פוסט במה שנקרא ״פייסבוק״ של רעייתי עדי סבו:
אז למה אני בטוחה שיהיה טוב?
בתור חילונית שגילתה את אהבת השם, אני מבינה שהכל לטובה, ולא כביטוי מעצבן. באמת.
ככל שזה יישמע נורא, טבח ה-7 באוקטובר הציל את מדינת ישראל מסכנת השמדה.
איראן דהרה לעבר פצצה גרעינית, עשרות אלפי טילים בליסטיים היו מכוונים לעבר מדינת ישראל מצפון וממזרח. ואנחנו? היינו עסוקים בהגשמה עצמית, במחירי הארנונה ובפילאטיס.
שנים התהלכנו כסומים, הכחשנו והדחקנו את הסכנה הקיומית שריחפה מעל ראשינו.
רק אדם אחד לא הדחיק וזהו ראש הממשלה נתניהו, שזעק עליה מעל כל במה אפשרית.
ואז היה הטבח, ובעקבותיו יצאנו בהובלת נתניהו למסע מסחרר של השמדת והחלשת אויבינו, שכמותו טרם נודע, לא רק בארץ, בעולם!
והיום מצבנו פי כמה טוב ובטוח יותר, גם אם בערוצים מסוימים מנסים להגיד לכם אחרת.
אז קודם כל תודה על זה לנתניהו ולחיילינו הגיבורים. אלפי תודות.
ואז טראמפ, גדול ידידי ישראל, התהפך עלינו, ושוב השמיים נפלו עלינו. גם אני, כמו כולם, חשתי אכזבה. מה אכזבה? רתחתי וקיללתי. אבל כשנרגעתי, אחרי כמה ימים, נחתה עליי ההארה: כמו הטבח, גם כאן ועכשיו, זו הצלה.
הבגידה מצילה אותנו מתלות יתר בגויים.
כולנו, שמאל וימין, פתיים וספקנים, כולנו התמוגגנו מהאהבה שהפגין כלפינו הג'ינג'י. כיף להיות אהובים וטוב לדעת שאנחנו לא לבד בעולם. אבל זו מלכודת דבש.
גם אני תמכתי בעצומה של משה כהן אליה לטראמפ "תציל אותנו מהדיפסטייט". אוי, כמה שזה נראה פאתטי עכשיו...
אין לדעת מה יהיה באמריקה בעתיד. סביר שהדמוקרטים הפרוגרסיביים יתפסו את השלטון בעתיד הלא רחוק. ואז? הכבלים שאנחנו כובלים עצמנו לממשל האמריקני יהפכו לרצועות חנק.
אז קיבלנו עכשיו סטירת לחי, ותודה עליה!
זה הזמן להתנער מחיבוק הדוב האמריקני. לפתח כמה שיותר תעשיות ביטחוניות, לשכלל את המודיעין. לעמוד מול הגויים בעמדת כוח, לא מתוך תלות.
וכאן מגיעה האמונה בהשם יתברך.
איזה יופי שהפך את לבו של טראמפ, עכשיו ולא קודם. ולא אחר כך.
עכשיו הכי טוב.
אנחנו חזקים, אויבינו חלשים. וזה הזמן שלנו לפרוח ולפתח עצמאות.
ותודה לנתניהו בפעם האלף.
אתמול הייתי באזכרה ליוני נתניהו ז"ל, 50 שנה למבצע אנטבה. לחצתי את ידו של נתניהו ואמרתי לו: "ראש הממשלה, אני אוהבת אותך וכל יום שעובר אני מעריכה אותך יותר."
תודה לחיילי צה"ל ולמשפחותיהם. תודה לעם ישראל האמיץ והנבון. תודה לבורא שמלמד אותנו שיעורים.
ותודה לכם שקראתם עד כאן.
מעדי החילונית שהייתה אתאיסטית עד לא מזמן והיום מאמינה שהכל לטובה.
בתמונות חיבוק לגברת הראשונה.
קרדיט לצילומים: Moti Kastel