כשלמדנו הלכות תפילין באו"ח בשנה מבית שניים ביום של ישיבת הר עציון (או משהו) נתקפתי בדחף העז להניח תפילין כי בעצם מה הבעיה ההלכתית עם זה ואז לא עשיתי את זה כי היו לי יותר מדי נערווים על להניח אותן לא נכון, מה שמוכיח שהפטריארכיה האמיתית היא הנערווים שאספנו לאורך הדרך
האיש כל פעם שהוא מכבס את הבגד־גוף שלי: איך זה עולה עליך? זה נראה כמו בגד של ילדים. זה נראה כמו בגד של תינוקות.
(התשובה היא כמובן שזה נמתח, אבל גם שזה נראה כמו בגד של ילדים כי זה אצלי כבר שמונה שנים)