SDG Israel

[SDG Israel @SDGIsrael]

https://t.co/wJqO7tAPjy

[SDG Israel @SDGIsrael]

למה אנחנו קונים יותר ממה שאנחנו אוכלים? 🥬
בישראל נזר��ים מדי שנה מיליוני טונות של מזו��, בשווי של מיליארדי שקלים.
חלק משמעותי מהבזבוז מתרחש דווקא אצלנו בבית:
מזון שקנינו, שילמנו עליו,
השקענו משאבים בייצור ובהובלה שלו,
ובסוף השלכנו לפח.
מנתונים שפורסמו לאחרונה ע"י "לקט ישראל" רק במהלך החגים כ- 260 אלף טונות של מזון, בשווי עצום של כ-2.5 מיליארד שקלים, צפויים לרדת לטמיון לאורך שרשרת הייצור והצריכה.

זה הרבה יותר משאריות של ארוחת ערב.

כשמזון נזרק, אנחנו מבזבזים יחד איתו קרקע, מים, אנרגיה, עבודה וכסף, ומגדילים את כמות הפסולת ואת פליטות גזי החממה.
במקביל, משפחות רבות בישראל עדיין מתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי.

יעד 12 של האו״ם מציב מטרה ברורה: לצמצם בחצי את בזבוז המזון לנפש בחנויות ובבתים עד 2030.
השאלה היא מה אנחנו עושים היום כדי להגיע לשם. 🌍

תכנון הקניות ושימוש במה שכבר יש במקרר הם התחלה טובה.
לאורך שרשרת האספקה נדרשים גם אחסון והובלה שמונעים קלקול, ומדידה שתאפשר להבין היכן מזון אובד ואיך למנוע זאת.

ומה המדינה יכולה לעשות?
🔹לעודד רשתות מזון למכור במחיר מופחת מוצרים שמתקרבים לתאריך התפוגה.
🔹לתמוך במערכי איסוף, קירור והובלה, כדי שעודפי מזון ראויים לאכילה יגיעו בזמן למי שזקוקים להם.
🔹לחייב גופים ציבוריים שמגישים מזון למדוד את הבזבוז ולהציב יעדים לצמצומו.

היום הבינלאומי למודעות לאובדן ולבזבוז מזון הוא הזדמנות לדרוש מהממשלה, מהרשויות ומעסק�� המזון לקחת אחריות,
עם צעדים מעשיים ותוצאות שאפשר למדוד. ♻️

הכתבה ועמוד היום הבינלאומי באו"ם בתגובה הראשונה 👈🏻

#SDGIL #SDG12 #בזבוז_מזון #צריכה_אחראית
#צמבוז
@leketisrael

[SDG Israel @SDGIsrael]

בין ארוחה לארוחה, כשהילדים מתרוצצים בסוכה, אפשר להניח על השולחן דפי צביעה וצבעים ולהזמין אותם להכין קישוטים משלהם. 🎨

דפי הצביעה שלנו מוקדשים ל-17 יעדי הפיתוח בר הקיימא.

אפשר לצבוע אותם יחד ולתלות בסוכה, ולנצל את ההזדמנות לשיחה עם הילדים על העולם שלנו ועל הדרכים לטפח אותו ולשמור עליו 🌍

שאלות שאפשר לשאול:
• אילו מבין היעדים לדעתכם הכי חשובים?
* מה ��וזר לנו לשמור על הטבע?
• ⁠מה חסר בשכונה שלנו?
• ⁠למה חשוב שלכל הילדים תהיה אפשרות ללמוד?

📥 להורדת דפי הצביעה: https://t.co/Qi0SSnoNd8

מוזמנים לעלות בתגובות את יצירות האומנות הצבעוניות ולשתף על נושאי שיחה שעלו אצלכם בזמן הצביעה!

חג סוכות שמח,
SDG ישראל

[SDG Israel @SDGIsrael]

השבוע מתקיים בניו יורק Climate Week NYC 2026, אחד המוקדים המרכזיים בעולם לשיח ולעשייה בתחום האקלים, המתקיים מדי שנה במקביל לעצרת הכללית של האו״ם.

במשך שמונה ימים מתכנסים בעיר נציגי ממשלות, המגזר העסקי, ארגוני חברה אזרחית, חוקרים, יזמים, משקיעים וקהילות מרחבי העולם כדי לעסוק לא רק בהיקף האתגר האקלימי, אלא בעיקר בשאלה המעשית יותר:
כיצד מתרגמים יעדים, התחייבויות ומדיניות לשינוי שמתרחש בפועל.

השנה עומד השבוע תחת המסר Energy. Impact. Action.
חיבור בין האופן שבו העולם מייצר וצורך אנרגיה, ההשפעות הכלכליות והחברתיות של המעבר לכלכלה דלת־פחמן, והצורך להאיץ את קצב היישום.

לאורך השבוע יתקיימו יותר מ-1,000 אירועים, שיבחנו את משבר האקלים מזוויות שונות ומשלימות:
המעבר לאנרגיה נקייה, מימון והשקעות,
תכנון ערים וקהילות,
תחבורה, מזון וחקלאות,
בריאות,
שמירת טבע,
תשתיות,
תעשייה,
מדיניות ציבורית
וטכנולוגיה ובינה מלאכותית.

במילים אחרות, הדיון כבר אינו מסתכם בשאלה מה צריך להשתנות.
הוא עוסק יותר ויותר בשאלות של יישום:
אילו פתרונות כב�� עובדים, כיצד ניתן להרחיב אותם, מאין יגיע המימון, מי נושא באחריות ואיך מוודאים שהמעבר עצמו יהיה גם יעיל, צודק ונגיש.

ולא, ממש לא חייב להיות בניו-יורק כדי לקחת חלק בפעילות.
ישנם אירועים המשודרים אונליין, ובאתר ובאתר הרשמי ניתן לאתר אירועים וירטואליים והיברידיים הפתוחים לציבור, לפי תחומי עניין.
תכנים מרכזיים נוספים זמינים גם לצפייה מאוחרת.

רוצים להבין אילו נושאים נמצאים עכשיו במרכז סדר היום האקלימי העולמי, להיחשף ליוזמות חדשות ולעקוב אחר הדיונים שמעצבים את השנים הקרובות?

למידע נוסף, לצפייה בתוכנית המלאה ולאירועים הפתוחים לציבור >> https://t.co/uIsPRTs1JW

ועכשיו נשארה רק שאלה אחת:
שנה הבאה אצלנו? 🇮🇱

@Energy_IL @Israel_MOF @SvivaMinistry

[SDG Israel @SDGIsrael]

https://t.co/rEAun3EP54

[SDG Israel @SDGIsrael]

ישראל הפכה למעצמת התפלה. אז למה דווקא ההצלחה הזאת עלולה להפוך לנקודת תורפה? 💧

בטור שפורסם היום ב- @N12News , פרופ' יהודה כהנא, מייסד SDG ישראל, ויעל איפרגן גיני, מנכ"לית SDG ישראל, מסבירים איך ההתפלה, שהייתה מהמהלכים האסטרטגיים החשובים שאפשרו לישראל להתמודד עם מחסור במים, מהווה גם סיכון משמעותי בגלל
ההסתמכות על מספר מצומצם של מתקנים.

רק לאחרונה הרגשנו את הסיכון הזה מתממש כאשר חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה הגדולים בישראל הושבתו כמעט במקביל בעקבות סערה חריגה בים התיכון.
החקלאים בדרום התבקשו לצמצם השקיה, רשויות מקומיות הפסיקו להשקות ויישובים נערכו לשיבושים באספקת המים.

אם כך חשוב לשאול איך בונים מערכת מים שלא תלויה כמעט כולה בפתרון אחד?

כדי לחזק את ביטחון המים של ישראל, נדרשת מערכת מגוונת ומבוזרת יותר:
שמירה על מקורות המים הטבעיים,
הרחבת הטיפול והשימוש בשפכים ובקולחים,
אגירה מקומית,
צמצום דליפות,
הגנה על מי התהום ויצירת מערכות גיבוי גם לאספקת האנרגיה של תשתיות המים. 💡

אז מה אפשר ללמוד מהמשבר האחרון, ומה צריך להשתנות כדי שביטחון מים, ביטחון מזון וחוסן לאומי יתוכננו יחד לטווח הארוך?

הטור המלא ב-N12 בתגובה הראשונה @N12News

[SDG Israel @SDGIsrael]

https://t.co/vOCfFTaRV9

[SDG Israel @SDGIsrael]

האם אפשר לבלום משבר סביבתי בקנה מידה עולמי? הסיפור של שכבת האוזון מוכיח שכן. 🌍

היום-16 בספטמבר מציינים את היום הבינלאומי למניעת החור באוזון - הזדמנות להיזכר באחד מסיפורי ההצלחה הסביבתיים החשובים של העשורים האחרונים.
בשנות ה-80 הלכו והצטברו הראיות לכך שחומרים שנעשה בהם שימוש נרחב בתעשייה ובמוצרי צריכה פוגעים בשכבת האוזון, שמגנה על כדור הארץ מפני קרינת UV מזיקה.
זו הייתה בעיה עולמית, ולכן גם הפתרון לא היה יכול להגיע ממדינה אחת בלבד.

ב-1987 נחתם פרוטוקול מונטריאול, שבמסגרתו מדינות העולם התחייבו לצמצם ובהמשך להפסיק את השימוש בחומרים שפגעו בשכבת האוזון. מדינות אימצו רגולציה, התעשייה עברה בהדרגה לחלופות, והייצור והצריכה של רוב החומרים המזיקים צומצמו באופן דרמטי.

לא מדובר היה במהלך חד-פעמי, אלא בעבודה בינלאומית שנמשכה לאורך ש��ים: המחקר המדעי המשיך לעקוב אחר מצב שכבת האוזון, ההסכם עודכן בהתאם לממצאים חדשים, ומדינות המשיכו להחמיר את היעדים וליישם אותם. 🤝

וזה עבד!
החור באוזון עדיין לא נעלם, אבל מגמת ההתרחבות שלו נבלמה ושכבת האוזון נמצאת בתהליך התאוששות.
הסיפור של שכבת האוזון הוא תזכורת לכך שגם מול אתגרים גלובליים מורכבים, אפשר לשנות כיוון.
כשמדינות מצליחות להסכים על הבעיה, לקבוע יעדים משותפים ולפעול לאורך זמן כדי להשיג אותם - התוצאה יכולה להיות שינוי בקנה מידה עולמי. 🌱

עשינו את זה פעם אחת.
אפשר לעשות את זה שוב.

לינק ליום הבינלאומי באתר האו"ם בתגובות 👇

#SDGIL #SDGs #ClimateAction @SvivaMinistry

[SDG Israel @SDGIsrael]

עדיין לא נרשמתם לניוזלטר שלנו? 📩

אחת לתקופה אנחנו מרכזים במקום אחד את הנתונים, המחקרים והמגמות שכדאי להכיר בעול��ות ה-SDGs – בישראל ובעולם.

מדיניות, כלכלה, חברה וסביבה, עם החיבורים שביניהם ובלי להציף את תיבת המייל.

בניוזלטר הקרוב תמצאו, בין היתר:
• שאלון להפצה למועמדות ולמועמדים לכנסת בנושא יעדי הפיתוח בר־קיימא
• עדכון על מצבה של ישראל ביחס להשגת היעדים בשנת 2025
• פרקי הסדרה "כלכלה – הדור הבא", ששודרה בערוץ הכלכלה
• מאמרים וובינרים שפרסמנו במהלך השנה
• מקורות מימון והזדמנויות רלוונטיות
• ועוד...

אם חשוב לכם להבין לא רק מה קרה, אלא גם מה המשמעות שלו ולאן אנחנו הולכים מכאן – הצטרפו אלינו.

להרשמה לניוזלטר >> https://t.co/uQfEf6Vui5

#SDGIL #SDGs

[SDG Israel @SDGIsrael]

https://t.co/bnlhtuRxn0

[SDG Israel @SDGIsrael]

אג"ח ירוקות מגייסות טריליונים בעולם. אז למה הן עדיין לא משנות את הדרך שבה אנחנו משקיעים בעתיד? 🌱

בטור שפורסם ב"הארץ", פרופ' יהודה כהנא, יו"ר SDG ישראל, ויעל איפרגן גיני, מנכ"לית SDG ישראל, מציינים כי למרות הצמיחה המהירה של שוק האג"ח בנות-הקיימא,
הן עדיין משמשות בעיקר ככלי משלים, ולא כמנוע מרכזי למימון המעבר לכלכלה בת-קיימא.

גם בישראל ראינו שהביקוש קיים: הנפקת האג"ח הירוקה הראשונה של המדינה זכתה לביקוש גבוה משמעותית מההיצע. 📈

אבל השאלה החשובה היא לא רק כמה כסף מגייסים, אלא לאן הוא הולך.
כדי שאג"ח בת-קיימא תייצר שינוי אמיתי, היא צריכה להיות חלק מאסטרטגיה ארוכת טווח שמחברת בין תקציב המדינה, שוק ההון וצורכי התשתית של הדורות הבאים ומאפשרת תשואה של מעל 5% ריאלית
💡
אז מה אפשר ללמוד מהניסיון הישראלי, ומה צריך להשתנות כדי שמימון בר-קיימא יהפוך מכלי פיננסי נקודתי למדיניות של ממש?
הטור המלא ב"הארץ" בתגובה הראשונה 👇
@Israel_MOF
@lamas_dovrut
@KahaneYehuda
@SvivaMinistry

[SDG Israel @SDGIsrael]

https://t.co/rqz2BDCxts

[SDG Israel @SDGIsrael]

היום מציינים את היום הבינלאומי לאוויר נקי 🌍
אז האם בישראל באמת יש סיבה לחגוג?

דו״ח מפל״ס 2025 של המשרד להגנת הסביבה מציג ירידה משמעותית בפליטות:
📌 PM2.5 ירדו בכ-23%
📌 PM10 ירדו בכ-22%
📌 התועלת הכלכלית מהפחתת הזיהום נאמדת במיליארדי שקלים

אבל מתחת לממוצע הארצי מסתתרת תמונה מורכבת יותר.
בישראל מתים מדי שנה כ-5,000 בני אדם כתוצאה מזיהום אוויר, וב-8 מתוך 20 המפעלי�� המזהמים הגדולים נרשמה עלייה ברמת הזיהום.
גם פליטות החומרים המסרטנים אצל המתקנים המדווחים עלו ב-23% בשנת 2025, ובמטמנות ובמתקני טיפול בשפכים הנתון זינק מכ-20 טון לכ-90 טון בתוך שלוש שנים.

ויש עוד נתון שצריך להיכנס לדיון:
שריפות פסולת עירונית אחראיות לכ-37% מפליטות החומרים המסרטנים, ל-23% מפליטות PM2.5 ול-17% מפליטות PM10. 🫁
כל זה קורה בזמן שישראל מקדמת מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת באמצעות שריפה.

הטמנה היא לא פתרון בר-קיימא, אבל גם פתרון לבעיית הפסולת לא יכול להיבחן בלי לשאול מה תהיה ההשפעה שלו על איכות האוויר, הבריאות והפליטות לאורך עשרות שנים.

איכות אוויר היא לא רק עניי�� סביבתי. היא תוצאה של החלטות על תחבורה, תעשייה, פסולת, תכנון ותשתיות.

יש ירידה בפליטות וזה חשוב.
עכשיו צריך לוודא שהמדיניות של היום לא תבנה את מקורות הזיהום של מחר. ♻️

לינק לדו״ח מפל״ס 2025 בתגובה הראשונה 👇

#SDGIL #SDG3 #SDG11 #SDG12 #אוויר_נקי #זיהום_אוויר

@lamas_dovrut
@SvivaMinistry
@Energy_IL

[SDG Israel @SDGIsrael]

https://t.co/LdB2nMdUte

[SDG Israel @SDGIsrael]

כן גם היום כ-80% מהפסולת בישראל עדיין מוטמנת באדמה.

בזמן שאתרי ההטמנה מתקרבים למיצוי הקיבולת שלהם. ישראל מייצרת כ-6 מיליון טונות פסולת עירונית בשנה, והכמות ממשיכה לגדול.

אבל משבר הפסולת הוא לא רק משבר של מקום, להטמנה ��ש מחיר סביבתי וכלכלי שלא תמיד מופיע בחשבון: פליטות גזי חממה, זיהום קרקע ומי תהום, שימוש בקרקע ואובדן חומרי גלם שיכלו לחזור למשק. אלה עלויות חיצוניות שמתגלגלות בסופו של דבר אל הציבור, הרשויות, מערכת הבריאות והדורות הבאים.

על רקע המחסור בקיבולת הטמנה, המשרד להגנת הסביבה מקדם גם מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת, לרבות באמצעות שריפה. אלא שהשבה אמורה להגיע רק אחרי הפחתה במקור, שימוש חוזר ומיחזור.

וזו השאלה שצריך לשאול: האם אנחנו פותרים את משבר הפסולת או מחליפים בעיה אחת באחרת?

⚠️מתקני השבה דורשים בקרה הדוקה על פליטות, מייצרים שאריות שדורשות טיפול ומחייבים השקעה בתשתיות ארוכות טווח הזקוקות לזרם קבוע של פסולת. אם מדיניות הפסולת תיבנה סביב מתקני קצה, אנחנו עלולים ליצור תלות דווקא בכמויות הפסולת שאנחנו אמורים לצמצם.

גם לזיהום האוויר יש מחיר כלכלי ובריאותי: תחלואה, תמותה, אובדן ימי עבודה והוצאה ציבורית. משרד הגנת הסביבה עצמו מתמחר את העלויות החיצוניות של פליטות מזהמים וגזי חממה, וארגון הבריאות העולמי מדגיש כי בבחירת פ��רונות לטיפול בפסולת יש להביא בחשבון גם את ההשלכות הבריאותיות.

לכן צריך להסתכל על התמונה המלאה: צריכה וייצור אחראים, בריאות טובה וערים וקהילות מקיימות.

♻️ויש גם חלופות: צמצום פסולת במקור, שימוש חוזר, מיחזור, מתקני השבה של פסולת אורגנית וטכנולוגיות חדשניות שכבר מפותחות בישראל.

הכתבה בתגובה הראשונה >>

@SvivaMinistry @IsraelMOH @InnovationAut

#SDG12 #SDG3 #SDG11

[SDG Israel @SDGIsrael]

https://t.co/OSqhFDNjY8

[SDG Israel @SDGIsrael]

משרד החקלאות מתחייב: התוכנית הלאומית לביטחון מזון בדרך לאישור הממשלה.

חגי שניר ממשרד החקלאות וביטחון המזון אמר בראיון לערוץ הכלכלה כי החלטת הממשלה שתעגן את התוכנית הלאומית לביטחון מזון עד 2050 נמצאת בשלבים הסופיים של הכתיבה וכי במשרד מתכוונים להביא אותה לאישור הממשלה כבר בשבועות הקרובים.

אז מה בעצם אמורה התוכנית לעשות?
🌱 לחזק את הייצור המקומי של מזון טרי
🚢 להבטיח יכולות יבוא ואספקה גם בשעת חירום
🥗 לקדם תזונה בריאה
🌡️ להיערך להשפעות שינויי האקלים

אבל תוכנית, טובה ככל שתהיה, היא רק נקודת ההתחלה.
עכשיו המבחן עובר למשרד החקלאות ולממשלה:
האם ההחלטה אכן תובא לאישור בשבועות הקרובים, האם יוקצו לה המשאבים הנדרשים, האם יוצבו יעדים מדידים והאם יהיה מי שיעקוב אחריהם ויוודא שהם אכן מתממשים.

קישור לכתבה המלאה ובדבריו של חגי שניר שנאמרו ב-@tv10israel בתגובה הראשונה>>

@AgricultureGov
@Israel_MOF
@lamas_dovrut
@misrad_calcala

[SDG Israel @SDGIsrael]

https://t.co/QIrTLO6Z3g

[SDG Israel @SDGIsrael]

האם יותר נשים במוקדי קבלת החלטות כלכליות היו משנות גם את הדרך שבה אנחנו חושבים על השקעות ארוכות טווח והדורות הבאים? 👩‍⚖️🌍

מי שיושבים סביב שולחן קבלת ההחלטות משפיעים על מה מקבל עדיפות, לאן מופנים משאבים ואילו השקעות אנחנו בוחרים לעשות לטווח הארוך.

מחקרים על קבלת החלטות ברשויות מקומיות הראו שכאשר נשים נכנסות לעמדות הנהגה, סדרי ��עדיפויות יכולים להשתנות:
🔹 אילו צרכים מקבלים תשומת לב
🔹 לאן מופנים תקציבים
🔹 ואילו בעיות בכלל נתפסות ככאלה שדורשות פתרון

וההחלטות האלה לא נשארות רק בתוך חדר הישיבות. הן משפיעות על החינוך, הבריאות, התשתיות והרווחה שלנו היום - ועל המציאות שנשאיר לדורות הבאים.

בכתבה המעולה של כאן 11 צוללים בדיוק לשאלה הזו: מה קורה כשהנשים לא רק נמצאות בחדר, אלא גם מחזיקות בכוח להשפיע על ההחלטות שמתקבלות בו.

#SDGIL #SDG5
לינק לכתבה המלאה בתגובות 👇

@Israel_MOF @TrabelsiPro

[SDG Israel @SDGIsrael]

https://t.co/tExOvaflM2

[SDG Israel @SDGIsrael]

55 מיליארד שקלים בשנה.
זה המחיר הישיר והעקיף של מחלות הנובעות מתזונה לקויה וממזון מעובד בישראל.

כשמדברים על ביטחון מזון, אנחנו נוטים לחשוב על השאלה: האם יש מספיק אוכל?
אבל כפי שמסבירה ד"ר דורית אדלר , נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, זו כבר מזמן לא השאלה היחידה.

ביטחון מזון אמיתי חייב לעסוק גם באיכות המזון, בבריא��ת הציבור, בנגישות כלכלית, ובמחיר הסביבתי של מערכת המזון שלנו.

📌 לפי נתוני משרד הבריאות, תזונה לקויה והשמנה הן מגורמי התמותה המרכזיים בישראל, ואחראיות לכ-10,000 מקרי מוות מדי שנה.
📌 40%–50% מסך הקלוריות שאוכלוסיית ישראל צורכת מגיעות ממזון אולט��ה-מעובד.
📌 לפי דוח הביטוח הלאומי, 28% מהנפשות בישראל חיות באי-ביטחון תזונתי.
📌 בקרב ילדים, שיעור אי־הביטחון התזונתי מגיע ל-32%.
📌 ובמקביל, מערכת המזון העולמית אחראית לכ-30% מפליטות גזי החממה.

כלומר, זו לא רק שאלה של מזון, זו שאלה של בריאות, אי־שוויון, חוסן חברתי-כלכלי, אקלים וצמיחה בת-קיימא.

מטרותיו של יעד 2 של ה-SDGs (אפס רעב) אינם רק למנוע רעב, אלא להבטיח שלכל אדם תהיה גישה למזון בריא, מזין, מקיים ונגיש.

🎥 לינק לצפייה בראיון המלא עם ד"ר דורית אדלר בתגובות.

#SDGIL #SDG2 #SDG3 #SDG10 #SDG12 #SDG13 #כלכלה_הדור_הבא #ביטחון_מזון #תזונה_בת_קיימא #אימפקט #חוסן_חברתי_כלכלי

@tv10israel
@Israel_MOF
@AgricultureGov
@The_IFSN
@lamas_dovrut
@misrad_calcala