אירוע היסטורי של פעם במאה שנה: ההצהרה של טראמפ היום על הפסקת הסיוע הצבאי לישראל היא לא "מכה" לישראל אלא היא שדרוג אדיר וחסר תקדים לצה"ל ולתעשיות הביטחוניות
ההחלטה להפסיק את הסיוע הצבאי השנתי של ה-3.3 מיליארד דולר, בתיאום מלא בין טראמפ לנתניהו, היא המהלך האסטרטגי הכי חכם של העשור. ואני לא מגזים!
הגיע הזמן להבין: הסיוע הכספי האמריקאי כבר מזמן הפך מצ'ק ביטחוני לגיבנת פוליטית ולסיכון יומי על ישראל וצריך היה להפסיק אותו מזמן. אני מזכיר למי ששכח, שבכל פעם שרצינו לפעול בעזה, בלבנון או מול איראן, היו מי בוושינגטון שניסו להשתמש בכסף הזה כחבל חנק כדי להכתיב לנו איך ומתי להילחם. או אם בכלל להילחם.
ובכן, לא עוד. זה נגמר.
ברגע שאין סיוע קבוע – אין סחיטה באיומים. ישראל משוחררת לפעול אך ורק לפי האינטרס הביטחוני והמדיני שלה, בלי לבקש רשות מאף פוליטיקאי אמריקאי משמאל או מימין.
אבל הדובדבן האמיתי הוא מה שבא במקום: במקום סיוע ביטחוני בכסף מתוכנן מעבר מיידי לפרויקטים וקרנות מו"פ משותפות לאמריקה ולישראל בהיקפי עתק של כ-20 מיליארד דולר בשנה ויותר.
ישראל מפסיקה להיות מדינה "נתמכת סעד" כמו מצרים או ירדן שמקבלות נדבות מאמריקה בתנאים קשים ומשפילים, והופכת להיות שותפה שמפתחת ומייצרת יחד עם האמריקאים את דור העתיד הצבאי לטובת ישראל ואמריקה גם יחד.
ישראל תביא את המוח הטכנולוגי, הניסיון המבצעי המטורף מהשטח ויכולות הפיתוח המהירות של התעשיות הביטחוניות שלנו. האמריקאים יביאו את הכסף הגדול וכושר הייצור התעשייתי הכבד והמורכב.
ביחד, ישראל ואמריקה יעשו היסטוריה ויהפכו את יחידות הפיתוח הצבאי שלהן ליחידה המתקדמת, המפחידה והחזקה ביותר בעולם, הרבה לפני סין ורוסיה.
הפרויקטים הכי מתקדמים בעולם – מלייזר עוצמתי ועד בינה מלאכותית ומערכות חץ וקלע דוד שלא לדבר על מטוס העתיד וכן הלאה – כל אלה ירוצו עכשיו על סטרואידים.
ושימו לב למהפך הדרמטי: השותפות הזו לא תשאיר את ישראל תלויה באמריקה. היא תהפוך את האמריקאים לתלויים בטכנולוגיה ובמוח הישראלי.
והנה תמצית התהליך: מנתמכים חלשים ונסחטים לשותפים דומיננטיים שאמריקה לא תוכל בלעדיהם. ככה נראית ריבונות אמיתית!
שאפו לנתניהו שחזה את זה, עיצב את זה ועכשיו מתחיל ליישם את זה. שאפו!!
למי מותר להסית במדינה ולמי אסור לומר אפילו לא את האמת:
במשך שנים הם משננים כמו מספר תורה, כמה חייבים להעיף את נתניהו ואת "ממשלת החורבן". בשנה האחרונה הם אומרים כבר במפורש ובגלוי - "לא משנה מה, לא משנה מי, ובאיזה מחיר - הימין חייב ליפול. גם אם זה אומר לחבור לחמאס, לאירן, לערבים, לטרור. בכל מחיר!". הם מוכנים להגיד את הדברים הכי נוראיים על ימין, על הממשלה ועל ביבי במיוחד. והם מוכנים לשלם כל מחיר עבור כך, אפילו לשבת עם תומכי טרור. כן, הם אומרים זאת במפורש!
ואז פעם אחת נתניהו אומר בכנסת מילה רעה על הערבים או על השמאל שחובר אליהם - והם משתוללים "סכסכן, מפלג, מסית".
להם מותר להתיר דמו של הימין במשך עשור בלי שום פילטרים או מסננים. אבל לימין אסור להגיד מילה רעה על השמאלנים שחברו לטרור החמאסי. אפילו לא ציטוט אמיתי.
כשהם מסיתים זה בכלל לא הסתה. זו האמת. וכשבימין עונים להם אז הם מגיבים בזעם - "זו הסתה פלגנית וסכסכנית מהזן הנמוך ביותר".
תתי-אדם.
האמת המזעזעת על הקוף-נחש נחשפת:
הסיבה שהקוף-נחש אייזנקוט התעקש לקבל עדכון ביטחוני מסווג מראש הממשלה נתניהו רק לפני 24 שעות היא כדי לסכל מראש כל פעולה צבאית נגד אירן וציר הרשע.
לשמחתנו, נתניהו אינו טירון או טיפש. את המידע הקריטי הוא שמר לעצמו. כל מי שמבין מעט בהפעלת מבצעים מרכזיים יודע שרמת החשאיות היא מקסימלית ושאולי 2-3 אנשים בלבד יודעים מה באמת קורה.
הקוף-נחש אייזנקוט יודע לעבוד באותה שיטה תמיד. הוא מסכל אירועים ביטחוניים מראש דרך הדלפות לאמריקאים הדמוקרטים או דרך העברת המידע בצינורות משניים לאויב. כשהקוף-נחש אייזנקוט רצה למנוע מצה"ל לחסל את נסראללה הוא נקט בתחבולה איסלמית קלאסית: הוא מרח את המבצע במשך 18 שעות רק כדי שנסראללה ומעגל האנשים הקרוב שלו יוכלו להסתלק מהיעד החיסול בנוחיות מירבית.
הקוף-נחש עוד התגאה בזה קבל עם ועולם.
אייזנקוט מהווה סכנה מוחשית, מיידית וקריטית לביטחון ישראל. אם הוא יחזיק בסודות מדינה, הלכה לנו המדינה. כרמטכ"ל, האיש הזה קידם תפיסות של האויב, הרס את צה"ל מבפנים במצוות אדוניו הנסתרים, וכעת מנסה לחסל לא רק את צה"ל אלא את כל מדינת ישראל.
אם יש אדם אחד שמייצג את החורבן הצפוי של הציונות, היהדות והישראליות זה גדי אייזנקוט. מאחורי החזות הכביכול תמימה, ישרה וחביבה שלו - מסתתר השטן בכבודו ובעצמו.
אסור באיסור חמור שהקוף-נחש יגיע לשום עמדת כוח במדינה. יש לפעול כדי להוציא אותו מהמרחב הפוליטי בדיוק כפי שנעשה לגנץ. רק שלהבדיל מגנץ שהיה ונשאר נאמן למדינה כל העת למרות התמיכה המאסיבית שקיבל מקפלן ומהשמאל, הקוף-נחש חצה מזמן את הקווים והוא מהווה חלק בלתי נפרד מציר הרשע.
5 סיבות פשוטות ומוכחות מדוע לגדי איזנקוט אין שום דרך להרכיב ממשלה:
1. האופציה של המפלגות הערביות חסומה בפניו בווטו קשיח של ליברמן ובנט:
לגוש השינוי יש 48 מנדטים בלבד, ולמפלגות הערביות 19 מנדטים. על הנייר, הישענות עליהן מבחוץ או מבפנים הייתה נותנת לאיזנקוט ממשלה. בפועל – זו אופציה חסרת סיכוי בגלל הווטו המוחלט של אביגדור ליברמן (וגם של בנט). ליברמן כבר נכווה קשות מהישיבה עם רע"מ ב-2021. הוא מבין שממשלת מיעוט שתלויה בערבים תתרסק תוך זמן קצר, היא תגרום לאנשי הימין להתנקם בליברמן ואייזנקוט שהקימו ממשלה בדרך לא ראויה, היא תמליך מחדש את נתניהו עם 70 מנדטים בבחירות שיבואו והיא תחסל סופית את הלגיטימציה של ליברמן בימין. בלי ליברמן – אין ממשלה עם הערבים.
2. החרדים לא יחצו את הקווים (ובטח שלא ש"ס) לגוש השמאל:
כדי להגיע ל-61 בלי המפלגות הערביות, איזנקוט חייב את שתי המפלגות החרדיות (13 מנדטים). זה לא יקרה. ש"ס היא מפלגה עם בייס ימני-מסורתי מובהק שנכוותה בעבר מאוסלו. אריה דרעי לא יתאבד פוליטית ולא יפרק את גוש הימין בשביל לשבת עם יאיר גולן ויאיר לפיד. בלי ש"ס, גם אם יהדות התורה הייתה עוברת גוש אין 61 ויש ווטו של ליברמן ובנט כי ממשלה כזו חייבת להישען על חלק מהערבים.
3. הבלוף של "חוק גיוס מותאם לבג"ץ" שאינו קיים:
הנוסחה שאיזנקוט וליברמן מנסים למכור לחרדים פשוט לא קיימת במציאות. אין דבר כזה "חוק מותאם לבג"ץ", כי אף אחד לא יכול להבטיח מראש מה בג"ץ יאשר ומה יפסול. חוק שיעמוד במבחן בג"ץ לא יעבור את הרבנים, וחוק שיעבור את הרבנים ייפסל בבג"ץ ויפרק את הממשלה.
4. לליברמן אין שום אינטרס להקים ממשלה עבור איזנקוט:
ליברמן מדבר גבוהה-גבוהה על ממשלת 61, אבל בפועל אין לו שום מוטיבציה להזיע ולעבוד קשה כדי להמליך את איזנקוט ולא את עצמו. להפך: כישלון של איזנקוט הוא האינטרס הישיר של ליברמן, שמחכה שהמנדט יעבור לשלבים הבאים כדי שיוכל לנסות להציג את עצמו כמועמד היחיד שמסוגל להקים ממשלה בכנסת ה-26 ולמנוע את הצורך בבחירות חוזרות.
5. ממשלת אחדות עם נתניהו היא מלכודת מוות לאיזנקוט:
על הנייר, האופציה היחידה של איזנקוט להישאר רלוונטי ולמנוע בחירות חוזרות היא לחתוך לכיוון ממשלת אחדות עם הליכוד. אבל גם זו אופציה בלתי אפשרית: נתניהו מחזיק ב-53 מנדטים ואין לו שום סיבה להמליך את איזנקוט ראשון או אפילו לתת לו רוטציה. מבחינת נתניהו, איזנקוט מוזמן להיכנס תחתיו כשר בכיר, לא כראש ממשלה. עבור איזנקוט, כניסה כזו היא חיסול הקריירה הפוליטית שלו ואיבוד כל האמינות שבנה מול בוחריו ובמיוחד מול מחנה קפלן שלא יאשר ולא יקבל אופציה כזו.
השורה התחתונה: גדי אייזנקוט לא יקים ממשלה בכנסת 26.
עובדה: שנייה אחרי שהייתה קמה בראשות הקוף-נחש אייזנקוט ממשלת פלסטין השנייה, ערי ישראל היו בוערים מפיגועי טרור.
איך אני יודע? כי זה בדיוק מה שקרה אחרי שהוקמה ממשלת פלסטין הראשונה על ידי בנט, לפיד ורע"מ.
תזכורת - ערבים ישראליים לא רק תומכים בטרור, הם גם מבצעים אותו בעצמם, תוצרת בית:
להלן רשימה של הפיגועים הקטלניים והבולטים ביותר בעשור שבין 2015 ל-2025 שבוצעו על ידי אזרחים ערבים-ישראלים (מתוך הקו הירוק) ועל ידי תושבי מזרח ירושלים, כולל פירוט ההרוגים והפצועים קשה בכל אירוע.
פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב (1 בינואר 2016): מחבל תושב ערערה פתח בירי לעבר פאב "הסימטא" ובמהלך מנוסתו רצח אדם נוסף. בפיגוע נרצחו 3 בני אדם (אלון בקל, שמעון רואימי ונהג המונית אמין שעבאן), ו-7 נפצעו (מהם 2 באורח קשה).
פיגוע הירי בהר הבית (14 ביולי 2017): שלושה מחבלים תושבי אום אל-פחם פתחו בירי לעבר שוטרים בכניסה למתחם הר הבית. בפיגוע נהרגו 2 שוטרי משטרת ישראל (רס"מ האיל סתאוי ורס"מ כמיל שנאן) ונפצע שוטר נוסף באורח קל.
הפיגוע המשולב בבאר שבע (22 במרץ 2022): מחבל תושב חורה ביצע מסע דריסה ודקירה בכמה זירות בעיר. בפיגוע נרצחו 4 אזרחים (דוריס יחבס, לורה יצחק, הרב משה קרביצקי ומנחם יחזקאל) ו-2 נפצעו באורח קשה.
פיגוע הירי בחדרה (27 במרץ 2022): שני מחבלים תושבי אום אל-פחם פתחו בירי מנשק אוטומטי ברחוב הרברט סמואל בעיר. בפיגוע נרצחו 2 לוחמי מג"ב (רב"ט יזן פלאח ורב"ט שיראל אבוקרט) ו-5 בני אדם נפצעו (מהם 2 באורח קשה).
פיגוע הירי בתחנה המרכזית בבאר שבע (6 באוקטובר 2024): מחבל תושב הפזורה הבדואית בנגב ביצע ירי ודקירה במתחם התחנה. בפיגוע נרצחה לוחמת מג"ב סמ"ש שירה חיה סוסליק (1 הרוגה) ונפצעו כ-20 בני אדם (מהם 2 באורח קשה).
פיגוע הירי בגבעת התחמושת בירושלים (9 באוקטובר 2016): מחבל תושב סילואן שבמזרח ירושלים פתח בירי מרכב נוסע לעבר אזרחים ושוטרים. בפיגוע נרצחו 2 בני אדם (האזרחית לבנה מליחי ושוטר היס"מ רס"מ יוסי קירמה) ו-5 נפצעו.
פיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב (8 בינואר 2017): מחבל תושב ג'בל מוכאבר דרס באמצעות משאית קבוצת חיילים. בפיגוע נהרגו 4 חיילי צה"ל (סגן יעל יקותיאל, סגן שיר חג'אג', סג"מ ארז אורבך וסג"מ שירה צור) ו-17 נפצעו (מהם 2 באורח קשה).
פיגוע הירי בשכונת נווה יעקב בירושלים (27 בינואר 2023): מחבל תושב א-טור שבמזרח ירושלים פתח בירי לעבר עוברי אורח סמוך לבית כנסת בערב שבת. זהו הפיגוע הקטלני ביותר שבוצע בירושלים בעשור האחרון, ובו נרצחו 7 אזרחים (אלי ונטלי מזרחי, רפאל בן אליהו, אשר נתן, שאול חי, אירינה קורולובה ואיליה סוסנסקי) ו-3 נפצעו (מהם 1 באורח קשה).
פיגוע הדריסה בצומת רמות בירושלים (10 בפברואר 2023): מחבל תושב עיסאוויה דרס נוסעים שהמתינו בתחנת אוטובוס. בפיגוע נרצחו 3 בני אדם (האחים יעקב ישראל ואשר מנחם פלאי, בני 6 ו-8, והאברך אלתר שלמה לדרמן) ו-5 נפצעו.
פיגוע הירי בכניסה לירושלים (30 בנובמבר 2023): שני מחבלים תושבי צור באהר פתחו בירי לעבר אזרחים שהמתינו בתחנת אוטובוס בשדרות ויצמן. בפיגוע נרצחו 4 בני אדם (הרב אלימלך וסרמן, חנה איפרגן, ליביה דיקמן ויובל דורון קסטלמן שנטרל את המחבלים ונורה בשוגג) ו-5 נפצעו באורח קשה.
בסך הכל באותו עשור בוצעו 140(!!) פיגועים לאומניים חמורים על ידי 153(!!) ערבים ישראלים, בתוך הקו הירוק. כתוצאה מהפיגועים הללו נרצחו כ-55 יהודים ועוד כ-140 נפצעו בדרגות חומרה שונות. לאור הנתונים האלה, שהציבור היהודי ישפוט בעצמו האם החברה הערבית הישראלית היא חברה נאמנה למדינה, לאזרחיה ולביטחונה או לא. כל אחד יעשה את החשבון שלו בלב.
בתמונה: פיגוע הירי ברחוב דיזינגוף בתל אביב והמצוד של כוחות הביטחון אחר המחבל הערבי ישראלי. ב-1 בינואר 2016 פתח ערבי ישראלי (נשאת מלחם), תושב ערערה, בירי לעבר פאב "הסימטא" ברחוב דיזנגוף בתל אביב ורצח את אלון בקל ושמעון רואימי; במהלך מנוסתו מהזירה עלה על מונית ורצח גם את הנהג אמין שעבאן כדי להמשיך במנוסה שלו חזרה לכפר ממנו בא. לאחר מצוד נרחב שנמשך שבוע שלם, שבמהלכו נמלט והסתתר בכפרו בסיוע מקורבים, איתרו כוחות הימ"מ והשב"כ את מלחם ב-8 בינואר במסגד נטוש בערערה וחיסלו אותו בחילופי אש לאחר שפתח לעברם בירי.
@dorondanny@ToenYehuda רדיפה? כל המשפט הוא רדיפה מהיום הראשון. ערעור לעליון יהיה בוודאות של אלף אחוז. מיארה בונה על עמית שיסייע לה. זה מהלך שסגור מראש מזמן.
מלכוד 22 באולם בית המשפט: מדוע לשופטי נתניהו אין שום דרך חוקית לעצור את המשפט?
רבים שואלים את עצמם בימים אלה: אם השופטים רואים שהתיק מסתבך, שהעדויות חושפות פגמים קשים באישורי החקירה ושסעיף השוחד בבעיה – למה הם פשוט לא עוצרים את המשפט, מוחקים את הסעיפים הבעייתיים ומסיימים את הסאגה הזו?
התשובה טמונה בעיוות מובנה בסדר הדין הפלילי בישראל, ש"נועל" את השופטים ואת ההגנה בתוך מסלול חד-סטרי ללא יציאת חירום:
1. כך נסגרה הדלת בתחילת המשפט
הרגע היחידי שבו ניתן לעצור משפט פלילי על הסף הוא בשלב הטענות המקדמיות – עוד לפני שנשמע העד הראשון. ההגנה של נתניהו אכן ניסתה לעשות זאת כשטענה שלא ניתנו אישורי חקירה כחוק מצד היועמ"ש מנדלבליט. אלא שלתביעה יש "טריק" חוקי: ברגע שהיא חולקת על העובדות וטוענת שיש לה עדים שיוכיחו שהכל אושר בעל-פה, החוק מונע מהשופטים להכריע במקום ומחייב אותם לדחות את הבירור של הטענה לסוף המשפט. כך ננעלו השופטים וההגנה בתוך מרתון של משפט אינסופי.
2. מרגע שהמשפט התחיל – אי אפשר לעצור באמצע
בדין הפלילי בישראל אין דבר כזה "פסק דין חלקי" באמצע הדרך. מרגע שהחלה שמיעת הראיות, השופטים מנועים מלהודיע שסעיף השוחד נמחק או לכתוב הכרעת דין חלקית. החוק מחייב אותם להמשיך לשמוע את כל עדי ההגנה ואת כל הסיכומים עד הסוף המר, ורק אז לכתוב פסק דין. גם אם הם יודעים את התוצאה מראש (כפי שאכן קרה במקרה נתניהו שכבר לפני כשנה וחצי הם הודיעו לתביעה שאין אפשרות להרשיע בשוחד את ראש הממשלה).
3. המפתח היחיד נמצא בכיס של התביעה
הגורם היחיד במדינה שמוסמך על פי חוק לעצור משפט פלילי באמצע או למחוק סעיף אישום תוך כדי משפט הוא התביעה עצמה – כלומר, היועצת המשפטית לממשלה. אפילו חנינה נשיאותית ניתנת לרוב רק לאחר הכרעת דין, כך שכל עוד המשפט מתנהל, רק היועמ"שית יכולה למשוך את האישום.
התוצאה: חוסר אונים מוחלט על כס השיפוט
השופטים מבינים היטב לאן התיק הולך, ולכן הם מזמנים את היועמ"שית בהרב-מיארה לדיון ישיר בחדר סגור ביום רביעי – בניסיון לשכנע אותה לעצור או לצמצם את האירוע. אבל מבחינה חוקית, הידיים שלהם קשורות: אם היועמ"שית תגיד "לא", השופטים ייאלצו להמשיך לנהל את התיק הזה עוד שנים ארוכות, גם כשהם יודעים בדיוק מה מחכה בקצה המסדרון.
זו המציאות המשפטית בישראל: לתביעה יש כוח בלתי מוגבל לפתוח ולמשוך משפטים לנצח, ולשופטים אין אפילו בלם חירום אחד לעצור את הרכבת.
@YuvalSamid התרחיש הזה נבדק לעומק, הוא בלתי אפשרי. ליברמן הטיל עליו ווטו מברזל. וגם בנט הצטרף לווטו. האופציה הזו, שהיא למעשה הייתה האופציה הראשונה של גדי, הפכה לנון-אופציה.
איראן מתכננת "פרל הארבור" לאמריקאים כי זו הדרך היחידה שתציל אותה:
בטהרן עשו את החשבון הפשוט והאכזרי. אם הם ישבו בשקט וייתנו למצור הימי של טראמפ להימשך שנתיים, המשטר יתפגר. מדינה שחיה בעיקר מנפט לא יכולה לשרוד עם אפס ייצוא לאורך חודשים ארוכים. קריסה כלכלית, אינפלציה ורעב ברחובות יפילו את האייתוללות מבפנים בלי שנורתה ירייה אחת מצד הכוחות האמריקאיים. המצור של טראמפ היא התוכנית שהכי נוחה לנשיא, והכי לא נוחה לאירן.
אז מה התוכנית של איראן? לגרור את טראמפ למלחמה כדי להסיר מעליה את המצור.
זה נשמע הפוך להיגיון, אבל מבחינת טהרן זו הדרך המעשית היחידה להציל את עצמה.
1. הפרובוקציה – "פרל הארבור" נוסח אירן:
איראן לא תסתפק בהטרדות קטנות שהן "מתחת לסף". היא תחפש את המכה המוחצת והכואבת שתכריח את טראמפ להגיב ובגדול: הטבעת ספינת מלחמה אמריקאית או נושאת מטוסים, פגיעה קטלנית במאות חיילים אמריקאים בבסיס של צבא ארה"ב, הצתת מצר הורמוז או פיגוע ראווה אדיר על אדמת אמריקה. טראמפ, שלא יכול להרשות לעצמו להיראות חלש, ייאלץ להגיב בכוח וכך להיגרר למלחמה גדולה.
2. המלכודת – סיבוך אמריקאי ושיתוק בקונגרס:
ברגע שטראמפ נגרר חזרה למלחמה עצימה איראן תגרור את האירוע למלחמת אזורית דרמטית שמייד תקפיץ את מחירי הנפט ותזעזע את הכלכלה האמריקאית והעולמית. וכאן נכנסת הפוליטיקה בוושינגטון. הקונגרס הלעומתי החדש של ינואר יתנפל על טראמפ, יבלום את המהלכים הצבאיים שלו, ויכריח אותו לסגור עסקת הפסקת אש מהירה שתכלול הסגת כל הכוחות האמריקאיים מהאזור.
3. הפרס הגדול של טהרן – הסרת המצור לתמיד:
כדי לצאת ממלחמה שהסתבכה, וושינגטון תיאלץ לוותר על החנק הימי במסגרת הסכם הפסקת האש. מבחינת איראן, עדיף לספוג הפצצות קשות שבועיים ולצאת עם נמלים פתוחים ונפט זורם מאשר להיחנק למוות בשקט במשך שנתיים.
השורה התחתונה:
איראן תתקוף את אמריקה לא מתוך שיגעון אלא מתוך חישוב קר ומדוייק. עבור המשטר בטהרן, להישאר תחת מצור זה מוות ודאי. לגרור את אמריקה לעימות חזיתי ואז לחלץ הסכם בחסות הקונגרס הלעומתי – זו תוכנית הישרדות בדוקה שעדיפה עשרות מונים ממוות בטוח.
הסיפור האמיתי מאחורי הטיסה הדחופה של ראש המוסד לארה"ב: לא מלחמה נוספת אלא תוכנית חלופית להפלת המשטר מבפנים
רבים מפרשים את הביקור של ראש המוסד, רומן גופמן, בוושינגטון ובמיאמי כניסיון נואש של ישראל לשכנע את טראמפ לחזור ולהפציץ באיראן. אבל כשמבינים את הראש של טראמפ ואת היכולות של המוסד, מתבררת תמונה אחרת לגמרי: גופמן לא טס כדי למכור לטראמפ מלחמה שלישית. הוא טס כדי להציג לו תוכנית ישראלית טהורה להפלת המשטר האיראני בשיטה שונה לחלוטין.
בירושלים הבינו היטב שטראמפ לא רוצה לראות שוב מפציצים אמריקאים באוויר, לא רוצה אבדות אמריקאיות ובטח שלא רוצה מחירי נפט של 120 דולר לחבית. אבל באותה נשימה, בישראל יודעים שמצור ימי לבדו יכול לקחת שנים, זמן שיאפשר למשטר להשתקם לחלוטין מתחת לאדמה.
לכן, במקום לבקש מהפנטגון לצאת לעוד מלחמה קונבנציונלית של 40 יום, המוסד מגיע לשולחן עם חלופה שמתאימה בדיוק לדוקטרינה של טראמפ: שילוב בין החנק הכלכלי האמריקאי לבין מערכה חשאית וממוקדת לריסוק שלד השלטון מבפנים.
מה כוללת התפיסה החדשה?
1. פגיעה במנגנוני הדיכוי, לא בתשתיות האנרגיה:
טראמפ עצר בעבר פגיעה בשדות הנפט והגז כדי לא לזעזע את הכלכלה העולמית. התוכנית החלופית עוקפת את המוקש הזה: במקום להפציץ בתי זיקוק, מתמקדים בשיתוק ממוקד של מוקדי הכוח הפנימיים של המשטר — מפקדות הבסיג', מנגנוני המודיעין של משמרות המהפכה, ותשתיות השליטה והתקשורת שמחזיקות את הרחוב האיראני תחת פחד.
2. האצת הקריסה הפנימית בזכות המצור:
המצור הימי של טראמפ כבר מייצר זעם אדיר וייאוש ברחוב האיראני. המטרה של מבצעים חשאיים וממוקדים בשטח איראן היא להסיר את "מחסום הפחד" — להראות לאזרחים שהמשטר חדיר, חסר אונים ואינו מסוגל להגן אפילו על בכיריו, ובכך להפוך את המשבר הכלכלי להתקוממות עממית שתפיל את השלטון.
3. "אפס טביעת רגל" אמריקאית:
זו הנקודה שטראמפ הכי אוהב. ארה"ב לא נכנסת בכלל למלחמה מלאה מול אירן, הקונגרס החדש בינואר לא יכול לבלום מהלך צבאי שלא קיים רשמית וטראמפ יכול לקטוף את הקרדיט ההיסטורי על קריסת משטר האייתוללות בלי לשלוח חייל אמריקאי אחד.
השורה התחתונה:
הפגישות של גופמן עם ראש ה-CIA ועם סטיב ויטקוף לא נועדו לשבור את ההתנגדות של טראמפ למלחמה – אלא לרתום אותו למהלך מתוחכם בהרבה: אמריקה חונקת מבחוץ, והמוסד מפרק מבפנים.
אם אחרי השואה הנאצית היהודים הלכו לגרמנים וחתמו איתם על כל מיני הסדרים ונהיו החברים הכי טובים שלהם, אז תבין שיש משהו מאוד מאוד דפוק בעם היהודי. מדובר בעם מדחיק, סלחן וטיפש שמוכן לחבק גם את הגרועים שבאויבים שלו. אנחנו גרועים מהנוצרים שמגישים את הלחי השניה. אנחנו מגישים את כל הגופות שיש לנו ועוד, ואז מחבקים את הרוצחים שלנו ומהללים אותם. זה גרוע מישו. רק הערבים הם בריאים. הם מרביצים ושורפים כל מי שלא בא להם טוב. אנחנו הדפוקים. אתן לך דוגמה ממש מעכשיו, רוב הישראלים מאמינים שהבעיה היא במפלגות הלאומניות הערביות ולא בערביי ישראל שהם "מקסימים, ונחמדים". אבל הם שוכחים מי בוחר את המפלגות האלה במאות אלפים. מי? אותם ערבים מקסימים. כאלה טיפשים הישראלים שזה לא יאומן.
נכון וחצי. יש לי שני דיוקים משפטיים על מה שכתבת:
1 - הגנה מן הצדק מובילה לביטול אישום (סעיף 149(10)), לא לזיכוי כמו שכתבת. זיכוי יכול להינתן רק בהכרעת הדין בסוף המשפט.
2 - השופטים לא יכולים להשתמש בהגנה מן הצדק כ"עונש" על כך שהיועמ"שית לא מקבלת את הצעתם או כאמצעי לחץ עליה. הפסיקה קובעת במפורש שכל עוד המשפט מתקדם טענות של הגנה מן הצדק נדונות רק בסוף המשפט ולא באמצע המשפט, וגם אז – גם במקרים קיצוניים שבית המשפט כן נעתר לבקשה - היועמשית תערער על ההחלטה מיד לעליון וכולנו יודעים מה תהיה התוצאה שם. העליון ידחה את ההחלטה ויחזיר את התיק שוב למחוזי להמשך קיום ההוכחות ולהכרעת דין בסוף המשפט. כל זה יוביל לעינוי דין ממשי לנתניהו וגם לעם. עוד השפלה של העליון.
אז גם בחוק הגיוס הייתה לו מניעות? וגם באירן? וגם בעזה? וגם ביוקר המחייה?
לגבי הרפורמה - נכון שהוא היה תחת הסכם מניעות. זה נכון מאוד. אבל אם נתניהו לא היה יכול לגעת בנושא הוא לא היה צריך לאשר ללוין להתחיל את המלחמה בלי גיבוי של ראש ממשלה נכה ומוגבל. שר משפטים, חזק ככל שיהיה, לא יכול לבצע מהלך כזה לבד. מה גם שלוין הוא כריזמטי כמו כריזנטמה. כלומר הוא לא היה מסוגל לסחוף אחריו את כל הממשלה והוא גם היה מאוד מאוד הססן ומחושב עד כדי שיתוק. קיצר, מה שאני אומר שביבי קיבל החלטות שגויות שכולנו משלמים עליהן בריבית דריבית.
אגב, גם הטבח הוא תוצאה של החלטות שגויות של נתניהו, שראה את ההתעצמות המטורפת של האויבים שלנו סביב המדינה בכל הגזרות ולא דפק על השולחן ושינה את הקו של צה"ל. הוא פשוט זרם עם המטכ"ל.
אי אפשר להסיר ממנו אחריות כללית על המצב. כמו שאי אפשר לקחת ממנו את ההישגים שהוא השיג כמו המצב הכלכלי של המדינה, תל"ג וכיו"ב (להבדיל מהמצב הכלכלי של האזרחים). זו בדיוק הסיבה שהגוש קיבל רק 53 ולא 65. זה מתבטא בסוף במספרים!
שומר חומות 2 בדרך: הכוח הפוליטי של ערביי ישראל יתורגם בקרוב לאלימות מפלצתית ואיומה
הניצחון האדיר בבחירות ו-19 המנדטים שהערבים מחזיקים (המפלגה השלישית בגודלה) מסחררים לא רק את הנציגים שלהם בכנסת בתחושת כוח ובשיכרון אמיתי אלא גם את הרחוב הערבי והפלסטיני ואת המחבלים.
בקרוב מאוד, ללא קשר להליך הרכבת הממשלה, אנחנו נראה גל פיגועים מצמרר ושונה מכל מה שראינו עד כמה. התקפות חמושות, פיגועים באמצעות רחפנים כבדים, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כדי לקטול כמה שיותר יהודים והתפרצות של אלימות מפלצתית ברחובות המדינה (סוג של שומר חומות 2).
מדוע?
כי אצל הערבים כוח מתורגם תמיד לאלימות. ככה זה עובד אצלם.
והשד הערבי יצא מהבקבוק בלילה שהם קיבלו 19 מנדטים. בדרך כלל הערבים היו על 10 מנדטים או 12. בבחירות האלה הם כמעט הכפילו את כוחם. תחשבו מה זה עושה למיעוט לאומי מתוסכל, שונא, מריר ואלים מיסודו? זה משחרר את כל הכוחות האצורים האלה החוצה כמעט בבת אחת.
הצבא והמשטרה חייבים להכין תוכנית מקדימה למגר את הרשע הזה. אני הצעתי בעבר להטיל משטר צבאי על היישובים הערביים בישראל וסגר מוחלט על השטחים כשלב מניעתי ראשון. בשלב השני גירוש וטיהור מלא של מדינת ישראל מכל הזוהמה האיסלמית.
אחרת, הרבה מאוד דם יהודי יזרום ברחובות המדינה.
אבל כל זה לא נעשה. ונתניהו ממש לא היה באירוע. וככה זה נראה. בסוף שר אחד לא יכול לבצע מהפכה שלמה מול כל הדיפסטייט. ולוין הוא לא השר הכי טוב בעולם ובטח לא הפיקח ביותר שיש. קיצר, ביבי לא ממש סייע לו ועוד הזמין את היועמשית המפוטרת לישיבות ממשלה והכיר בעמית. זה לא רציני. אם ביבי היה רוצה - זה היה קורה. כשביבי לא רוצה הוא פשוט לא עושה. גם בחוק הגיוס קרה אותו הדבר. הוא לא העביר שום חוק. הוא פשוט הניח לזה. הניח והזניח. לא בגלל שלא יכל או שהיה עסוק. אלא בגלל שלא רצה. את הגז הוא רצה ולכן הוא הוציא אותו מהאדמה והלך לבג"צ ורב עם כל העולם. והגז באמת יצא חרף כל המאבקים. כי כשביבי רוצה משהו, קשה מאוד לעצור אותו.