🇨🇦After Carney appointed Omar Alghabra to a new antisemitism advisory council, Poilievre:
“I remember Mr. Alghabra lobbying me before he was in politics to keep Hezbollah legal, so I’m not sure that he’s the right guy to combat antisemitism.”
קידוש הגוש האמוני בכל מחיר הפך לעבודה זרה שמסכנת את עצם קיומה של מדינת ישראל.
הצבא זקוק ללוחמים, אבל העסקנים החרדים דורשים למנוע גיוס דווקא בזמן מלחמת מצווה. כשמוסיפים לזה את המאמצים למנוע שילוב בכלכלה בזמן שהאוכלוסייה החרדית גדלה בקצב מהיר, מקבלים מתכון לקריסה, ומי שמשלם את המחיר הוא הציבור המשרת והעובד שקורס תחת הנטל.
בליץ החקיקה שהם דוחפים עכשיו, תוך איום מתמיד על פירוק הגוש, מוכיח דבר אחד: כדי ליישם את דרך הימין, אנחנו אלה שצריכים לפרק את הברית הזו.
האחריות הלאומית שלנו היא להפסיק לפחד משיקולים פוליטיים, ולעמוד מול הבוחר עם דרך לאומית וליברלית ברורה. רק ככה נבטיח ימין אמיתי, חזק ואחראי.
Imagine you have a daughter. Your only child #CarolinBohl. Your little girl is attacked and murdered by terrorists #october7thmassacre
Destroyed. Your life is destroyed. Your little girl is dead. Francesca Albanese then writes to you, woman to woman: „Change medication“. #Albanese was never concerned with #humanrights.
@MattRJBrodsky Qatar has been one of the main lifelines of the Mullah regime (and other terrorist endeavors) for years, so it’s not surprising that they’re working hard to keep the regime on its feet.
Forcefully opening the Strait of Hormuz would help restore U.S. credibility and re-establish deterrence against Iranian efforts to open and close the strait like a light switch. Tehran is counting on Trump’s reluctance to resume military activity. If Iran is left able to dominate the Strait, the Gulf Arabs’ economic future is endangered, along with regional peace and security. The decision lies with Trump.
If the Republic of Turkey is a Caliphate it can't be a NATO member.
If the Republic of Ataturk is a modern secular government it cannot claim Beirut, Damascus, and Jerusalem as part of its Sultanate.
It's one or the other, it can't be both...
With our sympathy and friendship to the Turkish people.
Trump needs to bomb the IRGC into UNCONDITIONAL SURRENDER.
Not bomb them into accepting a deal which they will 100% break after he leaves office.
Take the silk gloves off, Mr President.
שישה לקחים מהאירועים האחרונים
(**מה יש בתמונה הזאת? תשובה בסוף**)
לפני יומיים התעוררנו לסבב קצר מול איראן שנגמר כלעומת שבא, ונשארנו מבולבלים. מצרף כאן שישה לקחים מהאירועים האחרונים שלדעתי כדאי לקחת איתנו (פורסם במקור בבשבע):
1. המשוואה הישראלית
הלקח הראשון מהאירועים האחרונים הוא שישראל מנסה לעצב מחדש את כללי המשחק באזור. במשך שנים איראן נהנתה מיכולת להפעיל את שלוחיה בלבנון, בעזה, בעיראק ובתימן מבלי לשלם מחיר ישיר. כעת ישראל מבקשת לקבוע משוואה חדשה: אם חזבאללה יורה על ישראל, חזבאללה ייפגע; ואם איראן תבחר להתערב ישירות כדי להגן עליו, גם היא תשלם מחיר. התקיפה בדאחיה למרות האיום האיראני והתגובה הישראלית לירי הטילים הבליסטיים נועדו להמחיש כי ירושלים אינה מקבלת עוד את ההפרדה המלאכותית בין טהראן לבין שלוחיה, הגם שהדבר צריך היה להיעשות תוך קבלת אור ירוק אמריקני.
2. בין פרס לארץ הארזים
שנית, המאבק המרכזי במזרח התיכון כבר אינו רק סביב תוכנית הגרעין האיראנית. מאחורי חילופי האש מסתתר מאבק רחב יותר על עתידה של לבנון - כחלק מהמאבק נגד מערך השלוחים של איראן. טהראן מנסה לכפות מציאות שלפיה כל הסדר עתידי עם ארצות הברית יכלול גם את מעמדו של חזבאללה (היהלום שבכתר של הציר) ואת המשך השפעתה בלבנון מבלי לשלם "מחיר לבנוני" משל עצמה, בעוד ישראל נדרשת לנצור את האש מול ההתעצמות של שלוחתה. מנגד, האינטרס הישראלי מבקש לקדם מסלול לבנוני נפרד שיחזק את המדינה הלבנונית, עד כמה שזה מתאפשר, ויצמצם את אחיזתה של טהראן בארץ הארזים.
3. הכוח של הדוד סאם
הלקח השלישי נוגע למקומה של ארצות הברית באזור. למרות הנסיגה האמריקנית מהמזרח התיכון, האירועים האחרונים הוכיחו כי וושינגטון עדיין מחזיקה ביכולת שאין לאף שחקן אחר: לעצור מלחמה. העובדה שלאחר שעות של הסלמה הצליח הממשל האמריקני להביא להפסקת האש ממחישה כי לטראמפ יש מנופי לחץ משמעותיים על ישראל, ומאידך שאיראן זקוקה למו"מ הזה ומוכנה לנצור עבורו את האש, שכן כלכלתה ספגה פגיעה משמעותית והיא מחפשת נואשות אחר חמצן בדמות זמן וכסף.
4. איראן זקוקה לחמצאן
מה שמוביל למסקנה הרביעית: המשבר חשף גם את חולשותיה של איראן. הכלכלה האיראנית סובלת ממחסור חמור במשאבים, הן בשל המבצעים המוצלחים על אדמתה והן בשל המצור הנגדי המוצלח של טראמפ. במדינה בעלת מגזר ציבורי מנופח כמו איראן, חלק ניכר מהכנסותיה - ולכן גם מתשלום המשכורות שלה לפקידים - תלוי ביכולת למכור נפט. לכן איום על מיצרי הורמוז הוא חרב פיפיות עבור טהראן; ולכן גם איראן זקוקה להסכם עם וושינגטון.
5. עם חברים כאלה מי צריך אויבים
הלקח החמישי הוא תפקידן של שחקניות "ספוילריות" בהקשר למאבק ברפובליקה האסלאמית. מדינות מתווכות כמו עומאן, פקיסטן ותורכיה התגלו, שלא במפתיע, כמי שממלאות תפקיד שלילי המסייע למשטר האיראני לשמר מרחבי תמרון ולספק צינור חמצן - עומאן בנכונותה לשתף פעולה עם איראן בהורמוז, פקיסטן ברכישת נפט מאיראן גם בעת המצור, ותורכיה באמצעות בלימת מבצעים יצירתיים של המוסד בשיתוף הכורדים, על פי פרסומים שונים. מאידך גם מדינות שנחשבו בעלות ברית של ארה"ב התגלו בקלקלתן - ספרד ובריטניה הערימו קשיים על שימוש במרחב האווירי שלהן ובבסיסים שבשטחן, ואף דווח כי מדינות במפרץ סירבו לאפשר לארה"ב לעשות שימוש בנוכחות הצבאית שלה באופן שיופנה נגד איראן. בהקשר זה ייתכן שעל טראמפ יהיה לערוך חשבון נפש באשר למיהן השחקניות שניתן לסמוך עליהן בעולם - ועל מי אין להשליך את יהבו; או לחלופין, האם יש צורך לקדם מהלכי פיוס כדי לשמר את מה שנותר מברית נאטו.
6. גיוון גיוון גיוון
לבסוף, היממה האחרונה המחישה שוב את אחת מנקודות התורפה המרכזיות של העולם: התלות בדרכי המסחר הנוכחיות ובאנרגיה. מבחינת ישראל ובעלות בריתה, המסקנה מחניקת מיצרי הורמוז בידי איראן צריכה להיות ברורה: יש להמשיך לפתח חלופות למיצרי הורמוז, לגוון נתיבי אנרגיה וסחר כדוגמת מסדרון IMEC ונתיבים נוספים, וכן לגוון את מקורות האנרגיה - כולל פנייה לעבר אנרגיות מתחדשות ואנרגיה גרעינית לשימוש אזרחי. אלה יצמצמו באופן מובהק את המנופים הכלכליים, הביטחוניים והדיפלומטיים של איראן ושל שחקניות עוינות ומערערות יציבות אחרות שהוכיחו כי הן חפצות ברעת ישראל והמערב, כדוגמת קטר, תורכיה ועומאן.
_
עיני העולם נשואות כעת לעבר המו"מ בין וושינגטון לטהראן, ולאפשרות שייחתם הסכם שלפי סימנים שונים עשוי שלא לעלות בקנה אחד עם אינטרסים ביטחוניים שונים של ישראל - ואף יאפשר למשטר האייתוללות לשוב, להתארגן מחדש ולבסס את שלטונו. מצב כזה יהווה אתגר משמעותי לישראל, ויש לקוות שבירושלים מכינים תוכנית פעולה מקיפה ורב-ממדית להתמודדות עם האיום האיראני המתחדש.
ומה דעתכם? (בתמונה: נסו לנחש בעצמכם)
שישה לקחים מהאירועים האחרונים
(**מה יש בתמונה הזאת? תשובה בסוף**)
לפני יומיים התעוררנו לסבב קצר מול איראן שנגמר כלעומת שבא, ונשארנו מבולבלים. מצרף כאן שישה לקחים מהאירועים האחרונים שלדעתי כדאי לקחת איתנו (פורסם במקור בבשבע):
1. המשוואה הישראלית
הלקח הראשון מהאירועים האחרונים הוא שישראל מנסה לעצב מחדש את כללי המשחק באזור. במשך שנים איראן נהנתה מיכולת להפעיל את שלוחיה בלבנון, בעזה, בעיראק ובתימן מבלי לשלם מחיר ישיר. כעת ישראל מבקשת לקבוע משוואה חדשה: אם חזבאללה יורה על ישראל, חזבאללה ייפגע; ואם איראן תבחר להתערב ישירות כדי להגן עליו, גם היא תשלם מחיר. התקיפה בדאחיה למרות האיום האיראני והתגובה הישראלית לירי הטילים הבליסטיים נועדו להמחיש כי ירושלים אינה מקבלת עוד את ההפרדה המלאכותית בין טהראן לבין שלוחיה, הגם שהדבר צריך היה להיעשות תוך קבלת אור ירוק אמריקני.
2. בין פרס לארץ הארזים
שנית, המאבק המרכזי במזרח התיכון כבר אינו רק סביב תוכנית הגרעין האיראנית. מאחורי חילופי האש מסתתר מאבק רחב יותר על עתידה של לבנון - כחלק מהמאבק נגד מערך השלוחים של איראן. טהראן מנסה לכפות מציאות שלפיה כל הסדר עתידי עם ארצות הברית יכלול גם את מעמדו של חזבאללה (היהלום שבכתר של הציר) ואת המשך השפעתה בלבנון מבלי לשלם "מחיר לבנוני" משל עצמה, בעוד ישראל נדרשת לנצור את האש מול ההתעצמות של שלוחתה. מנגד, האינטרס הישראלי מבקש לקדם מסלול לבנוני נפרד שיחזק את המדינה הלבנונית, עד כמה שזה מתאפשר, ויצמצם את אחיזתה של טהראן בארץ הארזים.
3. הכוח של הדוד סאם
הלקח השלישי נוגע למקומה של ארצות הברית באזור. למרות הנסיגה האמריקנית מהמזרח התיכון, האירועים האחרונים הוכיחו כי וושינגטון עדיין מחזיקה ביכולת שאין לאף שחקן אחר: לעצור מלחמה. העובדה שלאחר שעות של הסלמה הצליח הממשל האמריקני להביא להפסקת האש ממחישה כי לטראמפ יש מנופי לחץ משמעותיים על ישראל, ומאידך שאיראן זקוקה למו"מ הזה ומוכנה לנצור עבורו את האש, שכן כלכלתה ספגה פגיעה משמעותית והיא מחפשת נואשות אחר חמצן בדמות זמן וכסף.
4. איראן זקוקה לחמצאן
מה שמוביל למסקנה הרביעית: המשבר חשף גם את חולשותיה של איראן. הכלכלה האיראנית סובלת ממחסור חמור במשאבים, הן בשל המבצעים המוצלחים על אדמתה והן בשל המצור הנגדי המוצלח של טראמפ. במדינה בעלת מגזר ציבורי מנופח כמו איראן, חלק ניכר מהכנסותיה - ולכן גם מתשלום המשכורות שלה לפקידים - תלוי ביכולת למכור נפט. לכן איום על מיצרי הורמוז הוא חרב פיפיות עבור טהראן; ולכן גם איראן זקוקה להסכם עם וושינגטון.
5. עם חברים כאלה מי צריך אויבים
הלקח החמישי הוא תפקידן של שחקניות "ספוילריות" בהקשר למאבק ברפובליקה האסלאמית. מדינות מתווכות כמו עומאן, פקיסטן ותורכיה התגלו, שלא במפתיע, כמי שממלאות תפקיד שלילי המסייע למשטר האיראני לשמר מרחבי תמרון ולספק צינור חמצן - עומאן בנכונותה לשתף פעולה עם איראן בהורמוז, פקיסטן ברכישת נפט מאיראן גם בעת המצור, ותורכיה באמצעות בלימת מבצעים יצירתיים של המוסד בשיתוף הכורדים, על פי פרסומים שונים. מאידך גם מדינות שנחשבו בעלות ברית של ארה"ב התגלו בקלקלתן - ספרד ובריטניה הערימו קשיים על שימוש במרחב האווירי שלהן ובבסיסים שבשטחן, ואף דווח כי מדינות במפרץ סירבו לאפשר לארה"ב לעשות שימוש בנוכחות הצבאית שלה באופן שיופנה נגד איראן. בהקשר זה ייתכן שעל טראמפ יהיה לערוך חשבון נפש באשר למיהן השחקניות שניתן לסמוך עליהן בעולם - ועל מי אין להשליך את יהבו; או לחלופין, האם יש צורך לקדם מהלכי פיוס כדי לשמר את מה שנותר מברית נאטו.
6. גיוון גיוון גיוון
לבסוף, היממה האחרונה המחישה שוב את אחת מנקודות התורפה המרכזיות של העולם: התלות בדרכי המסחר הנוכחיות ובאנרגיה. מבחינת ישראל ובעלות בריתה, המסקנה מחניקת מיצרי הורמוז בידי איראן צריכה להיות ברורה: יש להמשיך לפתח חלופות למיצרי הורמוז, לגוון נתיבי אנרגיה וסחר כדוגמת מסדרון IMEC ונתיבים נוספים, וכן לגוון את מקורות האנרגיה - כולל פנייה לעבר אנרגיות מתחדשות ואנרגיה גרעינית לשימוש אזרחי. אלה יצמצמו באופן מובהק את המנופים הכלכליים, הביטחוניים והדיפלומטיים של איראן ושל שחקניות עוינות ומערערות יציבות אחרות שהוכיחו כי הן חפצות ברעת ישראל והמערב, כדוגמת קטר, תורכיה ועומאן.
_
עיני העולם נשואות כעת לעבר המו"מ בין וושינגטון לטהראן, ולאפשרות שייחתם הסכם שלפי סימנים שונים עשוי שלא לעלות בקנה אחד עם אינטרסים ביטחוניים שונים של ישראל - ואף יאפשר למשטר האייתוללות לשוב, להתארגן מחדש ולבסס את שלטונו. מצב כזה יהווה אתגר משמעותי לישראל, ויש לקוות שבירושלים מכינים תוכנית פעולה מקיפה ורב-ממדית להתמודדות עם האיום האיראני המתחדש.
ומה דעתכם? (בתמונה: נסו לנחש בעצמכם)
Thank you, my friend, for your most gracious wishes.
I fully agree with you. India-Israel friendship will continue to grow from strength-to-strength in the years to come.
@IsraeliPM@netanyahu