש לדעת עם מי נפגש הבכיר המצרי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר הערב כי שר המודיעין המצרי הגיע לישראל, זאת בניגוד לתגובה שנמסרה בזמן אמת לישראל היום מטעם לשכת רה״מ בשם המל״ל, שלפיה לא ידוע על מטוס מצרי שהגיע לארץ.
הדברים נאמרו במהלך ריאיון בתוכנית “הפטריוטים”, על רקע הפרסום בדבר מטוס שיוחס לעבאס כאמל, ראש המודיעין הכללי המצרי לשעבר.
במהלך הריאיון נשאל נתניהו על הגעת הבכיר המצרי לישראל ועל האפשרות שנפגש עמו. ראש הממשלה השיב כי לא נפגש איתו, משום שהיה בהר הרצל.
המגיש ינון מגל שאל את נתניהו עם מי נפגש הבכיר המצרי. בתגובה אמר ראש הממשלה: “יש כאן שאלה אחרת. ��ני ראש ממשלת ישראל, היה כאן שר מודיעין של מצרים, אני רוצה לדעת עם מי הוא נפגש. אני פונה אליהם — עם מי הוא נפגש”.
הפער בין הדברים שאמר נתניהו הערב לבין התגובה שנמסרה בזמן אמת מעלה שאלות בנוגע למידע שהיה בידי הגורמים הרשמיים בעת הפרסום. בעוד שהתגובה שנמסרה לישראל היום שללה ידיעה על הגעת מטוס מצרי לישראל, נתניהו אישר כעת את הגעת שר המודיעין המצרי, ובמקביל דרש לקבל תשובות בנוגע לזהות האנשים עמם נפגש.
"ביבי מתדרך הכי גרוע בארץ, מ***ן את המוח; ששרה תרד לנו מה***ן": ההתכתבויות חושפות - מה באמת חושב אוריך על הזוג נתניהו?
https://t.co/kdAzfrxbX1
@shemeshmicha
בתחילת דרכי כעורכת TheMarker נפרדתי מכותב מאחר וביקש לכתוב נאומים לראש מפלגה.
ידיעות אחרונות נפרדו מיהודה שוחט כי כתב נאומים לבני גנץ וכחול לבן.
למעשה כתיבת נאומים עבור פוליטיקאי היא הפרה של תקנון האתיקה העיתונאית.
חשוב גם להזכיר כי פריצה היא עבירה ולכן גם לצטט ממה שנחשף זאת עבירה - וזאת הסיבה שמתייחסת לדברים שאמר עמית סגל בעצמו בוידאו שפרסם. וכן, בניגוד לדבריו סגל, לא כך עושים כולם.
ובכלל, עיתונאי גם כזה המזוהה בדעותיו, לא אמור להיות חלק מהמשחק הפוליטי אלא משקיף. עיתונאי תפקידו לדווח ולבקר - כן, גם את מי שהוא חפץ ביקרו.
וכן, צריך וחייבים לומר זאת ולהזכיר - איך אמר סגל בעצמו: "שקט הוא רפש"