@tamnuniter@MikeShaw42 להתחיל את שנת הלימודים כמו בממ״ד בראשון באלול. נכון שזה קשה למערכות לחשב את התאריך המדויק. אבל זה הכי נכון מבחינת מספיק זמן ללמוד על החגים
אתמול עיריית שייח' מוניס הכבושה מנעה תפילה של יהודים בכיכר הבימה.
כשיהודים מתפללים במרחב הציבורי זאת פרובוקציה של אנשי ימין.
כשמוסלמים מתפללים במרחב הציבורי זה חופש הפולחן, חופש הביטוי וליברליזם.
היהודים הם האויב.
המוסלמים הם בני ברית.
#הברית_האדומה_ירוקה
@theniceostrich בשנות ה-90 פרץ אלינו יום הגאווה, יום שבו כל אחד שרוצה פושט את הבגדים מתאפר ורוקד ברחובות עם ריקודים אירוטיים לצלילי מוזיקה. בשנים האחרונות זה כבר הפך לחודש הגאווה.
לא יודע איך לקרוא לתופעה ומי הנחיל לנו את החג הזה
@kann_news@eran_singer עצם זה שכרגע אנחנו לא משתתפים בלחימה מראה שלא אנחנו ''אשמים'' זאת יוזמה אמריקאית.
כרגע המצב טוב לנו. אירן מופצצת, מוחלשת ומבודדת משכנותיה, בלי מעורבות שלנו.
@DembinDC רם עמנואל שבחר לנאום בדיוק בפרשת השבוע של קללת בלעם ״ כי מראש צורים אראינו ומגבעות אשורנו, הן עם לבדד ישכן ובגויים לא יתחשב״ וגם בדברי בלעם: "מברכיך ברוך ואורריך ארור".
11 השופטים דיברו בגנותם של שופטים פוליטיים.
אולי כדאי להזכיר שבפסק הדין בדיון הנוסף בפרשת נציב שירות המדינה (בו ייצגתי) נקבע שעמית וברק-ארז פסקו בניגוד לחוק מטעמים פוליטיים.
לעומת זאת בכל המערב בערכאה החוקתית נבחרי הציבור הם הגורם הדומיננטי בביצוע המינויים, ואיש לא מעלה בדעתו שמדובר ב"שופטים פוליטיים", והדיונים, כמו גם פסקי הדין, הרבה פחות פוליטיים מאשר בישראל.
האמת היא שהשיטה שלנו היא זו שמולידה שופטים פוליטיים.
פוליטיקה של גוון אחד בלבד.
אלא שכל זה דיון לכנסת, דיון שכבר התנהל והסתיים.
זה פשוט לא רלוונטי מה דעתם של השופטים בנוגע להסדרים שקובעת הכנסת בנוגע לסמכויותיהם.
דעתם שווה לכל דעה של אזרח אחר לאחר חקיקת חוק.
עוד דעה.
@KennethHarwer@SenTedBuddNC Lebanon is a made up country by the France and Britain who promised the christians a separate state, too bad the people of Syria and Hizbulla took over beautiful Lebanon
@citrinowicz אני בטוח שממשלה עם מחמוד עבאס
והמשך הסכמי אוסלו בטוח יפתרו את כל הבעיות הביטחוניות של ישראל
בטח גם אתה התארחת בקטאר במונדיאל.
עם כאלו בכירים לשעבר - זו ההוכחה שיש מי ששומר על עם ישראל
דיפסטייט אוכלת נתיניה: בג"ץ ורמ"י נגד היהודים בגליל - והממשלה שותקת
שימו לב איך הופכים החלטות ממשלה וחקיקה של הכנסת לאות מתה:
במדינת היהודים חלה כיום מגבלת התרחבות *רק* על יישובים כפריים יהודים בנגב והגליל ("תחום מושב").
מנגד, ביישובים קטנים ��ם *רוב* דרוזי או צ'רקסי מקבלים בני המקום עדיפות במגרשים (לעיתים 100% מהם) - הטבה שחלה גם על תושבי המיעוט המוסלמי ביישוב, ללא קשר לשירות צבאי.
המשמעות:
צעיר יהודי יוצא צבא יתקשה מאד לבנות בית ביישוב כפרי (וגם בני המזל שכן ישלמו עליו הון תועפות); ילדיו של מנסור עבאס במע'אר יזכו לגור ליד אבא (וישלמו גרושים) – אף שאינם בברית המשרתים.
מה נעשה עד כה כדי לתקן, ולו במעט, את העיוות:
1. ביולי 2023 - הכנסת מאשרת את העלאת התקרה לועדות הקבלה ביישובים יהודים מ-400 ל-700 יח"ד - זאת במטרה לאפשר ליישובים בגליל, בנגב ובאזורי עדיפות לאומית להתרחב מעט תוך שמירת מרקם החיים של הקהילה.
2. ארגונים הנתמכים בחלקם על ידי הקרן החדשה לישראל עותרים לבג"ץ (7148/23) נגד החקיקה, כי מסתבר שהתרחבות יישובים יהודים גם *בתוך* הקו הירוק היא אסורה בהחלט.
בין הארגונים העותרים: עדאלה, ��אגודה לזכויות האזרח, אחותי למען נשים, פרויקט גילה להעצמה טרנסית, אגודת יהודי אתיופיה, הקשת המזרחית ועוד.
3. בג"ץ מוציא במאי 2024 צו על תנאי – כלומר לא מקפיא את החוק, אך מזהיר כי החוק החדש "לכל הפחות מעלה חשש לפגיעה בזכויות חוקתיות".
הבנתם? יישובי מיעוטים יודנריין - אין בעיה; תעדוף אנשי מילואים בגליל - אסון חוקתי פוטנציאלי.
4. בנובמבר האחרון קבע יצחק עמית את הרכב השופטים המורחב שידון בעתירה: ברק-ארז, מינץ, וילנר, שטיין, גרוסקופף, כנפי-שטייניץ, כבוב, כשר, רונן.
4-5 לאקטיביסטים. שיהיה לנו בהצלחה.
מאז הצו חלפו שנתיים – אך דיון בעתירה אין.
מה קורה בינתיים?
בג"ץ אמנם הוציא רק צו על תנאי, שלכאורה לא מקפיא את החוק – אך בבגציסטן, כידוע, גם המותר הוא למעשה אסור.
וכך, עיניכם הרואות, רשות מקרקעי ישראל גורעת למעלה מ-10 אחוזים (8 מגרשים) מהשיווק בגילון – מיישובי תכנית המצפים ההיסטורית הממוקם על הר גילון, נקודה אסטרטגית בגליל.
כולם נפגעו מהגריעה: משרתי מילואים, בעלי מוגבלויות ובני המקום.
שימו לב לנימוק של רמ"י להקפאה:
בגילון מתגוררים, שוד ושבר, 408 משפחות – 8 יותר ממכסת ה-400 – ועל כן צריך לקצץ מספר זהה של מגרשים מהשיווק הנוכחי.
אבל רגע, תשאלו, הרי לפי החוק החדש, שעודנו בתוקף, המכסה החדשה שודרגה מ-400 ל-700, אז מה הבעיה?
הבעיה שרמ"י מתכוננת לפסילת החוק בבג״ץ: "בשים לב לבג"ץ 7148/23 ולצו על תנאי שניתן במסגרתו" – הוחלט לגרוע את שמונת המגרשים.
הבנתם מה קורה פה? רשות מקרקעי ישראל – גוף מנהלי הכפוף לממשלה – מח��יטה לשים פס על הרשויות המבצעת והמחוקקת ומונעת מיהודים להתגורר כחוק בגליל מאימת בג"ץ – שמא הרוב האקטיביסטי יבטל את ההגדלה ל-700.
במילים אחרות, בג"ץ, ולא הממשלה או הכנסת, מנהל את המדיניות הקרקעית של מדינת ישראל, גם ללא פסיקה מפורשת ו��פילו מבלי לתת צו ביניים.
על פניו, גריעת 8 מגרשים מתוך 63 אינה ביג דיל, אך כבר עתה המצב בגילון ובגליל המרכזי כולו קטסטרופלי. שימו לב לנתונים:
*צניחה של למעלה מ-60% בהיקף הלידות בגילון (מ-31 תינוקות ב-2011 לתשעה בלבד ב-2023).
*קיפאון בבניה: ב-5 השנים האחרונות אושרו בועדה מחוזית צפון 3! היתרי בנייה בלבד בגילון - 0 עגול בשנת 2025.
*המכרז ממנו נגרעו 8 המגרשים כלל לא מקודם ע"י רמ"י: הוא נסגר באפריל שנה שעברה, אך עד היום אין הקצאות מגרשים - שלב הכרחי להוצאת היתרי בנייה.
*במקביל, מג'ד אל כרום מצפון לגילון ושעב מדרומית לו – שני יישובים שתושביו לא משרתים בצבא - זוכים לתנופת פיתוח היסטו��ית.
*זה כמובן מצטבר על עיוות מס ההכנסה, הפער האדיר בתחום סבסוד תשתיות וגביית הארנונה - לרעת היהודים כמובן.
*והכי חשוב: תמיד מאשימים את היישובים הכפריים באליטיזם, שהם מעוניינים לקלוט כביכול רק את דור ההמשך שלהם (פרקטיקה מקובלת מאוד במרחב הכפרי במערב).
אז בגילון נהגו אחרת, ולכן רובם המכריע של הזוכים במכרז אינם בני גילון ואפילו לא גדלו במשגב.
המשמעות: בג״ץ ורמ"י מסכלים זוגות צעירים של חיילי מילואים מהמערך הלוחם.
גילון כמובן אינו לבד – ומדיניות זו, של התעלמות מהממשלה ומהחוק כדי לחסום את ההתיישבות, מאיימת לחסל כליל את ההתיישבות בגליל המרכזי.
על זה אין הצהרות דרמטיות, אין משברים קואליציוניים ואין כמעט לחץ ציבורי מימין.
אז יהודה אליהו היקר, מנכ"ל רמ"י הטרי, הרי לך משימה ראשונה ופשוטה: פעל על פי חוק – ללא מורא וללא פחד מאנשי הגלימות – למען יישוב הגליל.
ואוי אבוי אם לא יקבל גיבוי מנבחר הציבור של הימין.