איך יודעים ממה עשוי מנהיג במאה ה-21? רואים איך הוא מתפקד במבחן הפודקאסט.
אם בעידן הטלוויזיה והעיתון, פוליטיקאים נאלצו לדלל את המסרים לסיסמאות קצרות ומשויפות שעוברות אולפנים או עריכה במוספים. עידן הפודקאסט מאפשר למנהיג הפוטנציאלי להכניס אתכם לסלון, להוריד בלייזר, לפתוח כפתור, ולאפשר לכם לצפות בו מנהל שיחה כנה ועמוקה על הדרך שבה הוא רוצה לקחת אתכם ואת המדינה.
תרבות הפודקאסטים הפכה לדרך המרכזית שבה צעירים צורכים פוליטיקה, כי היא מקדשת אותנטיות, כנות ושיחה פתוחה ולא מפולטרת. זו הסיבה שרוב הפודקאסטים המוצלחים מבוססי הראיונות, לא שייכים לכלי תקשורת ממסדיים, למפלגות או לארגונים. הם מזוהים עם טיפוסים עצמאיים שמחויבים לסקרנות, לקהל שלהם ולאמת.
בקמפיין האחרון טראמפ עלה אליהם לרגל. הם, בתמורה, לא ריחמו עליו. לקס פרידמן תקף אותו על טענותיו לזיופים בבחירות ב-2020, וגרם לו להודות כי "הפסיד על חוט השערה". ג'ו רוגן התעמת איתו על חוסר היציבות בכהונתו הראשונה ושאל ישירות: "מדוע מינית הרבה אנשים גרועים?". ת'יאו פון שאל אותו שאלות חודרניות על אחיו שמת מאלכוהוליזם, ואנדרו שולץ לעג לו על מה שראה כעמדה פחדנית בנוגע להפלות.
זה לא היה קל, אבל הציבור אהב את זה. כי גם אם התוכן לא תמיד התאים לטראמפ, המצביעים הבינו שהוא מחויב לצורה של הפודקאסט: לכנות ולחשיפה רדיקלית. פוליטיקאי שרוצה לדבר אמת; שיש לו חזון חדש, פורץ דרך ונדרש לגבי הדרך שבה המדינה צריכה להתנהל, יוצא מאזור הנוחות שלו וקופץ על כל מיקרופון שמוכן לארח אותו. פוליטיקאי כזה חושב, מתווכח ובעיקר מסביר - גם מול מראיין ספקני או עוין - מה הביא אותו לעשות מעשה: לקום ולבקש הנהגה.
מנהיגי האופוזיציה והקואליציה בישראל לא מתנהלים בכנות ופתיחות רדיקלית. במקום לנהוג בנדיבות במילים ובראיונות, הם מתחפרים כמו שחקני פוקר בפינה שלהם, וזורקים לעברנו סיסמאות מעידן הטלוויזיה. הם ילכו לאולפנים ידידותיים עם מיקרופון שנראים כמו פודקאסט; אך יימנעו משיחות לא מתוסרטות.
ברק הרשקוביץ, אחד הפודקאסטרים הפוליטיים החשובים בישראל, ביקש לראיין את איזנקוט. זה לא קרה. בפוסט ב-X סיפר הרשקוביץ, "בהתחלה היה וייב חיובי. אבל סיפרתי לצוות שלו שאשאל: איך הוא מתכוון לתקן את המערכות הביטחוניות? מה התוכניות הכלכליות? בכלל, מה התוכניות שלו למדינה? קיבלתי תשובה שלילית. הוא לא יגיע + גוסטינג". במקרה הזה, מדובר באיזנקוט, אבל זה נכון למנהיגות הבכירה מימין ומשמאל.
בעבר פוליטיקאים יכלו לתרץ את הדרך העמומה והגמלונית שבה הם מעבירים מסרים בכך שאין להם ברירה - ככה עובדת תקשורת. כיום, ההתנהלות שלהם מבהירה שהם פשוט לא רוצים שתדעו מי הם ומה הם חושבים. את הרעיונות והחלומות האמיתיים שלהם הם שומרים קרוב לחזה, בשעה שהם מחייכים אליכם בחום משלט חוצות, המבקש מכם להשאיל להם הפתק שלכם בסיבוב הקרוב. כשהם לא מרשרשים בסיסמאות או מטיחים עלבונות הם מציעים תוכניות המשנות סדרי עולם - של מוסדות וסמלים המשתייכים אך ורק לציבורים שלא יצביעו להם לעולם. הם מתנהלים כך לא מתוך רשעות או חוסר עניין, אלא כיוון שפשוט אין להם רעיון.
האמת היא שהם לוקחים חלק במרוץ להנהגה כברירת מחדל. הם פשוט כבר שם, ובהיעדר חזון בוער, הם לא מבקשים לקבל הזדמנות להנהיג, אלא להשיג תפקיד; לקחת חלק בסיבוב הנוכחי של משחק הכיסאות המוזיקליים בתקווה שיישארו מסביב לשולחן, ואם אפשר, יזכו לשבת בראשו.
אחרי הפרסום ב @kann_news הבוקר שהיה ידוע לכל הכתבים הצבאיים כבר למעלה משבועיים, וחסה תחת צנזורה!!!!!
אז הנה הסיפור על כיבוש הבופור. לא היסטוריה ולא סמליות. מדובר בבונקר תת קרקעי ענק שהיה למעשה החמ״ל המרכזי של ״חזית הדרום״ של חיזבאללה (פיקוד הדרום שלו). מדובר במתקן תת קרקעי שנבנה על ידי האיראנים על הרכס סמוך למבצר הצלבני, ואיפשר את ניהול הלחימה של חיזבאללה תחת אש ישראלית, כולל התכנית לכיבוש הגליל. האתר הזה הופצץ כמה פעמים על ידי חיל האוויר בפצצות
חודרות בונקרים אבל לא הושמד. חלקים ממנו אף הושמשו מחדש במהלך השנה האחרונה. זו הסיבה שצהל התעקש להגיע לבופור, כדי להשמיד את המתקן הזה שהוגדר כיכולת אסטרטגית של חיזבאללה.
שלחתי את גרוק לבדוק על איזה צד פוליטי יותר מתאים לומר שהוא "מכונת רעל".
.
הבקשה היתה כזאת. בהתחלה לא אמרתי לו מה צריך להיות גודל המדגם, רק שיבדוק צייצנים עם מעל 3000 עוקבים. הוא חזר עם תשובה שהימין נשען יותר על טיעונים והשמאל-מרכז על רגשות וסיסמאות. אבל הוא בחר רק שלושה מכל צד. אז הרחבתי את המדגם שלו והעליתי את הרף. דגום 20 צייצנים ישראלים עם מעל 5000 עוקבים בכל צד, אמרתי לו, ובצע עליהם אותה בדיקה.
אלה התוצאות שהוא החזיר (אני מצטט מילה במילה):
"הימין – עדיין יותר מעוגן בטיעונים ומדיניות.
הציוצים כאן נוטים להיות ענייניים, מבוססי-עובדות וקונקרטיים.
השמאל/מרכז – עדיין יותר נשען על סיסמאות, רגשות והתקפות. הציוצים כאן קצרים, זועמים ומאשימים יותר".
התוצאות, נדמה לי, לא יפתיעו איש בימין. בשמאל, יש לי הרגשה, עוד לא נפל האיסמון.
איזנקוט אתה מדבר?! אתה עמדת על במה אחרי לבנון 2 והשווצת בטיפשות מול המצלמות שיכולת לחסל במלחמה את נסראללה אבל חששת שייהרגו אזרחים סמוך לבניין שלו, אז הפלת כרוזים ושלחת הודעה לרדיו לבנון שצה"ל עומד להפציץ, ושוב הזהרת ורק אחרי 8 שעות הפלת את הבניין, כמובן אחרי שכל צמרת חיזבאללה התפנתה ממנו. שביעות הרצון העצמית שלך כשסיפרת את זה הממה אותי. עד היום היא מהממת אותי. כמה דם חיילים ואזרחים עלתה לנו הגישה הזו שלך?
עשה לעצמך טובה, אל תשחק אותה פופאיי עכשיו
השיח הקצר בין העיתונאי @amsterdamski2 לביני בסוגיית הלגיטימציה (לשעתה) של חסימת נתיבי תחבורה במהלך הפגנה. לטובת מי שלא מצליח להבין את הטקסט מהתמונה המצ"ב להלן התמלול המלא.
***
שאול אמסטרדמסקי צייץ בטוויטר כך:
אשתי עובדת במתחם הבורסה ברמת גן ומגיעה לשם ובחזרה ברכבת. לפני חצי שעה עלתה על הרכבת חזרה לירושלים. הם נסעו קצת, ואז הרכבת נעצרה לדקות ארוכות. לבסוף הנהג הודיע שחוזרים לתל אביב כי מפגינים חוסמים את המסילה. זרקו אותם בתחנת ההגנה. בכריזה מודיעים שאין רכבות דרומה וגם אין צפי. תסתדרו
***
הזכרתי לו את המדיניות החדשה שהמציאה היועמ"שית הוד מעלת כבודה כלפי חסימת נתיבי תחבורה על ידי קפלניסטים:
אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי.
***
באופן מקורי, אמסטרדמסקי השיב בטיעון "זה לא אותו דבר":
מחאה על... על זה שהממשלה מנסה קצת לאכוף את החוק ולעצור עריקים, כן? יופי ניסים, תודה על התזכורת מה באמת חשוב למי
***
אז הגבתי בהצבעה על כמה טעויות שנפלו בטיעון של אמסטרדמסקי, בציון כמה נתונים שכנראה נשמטו מזכרונו ובתזכורת על מה באמת חשוב בדיון הזה:
אתה מתלוצץ, נכון?
ראשית, זו לא הממשלה וזה בטח לא החוק. חוק שירות בטחון מאפשר לממשלה דרך נציגה, "הפוקד", האמון על יישום החוק לפטור חרדים משירות. זה מה שהממשלה רוצה וזה מה שהחוק קובע. וזה לא הממשלה או הכנסת שהחליטו לגייס חרדים אלא המערכת היוריסטוקרטית שגם מובילה את האכיפה הדרקונית בנושא. אגב, אותה מערכת יוריסטוקרטית שפועלת לגייס חרדים בכזו התלהבות מסכלת פניות אליה לגייס ערבים. תיראה מופתע.
שנית, כנראה כבר שכחת שהקואליציה הנוכחית באה להעביר רפורמה משפטית ***בחקיקה***. וראה זה פלא, למרות שזה היה "חוק" תומכי השלטון היוריסטוקרטי יצאו לשרוף את המדינה, ובין היתר חסמו נתיבי תחבורה באופן חוזר ונשנה. כדי לאפשר זאת, המערכת היוריסטוקרטית המציאה דין חדש לפיו לא מבצעים אכיפה אפקטיבית כלפי חוסמי הכבישים התומכים בה.
רק כדי לרענן את זיכרונך בנושא, להלן מספר נתונים: במהלך עשרת חודשי המחאה נגד ההתנתקות, הוגשו קרוב ל800 כתבי אישום נגד מפגינים נגד ההתנתקות, ורבים מאוד מכתבי האישום האלו הוגשו בגין עבירות הקשורות לחסימת נתיבי תחבורה. כך, למשל, בשבוע אחד במאי 2005, המשטרה עצרה 414 מפגינים ימנים בעקבות חסימת כבישים *ועוד באותו שבוע* הוגשו נגדם 65 כתבי אישום על עבירות הקשורות לחסימת נתיבי תחבורה.
לעומת זאת, בכל עשרת חודשי המחאה נגד הרפורמה ב-2023, הוגשו אפס (0) כתבי אישום נגד מפגינים נגד הרפורמה על עבירות הקשורות לחסימת נתיבי תחבורה.
ולפני שתתחיל עם תירוצי "עברו המון שנים" אתן לך נתון נוסף: בשנת 2023 הוגשו כתבי אישום נגד מפגינים שחסמו נתיבי תחבורה - וכל כתבי האישום האלו, ללא יוצא מהכל, הוגשו נגד מפגינים חרדים.
אז בוא יקירי, מה שבאמת חשוב פה, זו מערכת סמכותניות לא נבחרת שמקיימת פה שתי מערכות חוק נפרדות. וזה שאנשים כמוך תומכים בכך, זה אות קלון על מצחכם.
נ.ב.
לא יודע כמה מילואים אתה עשית בשנה שעברה אבל אני עשיתי יותר ממאה יום.
***
בחורבן שלטון העריצות היוריסטוקרטית ננוחם.
חוק הפיצול הוא רק ההתחלה.
היועמ״שית המפוטרת וחבריה התרגלו לשלוט, לחסום ולחנוק כל החלטה של הממשלה.
הלילה הכנסת התחילה לפרק להם את השיטה.
שלטון החונטה המשפטית ייגמר.
לטובת פרופ׳ סוזי נבות ש״אולי לא קראה טוב״,
הנה קטע מפסק הדין, שבטעות גמורה היא כנראה דילגה עליו.
״אני דוחה בשתי ידיים את הניסיון הפסול להפוך את ההליך שלפנינו ל״משפט גופמן״, שמטרתו לקבוע האם גופמן ראוי לעמוד בראש המוסד. ניסיון זה בא לידי ביטוי, למשל, בהגשת מכתבו של ראש המוסד היוצא, אשר חיווה את דעתו לגבי כשירותו של גופמן לעמוד בראש הארגון; ואודה, כי התקשיתי עד-מאד להבין את עמדת היועצת המשפטית לממשלה אשר סברה כי עיון בחוות דעת זו יסייע בידינו בביקורת שיפוטית על החלטת הוועדה בעניינו של גופמן״.
כמה חוסר יושרה, כמה.
סרטון היציאה מהארון של הביביסט שהפך לוויראלי הגיע גם לעולם הערבי.
זו סוגיה שגם בלבנון קשה לדבר עליה. כל הרוב הנוצרי והסוני שתומכים בהסכם שלום, מרימים אט אט את קולם בעד הסכם
שלום עם ישראל ונגד חיזבאללה, בעד שישראל תרסק את חיזבאללה ולצאת ממצב המלחמה.
יוצר לבנוני המתנגד לחיזבאללה יצר את הסרטון הזה של תומכי השלום ש'יוצאים מהארון' בלבנון על בסיס הסרטון של הביביסט.
גם זה נחשב לאומץ בלבנון.
סחתיין.
1/9 בימים האחרונים הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה על החלטתה להגיש כתב אישום חמור נגד יונתן אוריך, יועצו הבכיר של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
האישום המרכזי: מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, לצד החזקת ידיעה סודית והשמדת ראיה. העונש המרבי – מאסר עולם.
זה במקור היה תשובה לנעמה לזימי, אבל זה חורג כמובן מהויכוח איתה. אז שם את זה פה. הרי כל טיעוני "מממן החמאס" ו"סוכנים קטאריים" בשקר יסודם. הרי כל זה נכון עוד יותר על הצד שלהם. וגם זה חלש. בקיצור - השמאל מוריד את הרמה של הדיון למקום שבו חוץ מצעקות ומניפולציות לא נשאר כלום. ואז אין טיעונים אלא רק רגשות.
אבל זה תפקידנו להתעקש על טיעונים, גם אם זה נראה חסר שחר רוב הזמן.