הישראלי הממוצע מעדיף לבלוע זכוכית גרוסה ולא לצאת פראייר. זו התורה כולה, כל השאר פירושים.
כשבנימין נתניהו נעמד מול עשרות מיקרופונים, מסתכל לכולם בלבן של העיניים וזורק לאוויר שקר פסיכוטי בגודל של מקרר אמקור, על יוקר המחיה, על האיראנים או על מה שבא לו, הביביסט המצוי לא נעלב.
הוא לא מרגיש שמרמים אותו. להפך. הוא מחייך חיוך קטן של ניצחון. מבחינתו השקר הזה הוא נשק כבד. מדע המדינה קורא לזה ״שקר כחול״, שקר של אחים לנשק נגד הממסד.
כשהוא משקר לתקשורת או לשופטים, הוא לא נוכל. הוא גבר. הוא מאצ׳ו פוליטי שמכניס לאליטות הישנות אצבע ישר לתוך העין, מסובב אותה חזק, ושואל אם זה כואב להם.
בגלל זה אף אחד שם לא ממצמץ כשמראים להם תמונות של אשת ראש הממשלה. הפנים שלה מרוטשות בפוטושופ כל כך הרבה פעמים, עד שהיא נראית כמו ביצה קשה מפלסטיק עם ריסים מלאכותיים. כולם יודעים שז�� זיוף מוחלט.
אבל באולפנים של ערוץ 14, המפעל הראשי לזיקוק מציאות חלופית ושטיפת מוחות קבוצתית, יושבים חמישה אנשים בחליפות מבריקות וצורחים באמוק שזה עורה הטבעי לחלוטין. הם יגידו שמי שטוען אחרת הוא מיזוגן עלוב מהדיפ-סטייט. למה? כי להודות בעובדה חזותית בסיסית זה להרים דגל לבן. במשחק ההישרדות הזה אין ויתורים. להסכים עם האמת אומר לתת ליריב לנצח.
הדינמיקה הזו נשארת גם כשהכל סביבנו קורס אל תוך האדמה. גם אחרי השבעה באוקטובר.
אזהרות כתובות של הרמטכ״ל וראש השב״כ? מסמכים מפורשים? פח. הם מסרבים לדרוש ועדת חקירה ממלכתית. ועדה עם שופט עליון היא מבחינתם טריבונל שמאלני שבא לעשות הפיכה.
רמטכ״לים שעד אתמול כיהנו תחתיו ונחשבו לגאוני הדור, הופכים תוך חצי דקה ל״שמאלנים טיפשים״ ברגע שהם מתמודדים נגדו. המילה שמאלן כבר איבדה קשר לכלכלה או למדינה. שמאלן זה פשוט כל מי שלא מוכן להישבע אמונים.
הכלים גמישים. המטרה יחידה: עדיף שהמדינה כולה תעלה באש, ובלבד שהחבר׳ה מקפלן לא יחזרו לשלטון.
ויש גם את ההיבט הדתי. לוחות הברית צועקים ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״, אבל במציאות הפוליטית שלנו, השם של אלוהים הוא בסך הכל משרוקית כלבים.
כשנתניהו דוחף ״בעזרת השם״ לכל משפט שני, הוא לא מתכוון למוסר או ליושרה. אלוהים פשוט נותן למנהיג פטור מוחלט מלומר את האמת, שריון הלכתי מפני העובדות, כל עוד הוא ממשיך להילחם עבורם בבג״ץ.
איך נלחמים במכונה הזאת של השקרים? בטוח לא עם עובדות. להביא תחקירן של חברת חדשות לתוך מלחמת שבטים, זה כמו להביא מחשבון לקרב סכינים. אי אפשר לנצח אותם עם גרפים של הלשכה לסטטיסטיקה או עם ציטוטים מוועדות חקירה, כי ככל שתוכיח להם שהם טועים, ככה הם יחבקו את השקר חזק יותר.
כדי לנצח את השקר, צריך פשוט להפסיק להתווכח איתו. לא צריך להוכיח שהפנים מרוטשות בפילטר זול או שהוא קיבל התרעות מודיעין בקיץ. צריך פשוט להסתכל על הזיעה הקרה שניגרת מאחורי הזיוף הזה, ולהצביע עליה.
להפסיק להתרגש מהצעקות הרמות באולפנים, ולהתחיל ללעוג לפחד העלוב שמניע אותן. כי בסוף, שקר מאסיבי בסדר גודל כזה לא נובע מכוח. הוא נובע מפאניקה מתמשכת של מי שיודע שהאמת הפשוטה פשוט תעשה ממנו אבק. ואת הפאניקה הזאת, גם ערוץ 14 לא יצליח לרנדר החוצה.
אדם קם בבוקר, מצחצח שיניים, מסתכל במראה מעל הכיור, מעביר יד על האדים, ומגלה שהוא פשוט, באופן מוחלט, בן אדם מושלם. לא מושלם של פרסומות, מושלם בקטע נקי ופסיכופתי.
הוא מספר שניסה לחשוב איפה טעה, אבל וואלה, לא מצא כלום. אפס תקלות. בצלאל סמוטריץ׳ ישב עם בצלאל סמוטריץ׳, שניהם עשו תחקיר נוקב זה לזה, וחתמו על פטור מלא מאשמה.
וזה אותו בצלאל שבדיוק לפני דקה ישב מולנו, עם החצי חיוך הזה, והסביר בקול שקט ואיטי איך חמאס הוא בכלל נכס. איך המפלצת מעבר לגדר היא בעצם פוליסת ביטוח. עכשיו הקירות קורסים פנימה, האדמה נבקעת, והוא נעמד בתוך העשן הסמיך, מנער קצת אבק מהחליפה המחויטת שלו, ומודיע שבדק ואין שום פגם. צריך חתיכת כישרון בשביל ניתוק כזה.
אבל הוא רק מנהל משמרת בסניף. רוח המפקד מגיעה מלמעלה.
נתניהו ואוריך יושבים עם דפי מסרים מודפסים ומריצים עלינו את קמפיין הבחירות המטורף הזה. הם המציאו לוח שנה אלטרנטיבי שבו ההיסטוריה התחילה בשמונה באוקטובר. ביום שלפני הם פשוט יצאו להפסקה.
כל השרים מהקואליציה הזאת, ממשלת ימין-ימין על מלא, לקחו את האסון שלהם, דחפו לקופסת פלסטיק, והדביקו תווית אזהרה בולטת: ״זהירות, יאיר גולן יהיה שר הביטחון של איזנקוט שילך עם עבאס״. מנהלים תעמולה שלמה על מה שאולי יקרה, כשבדיוק אותו דבר בדיוק קרה אצלם במשמרת.
איך בלענו את השלט ההוא, ״ביחד ננצח״. בזמן שאנחנו שתקנו, הם קנו לעצמם זמן יקר, הרדימו את השטח, ועכשיו מכפישים את מי שבא להציל אותם.
הם בטוחים שאנחנו מטומטמים. והקטע הדפוק? אנחנו משתפים פעולה. הדיסוננס חזק מדי. אנחנו לוקחים את הגלולה המרה, בולעים בלי ללעוס, וממשיכים לגלול הלאה במסך. הרי אם נחליף אותם, הם צועקים באולפנים, נקבל עוד שבעה באוקטובר. ואם נשאיר אותם? אז נקבל את אותו אסון בדיוק, אבל לפחות נדע בעל פה את השמות של האנשים שמחלקים לעצמם ציון מאה כל בוקר מחדש.
אז איך חושפים את השקר הזה? בטח לא על ידי זה שנצעק חזק יותר. אי אפשר לעשות פאקט-צ׳קינג להתקף חרדה, ואי אפשר לנצח קמפיין הפחדה עם טבלאות נתונים.
ברגע שאנחנו נכנסים איתם לאולפן ומתחילים להזיע ולהסביר שמנסור עבאס הוא לא כזה נורא - הפסדנו. קנינו כרטיס ללונה פארק החולני שלהם.
השקר של נתניהו, סמוטריץ' ושאר השרים לא קורס כשצועקים עליהם ״בוגדים״ או ״הרסתם את המדינה״. זה רק נותן להם דלק. השקר קורס כשאתה מושך בכתפיים, מסתכל עליהם מלמעלה למטה, ואומר בקול יבש: ״חבר׳ה, אתם פשוט גרועים בעבודה שלכם״.
בלי נאומים על קץ הדמוקרטיה. בלי דמעות. נטו אפס תפקוד ניהולי. כי זה ה��חד האמיתי שלהם. הם מתים מפחד שניקח מהם את ההילה של ה״אידיאולוגים המסוכנים״, ונתחיל להתייחס אליהם כמו למה שהם באמת- ועד בית כושל.
כזה שלקח את כספי הוועד, קנה לעצמו בורקסים, וכשהבניין עלה באש, היו״ר ירד לחניה, עשה עם עצמו חשבון נפש קצר, והודיע למי��רופונים שהוא לא מצא שום פגם בהתנהלות שלו. אין טעם לצרוח עליו בחזרה. עדיף סתם להסתכל איך החולצה מזיעה ונדבקת לו לבטן, ולעבור הלאה בלי להגיד מילה.